
הראש היה ליהודים מכשיר אדיר בעיתות צרה וגם בתקופות טובות. המציאות של היהודי במהלך התקופות העתיקות הייתה מורכבת ביותר.
בימי הביניים נאלצו היהודים להסתגר מפני החברה, אי אפשר היה להשתלב בעבודות ציבוריות, אי אפשר היה לרכוש קרקע או להקים תעשייה. היהודים נאלצו להפעיל את הראש ולחפש דרכים יצירתיות, כיצד להתמודד עם התנאים הקשים ועדיין לשרוד, להתקיים ולשגשג. הדרך למסחר, לשירות, לתיווך, ללימוד ולפלפול הייתה קצרה, אולי גם היחידה - עסקי אוויר.
בימי הביניים, מצבם הכלכלי של היהודים היה ירוד והם התרכזו בשולי החברה, הצליחו בקושי רב להשיג זיכיונות בתחומים שונים, שאיש לא רצה בהם.
המעבר לעת החדשה, כאשר רוחות של קידמה החלו לנשב באירופה, תנועות של ליברלים קראו להעניק זכויות אדם וחופש ללא קשר למוצאו או לאומיותו של האדם. לאחר מכן אפילו התרחשה מהפכה בצרפת, שגרמה לרבים ובינהם, גם יהודים לזכות בחופש ובשוויון.מצב היהודים, בניגוד לאחרים, היה טוב.
בימי הביניים הם תרגלו יצירתיות, בסבלנות ובאיטיות. כך קרה שבעת החדשה, היהודים היו מוכנים עם כישורים וניסיון טוב יותר מאחרים.
אם עד המאה ה - 18 מספר היהודים בערים המרכזיות באירופה היה רק כמה עשרות אלפים ואולי כמה מאות אלפים, אז במהלך המאה ה -19 יהודים רבים, כבר כמה מיליונים היגרו לערים המרכזיות והצליחו להשתלב באופן מדהים בתחומים שהיו סגורים בפניהם. יהודים התחילו להיכנס לשירות הציבורי, לחקלאות, לצבא לאוניברסיטאות, לתיאטרון, לעיתונות, לפוליטיקה ולעסקים. הראש היהודי הצליח להביא אותם לעמדות מפתח מרכזיות.
הראש היהודי או החוכמה היהודית, שכל כך חסרים במדינה היהודית הצליחו להצעיד את היהודי לקידמת הבמה. ההצלחה של היהודים הובילה אותם להקמת מדינה משלהם ככל העמים. מלחמות יהודים לא חסרו, אבל התוצאה מרשימה מאוד. הוקמה מדינה מרשימה ומוצלחת, אבל הראש היהודי איבד את יכולותיו.
להיות ככל העמים!, קראו החלוצים. לזרוק את הראש החכם והמתפלפל, וליצור יהודי חדש, יהודי, שפרנסתו תהיה מיגיע כפיו, מתעשייה, מחקלאות ומיזע!, המשיכו לקרוא.
כך היהודים החדשים השליכו את הראש ואת החוכמה והרימו ידיים בלי חוכמות ובלי קומבינות ביושר ובתמימות. כבר עם פרוץ המדינה ניטרלו את הראש ואת החוכמה, כלאו אותם בישיבות, מין גטו - שטעטל - קהילה. שם הם הממשיכים לחיות מנותקים מהחברה הישראלית, כאילו הם עדיין בימי הביניים. הם ממשיכים להקדיש את חייהם ללימוד ולחוכמה "הורגים את עצמם באוהלי תורה". הם שומרים בקנאות על נתק מהיהודי החדש, הם ממשיכים את חייהם כאילו הזמן עצר מלכת.
המדינה המרשימה הצליחה לבנות תעשייה עמלנית בזיעת אפה, אבל ההצלחה האמיתית שלה עדיין טמונה בראש היהודי. כדי ליצור יתרון ותחרותיות צריך להחזיר את הראש והחוכמה היהודים למקומם. ההצלחה טמונה בפיתוח הראש ובחינוך לאהבת החוכמה, ליצירתיות ולפלפול.
אם רוצים גם חינוך מקצועי, כי לא כולם יכולים להיות עורכי דין ורופאים, אז החינוך המקצועי צריך להיות ברמה גבוהה, ומותאם לדרישות של החברה המודרנית.
להתחרות בעולם הגלובלי ניתן רק בחוכמה ובעזרת הראש היהודי. הראש היהודי והחוכמה הם המשאב העיקרי של החברה הישראלית, החינוך לחוכמה הוא הערובה להצלחה, וחובה להקצות את המשאבים לכך.
לא תהיה תקומה אם נזניח את החוכמה. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיכאל,
פוסט יפה ונכון,
הראש היהודי הוא משאב חשוב להצלחת העם,
חבל שהציבור החילוני תומך בהתנתקות שיצרו אלו שמצטופפים באוהלה של תורה.
שושי
מרגע שאנשי הכלכלה החופשית והגלובליזציה הפכו להיות המביאים והמוציאים,
החוכמה האנושית והמיוחדת איבדה מערכה.
אי אפשר לפתור את הבעיה רק בהתנגדות, אבל צריך למצוא דרכים לצמצום הנזקים.
זוהי בדיוק הבעיה שלנו.
החלפנו את המושג "איכות" במושג "כמות",
הן בכלכלה (שוק), הן בפוליטיקה (רוב),
הן בתרבות (רייטינג).
לכן גם החכמה (שהיא מושג לא כמותי) הושבה בפינה, מבוישת. (המשכילים=פרט לעורכי הדין והכלכלנים= אינם מעמד מכובד כשל ה"יזמים" או אנשי העסקים....).
תודה,
אחד העם הוא מודל לחכם יהודי.איש שהבין כבר אז, אמצע המאה ה -19, שהעם היהודי צריך להתבסס על חוכמה ואיכות.
על זה נאמר הבו לנו אנשים חכמים, שיראו באור בהיר את מה שהעתיד צופן.
מיכאל
תודה על הפוסט המעניין.
אמליץ לקרוא את דבריו של אחד מהוגי הדעות מראשית המאה הקודמת, אשר צבי (הירש) גינצברג, הידוע בכינויו הספרותי "אחד העם". באחת מיצירותיו "חיקוי והתבוללות" הוא מדבר על "חיקוי מתוך תחרות" העדיף על "חיקוי מתוך התבוללות".
משמע, הבה נלמד את תורות הדעת של החכמים מסביבנו, נבדוק מה מתאים לנו, נוציא את הדברים העיקריים אשר יתרמו לנו ועל סמך זה נפעל. כך נוכל להגיע לשיאים חדשים ונהיה ראשונים בין כל התרבויות. כל תרבות אשר רק ביצעה חיקוי ו/או הפנימה את תורתם של האחרים, נעלמה. אנו לא רוצים להעלם, אנו רוצים לשרוד. על כן אנו צריכים ללמוד מהאחרים ועל סמך הלימוד שלנו להתוות את דרכנו החדשה בדרך היהדות שאת עיקריה אין לשכוח.
הקידמה הטכנולוגית בחסות הגלובליזציה יוצרת מודל אחד " נכון" שהורס את התרבויות הייחודיות, הקטנות שהובילו את העולם לאן שהוא.
ברור שאי אפשר להתנגד לחלוטין, אבל צריך לחשוב איך בכל זאת לשמור על המאפיינים הייחודיים שלנו.
התיאור הרומנטי שלך מוצא חן בעיניי.
הראש היהודי הקים את המדינה, והראש היהודי כנראה יצר תעשיית היי-טק בין החשובות בעולם.
אלה הנהרגים באהלה של תורה מבטאים היום את המרד היחיד כנגד הגלובליזציה המאכלת ומרסקת כל תחום ייחודי בחיינו.