0
| המוות הפיזי של הקרבן איננו יכול להפיס את דעתו של הצייד לאחר שרעבונו פסק.. משעה שעבר המין האנושי לחקלאות והציד הפך לשעשוע לאצילים, ההתמכרות לציד איננה מספקת את הרעב הסתמי. היא ממלאת את הזמן בפנאי, בעונג סדיסטי. הטלוויזיה הבידורית, האינטרנט הבידורי והעולם הבידורי התיקשורתי בכללותו פועלים על מישור דומה כיום. הם מבקשים לצוד את חיי הפרט בעירומם, לחשוף אותו במבושיו. היא שואפים לחדור אל מעיו ולהראות אותם לעיני כל. הציד המודרני דומה לצליבתו הפומבית והטראומטית של ישו המגיעה לכל בית ובית על רשתות אלחוטיות. הוא חודר באכזריות לרגעיו האינטימיים ביותר, גופו, מיניותו ומותו הפרטי נשלל ממנו, לטובת החוק – המבט הקולקטיבי. ההשפלה והבושה הן חלק בלתי נפרד ממערכת הבידור המודרני הצד את האינטימי לטובת מסחורו כלומר לטובת המתת האינטימי שבו. אנו נהנים מההתעללות באחרים הנהנים בעצמם ממצוקת עצמם, כחלק ממחירה של התהילה הארעית. |