28 תגובות   יום שני, 4/8/08, 10:36
שכנה שלי טובה השתתפה במבצע של פיאט במונדיאל של 1990.

היא קנתה פיאט טיפו לבנה, ובצד שמאל מאחורה היה לה את הסמל של המונדיאל.

הרכב הזה היה מה זה מכוער. ראו עליו שהמהנדסים של פיאט רצו להוציא משהו שיהיה, ככה עם המונדיאל, אז הם לא התאמצו.

חוץ מהמנורות האחוריות שלו שהיו שחורות, ויפות.

כשטובה היתה יוצאת מהחניה ונותנת בוינקר, אז האור הכתום הבהב מתחת לשחור של הזכוכית של הוינקר.

אחרי שבועיים כבר לא היה וינקרים אבל זה לא בגלל טובה. זה בגלל הפיאט טיפו המעפנה שבנו אותה נגד החוקים הבסיסיים של הנדסת אנוש. וזה עבר מן העולם, ההנדסת אנוש. זה ככה מאז שנהיה שויון זכויות לנשים.

רק שבפיאט לא שמעו על זה וטובה התעצבנה, ודפקה בכוונה את הוינקרים של הפיאט.

 

את הפיאט קנה לה עבדול, שנראה כאילו זרקו לאלוהים מדרכה וחביתה מקושקשת ואמרו לו - יאללה גבר, תעשה מזה פרצוף נראה אותך.

ואלוהים איך לא - עשה.

והאמת? יצא לא משהו. אבל זה לא הפריע לעבדול לחזר אחרי טובה כל הזמן.

הוא תמיד היה בא בשישי אחרי הצהריים.

אני יצאתי עם אבא מהבית לכיוון בית הכנסת, והב.מ.וו החומה שלו עם הגגון עמדה מול הבית שלה.

תמיד חשבתי שהוא בטח מגיע, הם מחייכים אחד לשני כמו שני מכרים וותיקים, הוא שותה משהו. כוס אננס קר נניח. רואים אולי חדשות שבת בטלוויזיה, ואז הם הולכים לישון.

יעל המכוערת עם השומה על הסנטר - אומרת שטובה נותנת לעבדול בגלל שיש לו מלא כסף. ואני לא מאמין שטובה עושה דברים כאלה מגעילים עם כזה קוף. זה לא אפשרי בכלל.

 

כשחזרתי מהבית כנסת האוטו שלו עדיין היה שם, והוא היה שם גם למחרת שחזרתי מבית הכנסת בבוקר.

ביום ראשון אחרי אותה שבת שרון אמר לי שהוא קרא ברש"י במשנה בשבת על ביאה. איך גבר יכול לקדש את האשה, ואיך הוא צריך לעשות את זה. הנהנתי לו בראש מהר, שיחשוב שאני מקשיב ורצתי לשירותים מהר כדי להקיא.

אבל לא בגלל מה שהוא סיפר לי, פשוט אחרי זה נהייתי חולה לשלושה שבועות בדלקת ריאות, כי כשעבדול בא ביום שישי אחרי הצהריים לטובה, אני בדיוק חזרתי מהחרמון עם גדי הנגר והילדים שלו בטנדר סוסיתא שהיה פתוח מאחורה. וכל הדרך היה לנו קר, אבל השתוללנו והתחממנו עד שאמיר, הבן השני של גדי הנגר כמעט נפל באמצע הנסיעה ואבא שלו עצר בצד להירגע, וכשהוא נרגע, הוא משך לאמיר את האוזן שלא שומעת כשאומרים לה להיזהר.

בבית, אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב ואמא הרשתה לי לצאת החוצה, הלכתי לבית של אורון מזרחי.

המשפחה שלו היא המשפחה החילונית היחידה בשכונה, ואבא לא מרשה לי ללכת אליהם אבל יש לו משחקי וידאו שאפשר לחבר לטלוויזיה בחדר ולשחק.

ההורים שלו לא היו בבית, אבל הוא הרשה לי להיכנס כי הוא חבר שלי והוא אוהב אותי.

שחקנו באיטליה 90, ואני לקחתי את ארגנטינה עם קראקה וקאנינג'ה. הוא לקח את איטליה עם לואיג'י וסקילאצ'י כי זה הבית שלו.

כשהפסדתי לו תשע אפס, התחלתי להשתעמם מהמשחק, והלכתי להסתכל בחלון של המרפסת. לראות אם אני יכול לנשום את האוויר הקר בלי להשתעל.

 

הסתובבתי אליו בחזרה וראיתי שהוא מכניס קלטת לווידאו.

הראו שם שני אנשים שתפסו בנאדם והוציאו אותו בכוח מהאוטו שהם החזיקו אותו בו, העלו אותו בכוח ארבע קומות בבניין, ואז קשרו אותו בחדר מדרגות בידיים וברגליים.

אחרי כמה שניות, יצאו כל מיני נשים מהדירות בחדר מדרגות והתחילו לעשות לו כל מיני דברים מגעילים.

רצתי מהר לשירותים והקאתי שוב. הפעם בגלל הכלב של אורון שהתחיל ללקק לעצמו את הביצים. ואחרי שהוא שבע, הוא התעטש והעיף עליי את כל הסמארק.

 

אחרי שסיימתי לנקות את השולחן של הסלון ואת כל הצלחות שהקאתי עליהם, אורון זרק אותי מהבית שלו ואמר שאני לא אבוא יותר אליו, כי הוא אלרגי לילדים דפוקים כמוני. אמרתי לו שאמא שלו דפוקה, והלכנו מכות בחדר מדרגות.

נכון שהוא יותר חזק ממני, אבל אני הצלחתי להפיל אותו ראשון, ואז חשבתי - מה יקרה אם כמה שכנות יפתחו את הדלתות בחדר מדרגות ויעשו לנו מה שעשו למסכן ההוא בסרט. ישר הקאתי על אורון, והוא נכנע על המקום.

 

כשירדתי למטה, ראיתי את עבדול עומד ליד הדלת הפתוחה של הב.מ.וו. הוא הסתכל במבט עצוב על הבית של טובה, שהתריס שלה היה קצת פתוח כדי שהוא לא יראה שהיא רואה אותו.

אבל אני ידעתי שהיא רואה אותו כי התריסים של טובה תמיד סגורים.

עבדול בכה. ומרוב שהפרצוף שלו מקושקש, הדמעה לא זלגה לסנטר, היא פשוט טפטפה לו מתחת לאוזן.

יעל המכוערת אמרה שעכשיו טובה לא נותנת לו כי הוא ערבי. אבל שרון אמר שיש לו שם ערבי כי הוא עלה מעיראק. ואז התחיל ביניהם ויכוח על אם הוא ערבי או לא.

ואני הלכתי להקיא בצד כי לא היה לי משהו חשוב לומר. כי כשאני מקיא, אנשים ישר לוקחים אותי ברצינות.

 

 

דרג את התוכן: