nomen omen
השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית
כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד
והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן
© כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.
ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
ותודה
פוסטים אחרונים
- וואו.. אפשר פתאום שוב? 24/6/19
- invictus - William Ernest Henley 1849–1903 14/5/11
- "אני לא פמיניסטית" או מבוא לפמיניזם אבולוציוני 16/11/10
- דבורה בארון 1/11/10
- ביער ובעיר – ש"י עגנון (מתוך הקובץ אלו ואלו) 22/10/10
- סאראמגו 21/7/10
ארכיון
אוגוסט כבר פה - פוסט מורבידי
. גופו חם וליבו הולם אך הוא מוטל אל איברי הנצמדים, חסר תגובה. אני נלפפת. הגוף מפיל עלי יד כבדה, ממשיך לנשום, אל עצמו בלבד. לפחות הוא נושם, מונות עיני קווים על התקרה. בצידי המיטה עולמות מקבילים. בצד שלו שידה נזירית עם כוס מים ומחוגים שעובדים את הזמן, ובתוך השידה ויברטורים שסחב ממיני בחורות וצנצנת ואזלין עם עבר מסתתרים מאחורי דוחה יתושים. בצד שלי מוזזזמנים יתושים לחגיגת דפים ושפופרות, אור עמום מלטף נרות ואטמי אוזנים, תרסיסים לאף, מדי-חום ונורות, ספרים ערומים, טישו משומש ואפר שלא כוון היטב, בקבוקי פלסטיק מתרוקנים, כוסות, קנקן ועטים מתנזלים, מאפרת עץ מתבקעת, שקית ניילון מתחלטרת כפח, רדיו, שעון דיגיטלי והמוני כדורים שתוקפם מתפוגג, בדלים מזדקנים, מתקמטים, גומי מתבדל אוסף שערות אבודות, קושר שברי חלומות, מאוורר מתאונן, בגדים מאבדים עוד פיסה של עתיד, מגירות מעכלות ניירות, שקופיות ודברים שאין להם עוד מקום בעולם, לא בזה, לא במקביל, המערכת נכלמת כשמפנים הרמקולים גב אל ארבעה דיסקים מתולתלי אבק. אני פונה אל הצד שלי ואוחזת בו, עד תום השינה. בבוקר אנו שבים להתאחד בזירת הסדין האדום. לפעמים . . להוציא שחורים לפוצץ פגמים ללחוץ החוצה בטחון. עצמי. באוגוסט שעבר ילדתי פילים, עכשיו מילים על מסכים. לעזאזל, מה אני כבר מבינה בילדים ומה כבר בחיים. בכלל חיים חיים? . מצד לצד הרחובות רותחים. מקיאים, את סוף הלילה מקיאים. ואני . . מזמן לא היה פה מוות, אני חושבת . גופו קר עכשיו בחוץ חם . גם אוגוסט ימות . גם אני . . |
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואי!!!!
נדמה לי שזיהיתי
פוסט-פוסט מורטום, הא?
חלום?
אף פעם לא ידעתי שבלאגן יכול להיות כל כך מרתק.
למות זה לא רע לפעמים.
נפלא זה לא מילה.
אין מילים....
חיבוק נפלא, מיינדית, תודה
לאחרונה חיי הוירטואלים מתפרצים למציאות.. מי יודע, אולי גם את תפציעי, תפתיעי?
חיבוק...
(מצטערת שהוא וירטואלי שכזה)
החום שלך
הריח שלך
שנדבקו לי
החום הנעים של עורך.
אני לבד, אני לבד ממילא
גם כשאני איתך
וקר לי (קר לי)
אני איתך וקר לי.
עוד מעט יבואו הימים החמים
ונזיע, נזיע
.
תפוס אותי
אני נופלת
.
בא לי לצעוק את זה
.
הי הי אדוני המלך, איך נדחפת לי באמצע התגובה לעצמי?
תודה, חמוד
התגעגעתי לכתיבה שלך- נהדר
נזכרתי פתאום בשיר הנפלא של קרני פוסטל וחיים לרוז, בעצם דומה
.
זה עכשיו או לעולם לא
לילה בחוץ
בדיוק נפל כוכב.
נשברתי פעמיים
יותר מזה כבר לא יכאב
וקר לי (קר לי)
אני איתך וקר לי
עוד מעט יבואו הימים החמים
ונזיע, נזיע.
.
שתיתי דמעותייך
טעמתי את כולך
אני לבד, אני לבד ממילא
גם כשאני איתך
וקר לי (קר לי)
אני איתך וקר לי.
עוד מעט יבואו הימים החמים
ונזיע, נזיע.
.
תפוס אותי
אני נופלת
.
החום שלך
הריח שלך
שנדבקו לי
החום הנעים של עורך.
אני לבד, אני לבד ממילא
גם כשאני איתך
וקר לי (קר לי)
אני איתך וקר לי.
עוד מעט יבואו הימים החמים
ונזיע, נזיע.
.
תפוס אותי
אני נופלת
מאקונדו.. קניתי, כמובן, ובכל חודש, אגב :)
להוציא שחורים
לפוצץ פגמים
ומה כבר בחיים. בכלל חיים
חיים?
אהבתי כל-כך, נהדר וכן עד דמעות
שי
geeee אהבתי,
בחום אוגוסט מאקונדו עדיף...
גיל, אחרית הימים, לפגוש אותך פה דווקא
.
ו.. דליה, כן, דליה :))
זו לא החיוביות שלי (אני דווקא די קשה במחמאות על כתיבה) - זה הכישרון שלך. תודה :-)
המוות מצוי בפרטים הקטנים
למה לא פותחים מזגן, למה?
תודה!
גיל
אהודי, זה לא מהספר דווקא, זה מסיפור אחר (במובנו היומיומי),
נכתב באמצע לילה מסויט לאחר יממות נטולות שינה למרות ריבוי כדורים :)
אבל אם זה עושה חשק לעוד.. הרווחתי
תודה
איך יש לך כוח לכתוב בעת מצב נפשי לא קל.
ועוד באוגוסט.
החודש השנוא עלי ביותר.
כתיבתך נראית כחלק ממסה בגודל ספר שלם. היא גוש-סביבה ואווירה (בשלבים שונים של עיבוד), ובעצם - רוב הרומנים כוללים פריטי סביבה שיוצרים אווירה, גוש סביבה שנראה - ונקרא - כמו נקודה על הרצף הסיפורי.
זה נשמע כאילו הקורא כאן (אני, או אחרים) מבקרים אותך, כי הם היו רוצים לראות, או לקרוא, את כתיבתך כספר שלם, כמסה שמשתקעים בה.
אולי זה אני שמקולקל מקריאת יתר. עלי ללמוד לקרוא מעט ולהוציא מזה את המרובה שיש בזה.
אבל זה אומר שהחלק הזה שפרסמת, אם מכלילים ממנו על השלם, הרי שכך אפשר לחפון את העולם הזה שלך ולתאר לעצמנו מעט ממנו.
אולי בכל זאת טוב שאנחנו קוראים אותך טיפין טיפין.
ill drink to that!
קרן, נכתב ברגע של מוות
עכשיו החיים :)
כמו גילוף במילים. יפהפה.
ולמרות שנגמר במוות, חי מאד מאד.
מקור ה- 666 בברית החדשה - מספרה של החיה ומספרה של הבהמה (חזון יוחנן: "בָּזֹאת חָכְמָה מִי שֶׁבִּינָה לוֹ יְחַשֵּׁב מִסְפַּר הַחַיָּה כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ").
החיה או הבהמה הן האנטיכריסט.
.
פרשנות אחרת - החיה כמשל לאימפריה הרומית שרדפה את הנוצרים הראשונים ויש לה 7 ראשים ו-10 קרנים כנגד שבעת הקיסרים ועשרת השליטים.
666 - גימטריה לשליט "נירון קסר" (נמצאו גרסאות לברית החדשה בהן מופיע 616 גימטריה לכתיב אחר - "נירו קסר" שגם היה נפוץ).
.
במסורת ישראל למספר מזל טוב. לפי הגר"א הוא קשור למשיח בן יוסף ולקיבוץ הגלויות. זו הסיבה ששכונת מאה שערים נקראת כך (מאה שערים בגימטריה = 666).
מתחת לתמונתי המתישנת מתנוסס 606, ישר חשבתי שמתאים לי להיתקע על 666
אפשר לקבע כוכבים?
החיוביות שלך תמיד והדברים שאת מוצאת להעביר בתגובותיך תמיד מפעימים אותי, אני נאלצת לחזור על אותו שורש (ולהצטדק, אוף איזו טרחנית) בגלל דיוקו כאן, ברגע זה אני מרגישה מה המילה מביעה
פנייתך אלי היום היתה מרגשת מאד
סליחה שלא הרמתי את הכפפה (בינתים?)
הייתי גוש עצבים מרוט
אתה רציני? לא התכוונתי להעליב, להיפך, מתוק שאתה יודע שאני בדאון ונכנס לעודד
אני אוהבת אותך
.
וקראתי כעת את הטקסט, ואתה יודע? גם אני אהבתי
העלבת אותי
ראובן, אתה סתם נחמד, אבל תודה
וטל , אילן, דני - כמובן :)
המוות זו הקלה גדולה, למתים כלומר, לסביבתם סיפור אחר
גם חנוך לוין אמר רק טובה תצמח לי מהמוות , באשכבה אם איני טועה
אני לא אשאל
זה בכלל לא מעניין אותי
בשביל מה הויברטורים
מה הוא עושה איתם.
באוגוסט?????
בלחות הזאת? ????????
ימוגר אוגוסט לאלתר
כל הזמן עולמות מקבילים שמנסים להיפגש.
כל הזמן כל הזמן.
זה כמו ים.
אולי זה מה שמייצר את התנועה המתמדת.
רוצה להקים את התנועה לביטול אוגוסט?
הלוואי מקיאים. רק מעלים גירה.