כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    היום

    מנקה את הבוידעם, סוגרת חשבונות ומפנה את שביל הגישה.

    פוסטים אחרונים

    0

    חוה

    19 תגובות   יום שלישי, 5/8/08, 08:15

     

    לא הייתי כאחת האדם

    לא כהבל אחי

    גידלתי שיערי פרע

    להסתיר האות במצחי

    בליבי.

    לא הייתי כאחת האדם

    לא קרבתי אליו

    סגרתי דלתות ביתי

    להסתיר כאבי

    ממני.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/8/08 16:46:

      צטט: מורנינג 2008-08-09 15:03:39

      משמעויות מעניינות ממילים שחוסר הניקוד פתח משמעויות וסגר.

       

      יפה!

       

      יש בי נטייה לפסקנות.

      הפעם ניסיתי לשחרר מעט ולתת למילים חיים משל עצמן.

      שמחה שלדעתך זה הצליח לי.

      תודה.

        9/8/08 15:03:

      משמעויות מעניינות ממילים שחוסר הניקוד פתח משמעויות וסגר.

       

      יפה!

        8/8/08 21:33:

       

       

      מתי הספקת ללמוד את כל החכמה הזו?

       

      תודה. 

       

      כשאתה לא מתעסק בסקס,יש לך המון זמן  ללמוד דברים  :)

       

       

      כנראה בגלל זה לקח לי כל כך הרבה שנים...

        8/8/08 21:12:

      צטט: סמדר כרמל 2008-08-08 20:55:26

      צטט: איש פח תל אביבי 2008-08-08 19:37:37

      להסתיר כאבי

      ממני.

       

       אהבתי את זה.

      אנחנו מסתירים את הכאב מעצמנו,

      עד שאנחנו נמצאים במקום שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו.

       

       

      מתי הספקת ללמוד את כל החכמה הזו?

       

      תודה. 

       

      כשאתה לא מתעסק בסקס,יש לך המון זמן  ללמוד דברים  :)

       

        8/8/08 20:55:

      צטט: איש פח תל אביבי 2008-08-08 19:37:37

      להסתיר כאבי

      ממני.

       

       אהבתי את זה.

      אנחנו מסתירים את הכאב מעצמנו,

      עד שאנחנו נמצאים במקום שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו.

       

       

      מתי הספקת ללמוד את כל החכמה הזו?

       

      תודה. 

       

        8/8/08 19:37:

      להסתיר כאבי

      ממני.

       

       אהבתי את זה.

      אנחנו מסתירים את הכאב מעצמנו,

      עד שאנחנו נמצאים במקום שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו.

       

        6/8/08 06:32:

      צטט: מתבוננת 2008-08-05 22:50:42

      סגרתי דלתות ביתי

      להסתיר כאבי

      ממני.

       

       

      לפעמים נדמה לי שיותר מאשר הפחד להתמודד עם הכאב,

      הסתרת הכאב נובעת מבושה. בו. בעצמנו.

       

      כתבת מעולה! 

       

       

      הבושה והפחד : שתי החברות הכי נאמנות שלנו, מלוות אותנו כל חיינו ובכל הרגעים הקשים נמצאות שם בשבילנו...

      את כמובן צודקת: כשמסתירים משהו זה תמיד בגלל שמתביישים בו.

      תודה.

        6/8/08 06:25:

      צטט: שרון קדם 2008-08-05 22:32:01

      מעולם לא היית כאחת האדם וגם לא ככל החוות....

      וטוב שכך.

      כמו בצל את, לאט לאט מסירה עוד שכבה ועוד שכבה

      וגורמת לנו לבכות... קריצה

       

       

      יש משהו שדומה להתקלפות בעצם הכתיבה וגם בחשיפה הזו.

      מפחיד ומשחרר.

      תודה.

       

        5/8/08 22:50:

      סגרתי דלתות ביתי

      להסתיר כאבי

      ממני.

       

       

      לפעמים נדמה לי שיותר מאשר הפחד להתמודד עם הכאב,

      הסתרת הכאב נובעת מבושה. בו. בעצמנו.

       

      כתבת מעולה! 

       

        5/8/08 22:32:

      מעולם לא היית כאחת האדם וגם לא ככל החוות....

      וטוב שכך.

      כמו בצל את, לאט לאט מסירה עוד שכבה ועוד שכבה

      וגורמת לנו לבכות... קריצה

       

        5/8/08 21:06:

      אפשר.   בשמחה אפילו.
        5/8/08 19:15:

      אפשר לסגור על קפואה אצל שושנה ולהמשיך לפנטז על הנימוחה האולטימטיבית.
        5/8/08 17:34:

       למה אני לא יודע כשאת כותבת ?

       מה, אני צריך לנחש ?

       למקרא כתבייך נדמה לי והגיע זמן לקפה, לא ?

       אגב, אצל שושנה (בקפה) יש רק גבינה קפואות,  אין נימוחות בכלל......

        5/8/08 15:39:


      תודה ג'יי.

      שמחה שאתה חושב ככה.

       

        5/8/08 15:34:

      שווה כוכב
        5/8/08 12:58:


      אתה, יקירי, כעולה על גדותיך, הכישרון נשפך ממך בלי שום מעצור.

      אנחנו, פשוטי העם, לוקח לנו זמן לחבר מילים לרגשות, למצוא שם למציאות שלנו.

      לאט, כמו ללמוד ללכת, אני מתרגלת להוציא מילים ממקלדת.

      תודה.


      סמדר

      את נחבאת על הכלים...

      מרגשת שכמוך

      לאט לאט אני מגלה נפש קסומה בין המילים

      ואת מצטנעת בשירייך כאילו דההה?

      יאללה תתחילי לשפוך את כל המילים שהצטברו לך במקלדת

      נשיקות

        5/8/08 09:14:


      בדיוק ככה.

       

      תודה.

        5/8/08 08:22:


      "להסתיר את כאבי-

      ממני"

      מתאר תחושה כה מדוייקת -

      כי כה קשה לגעת בו , בכאב, עד שלעיתים עדיף לעטוף אותו בשריון.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סמדר כרמל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין