כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גגו'סבלוג

    התאבדד

    124 תגובות   יום שני, 4/8/08, 21:52

    השעה 6:30 בבוקר, הטלפון מצלצל...

    אמבולנס שלום אני עונה...מדברים מ....יש לנו מקרה התאבדות בר"ח....

    המשטרה במקום מבקשת לשלוח אמבולנס....

    אני קם מתארגן...יוצא לדרך....

    אוף על הבוקר התאבדות ,

    בדרך עולות המחשבות יריה ,תליה קפיצה

     ממהר להגיע לזירה,

    התאבדות בתליה...מסתכל  על הגוף התלוי וחושב לעצמי איזה אומץ...

    מעניין מה עובר לאנשים בראש באותם רגעים?על מה הם חושבים?מה המניע?

    ובזמן שכבר החבל כרוך סביב הצוואר והם תלויים, ואין כבר דרך חזרה,

     הרי יש כמה שניות שהגוף עדיין צלול ,מרגיש ,המוח חושב,

     מלחמת הגוף לקבל אוויר...

    המחשבה מצמררת...ואולי היתה חרטה אבל מאוחר,

    ואולי יש עולם אחר שכולו טוב ,הרי אף אחד לא חזר משם כדי לספר....

    אוקי חייב להתאושש ,הרי צריך להוריד אותו...

    דרג את התוכן:

      תגובות (124)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/8/08 21:28:

      גגו דורון מה שלומך? אותי הקטעים האלה לא ממש מצמררים ראיתי גם..עולמות של חיים מות עצב ושמחה  רציתי לומר שהצטרפתי לדהמרקר,זוכר?עוד לא נסעת לחופשהההההההה?יהההה
        9/8/08 11:27:

       חברייי היקרים

      אני אתחיל בזה שאני מאד אוהב את עבודתי

      מאד אוהב את המגע עם האנשים...

      שאלתם איך אני שורד...?

      אני אסביר

      לא מערבב את הכאב של האנשים עם הרגשות שלי

      ברוב הזמן אני עובד מכנית

      לא רואה לא שומע.....

      לגבי הפוסט אני רוצה לומר לכן ש לדעתי....

      זה לא עניין של אי שפייות ריגעית כי בן אדם שנכנס לאובדנות

      כלום לא יעצור אותו

      הם מתכננים הכל לפנייי ...בדקדקנות רבה

      את המקום את הזמן...

      לא תמיד הם מראים את הסימנים של האובדנות

      מקווה שלא יהיו לי מקרים כאלה יותר

      אבל....

      תודה לכם שאתם באים מבקרים מגיבים

      שלכם באהבה תמיד גגו---דורון

        7/8/08 14:07:

      לא מקנא בעבודה שלך
        7/8/08 10:37:


      יש אנשים כל כך מיואשים וחסרי תקוה, שזו נראית להם הדרך היחידה....... לברוח מהמציאות על ידי התאבדות, זה בעיקר מגיע ממקום של בדידות וחוסר אונים.

      מצער, עצוב,

      אוהבת את הרגישות שלך

        6/8/08 23:11:

      תיארת את ההרגשה והפחד חילחל אלי מתוך המסך ושטף אותי....אמא'לה קח את הפחד חזרה!
        6/8/08 22:24:

      *
        6/8/08 15:23:


      נורא ומצמרר

      איזה דרך לא נעימה לפתוח את היום

        6/8/08 14:29:


      אווצ' המפגש הזה עם המוות נורא,

      חבל שיש דברים כאלה, חבל שהדעת הולכת עד איבוד.

       

       

      המשך יום נעים.

       

        6/8/08 09:42:
      איך אתה נשאר שפוי תגיד לי??
        6/8/08 08:52:


      היי דורון, מישהו כאן ממש מתחיל לכתוב ולגעת...

      עבודה מצאת לך...איזה חוסן נפשי נדרש להוריד אדם משם...

      אוף, זו לא מלה...

      ולגבי האומץ שלו, אין לי מושג. לשמחתי מעולם לא חלפו

      במוחי מחשבות מעין אלה. בכל מצב תמיד החיים נראו ונראים לי

      שווים, וכדאיים ובעלי ערך...כשקשה, צריך לגייס את הכוחות

      לברוח, ממש לא נראית לי כאופצייה.

       

      מקווה, שכל המקרים הללו רק מחזקים בך

      את היכולת להנות מהחיים. להסתכל תמיד על

      הדברים הרבים בהם בורכנו ויש לנו ולא על ההיעדר

      והחסר. לגבי האחרון, הרי כמעט תמיד אפשר לעשות

      משהו שיאפשר, שימלא, שיטיב את המצב.

       

      מאחלת לך שבוע עם מקרים קלילים, כאלה סטנדרטים...

      וכוכב נוסף תמיד תמיד שמור בליבי עבורך.

        6/8/08 02:24:

      מזעזע....מצמרר....
        6/8/08 01:49:

      הרבה בריאות , עושר ואושר לנו  -  חבר. ושלא נדע מצרות. אמן!
        5/8/08 21:10:
      מה שכולם אמרו.
        5/8/08 19:27:

      צומררתי קשות
        5/8/08 18:41:


      אנשים ברי דעת וצלולים לא בדיוק מצליחים להבין מה עובר במוחו

      של אותו אדם שמחליט ליטול את חייו.

      לרוב מדובר באדם שהגיע לקצה גבול היכולות כנראה והכי פשוט להתמודד

      זה לברוח מהכל ע"י התאבדות.

      מספיקה שניה אחת כדי לעבור ממצב שבו נופלות לנו כל ההגנות ואנו עומדים

      חסרי אונים מול עצמנו.

      לאדם רגיל ובריא בנפשו יש את הכלים להתמודד עם מצב זה אך יש אנשים

      שנמצאים במצב בו הסופר אגו שלהם משתלט על האגו הנורמטיבי ואז בשניה

      הם מגיעים להחלטה כזו.

      זה מראה לא מלבב ודיי מרתיע אך אתה מתוקף תפקידך צריך להיות מחוסן

      מפני מצבים כאלה.

      קח הרבה אויר והמשך הלאה בנפשך הבריאה.

       

        5/8/08 17:30:
      *

      על איזה אומץ אתה מדבר?

      צריך אומץ בשביל להתאבד??????????

      זה הפיתרון הכי קל ופשוט 

      אומץ זה אדם שמתמודד עם הבעיות שלו ונילחם איתם

      ולא מחפש פיתרון קל שיכאיב לכל האוהבים אותו

       

        5/8/08 16:06:
      שבתי עם כוכב לעידוד. יעל
        5/8/08 15:41:


      אתה מצחיק, אתה יודע ...? (על אף הסיפור הלא נעים הזה)

       

      אתה כותב : אוקי חייב להתאושש ,הרי צריך להוריד אותו...

       

      כאילו שכתבת את הפוסט הזה, רגע לפני שהורדת אותו

       

      חחח.....

       

       

       

        5/8/08 15:25:

      מה שבטוח.. לא משעמם לך בעבודה. וזה שווה כוכב!
      איזה כוחות נפש אתה צריך בעבודת הקודש שאתה עושה
        5/8/08 14:42:

      לא קל לצפות במראה כזה...

      גם אני חושבת שמי שמתאבד  איננו אמיץ.

        5/8/08 14:41:

      עדיין מצומררת חזרתי עם *
        5/8/08 14:21:

      מזעזע!

      נאלמו מילותיי...

       

      *

        5/8/08 13:07:


      ב"ה

      אני מסתכלת על זה מהנקודה היהודית

      כיוון שאסור להתאבד

      יש בוודאי סיבה לכך.

      והיא לא רק מפני שאדם לא יחליט מתי "לקחת" את חייו בידיו..

      אלא מפני שהיא לדעתי מצביעה על חוסר אמונה מוחלט.

      (והדברים לא נאמרים חלילה משיפוט, חס וחלילה חס ושלום,

      רק מי שעומד במצב הזה יודע בדיוק מה עובר עליו)

      אני מתכוונת לכך שברגע ההתאבדות, ברגע מעשה ההתאבדות

      אין עוד לאדם שום אמונה בבורא עולם.

      כי נאמר תמיד

      "גם אם חרב מונחת על צווארך לעולם אל תתייאש..."

      וכאן אותה חרב שמונחת על צוואר

      הונחה בידי המיואש, בידי מי שבאותו רגע איבד לא רק את התקווה

      אלא גם את האמונה בבורא עולם שיציל אותו.

      ה' ישמרנו, שלא נדע.

      גגו מציל נפשות, תבורך

      *

        5/8/08 12:55:
      יש לי הרגשה שהמתאבדים מצטערים על זה אח"כ...
        5/8/08 12:48:


      רדודה שכמותי...

      מעדיפה להתעמק בשיר

      ולא במקרה.... קשה לי...

      כוכב מבילבי

        5/8/08 11:35:


      גגו יקר,

      אני מאחלת שיהיו לך ימים יפים יותר

      וכוח פנימי כדי לעבור חוויות שכאלו.

      ובנושא התאבדות. התקשרות אצלנו לא מדברת

      מספיק על הנושא. ולכן ישנם אנשים שרואים

      בהתאבדות כדרך קלה להגיד שלום לחיים

      האומללים שלהם. לא נלחמים לא מספרים לאף

      אחד ולכן אף אחד גם לא יכול לעזור.

      אולי אם התקשורת היתה קצת יותר מפתחת

      את הנושא ומשוחחת (טלוויזיה, רדיו, עיתונים, אינטרנט)  על זה

      אז הם (אלו שמתאבדים) היו רואים (חלקם לפחות)

      דברים אחרת או אולי אדם קרוב היה חש

      את המצוקה של אותו בחור ועוזר לו.

      שיהיו ימים יפים וטובים.

        5/8/08 11:35:

      חושבים על כמה נפלא שהכאב יחלוף.. זה מעבר לכאב- זה סבל שנראה שאי אפשר לעמוד בו. אין שם מחשבה רציונלית, יש שם מעין פקודה ממחוזות אחרים לסיים את העניין. גם כשמישהו נראה צלול, זה לא תמיד ככה.
      שלא נדע..

      דנה


      ואיפה היו האוהבים אותו לפני?

      זה תמיד מה שעולה לי בראש כשאני שומעת על מישהו שהולך לבד.

        5/8/08 11:15:

      עצוב
        5/8/08 09:56:

      זה עצוב.  כשאדם מגיע למקום שהוא חושב שהדבר היחיד שיגאל אותו זה לשים קץ. זועף
        5/8/08 08:59:

      לא מקנא בך

      לא פשוט ב כ ל ל


      מחריד.

      גם מת

      גם אבד,

      ממש אין דרך חזרה.

        5/8/08 08:36:


      התאבדות בכלל היא מעשה אלים [על פי הדת גם מעשה אסור...]

      התאבדות בתליה היא עוד יותר אלימה,

      נורא עצוב.

      כל הכבוד לך על היכולת שלך להתמודד עם המראה הכואב הזה!

       

        5/8/08 08:27:

      אלוהים ישמור.

      המשך יום טוב יותר....

        5/8/08 07:53:


      זה מראה מחריד ומצמרר שנשאר חקוק זמן רב.

      אחת מחברותי התאבדה בדרך הזאת.

      נאמר שזו התאבדות מאוד מתוכננת.

      ועד היום אני יודעת שהייתה צעקה ולא הבנתי...

        5/8/08 07:47:


      איך אתה עומד בכך?

      אני כבר מזמן הייתי מתעלפת...

      איך מתחסנים?

      רותי

        5/8/08 07:43:


      גגו

      ביתי היא פראמדיקית

      ולא פעם היא נתקלה במקרים כאלו

      שמה שעבר לה בראש זה

      עכשיו המשפחה לא יודעת כלום

      והם עסוקים בעניני דיומא

      אני יודעת והם לא

      עוד מעט יחרב עולמם

      והתחושה הייתה מטריפה אותה

       

        5/8/08 07:43:

      בדד עם הזמן הבורח.

      * בדרך

        5/8/08 07:07:


      איזה דרך לא נעימה להתחיל בוקר

       

        5/8/08 07:05:

      כמי שהייתה בצוות הצלה של כיבוי אש, מכירה וראיתי את הנושא מקרוב.

      עצוב, קשה ואתה לעולם לא יודע לאן אתה נכנס.

       

      מאוד קשה לראות את הפנים של המשפחות....

       

      צימררת אותי על הבוקר. 

       

        5/8/08 06:45:

      על  הקטע  הזה  במקצועך

         ממש  לא  מקנא

       

         רגוע

        5/8/08 06:42:

      מחזה מצמרר

      חבר של בני בחר בדרך זו לסיים את חייו

      בגיל 30 בחור יפה תואר ומלא חיים)

      והותיר הורים שבורים והרוסים.

      זה בלתי נתפס ונגד הטבע האנושי,

      זה רגע של אי שפיות של חולשת הנפש,

      תמיד אני המומה מכך שאדם במו ידיו יכול

      לנקוט בצעד כה נורא,

      אבל כנראה אותו אדם מרגיש באותו רגע

      שהוא במבוי סתום חסר סיכוי.

      גם אני תוהה מה חולף לו בראש בשניות

      האחרונות,

      חוויה קשה ביותר

        5/8/08 06:09:

      מזעזע!!! 

      רק אנשים חזקים יכולים לעמוד במראה

      שכזה..

       

        5/8/08 03:42:
      גגו ידידי , אין כאן ענין של אומץ .......
      אנשים שבעודם בחיים , לא נבין תמיד מה עובר בראשם
      הכיצד ניתן להבין מאדם שכבר איננו ?

      אבל בהחלט יש לי הרבה מה לאמר על הבחירה הזו ... (התאבדות)
      רק שכעת אינני יכולה לפרט הרבה ......
      התוכן די מעיק....

      שיהיה לכולנו שבוע טוב }{
        5/8/08 03:34:


      בס"ד

       

      מפחיד לאיזו רמת ייאוש אתם יכול להגיע...

       

      מעניין אם מצב של התאבדות קיים גם אצל החיות

       

      מישהו יודע?

        5/8/08 03:30:


      מחזה נוראי

      פוסט קשה

      רציתי לככב אך אין לי

      אחזור מחר

      בינתיים קבל חיבוק שישכיח את הזוועה

        5/8/08 03:21:


      הי גבר.

      צריך לפתוח קהילת נהגי אמבולנס בדמרקר, אנחנו כבר שניים. ((-:

      גם לי יצא להגיע לזירות דומות.

      החוויה תמיד קשה בכל פעם.

      המחשבה הראשונה היא תמיד: "למה לעזאזל.."?

      אח"כ אתה חושב, למה אף אחד לא הצליח למנוע את זה...

      כמי שעבד בעיקר בירושליים,

      מצאתי את זירות הפיגועים קשים הרבה יותר.

      יש לנו המון סיפורים וחוויות.

      באופן אישי, תמיד מעדיף לספר את החוויות האופטימיות.

      אלה שנגמרים טוב וגורמים לך לחשוב ולקבל

      תמונת עומק ותובנה חדשה על החיים.

        5/8/08 03:03:


      לצערי אני מבינה אותך

      אני הצלתי ידיד טוב ברגע האחרון ממש.....

      שמעתי מה עבר לו בראש

      שמעתי מה מביא בן אדם לעשות את זה

      ואומנם הוא חיי....

      אני לא בטוחה שלא ינסה שוב

      עצוב

      מתסכל

      ובטח לא דרך להתחיל את הבוקר

       

        5/8/08 02:52:


      כוכב לך חבר, בחרת בעבודה עם שליחות

      לעיתים אתה מציל חיים ולדאבון הלב גם מפנה גופות

      זו שליחות עם מעשה חסד שעומדים לזכותך.

      בשורות טובות שפע אור ואהבה.

        5/8/08 02:46:

      איש,

      מה שאותי מעסיק זו הבחירה שלך.

      אתה מתמודד יום יום עם חלקים מאוד קשים של הקיום שלנו.

      זו בחירה שיש מאחוריה סיבות ששווה לשמוע עליהם.

      ולפי הדברים שאתה כותב,

      אתה מצליח לשמור על הכוחות שלך מבלי לאבד את הרגישות.

      כל הכבוד!

        5/8/08 01:40:


      בוודאי מחזה נורא

      מוכרחה לומר בכנות

      שכשיש מחשבות על..

      לא חושבים

      כלל

      ועל כלום

      יש כאב או חור שנפער..

      וזה קורה

      אפרת

        5/8/08 01:26:

      נשמע כמו סיוט להתעורר מתוכו..

       

       

       

       

       

        5/8/08 01:16:

      ממש לא נחמד לראות דבר כזה על הבוקר,

       

      אבל הקליף סוף.....המשך לעשות קליפים יפים כאלה,

       

      אתה מבוזבז..........

        5/8/08 01:15:

      צטט: ברק חכמוב 2008-08-05 00:39:33

      "מסתכל  על הגוף התלוי וחושב לעצמי איזה אומץ..."

       

      יקירי,

      על איזה אומץ אתה מדבר?

      מי שמרים ידיים ומוותר על החיים  - אומץ, זו התכונה האחרונה שניתן ליחס לו!

      מי שנותן פייט אדיר, למצוקות, הקשיים והתחושה שהקירות סוגרים עליו מכל עבר -  ולא מרים ידיים ונכנע - הוא האמיץ!

      החיים מזמנים לרבים מאיתנו קשיים ומצוקות קשות מנשוא.

      יש כאן אנשים רבים שחשו עצמם טובעים בתוך מערבולת

      ולעיתים באותם רגעים קשים

      עברו בהם מחשבות על.... להרים ידיים, לשקוע, לוותר ולמות.

      הם כאן איתנו, כי הם לא ויתרו. הם נתנו פייט אדיר לחיים וניצחו.

      הם אילו שראויים לתואר - אמיצים!!!

      ולא אותם בודדים שהרימו ידיים. 

       


      לא מקנא בך, על החוויות הנוראות שאתה עובר. 

       

       

       

      מסכימה על כל מילה

      איך מה להוסיף.

        5/8/08 01:15:


      קשה לדעת מה עובר בראש.

      באותן שניות אחרונות.

      האם החיים באמת חולפים מהר לפני העיניים כמו שתמיד מספרים?

      האם עושים חשבון נפש?

      האם מתחרטים על משהו

      חושבים למה לא פעלנו אחרת?

      או שיש השלמה מלאה עם המצב

      ושמחה לקראת מעבר מהעולם הזה הלאה...

        5/8/08 01:08:

      לא פשוט...

      גגו...אני חושב שיש לך פה קצה חוט להמשך פוסט עם קצת יותר עומק. מה אתה אומר? שווה לחפור??

      * על האומץ

      אורי 

        5/8/08 00:53:


      הכי כואב לוותר על החיים,

      ואיזה יאוש עצום צריך להרגיש כדי להרים ידיים  ולהתאבד.

      אתה צריך תעצומות נפש אדירות כדי לראות מחזות כאלה

      ועדיין להישאר בשפיותך.

        5/8/08 00:39:

      "מסתכל  על הגוף התלוי וחושב לעצמי איזה אומץ..."

       

      יקירי,

      על איזה אומץ אתה מדבר?

      מי שמרים ידיים ומוותר על החיים  - אומץ, זו התכונה האחרונה שניתן ליחס לו!

      מי שנותן פייט אדיר, למצוקות, הקשיים והתחושה שהקירות סוגרים עליו מכל עבר -  ולא מרים ידיים ונכנע - הוא האמיץ!

      החיים מזמנים לרבים מאיתנו קשיים ומצוקות קשות מנשוא.

      יש כאן אנשים רבים שחשו עצמם טובעים בתוך מערבולת

      ולעיתים באותם רגעים קשים

      עברו בהם מחשבות על.... להרים ידיים, לשקוע, לוותר ולמות.

      הם כאן איתנו, כי הם לא ויתרו. הם נתנו פייט אדיר לחיים וניצחו.

      הם אילו שראויים לתואר - אמיצים!!!

      ולא אותם בודדים שהרימו ידיים. 

       


      לא מקנא בך, על החוויות הנוראות שאתה עובר. 

       

       

        5/8/08 00:13:

      יקירי

      הכול כבר נאמר מעלי

      שיהיה לך לילה טוב

      וחלומות טובים

      נשיקות...

        5/8/08 00:09:

      לא נעים,

      מסכנים האנשים הללו שמתאבדים

      מה עובר להם בראש,

      איך הם מאבדים את הרצון לחיים,

      נורא

        5/8/08 00:04:


      היי גגו,

      הפעם אותיר רק כוכב דומם למקרא מילותיך, הייה חזק!

      המשך שבוע טוב בשורות טובות!

        5/8/08 00:04:
      עצוב וקשה
        5/8/08 00:04:


      איזה עבודה יש לך,בחור אמיץ.

      עכשו הוא בשערי גן עדן.בלתי החלטי

        4/8/08 23:53:

      אח יקר אתה קח כוח מכל מקום שתוכל

      וקח גם כוח מאיתנו מהקפה כי תמיד

      אחריי העבודה אנחנו כאן בשבילך

      אוהב אותך אח יקר

      יניב

       

                 *

        4/8/08 23:49:


      כמה כוחות נפש

       

       

       

       

      *

        4/8/08 23:48:

      אתה חוויה מזוויעה, המוח רץ שאלות משאלות שונות

      ומהר מאוד אתה מתעשת ועושה את עבודתך  -

      אתה לוחם אמיץ גגו. 

        4/8/08 23:39:

      לא חושבת שזה מחזה מרהיב

      לראות דבר כזה ועוד על הבוקר

      האדם היחיד שראיתי מת היה

      סבא שלי....

      * על החוזק והשפיות שבעבודתך.

        4/8/08 23:38:


      כואב ומצמרר לקרוא את זה דורון

      אינני יודעת עד כמה זה קשור לאומץ

      אבל בגדול אני מאמינה שאדם שעשה זאת

      הגיע לסוג של אי שפיות של כמה שניות

      או ייאוש עמוק מאוד

      במקרה כזה ההגיון, אומץ וחרטה לא ממש מתפקדים

      שלא נדע

        4/8/08 23:30:

      WOW זו באמת חויה לא נעימה, פעם קראתי שאלו אנשים שמגיעים ליאוש וכשאף אחד

      לא מבין שהם במצוקה הם פשוט מחליטים לעשות צעד נועז כדי שיבינו שהם באמת במצב

      קשה...

        4/8/08 23:29:


      חוויה קשה חבר שלי

      למרות שהורדת אותו

      הוא טרם ירד ממך

        4/8/08 23:26:
      אוףףף איזו חויה קשה !
        4/8/08 23:25:

      לא סתם קיימת קלישאה "גבול הוא דק בין לבין..."

      ואכן ידוע כי מתאבדים הם אלה שמתחזקים מאבדון שלהם...

      כשמתחילים להרגיש יכולים, הם מעיזים ולרוב בהצלחה..

      עצוב..

      גגו, אתה כולך מלא חיים..תודה על שאתה כזה...


      קשה, קשה הסיטואציה. במרכז שלי הצלנו מישהו בדקה התשעים. כשמגיעים מאוחר  תחושה של מועקה מלווה אותנו ללא הרף. אשוב
        4/8/08 23:22:

      אני מניחה שכל מקרה כזה גורם לך

      לבחור בחיים מחדש

       

        4/8/08 23:18:


      אדם שמגיע למצב כזה, לא ראה את הפתרון. יכול להיות שהפתרון היה מגיע ויכול להיות גם שלא, אבל נמאס לו מלנסות.

      לצערנו, רבים ממקרי ההתאבדות, להערכתי הלא מוסמכת, היא בגלל אהבה נכזבת. ודווקא בתחום הזה לדעתי יש תמיד פתרון.

      בחרת לך מקצוע, שדורש עוצמות אדירות.

       

        4/8/08 23:16:

      היי דורון

      וואו סיפור מצמרר

      מחשבה קשה

      כוכב להתאוששת מהירה

      מהמחזה

      לילה טוב

      ורק דברים טובים

      טלי 

        4/8/08 23:16:


      מ-ז-ע- ז-ע

      אבל אתה מלאך לחיים. מבורך תהיה על עבודתך הקשה.

        4/8/08 23:12:

      מזעזע ,,

      אייך אתה מצליח לשרוד את זה ?

       

        4/8/08 23:11:

      מצמררר

       

      :(


       

      מתחילה להעריץ אותך...

      ממש לא נעים, העבודה הזאת- אבל מבורכת

        4/8/08 23:05:

      זה נורא..

      קשה לי לקרא את זה..

        4/8/08 23:03:


      לא רוצה לחשוב על זה בכלל. כבד עלי

      ושחלילה לא נדע

        4/8/08 23:02:

      יקירי

      אתה אדם מיוחד לדעתי,

      לא כול אחד יכול לעמוד מול מחזה שכזה.

      יישר כוח!

        4/8/08 22:55:

      מטורף ...מצמרר

      רק המחשבה  שאתה כבר תלוי-ואין דרך חזרה

      הבזקי השניות-חרטה ...ודיייייייי--_________.

        4/8/08 22:55:


      איזו עבודה בחרת לך....אופפפפפפ אבל מישהו צריך לעשות את העבודה

      הקשה הזו, מקווה שאתה יוצא הרבה לחופשות בכדי לשכוח את המראות

      הקשים.

        4/8/08 22:54:

      אפשר לחזור על כל התגובות?

        4/8/08 22:53:


      הדברים שאתה עובר בעבודה.....

      כנראה שהכי קל לבחור בהתאבדות.

      אתה מסיים ברגע עם כל ההתמודדויות הקשות של החיים.

      ובחרת שיר שאני מאוד אוהבת..

        4/8/08 22:51:


      עצוב מאד

      "תמונה" שבטח קשה לשכוח אותה.

        4/8/08 22:47:


      גגו....כמה נורא!

      מה יכולה לעשות  שבריר של שניה לאדם

      קשה לי לדמיין  איך יש לאדם אומץ וקור רוח להתאבד!

      מסכן!!!!!

        4/8/08 22:46:


      גגו כבר אמרתי לך שיש לי אליך הערכה רבה נכון?

      חשבתי שדוקא אתה מקבל כל יום פרופורציות  חדשות על החיים

      לכן אני רואה את התגובות שלך בקפה ומבינה מאיפה השלווה

      ''לקחו לי אמרו לי נגעו בי קרה לי אמר לי עצוב לי'' וכו וכו וכו

      קטן עליך .יש התמודדויות אחרות בחיים אהה גגו?

      רק בריאות.

        4/8/08 22:43:

      לא יכולה להבין..למה אנשים עושים את זה.

      לפני כמה חודשים איבדנו חבר יקר..כך בבוקר אחד..אחרי שנפרד מילדיו שם קץ לחייו.

      ואתה, אני מבינה עושה עבודת קודש..

      כל הכבוד.

        4/8/08 22:26:
      חזק ואמץ
        4/8/08 22:26:

      אוףףףףף... זה נורא...!

       

      יודעת ומקווה שהמקרים שאתם מצליחים להציל חיים - רבים הם בהרבה ממקרה טראגי זה !

       

      הלוואי ויהיה לך (לכם) המון כוח להתמודד עם המראות האלה - ולהמשיך הלאה !

       

      תודה לך - דורון !

        4/8/08 22:22:

      ואהו

      לא  נעים   לפקוח  עין  ראשונה

      אם.......

      נצפה  לימים  טובים יותר

       

        4/8/08 22:21:

      נראה לי שיש לנו כמה נושאי שיחה משותפים...

      והכתיבה...וואוו היא כל כך עוזרת, נכון?

      אתה יודע, היה סרט, שכחתי את שמו, על איזה גבר נוירוטי שכל הזמן טיפס על כסא, כרך סביבו חבל וכאילו ניסה להתאבד

      ובסוף, הכסא נשמט מתחתיו בטעות.....

      מתעליך

      *

      איש יקר אתה!!!

      הצלחתי לחוש מבין מילותך את ההרגשה והתחושה לקבל הודעה כזו על הבוקר...

      מצמררבוכה

      כוכב שיאיר***

        4/8/08 22:15:

      לא נעים כלל וכלל בלתי החלטי
        4/8/08 22:14:


      כתבת - אומץ

      ואולי זו פחדנות?

      חוסר התמודדות

      אי לקיחת אחריות

      וגם חוסר התחשבות באלה שנשארים מאחור...

      ובכל מקרה

      זה עצוב

      אינני רוצה לשפוט

      יהי זכרו ברוך.

      לעיתים אתה וודאי מהרהר

      מדוע נבחרת דווקא אתה

      להיות נוכח ולראות

      את כל המראות...

      לאלהים הפתרונות תמים

       

        4/8/08 22:14:

      ooooooooooooooof
        4/8/08 22:13:
      מזעזע
        4/8/08 22:13:
      אוייש נורא !
        4/8/08 22:13:


      גגו צריך הרבה כוחות נפש במקצוע כמו שלך

      להיות אדם חזק מבפנים,זאת סגולה שקיבלת מהאל

      מצער לראות כאלה דברים,אבל זאת דרך החיים

      שתראה רק אושר ושמחה מעתה,כואב לשמוע.

        4/8/08 22:12:

      מה עובר על אחד כזה? אנחנו לא יכולים לדמיין.. אך גודל הייאוש כנראה כבר מסע כבד

      שכנראה צעד כמו התאבדות קל לעומת ההתמודדות עם המציאות.

      מפני שאנו כבני אדם תמיד נבחר בדרך הקלה והפתרון המהיר. זאת הבחירה הטבעית ,הדרך הקלה.

      ולך דורון שולחת כוכב על אומץ ליבך ובכלל הכוח הנפשי הטמון בך..חיבוק גדולללל

        4/8/08 22:12:


      זה כזה נורא!

      איזה מחשבה עוברת לאדם שהוא מגיע עד לנק' שהוא לוקח את החיים של עצמו.

      בסבל,בעצב,בתסכול.

      לא מבינה התאבדות....(וגם לא רוצה להבין)

      ואתה תהיה חזק......!!!

        4/8/08 22:11:

      :-(  לא נעים.
        4/8/08 22:10:
      אאוץ'. :-(
        4/8/08 22:09:

      גגו האמבולנס שלך מלא סיפורים....

      החיים הם אי של שפיות בתוך כל הכאוס שמסביב מיותר להתאבד. כוכב על העלאת הנושא
        4/8/08 22:06:


      איזה חוויות אתה עובר....

      בוכה

        4/8/08 22:05:

      שמע ישראל
      אנשים מסויימים חיים בחושך . אני חושבת , שאדם שמגיע כבר לביצוע נמצא בסערה כזו גדולה שדעתו אולי משובשת עליו .

      אולי ....

        4/8/08 22:03:

      אוי זוועה

      ונגמרו לי הכוכבים. כי אחד הייתי נותנת לעידוד.

      פשוט זוועה. מהיום רק בשורות טובות. יעל

        4/8/08 22:03:


      אימאל'ה, איזה פחד לא הייתי ישנה לילות.

       

      נשארתי נטולה יקירי אשוב ל *

        4/8/08 22:02:

      קראתי איפשהו שעל פי רוב אנשים בעלי נטיות התאבדותיות אינם רוצים למות.

      הם כן רוצים לעצור את הסבל הרגשי שהם חווים.

      הפעולה שהם עושים היא בעצם הימור "על החיים או על המוות" שמישהו יבוא ויציל אותם ברגע האחרון.

       

      מצער מאוד לשמוע שהאדם שנאלצת לקבוע את מותו, לא הצליח להמר על החיים.

        4/8/08 22:01:


      לכמה צמרמורות גרמת אצלי עכשיו...

      מפחיד...

      ואתה... כל הכבוד שמצליח לעשות את הדברים האלו כל יום...

      מרגש אותי... נשיקה

      הירוק שלך יגיע מחר...

        4/8/08 22:01:

      בהחלט מצמררררר
        4/8/08 22:00:


      איך אתה מחזיק מעמד שפוי תגיד לי?

      זה פשוט טירוף.

       כמה כוחות נפש צריך.

      אאחל  לך רק הצלחות בלהציל חיי אדם ושכמה שפחות ארועים טרגים שכאלה.

      חיבוק.

       

        4/8/08 21:59:

      מצמררררר
        4/8/08 21:58:

      "אוקי חייב להתאושש ,הרי צריך להוריד אותו..."

      בהחלט דרך נוראית לפתוח את הבוקר

       * על העיסוק החשוב( מחר)

        4/8/08 21:58:

      ממש קשה לחשוב על זה...

      מה גורם לאדם לעשות מעשה כזה ?? מפחיד...

      סיפור קשה וכואב...אחד מני רבים...זועף *

        4/8/08 21:57:


      אוייש...

       

      אפשר להציע לך משהו קר לשתות?

        4/8/08 21:56:

      בטח מחזה נורא

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גגו 2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין