מפעם לפעם מתקשרים אלי מאגודות, חברות, ובתי ספר  לרפואה משלימה, והנוסח הוא קבוע, שלו "נתן שמענו עליך רבות והיינו מעוניינים שתרצה בפני קהל חברי האגודה שלנו בכנס הקרוב". בדרך כלל אני שותק ואומר תודה רבה, והבחורה ממשיכה, "כדי לפרסם אותך יש לנו עלון היוצא אחת לשבועיים, חודשיים, דו שנתי, חד שנתי וכו' והיינו שמחים לפרסם אותך במחיר מאוד זול, מחיר הקובייה הזולה ביותר הוא 500-1000 ₪ רק בשבילך כי אתה מרצה בכנס שלנו". אמרתי  "תודה רבה, והאם אתם מעוניינים לשמוע כמה אני גובה עבור הקובייה שלי"? (ההרצאה), ענתה לי הבחורה, "לא הבנת, אנחנו לא משלמים כסף עבור ההרצאה, מה שאנחנו נותנים לך זה חשיפה".

אמרתי שוב "תודה רבה, אולי לא הבנת אותי, אני מחשפנות לא מתקיים". ושאלתי אותה כדרך אגב "האם היא יודעת שחשפנות בפומבי זה נגד החוק", היא כמובן לא הבינה על מה אני מדבר.

האם ידעתם שרוב הבוגרים של המכללות לרפואה משלימה אינם מתפרנסים ממשלח ידם בלבד, ויתרה מזו רבים אינם יודעים כיצד לגבות עבור השירותים שהם מציעים, ולכן רבים גם עוזבים את המקצוע.

גם אותי למדו שנתינה זה ערך עליון, רק שהחיים למדו אותי שנתינה זה גם לעצמי.

והאגודות ובתי הספר הנ"ל אינן משרתות את הציבור שלשמן הן הוקמו כאשר הם מזמינים את המרצים המוכנים להרצות על מומחיותם ולהצהיר כי אין אינו שווה יותר מאשר חשיפה.

מה באמת מלמדת גישה זו באופן מודע ושאינו מודע, את אלא המוכנים לשחק במשחק המחסור.

אני אמרתי תודה לא ומה אתכם?

נתן