המושג ניהול רגשי, השתרש לתוכנו במהלך 50 השנים האחרונות. כל ספרי הניהול, המאמרים, היועצים, כולם ללא יוצא מן הכלל משתמשים בביטוי וכל תקופה הביטוי מקבל שדרוג ומשנה פאזה. היום הגיע תורי, היום אני רוצה לשנות את המושג, לא ממש לשנות אלא לחדד אותו. ניהול רגשי הוא דבר אמיתי, עכשווי ומהווה תמריץ יעיל להגברת המוטיבציה. יחד עם זאת ישנם מנהלים שאינם רגשיים/רגשניים כלל, אולם סגנון ניהולם הוא אנושי, מתחבר, בגובה העיניים וקוטף את אותם אחוזי הצלחה כמו הניהול הרגשי. ניהול אנושי מאפיין מנהלים שלא ניחנו בדרגות רגש גבוהות אולם בעזרת היגיון בריא, אינטואיציה ויכולת להוביל אחריהם, בהחלט יוצרים סגנון ניהולי אפקטיבי. ניהול רגשי מאפיין את אלו שמתבלים את מהלכם בביטויים רגשיים, הם פועלים כמעט תמיד מהלב ויוצרים אצל העובדים שלהם מחויבות רגשית גבוהה.

לעניות דעתי עדיף מנהל שלא יהיה בעל יכולות רגשיות גבוהות (המינימום נדרש, בכל זאת מדובר באנשים), אולם בעל יכולות להישאר אנושי ונאמן לאדם שבו ולא ל"מנהל" שהוא. מנהל שניחן ביכולות רגשיות גבוהות, מה טוב! זהו ערך מוסף מצוין שרק יעזור לו בהמשך דרכו הניהולית.

לסיכום, הבחנה בין שני המושגים תעזור גם למנהלים שאינן ניחנו באינטיליגנציה רגשית גבוהה, להבין את דרכי פעולתם, ללמוד את תגובותיהם ולמקד את עשייתם.

בהצלחה!!