פרופיל
לחם וארוטיקה
Woman with Baguette on her Head
Salvador Dali
MOMA New York
פוסטים פופולאריים
-
The Oval Room
21/7/08 | 2474 צפיות
-
Tonight will be fine
2/3/09 | 1004 צפיות
-
תעביר לי את הלחם בבקשה
27/12/08 | 803 צפיות
-
Tightrope
4/7/10 | 1029 צפיות
-
נו, ספרי איך היה
4/1/09 | 823 צפיות
-
אידיוט ומניאק
18/8/08 | 1296 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
קופצת לעמוקים
כבר כמה חודשים שאני יודעת. יודעת ולא עושה כלום. מחכה. מתעלמת.אני מלכה . שולטת בממלכת הסחת דעתי ונתיניי נשמעים לי בצייתנות מעוררת קנאה.
אבל לאחרונה הישיבה על הגדר החלה להכאיב : get your bony ass of the fence, woman
אני שומעת את קולה מהדהד בראשי. (היא מקנא על כך שרזיתי וחייבת להכניס לי.) כך או אחרת, אני יודעת שהגיע הזמן. עומדת על שפת הבור. כמה פעמים כבר הייתי כאן? זה כל פעם אותו הדבר. ובכל פעם מרגיש לי חדש ומאיים. מתחתיי מים, עכורים, עמוקים , רחוקים לא רואה את הקרקעית. יש בכלל ? הסלע עליו אני רועדת חלקלק מאד. אצות ריריות צומחות תחת כפות רגלי.
אם אמשיך להסתכל אל תוך השחור אוותר, זה עכשיו או בכלל לא. ועם כל הפחד אני יודעת שאין ברירה. גם ההיא לא תתן לי. קולה חופר בי שוב, לא מניח לי :
,come on girl - get to stepping ain't got all day !!!
כרגיל היא צודקת. הזמן יקר ואני בזבזנית . תמיד הייתי.
אני מרימה את זרועותיי, המתופף מגביר את הקצב לוקחת אוויר, והרבה, עמוק אל תוך הריאות מוציאה פורשת כנפיים מביטה אל התהום ומתנתקת
מתרוממת וממריאה ציפור טרף כמו ציפור שיר עיניי פקוחות אני באויר קלה כנוצה חגה מעל עפה
צוללת כחץ אל המטרה אל תוך הבור נשימתי נעתקת, פורחת מעלי
עטופה ומעורסלת אני שוקעת לא נוגעת נרגעת
עולה, פורצת אל האור בצהלות שמחה קפצתי! ראית? קפצתי !!! והיא : I knew you had it in you,now go to work, babygirl
(תמונות של משה ברקן) |
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירי
הבטחתי, מקיים, ****
פוסט מדהים...
אישה מדהימה...
וואוו...זה חזק, זה יפה, זה מה זה מיוחד.....
חבל שלא ניתן לככב את אותו כותב פעמיים ביממה....הרי יש כאלו שזכאים לפיסת שמים ביממה של לילה בהיר.
מחר.
מ ג נ י ב !
תודה
ממך זו באמת מחמאה!!!!
אוף איך אני מתבאסת שאפשר רק כוכב אחד
על זה מגיע לך מאה לפחות
************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************************
תודה רונה
ברוכה הבאה
אמאל'ה... נגעת לי בכל הפחדים!!
אמיצה שכמוך, מקסים השילוב בין התמונות, הסיפור והקולות שאת שומעת בראש...
תודה רויטל
התמונות הגיעו
כן לך יש את זה...היכולת הזו להפרד מהקרקע הבטוחה כדי להגיע למקומות חדשים בהם יש קרקע ? או אין ?
את - שואלת. ובודקת בדרך של התנסות עצמית. ואחרי הקפיצה...האפשר לחזור לנקודת ההתחלה ?
אפשר גם אפשר אך אף פעם זה לא אותו הדבר. בפעם השניה את רטובה ורגלך חלקה יותר ואת למודת נסיון ואוצרת את ההתרגשות שקדמה לקפיצה הראשונה ואת החוויה והנסיון הקודמים ועדין חשופה לרגעים החדשים ולעונות ולשינויים ולהלכי הרוח המשתנים כל הזמן. וכמה שהקפיצה הזו משקפת את הלך החיים האמיץ שלך,המתמסר,הנותן את כל כולך - שזה כל כך סימבולי ומדהים. חיבוק,רות
מתאים לך הישרדות... את נמצאת בה יום יום, קטן עליך וכל הכבוד.
תודה לכולכם
רק בשביל כל הפירגון הזה היה שווה
ואם תבטיחו להצביע עבורי אני הולכת "להישרדות"
נפלא.
המילים,
התמונות,
החיבור...
* שבת מבורכת,
גלי
סחתיין על האומץ.
מעורר השראה.
יאללה נקסט וואן איז בנג'י
,
כל הכבוד על אימוץ הקול הפנימי שנותן את האומץ,הרוח והתמריצים לעשות ולהעיז,
והמשפט אם אין אני לי מי לי?הוא הקול הפנימי שלי.
איזה כיף.
ולזה את קוראת צונאמי בגיגית?
מותק, זה הפרק הכי טוב ב'הישרדות'!
תודה אהובה
תודה יקירתי על שהזכרת לי
עם כל האימה היה שם גם צחוק - נכון
נהנית להזכר דווקא בו כרגע
טליה
את פשוט נהדרת!
כמה אומץ...
(שלחי לי קצת ..אני מגובה מטר מפחדת לקפוץ....)
איזו פרא אדמה מדהימה
את השראה ממש
לכל רכי הלב ודקורי הגדר באשר המה
תודה לכולכם
זו אכן הרגשה נהדרת
גם להתגבר על פחד וגם לצאת לדרך חדשה
עשית את זה...
נפלא
פוסט אמיץ וכנה,
תודה יקירה,
בואי לבקר
איזה יופי את נראית, ככה לכבוש מטרה, לעוף ... תמונות מדהימות במיוחד האחרונה שסופרת את כל השניות האחרונות עד לנקודת השיא, כבשת אותי באומץ ליבך נערה....
טליה, את מדהימה, אין עליך.
יש לך את הכח הדרוש כדי לפרוש כנפיים מתוך הכלוב ההוא
זכרי את שיחתנו ביום שבת.
נפגש שוב בקרוב ונדבר.
ובינתיים, אל תאבדי את זה....
נשיקות. עפרה
החיים הטובים:-)
הי איזה יופי. ממש יצרת לי מעגל.
ראיתי אותך שם קופצת במציאות, חיה,צוחקת,קופצת, נרטבת, יוצאת מתייבשת, מתלבשת...
אח"כ הגיעו התמונות שהחזירו לשם, מדהימות ביופין עם זוית ראיה של אחר.
והנה את כתבת ,חיברת את הכל - מציאות חיה,תמונות והלך נפש.
כמה יפה אהובה.
יהיה רק טוב!
איפה הבור ?
נארגן מפגש קפה שם
לראות אותך
ואותנו
it is nice like that
I like it
R
טליה יקירתי,
מהמעט שהספקתי להכיר אותך
נראה לי שכל מה שתרצי...תשיגי...
שום דבר ואף אחד לא יצליח לעמוד בדרכך..
אורית
בגילך, הייתי עסוק בלקפוץ לקנות סיגריות... כוכב ענק *
לכי לניהול פוסט
ותלחצי על - החזר פוסט.
זה אמור לעבוד.
אם לא תפני ליאיר קדר, מנהל הקהילות.
גם לי זה קרה לא מזמן והוא שיחרר אותו.
אין לי מושג מדוע הפוסט ננעל
אולי מישהו יוכל לשלוח לי הסבר לתיבת הדואר מה לעשות על מנת לפתוח אותו?
איזה יופי. לקחת משהו ממשי (תמונות במקרה הזה) ולהוסיף להם נופך ולתת משמעות אחרת, משמעות אישית.
אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף את המשמעות אבל מי אמר שצריך להבין הכל בחיים.
*