שישי, שעות בין הערביים. אלה השעות שלאלוהים יש את המצברוח הכי טוב, והוא מצליח לשוות, אפילו לעיר המטונפת, מראה מפוייס ורגוע. אני יוצא למרפסת, מוגז כוסית קטנה, ומתכונן לדיבור השבועי שלי עם כבודו. אחלה שיחות יש לנו, לי ולריבונו של עולם, שאני קורא לו – ריבונושל. כל מיני פנאטים בסביבה משוכנעים שריבונושל עסוק כל היום בחיפושים אחר חוטאים נסתרים, ושהוא לא ינוח ולא ינום עד שישלח את כולם לכבשני הגיהנום. בולשיט. זה מעניין לו את התחת. האמת היא, שהוא מסתכל מלמעלה, מגלגל ג'וינט עם חומר גוטה-גוטה, ומאוכזב רצח מנזר הבריאה. "הנה", הוא אומר לי, "תראה את השלטים האחרונים שתלו בתל-אביב. 'אלוהים שונא זימה', כתוב בהם. מי נתן לכם אישור לדבר בשמי"?, הוא חוטף קריזה. "מי אתם חושבים שאתם? אלוהים אוהב, אלוהים שונא.... מה אתם יודעים עלי בכלל"? אני מנסה להרגיע אותו. "עזוב אותך. אל תיקח ללב. אנשים קטנים". הוא נאנח. "תאמין לי, אם הייתי ידוע שככה תצאו בסוף, מחרחרי ריב ומדון, אטומים, מתנשאים, אדישים למצוקות האחר, הייתי משקיע בעוד כמה זנים של בוגנוויליה, ופוטר את הכוכב הזה, שהיה הבייבי שלי, מנוכחותכם". בשלב הזה, אנחנו תמיד מדברים ביזנס. אלוהים, לרוב, מתוסכל. "יש המון אבטלה סמויה בשמיים", הוא שופך את הלב, "אבל לך תפטר מלאכים שסידרת להם קביעות לפני 5000 שנה. הוועד שלהם מפחיד אותי רצח". אחר כך קולות ראשונים של ערבית נשמעים מבית הכנסת הסמוך. "לכה דודי לקראת כלה", שרים שם בגרונות ניחרים. ריבונושל מסתכל עלי במבט משועשע. "עושה לך משהו בלב, הקטע הזה. אה? בסוף עוד תחזור לי בתשובה, ואז – אתה יכול לשכוח ממני. ברגע שתחמיץ את היופי הטמון בי, ותרתום את שמי כדי להצדיק עוולות וזוועות – תאבד אותי". שכל לא חסר לו, לריבונושל. בוחן לב וכליות, או לא? "אני חייב לחתוך", הוא מתנצל אחרי שתי דקות. "תיכף מתחילה מסיבה בת-זונה. שישי או לא שישי"? אני מודה לו, פעם נוספת, על הכל, וסוגר איתו פגישה בשבוע הבא. "עשית ACCEPT ביומן"? אני שואל בזהירות. "עזוב אותך", הוא משיב, נכנס לענן המהודר שלו, ומתניע. "אלוהים לא שוכח". שבוע טוב. |
זאת שבדרך
בתגובה על אלוהים - השאלות הקשות (1)
מיהשחף
בתגובה על מיזנטרופיה אהובתי
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שבת שעה 17.00
רציתי לכתוב את זה בבלוג הראשון שלי אבל אכתוב זאת כתגובה לשלך
עוד שעה בדיוק שהשבת מתחילה לסגת והחול מתחיל להתגנב אל סוף השבת
אני יושב לי על כוס יין קר ,אבטיח,וחתיכת בולגרית מסתכל על השבת איך שהיא
נעלמת ,זו השעה הכי אופטימית שלי בשבוע השעה שכל המחשבות חיוביות
שכל האנרגיות הטובות מתרכזות להן וכל הסטארטפים החדשים של
השבוע הבא מתחרים אצלי בראש על מי יותר מוצלח ,לדעתי את מה שהרגשת
אתמול אני מרגיש בכל שבת בין הערביים ובימי ששי כשאתה משוחח עם אלוהים במרפסת
אני משוחח איתו בבית הכנסת וחייב לומר שכמה שאני חילוני כך זה עושה לי משהו בנשמה
לשיר את" לכה דודי"בכניסת השבת,נסה את זה [המלצה בלבד]מאחד שניסה ונפגע[נדלק]
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
תשאל את אלוהים שלך בשבוע הבא מה הוא חושב על זה (והנה, קיבלת רעיון לפוסט
)
שרון: איזה קטע!
תמיר: רק אתמול כתבנו שאלוהים הוא בעלים של מועדון מסיבות ...
שרון: מוזר ... היום זה כתוב בפוסט הנ"ל...
תמיר: מצד שני, עכשיו אנחנו יודעים שזה גם נכון!
אלוהים הזה... ידעתי.
בגלל זה עברתי לאלוקים וכתבתי על זה פוסט.
אם התגובה נראית לך כמו יחצנות לבלוג שלי לא אעלב אם תמחוק אותה.
מצד שני, אם תהיה לך תגובה אחת, יש יותר סיכוי שיכנסו אליך יותר אנשים שיראו את זה בדף ה"פוסטים החדשים".
אז תשאיר אותה בינתיים ותמחוק אחרי שיהיו עוד תגובות.