המגדלור - חיליק לביא
קרן אור המבליחה בחשיכה ומסמנת כניסה לנמל קטן...
פוסטים אחרונים
- הצטרפות מקוונת ל"אדי" - תורמים חיים - כן, גם אני מצווה להציל חיים 18/11/10
- לא נכה - אל תחנה !!! 17/10/10
- קבלת- שבת גדולה בירושלים עם משפחת שליט 11/8/10
- שכר המינימום לא יעלה - שכר השרים וחה"כ, דווקא כן 7/7/10
- ההבדל בין ההסעות לביה"ס ביפן ובהודו, השורה התחתונה כחומר למחשבה....והשורה הכי תחתונה... 10/6/10
- בר מצווה לידים מונשמים 2/6/10
ארכיון
יחס מוזר של החברה לאנשים מוגבלים פיזית
| להלן ציטוט תגובה שלי לפוסט אחר: "צילי ! משהו שלא קשור ישירות לפוסט שלך הנוכחי אבל יעניין אותך.... חוץ מזה שאני מרותק לכיסא גלגלים אני נראה אדם נורמאלי.... אני יכול להעיד על עצמי שאני יודע להתבטא בבהירות, מתמצא היטב בזמן ובמקום, אפילו קצת משכיל.... הבעיה הינה שבעת שאני נמצא בכל מיני מקומות עם אשתי, תמיד יפנו אליה אנשים ולא אליי, גם אם השאלה נוגעת אליי ישירות.... הגעתי למסקנה עגומה, שבעייניי הציבור, אדם מוגבל פיזית = מוגבל שיכלית, למה ? מה את אומרת ? קרה לך פעם ? מה אתם אומרים ? "
אשמח לתגובות.... |
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך וסופ"ש נעים
אני מכיר את זה אישית על בשרי.
כוכב על הפוסט החשוב
זה בוקר טוב?
אתה אומר לנו בשאלה - שבעייניי הציבור, אדם מוגבל פיזית = מוגבל שיכלית, למה ?
- תשובתי: הציבור = המון. ומתנהג כהמון ולא כציבור. וכשאנשים חושבים מ'התחת, במקום מהראש- הם הופכים לנאודות נפוחים.
ברגע שתעשה משהו- תהפוך למישהו בעיני אנשים ופרטים. ראית אישה נאהמטיית עם כלב(זונות "צמרת" , למשל)תלטף ת/כלב ותשאל אותה עליו - ומיד רק היא רואה בך הן אדם חיובי וכך מתייחסת אליך.
אם תניח להמון להיות המוניכלפיך - תהפוך לאוויר ומוקצה מחמת מיאוס. אם תתעלם מהם סתם כך - תהפוך כמובן, לחלק מהמון. המון אנשים מניח ש"הנכות שלך מידבקת". כאילו שיש לך צרעת.
מכיר המון אנשים שמתרחקים כמו מאש ממישהו שאומר ש"יש לו סרטן"...
זה לא אתה, שמשהו לא בסד איתך - זה ההמון.
רוצה להיות תמיד בן-אדם , בעיני המון? תפריט אותם לאנשים. תאלץ אותם להיות לא המון אלא פרטים בו , שלכל אחד יש את האופי והעיניים שלו/ה.
אתמול יצאתי מבית האבותבקיבוץ- וטיילתי כמעט יום "עבודה" בחדרה, ברחובות העסקיים, ובקניון שלה. הייתי עובר בכל שטח המסחר - במשך כ 3 שעות רצוף - ובדקתי בכל חות בגדים ואפילו בשוק - ובסוף שמחתי למצוא חנות עם טריינינגים של 2X ועד 4X,ובמחי שהסכמתי.היה לי מאוד נוח לשבת בכיסא, לצפות מראש התנהגות של אנשים, ואף לחזות את השינוי , לאחר שפניתי אליהם. שמחתי לראות ברחוב את התנועה במדרכות ועל הכביש מתעלמת ממני - והתעניינתי ב"פרצופולוגיה הטבעית של החדרתים". כחום היום, כשאני מזיע מהישיבה והגלגול על מדרכות מחוספסות, ישבתי בחזית ב"קיוסקמחופש למסעדה" במיזוג האויר , ונהניתי מאוד לנוח ולהמשיך להשפיע על אנשים בהמון. הבאתי עמי - את החיוך שלי, וחיבקתי בדברי כמה נשים שעברו בדרכי, אפילו הוצאתי סיפור אישי מבעל המקום, באשר למצבו שם, ואפשרויותיו בעבודתו.
למדתי - כי מרבית האנשים, נוח להם להפסיק לחשוב, ולפעול כרובוטים המוניים. אך ברבתי להיות חלק מזה - ופעלתי לשינוי. נהניתי לשמוח , אפילו מפיתות וצלחת עם שבבי-בשר מכוססה בהרבה סלט ישראלי. ומשנחתי - אמרתי עוד מילה טובה לבעליםונהניתי לעזוב אותם שמחים.
עליתי לקניון החדרתי (קטן לעומת אחרים שהכרתי בארץ, ושונה מאלו שהכרתי בארה"ב) וחרשתי במיזוג חזקאת 3 קומותיו. נכנסתי לחנות מוצרי המחשב שם- ונהניתי ללמוד מישיבה בכיסא הגלגלים שלי- את 2 המוכרנים ו 3 הלקוחות. כשהתפנה ה"בוס בחות" שוחחתי וקיבלתי בתמורה הנחה על "המוניותו" וגם הנחה משמעותית מחיר כי הצעתי- מזומן וביד מיד....
בשמחה וטוב לב- עזרו לי בחנות והביאו לי חלק - מהתצוגה בחנות רחוקה כשעת נסיעה, וכשהגיע , הזמינו עבורי מונית, וירדתי למונית כשכל הטיול אני נדחף ע"י המטפל השרירי שנהנה במחיצתי כל הזמן, אכל ושוחח עמי ושמר על החיוך שלי - יחד אתי.
אם תכעס על המון טיפש- אתה עלול להפוך חלק ממנו. אם תפריט המון טיפש לאנשים- הם ישתדלו שלא להיראות בעיניך טפשים. ואם גם תתן להם חיוך שכולו שלך וממך - בלי לדרוש תמורה - תהנה ותחוש שמחה בהצלחתך האישית ותצליח בכל מה שתעשה.
את השמחה שבלב - לא קונים בכסף של בנק , אלא בתחושה של חיוך וחיבוק חם לבני אדם.
חזרתי הביתה וכאן עובד אחר - הרכיב לי המסך 22" LG שעם ניגודיות 1:30,000 שעלה לי רק 1,500 שקל, עם אחריות. כעת הוא מולי - והסיפור הזה הוא מתנתי לך. לכבוד שבת נעימה .
בס"ד
מצבך ככל המתואר מטה זהה לשלי ואף פתיחת הפורום הביאה אחריה השמצות מצד הגורמים שהעלת בסיום דברך.
אברהם, אתה צודק- אני לדוגמה אכן עוזר לילדי השכנים בשיעורים, פעיל בועד השכונה, פעיל בועד ההורים של ביה"ס, עוזר לכל דיכפין ב"מלחמות" מול הבירוקרטיה והכל כמובן בהתנדבות וללא תמורה....
אני פועל כאילו איני נכה ובמופגן יותר מאנשים בריאים אחרים ובולט בקהילה ה"בריאה" שמסביבי, מאידך, כמה שניסיתי לא הצלחתי להיות משפיע ומוביל בקרב ציבורים שונים של נכים ( לפחות באמצעות 2 פורומים מובילים של נכים באינטרנט ) וכל ניסיונותי בהקשר נידחו בציניות, התלהמות ואף זילזול....מאבקי כוח, אינטריגות, אינטרסים, אירגוני נכים שונים - כל זאת לא עזר לי...
זה המצב...
בס"ד
מי מאיתנו לא רוצה שינוי? כול הנכים רוצים שינוי, נכון?
מי מאיתנו ששופטים אותו לפי סטיגמות? כולנו מרגישים ככה, נכון?
אבל מי מאיתנו (הנכים) מוכן להשתנות למען המטרה? מעט מאוד
תמיד שיש איזה אירוע שקהל היעד שלו הוא נכה סבי להניח שנשמע את המלים ב ה ת נ ד ב ו ת.
תמיד שצריך לחכות בתור אנו נתפלח ובדרך נתנצל (אם בכלל) הרי אנו נ כ י ם
אנחנו נכים ת ע ש ה ה נ ח ה
אנחנו נכים ת ת ר מ ו ל נו כ סף
אנחנו נכים אז כשעושים הפגנה אל תשכח ל ה ר א ו ת כ מ ה א ו מ ל ל ים
כדי לשנות צריך ל ה ת נ ד ב (ולא רק בלבישת המדים)
צריך לדרוש התייחסות ש ו ו ה בחובות כמו בזכויות
צריך לעשות הכל ל ל א החיפוש אחר ה נ ח ו ת
הגיע הזמן לראות גם נכים נ ר ת מ י ם ל ק ה י ל ה (פרוייטים כגון לעוזור לילדים לא נכים בשיעורי הבית)
רק ככה נבלבל את המושגים החזק והחלש בחברה
ב"ה
חיליק העלית בעיה מאוד קשה ומוכרת.
התנדבתי בעבר מספר שנים עם עיוורים
אחר כך כשהייתי סטודנטית נתתי הרצאה על העיוורון
כאשר אחד הנושאים היה היחס של החברה לעיוור
משיחות שעשיתי עם עיוורים ומתוך היכרות אישית
גם בגלל ההתנדבות וגם חברות
ראיתי שלא פעם הם קיבלו יחס של "ילדים או לוקים בשכלם"
רק בגלל נכותם, שאותה נכות אינה קשורה בשכל או ביכולות חשיבה וכדומה
זה מאוד מצער ואומר משהו על נותן היחס
יותר מעל מקבל היחס.
זה אומר שרבדים בחברה שלנו עדיין אטומים
זה אומר שהחינוך הוא לקוי
זה אומר שיש צורך לתקן זאת.
הכל מתחיל בחינוך.
תראה אתה צודק במה שאתה אומר
אני לא נכה יש לי בעיה מוטורית קלה
ואני אומר וגם עושה זאת שצריך לקבל כל בן אדם ולכבד אותו כמו שהוא ולא משנה מי הוא
אברהם, המסר האישי מימך הגיע עם שאלתי ונעדר כל תוכן תשובה מצדך....
אנא שלך שוב את תשובתך, במסר אישי או בפוסט הנוכחי.
תודה !
בס"ד
קבלתי שאלה זו ממך גם במסרים ועניתי כבר שם... הנך יכול להעתיק אותה לכאן.
די......אני מכירה המוני אנשים הבריאים בגופם............
אנשים כמוך ראוי שיהיו רבים ככל האפשר בחברה שלנו ובעולם.
( אני לא משוחדת)
תודה...
אני מכיר כמה אנשים בריאים בגופם אבל......
אנשים כמוך ראוי שיהיו יותר בחברה הישראלית.
שי
מתאורך עולה בי המחשבה, שלא גובה העיניים קובע אלא עצם השונות, שהרי החרשים אינם נתפשים כנמוכים או קטנים בין אנשים רגילים, יש להם מכשיר שמיעה ודיבורם אינו ברור ולי יש כיסא גלגלים ולפיכך מדברים אליינו ( אם בכלל ) כאל ילדים בני 3.....
הלוואי שירבו כמוך שרואים בהעסקת מוגבלים שליחות שבצדה אפילו תועלת...
אברהם, מבין אותך לחלוטין....
מבקש הסבר לעניין האשמת הנכים במצב....
יש נוהלי תעופה, לפיהם נכים בכסאות גלגלים מועלים ראשונים למטוס עם מלוויהם (ומורדים אחרונים, לאחר שכל הנוסעים סיימו לרדת...), תמיד יהיו נוסעים (ישראלים בילבד ! ) שיהיה להם מה להעיר, בארסיות יש לומר, על עלייתי ראשון למטוס...., שמא ימריא בלעדיהם...., כבר התרגלתי....
אז את צריכה את "הרשות להגנת הצרחן"...
(לא ידעתי שיש לך ריאות כאלו מפותחות)
אצלנו גם יש קופה כזו,
תמיד יש שם תור ענק של "רגילים", כשאני מתקרבת הם מסתכלים עלי בעיניים רוצחות ואני צורחת, זו קופה לנכים אז אני בלי תור !!
סתם ככה, דרך אגב, כשלמדתי במכללה והיו נכנסים לשירותי נכים והם לא היו נכים הייתי רודפת אחריהם במזדרונות וצורחת חחחחחחחחחחחח
עם הזמן הם למדו להתרחק ממני
מחקרים רבים מראים שאדם היושב בכסא גלגלים נתפס כ'קטן' בין אנשים עומדים.
נסיונות רבים נעשים ליצור כיסא ה'מעמיד' את היושב בו לגובה העיניים.
אני מעסיק חרשים ומדי פעם אנו נתקלים בתופעה של שומעים המדברים אליהם כאילו היו ילדים בני 3.
הם לא ישמעו אותך לגמרי ברור אבל האמינו לי, הם מבינים כל מילה ולעיתים יש להם אפילו יתרון כי אני לא יכול לשמוע מה אומרים מעבר לכביש והם, חלקם חדי העין, קוראים שפתיים מקילומטר!
אל תביכי
בסך הכל שרוטה במוח
אין צורך בהבהרה, לרגע לא חשבתי שיש שמץ של זילזול בתגובתך...
שני,
אני מסנגרת עליך.
חיליק שני בסדר היא משלנו !!!!!!!!!
הי חיליק
מאחר ואיני יושבת עדין על כסא אלא ניתמכת בעזרת קביים קנדיות
אני ניתקלת בתופעה שונה בקופה בסופרמרקט.
יש להם קופה שזכות קדימה ניתנת לנכים. כך זה אמור להיות.
כשאני או נכים אחרים מגיעים לקופה עלינו להוכיח את נכותינו ע"י הצגת כרטיס נכה ומבקשים גם תעודת זהות כדי להיות בטוחים שאכן התעודה שלי ואני הנכה או לויתי אותה מימשהו כדי לא לעמוד בתור... הקופאית אינה מתערבת טוענת שזה לא מתפקידה.
לא פעם חשבתי לוותר על הקניות ,הרי כל כך קשה לי, ועוד להוכיח שאני נכה, אך איני מוותרת . אני ממשיכה כי לוותר ולהרים ידים כל עוד שאני עומדת על רגלי פרושו להכנע להפסיק להיות עצמאית.
אני חושבת שיש להעמיד אנשים שמתיחסים לנכים כאל מפגרים על טעותם, הרי אלו החושבים כך הם אנשים קטנים חסרי אינטליגנציה וידע.
חיליק,
רק להבהיר את עצמי: בתגובה שלי בפוסט של צילי לא היה אפילו שמץ של זילזול. בשום אופן לא.
הדבר היחיד שאפשר להגיד "להגנתם" של האנשים שמתנהגים ככה, זה שכל עולם הנכים פשוט מביך ואפילו מפחיד אותם.
מה עושים? איך מתנהגים? מה מותר ומה אסור להגיד?
במקום להתמודד- מתעלמים.
מהפעמים שיצא לי להחליף מילים עם צילי ואיריס, וקרוא דברים של "מוגבלים" אחרים, ברור לי שאני היא המוגבלת האמיתית ולא הם.
2 אפשרויות יותר מוזרות, מסתם הגנבת מבטים:
-אני יושב על כיסא הגלגלים בקניון ומשוחח עם מאן דהו, לפתע יעבור אדם בין שנינו, מה שלא יעשה
בין 2 אנשים שעומדים על רגליהם ומשוחחים... ( כאילו שלמעשה איני קיים ואדם אחד עומד ומדבר
לעצמו...).
-באותו קניון ישנם פעוטות שרק למדו ללכת או שהינם זוחלים בעיקר....,אם מתוך סקרנות יטפסו
הפעוטות ויגעו ברגלי אנשים רגילים שמסבים לשולחן ואוכלים גלידה להנאתם, יקומו הורי הפעוטות
ממקומם ויקחו את ילדיהם....
כשאותם פעוטות סקרנים נוגעים בי ובכסאי, ההורים מתעלמים...., איזו מבוכה..., נשמע טיפשי ?, אני
ישנן אנקדוטות נוספות...
אוי חיליק,
כמה סיפורים המונים. או שמדברים אלי לאט לאט לאט, או שמתקרבים אלי קרוב קרוב לפרצוף, או שצועקים כדי שאני אשמע כאילו האזניים שלי נמצאות בתחת, או שפונים לבעלי.......
כמה בורות שמע ישראאאאאאאל.
היי, אני ממש מזדהה איתך. כשהייתי הולכת עם אחי והוא היה בכיסא גלגלים, להרבה אנשים יש מין מבט כזה, לא נעים להם להסתכל אבל הם מגניבים מבטים ואותי זה היה ממש מרגיז בשבילו.
בס"ד
קרה לי את זה מלא פעמים...
יושבים במסעדה והמלצרית שואלת, מה להזמין לו?
או שאנשים פונים אלי כפי שהם פונים לתינוק ואם אני עונה להם אז מיד תשמע "איזה חמודדד", גם בטון כאילו פונים לילד.
וכפי שבוודאי שמת לב אין לי בעייה שכלית, אבל ככה זה
והאמת? אני מאשים במצב הזה גם אותנו, הנכים עצמם