כותרות TheMarker >
    ';

    HIV - Hadar Is Vitalized

    22 תגובות   יום ראשון, 17/6/07, 09:31
     

    7:30 בבוקר. משומה קמתי אחרי 3 שעות שינה. ניסיתי לחזור לישון, אבל המחשבות שלי נדדו לכלמיני כיוונים, ולא נתנו לי מנוח. באיזשהו שלב התחלתי לחשוב על הבלוג שלי. נחמד העניין הזה. יש לי "במה", כמו סוג של "ערוץ טלוויזיה" פרטי. אנשים מזפזפים, ולפעמים מגיעים אלי במקרה. יש שממשיכים ישר הלאה, ויש שמתמהמהים, יש שרק קוראים, ויש שמגיבים, מתלהבים, מפרגנים. אני מתחילה להבין את הכיף שבזה. פתאום נהייתי אובססיבית - כל כמה דקות ריפרש, לבדוק את מס' הצפיות והתגובות. כנראה בכ"ז מעניין אותי מה יש לאנשים להגיד על מה שאני כותבת.

    ואז חשבתי...על מה יהיה הפוסט הבא....אני יכולה לכתוב משהו מצחיק, יכולה לכתוב משהו חכם, ויכולה פשוט לספר סיפור, אבל לא סתם - סיפור עם מסר, סיפור שאנשים יפיקו ממנו תועלת.

    ואז נזכרתי באחד ה"סיפורים" (חוויות) הכי הזויים ומזעזעים שהיו לי בחיים.

    זה קרה בערך לפני שנה וחצי.

    אחותי לומדת משפטים באחת המכללות בארץ. היא טיפוס מאוד חברותי. תוך 3 שניות היא בצחוקים עם כל הכיתה, וגם, כולם מרגישים נח לספר לה את סיפור חייהם.

    היה לה ידיד מהלימודים, נקרא לו ע'. פעם ראשונה שראיתי אותו הייתה ביומולדת שלו, שאחותי הוזמנה אליה, והזמינה אותי להצטרף.

    ת'אמת?(!) לא התלהבתי ממנו בכלל. וגם הוא אז היה עם מישהי.

    אחרי זמן מה, הוא בא ללמוד עם אחותי למבחן. אני הייתי בסביבה. מסתבר שהתלהב ממני אובר, והתחיל לחפור לאחותי להכיר בינינו.

    והיא, שלא מביישת שדכנית ברמה בינלאומית, התחילה בפימפומיה: "הוא מדהים, מקסים, מצחיק, מיוחד, רגיש...". נתתי לו צ'אנס.

    ת'כלס, היה לי כיף איתו בחודש שהיינו יחד. זה היה חודש מאוד אינטנסיבי. היינו מבלים הרבה, שותים, צוחקים.

    כשהבנתי שהוא מתאהב בי, לא רציתי להשלות אותו. זה לא היה הדדי. אמרתי לו ש"זה לא זה", "זה לא אתה, זאת אני", וגו'. הוא בכה (רגיש אמרנו?), ביקש שאשאר. אמרתי לו שאין טעם, אך אשאר בכיף ידידה שלו.

    קצת אחרי שהכרנו, שאלתי אותו אם עשה בדיקת איידס. אמר שעשה לפני חצי שנה ומאז (כולל שלושה חודשים לפני) לא שכב ללא אמצעי הגנה.

    לא יודעת למה, האמנתי לו. ביקשתי שיבדק שוב, אבל כבר לא הייתי בלחץ על התשובה.

    יומיים אחרי שאמרתי לו "זה לא זה" הוא התקשר, אמר: "זוכרת את בדיקת האיידס שעשיתי לפני שבועיים?.....עכשיו התקשר אלי הרופא, ביקש שאבוא לבדיקה חוזרת".

    אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר מה שהרגשתי באותו הרגע. צבע הגוף שלי התמזג עם הקיר. התחלתי לבכות בטירוף, חשבתי שניגמרו לי החיים.

    התקשרתי לידיד טוב שלי דאז. הוא היה המום. הגיע בבהילות לאסוף אותי מהעבודה (דאז). לא ידע מה להגיד. לקח אותי לירושלים, לנסות לנקות ת'ראש.

    ניסיתי לא לחשוב על כלום, אח"כ ניסיתי "להשלים עם מר גורלי". אלפי תסריטים רצו לי בראש. בערב הוא הביא לי כדור הרגעה (לראשונה בחיי). הכל כדי לא לחשוב.

    ככה עברו עלי כמה ימים. פחד מוות וחוסר וודאות מוחלט.

    התקשרתי לע' שוב ושוב, כדי שיעדכן אותי אם יש תוצאה, והוא התחיל לשחק משחקים: 'יש תוצאה, אין תוצאה, כן אראה לך, לא אראה לך, לכי תעשי בעצמך, אולי בעצם את הדבקת אותי'. משהו היה ממש מסריח.

    לא יכלתי לדמיין מצב כזה בלתי נסבל - לגרור את חוסר הוודאות במשך שלושה חודשים.

    חרשתי את האינטרנט. קראתי כל חומר רלבנטי. התקשרתי לאיזה חולה איידס שיש לו אתר ומציע עצמו כשירות לציבור (ח"ח). הוא הפנה אותי לאיזה פרופסור מחיפה, שזאת המומחיות שלו. הפרופסור סיפר לי שיש בדיקה חדשה, שנקראת "קומבו", היא תופסת לאיזשהו חלון זמן שבין שבועיים לחודש מזמן ה"אירוע".

    עושים אותה ב"תל השומר". רצתי לשם, כמובן.

    מיום ליום, ככל שע' המשיך עם משחקיו, האמנתי יותר ויותר שזאת בדיה, שבכלל לא הייתה בדיקה נוספת, שזאת הדרך שלו "לנקום" בי. מה החטא שלי? לא רציתי אותו.

    אחרי יומיים קיבלתי תוצאה מתל השומר: שלילי.

     

    קיבלתי את החיים שלי בחזרה

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/07 15:20:

      שרון: כוכב קטן ירוק

      תמיר: מאיתנו :)

        18/6/07 12:06:

       

      כן, באמת יש לה נטיה מוזרה לנסות לשדך כל אחד לכל דבר.

       

      אני מניחה שלא אזדקק יותר לשירותיה בתחום.

        18/6/07 11:40:

      מגניב

      בפעם הבאה, לא לשכוח תעודת אחריות מאחותך על התכונות של המיועד...  קורץ

       

        17/6/07 23:58:

       

      תודה מתוקה מחייך

        17/6/07 19:27:

      יקירה שלי

      תודה ששיתפת אותנו בסיפור

      כל הכבוד על האומץ של החשיפה

      מסיפורים כאלו ניתן להפיק הרבה לקחים

      שיהיה שבוע מדהים

      (הכוכב שמגיע לך יבוא מחר -אין לי היום עצוב)

        17/6/07 16:18:

       

      תודה מחייך

        17/6/07 16:12:

      וואו! איזה לחץ!

      סחתן על החשיפה, מאד שמח שנגמר טוב.

        17/6/07 15:02:

       

      תודה על הדאגה הכנה, אבל זה בסדר, היום יש לי חבר תקופה די ארוכה, אנחנו אוהבים, ולאף אחד מאיתנו אין איידס.

       

      למרות שהכנתם קונדום ממש מפתה.

       

      תמיד אפשר להשתמש בזה כבלון ליומולדת. קורץ

        17/6/07 14:57:

      תמיר: טוב אההה .....

      שרון: חשבנו על זה ...

      תמיר: ו ... כמו שאת יודעת .... האופטימים תמיד עולים על הפתרון!

      שרון: אז ... אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, כדי שדברים כאלה לא יקרו לך עוד ...

       

      תמיר: בפעם הבאה שאת קופצת אלינו לשמור על עיישה ומחמוד ...

      שרון: תבואי קצת יותר מוקדם ....

      תמיר: ואנחנו נלמד אותך .....

      שרון: איך משתמשים ב .... זה

       

       

      ביחד: מה לא נעשה בשביל בייביסיטר במצוקה!!!  צוחק

        17/6/07 14:31:

       

      נשיקה חולה עליכם נשיקה

       

      (בוכה גם אני לא הצלחתי לדרג אתכם פעמיים ביממהבוכה)

        17/6/07 14:28:

      שרון: אוף ... בוכה

      תמיר: מה קרה ? ...

      שרון: אי אפשר לדרג את אותו משתמש פעמיים ב 24 שעות ....

        17/6/07 14:26:

      שרון: לעצור ?! הפתעה

      תמיר: לעצור ?!?!?! מתלבט

      שרון: לעצור ?!?!?!?!?!?! לשון

       

      תמיר: אל תגזימי ... חחחח קורץ 

      שרון: אם תמצאי פה גבר אחד שינסה לעצור כזאת התפתחות ... שלחי אותו לתמיר צוחק

       

      ביחד: אנחנו בכל מקרה ... רק מחכים להופעה !!!!! 

       

      שרון: ולא לשכוח .... תני תאריך בתפוצת נאט"ו, ברור? תמים

      תמיר: לא אומרים את זה ככה ... שים לב .... ברור?! צועק

        17/6/07 14:17:

       

       

      ושמישהו ינסה לעצור אותי.....(צחוק מרושע נשמע ברקע)

        17/6/07 14:11:

      שרון: וואו.

      תמיר: איזה סיפור!

      שרון: ואיזו פתיחות !!!

      תמיר: גדול ...

      שרון: אתה זוכר את הפוסט הראשון שלה?

      תמיר: בטח .... הנה ציטוט שלו, למי ששכח ...

      שרון: איזו קפיצת מדרגה אה?

      תמיר: לגמרי ....

       

      ביחד: מחכים לצילומי האולטרא סאונד, הרטנגן, הCT וה MRI

      צטט: hadarok

       

      "חשיפה ... תמיד נתפס בעיני כמשהו פרטי, אישי, משהו שקורה בין בני זוג, בתוך משפחה, בין חברים קרובים ...  כאשר המטרות הן: להבין אחד את השני, לקבל, להתייעץ ואפילו סתם לפרוק עול ... חשיפה בפני קהיליה שלמה, נתפסה בעיני כסוג של "בגידה" בעצמי ... למה בגידה? יש משהו בחשיפה ציבורית שמעיד על צורך לרצות אחרים, למצוא חן, לקבל אישור, שהרי אם לא היה צורך כזה, לא היה אדם מתעניין בדעת זרים.  כמו גם, כשאדם נחשף לציבור רחב, וברצונו לקבל פירגונים ופידבקים חיוביים, הוא לא לגמרי הוא, לא לגמרי אמיתי עם עצמו ועם הסביבה, מכיון שהוא מייפה את המציאות כך שיצטייר בה הכי יפה ..."

       

      "מצד שני, אם לא היו אנשים שאוהבים להחשף ... כל הגאונים והכשרוניים היו שומרים רעיונותיהם ויצירותיהם לעצמם, ואנחנו לא היינו נהנים מפירותיהם (בתחום המוזיקה, ספרות, טכנולוגיה וכו') "

        17/6/07 11:52:

       

       

      חרא שלא יתואר.

       

      גם אני עד אותה נקודה לא האמנתי שיכולים להיות אנשים כאלה.

       

      שיהיה לך יום כ-תום תמים

        17/6/07 11:49:

       

      לא חשבתי שיש כאלו אנשים...

       

      חשבתי שבמשחק הזה של 'אהבה'-'שנאה' יש כללים, יש קווים אדומים. 

       

       

      חרא. פשוט אדם חרא.

       

       

        17/6/07 11:41:

       

      נכון?

      איזה רעיון מזעזע?

      לקחתי את ההשראה ממך ומהלינק והמצאתי מכשיר חדשני - הכל עליו אצלי בבלוג

      *** אינסטנטופי ***

        17/6/07 11:22:

       

      פחחחח.....קישור ענק!!!! צוחק

       

      (סליחה על הדילאי)

        17/6/07 11:12:

       

      שונאת נקמנים!!!!

       

      בא לי לנקום בכל הנקמנים. קורץ

        17/6/07 11:05:

       

      נקמות הן דבר מסריח!!!

      אנשים נקמנים ונוטרים הם הכי מסוכנים שיש.

       

      צריך להמציא איזה מכשיר שיעשה בדיקה מהירה לאופי של אדם, שנדע מראש אם שווה או לא...

      ו..(מחייךעם חיוך גדול) משהו כמו המכשיר הזה --->

       

      http://adi.wee.co.il/finds.html

        17/6/07 09:43:

       

      ממש לא, אבל ממש לאאאאאאאאאא!!!!

       

      בדיוק בגלל זה העליתי את הפוסט.

       

      שווה לחכות, שווה ה"ג'אסט אין קייס".

       

      שומדבר לא שווה את הפחד מוות הזה, שלא לדבר (טפו טפו), אם באמת היה קורה משהו.

        17/6/07 09:37:

      הפרחת לי את הנשמה עכשיו! איזה פחד, חלון זמן שבא למות בו מהפחד למות. תגידי, במאזן הכללי של הנאה מול סיכון, זה שווה את הקלות הבלתי נסבלת של ה- "יהיה בסדר?". לא מסתדר לי בהגיון.

       

      הרגע הענקת משמעות עמוקה לבוקר של "העיקר שתהיי בריאה"

      ארכיון

      פרופיל

      hadarok
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין