זהו, שנת הלימודים באה אל קיצה, ואיתה כל הבגרויות. החופש מתפרש על ידינו במושגים של חירות, מנוחה, אופציות בלתי מוגבלות. . אני מתיר לעצמי, אולי בגלל שגם אני בשלב כלשהו של לימודים, להתבטא ולומר דברים שישאירו אתכם אולי פעורי פה. הידיעה ה"מרעישה" היא שעדיין לא הפנמנו שהבגרות האמיתית של החיים היא לא המבחן במתמטיקה, באנגלית או בהתעמלות.את ההבנה הזאת, שעם הזמן הפנמתי, קיבלתי כאשר התנדבתי במסגרת פרויקט "לאורו נלך" בבי"ס השלום במבשרת ציון, ואולי התחילה עוד קודם שהייתי חונך בקייטנת איל"ן. הבגרות ב"מדעי החיים" או החברה לימדה אותי מה שאף מקצוע אחר לא השכיל לעשות. הבגרויות חלפו ולהכו להן ולא ממש יישאר זכר משעות של שינון ולמידה. גם קשה לתאר את התקופה הדחוסה שמתאפיינת במתכונות ובבגרויות, בזימונים ללשכת גיוס, מבחנים, גיבושים לסיירת, מציאת מסגרת לשנה הבאה והכל בטווח זמן מצומצם. בעקבות כך נדחקת הבגרות ב"תרומה לקהילה" הצידה, ופחות שמים לב אליה. אנו, ובצדק, נוטים למנות את הבגרויות שעליהן נבחנו, את המשוואה המעצבנת במתמטיקה והשאלה הארוכה בהיסטוריה ושבקושי גירדנו באנגלית "עובר" ב- 5 יחידות. חברים, לא שכחנו איזה בגרות אחת בודדה?. ל"בגרות של החיים", שמשום מה איננו מחשיבים אותה ומעריכים אותה, לא צריך להשיב על שאלות כשבאמתחת התלמיד/ה שעות של לימוד וחזרה. מסתבר, בניגוד למה שחושבים, שזו הבגרות האמיתית של החיים וכל השאר שטויות, פשוטו כמשמעו. בסופה לא נזקקים לחופש. היא בעצמה מעניקה חופש אמיתי, שלווה ורוגע. ובעיקר הנאה וסיפוק. פרויקט ההתנדבות שעושים תלמידי י"ב מהווה בחינה כמו בגרות רק שונה ממנה בתכלית. היא מין בגרות מעשית שלמענה צריך להפעיל את השרירים, את הלב ואת הנשמה, וכמו השאר, גם את המוח. נעזרים באינטואיציה ובאינטליגנציה ומה שזה לא יהיה היא דורשת מאמץ, התמדה והשקעה אינסופיים. לא למטרת השבה על שאלות, לצורך כתיבת חיבור או לשם חיפוש אחר פיסת מידע שאבד בזיכרון. אלא בעזרה לזולת, להקשבה מתוך הלב ברגעים קשים ולפעמים גם משחקים ומסיבות נכללים בתוכה.היא מציבה סטנדרטים גבוהים לאלה שמוכנים להשקיע זמן, מאמץ, אהבה וסובלנות, ו"המגן" הוא בעצם התפילה והאמונה שלנו. במסגרתה אנו לומדים לעזור לאנשים, להבין ללבם של קשישים ומוגבלים, לשמש אוזן קשבת. להכין בעבורם אוכל ולעזור בשעורי הבית. רובנו מטבע הדברים לא שמים לב אליה אבל חשוב שנדע שהיא הבגרות האמיתית, כזו שמלמדת שיעור חשוב וחיוני לחיים. את הבגרות הזאת, בשונה מהאחרות, לא שוכחים אף פעם, ובכנות, נזקקים לה יותר מהאחרות. בהתמודדויות ובקשיים, במשפחה, בחברה ובקהילה.תתפלאו אבל לבגרות הזאת אין מועדי ב' ואפשר להשלים אותה כל החיים והיא לעולם לא מסתיימת. אתם שואלים מה לגבי הציון? אותו תקבלו כשתעלו לשמיים בסוף ימיכם ושם, בתאם לתוצאות, ישקלו האם לשלוח אתכם ל"אוניברסיטה- ישיבה" היוקרתית למצטיינים- המכונה "גן עדן"- שנמצאת למעלה בשמיים. רוצים להשלים את הגברות של החיים כבר בקיץ השנה? רוצו להתנדב, לא חסר איפה. |