בסקר מיוחד שנערך בסוף אוקטובר 2006 ע"י מכון המחקר חנוך ורפי סמית, מתגלה תמונה מדאיגה לגבי מצב החיסכון הפנסיוני בישראל.רק 54% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מכוסה בהסדר פנסיוני כלשהו לגיל הפרישה, מתוכם רק 45% מאמינים כי ההסדר מתאים לצרכיהם. למי שלא מסתדר עם מספרים מדובר על 24.3% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל אשר מאמינה כי ההסדר הפנסיוני הקיים לה יתאים לצרכיה.

עובדה זו מדאיגה אך אינה מפתיעה. למה לא מפתיעה ?

ראשית, תחום החיסכון הפנסיוני מורכב מאוד, מאות מוצרים (גם לאחר הרפורמות לטובת השקיפות ) – השוואת מקדמי הקצבה בין היצרנים השונים, והמסלולים בקרנות הפנסיה הנה פרויקט גדול.

שנית, הגישה הרווחת בציבור ולצערי גם אצל חלק גדול מאנשי המקצוע היא לחסוך לפי הטבות מס ולא לפי צרכים. מצב אשר בהכרח יוצר בעיה, הרי הטבות המס בישראל בנויות עפ"י מעמד מיסוי (שכיר, עצמאי או בעש"ט), וגובה הכנסה. לכן כאשר ישראל ישראלי, שכיר נשוי עם 2 ילדים ומשכורת בגובה 10,000 ₪, ואחיו הבכור משה ישראלי אשר גם הוא שכיר ומשתכר 10,000 ₪ אך לו יש 4 ילדים והוא מבוגר ב- 5 שנים,  יפרישו שניהם את אותו סכום למען החיסכון הפנסיוני. כל איש מקצוע יודע מיד כי למשה יהיה חוסר בכיסוי. 

המצב חמור יותר אצל עצמאים ובעלי שליטה, אשר להם הטבות מס נמוכות יותר, אשר בהתנהגות שוק אשר חוסך לפי הטבות מס יביא לחסרים בכיסוי הפנסיוני.ההבדל בתוחלת החיים בין גברים ונשים שוב יוצר בעיה כאשר חוסכים לפי הטבות מס, כי נשים יחיו יותר שנים בגיל הפרישה ועל כן צריכות לחסוך יותר.ניתן לציין עוד סיבות רבות אשר יראו כי החיסכון לפי הטבות מס ולא לפי צרכים אישיים יוצר בעיה עתידית.

ביולי 2005 חוקק החוק "להגברת התחרות בשוק ההון ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" (בעקבות המלצות ועדת בכר),

 http://www.mof.gov.il/bachar/asp/reformreport.asp

החוק מטיל אחריות על האזרח לגבי החיסכון הפנסיוני שלו. אך האם לאזרח הידע הנדרש לקבלת החלטות אלה ? התשובה חד משמעית – לא!

הגישה הכללית של הציבור ושל העוסקים בתחום צריכה להפוך ממצב של "מיצוי הטבות מס" ל"תכנון תזרים משפחתי לכיסוי בנסיבות של מוות, אובדן כושר עבודה ופרישה" תוך שיקלול המקורות השונים הקיימים.לצורך כך הגדיר החוק את "היועץ הפנסיוני", אשר מתוקף החוק מחויב למתן Best Advice ללקוח עפ"י צרכיו, מצבו המשפחתי והעדפותיו.

כבר ראינו כי אלה אינם עולים בקנה אחד עם הטבות המס. הפתרון הנכון למצב זה אינו בהמצאת הגלגל מחדש, אלא חזרה למקורות – ביצוע "תכנון תזרים משפחתי מלא".

בעבר כאשר סוכן ביטוח ביצע ללקוח תכנון פנסיוני, הייתה תחושה אצל הלקוח כי הסוכן מנסה "לדחוף" לו עוד ביטוח. מצב זה יצר בעיית אמון קשה כלפי סוכני הביטוח אשר חלקם באמת עשה ניסיון לבניית כיסוי תואם את צורכי הלקוח.

היום בעידן החדש בו קיים "יועץ פנסיוני", יש מקום לחזור לגישה הישנה והטובה. ישכילו העוסקים בתחום אם ישלחו את הלקוח לבצע "תכנון פיננסי פנסיוני משפחתי" אצל יועץ אובייקטיבי אשר יגדיר יחד עם הלקוח את הצרכים והמטרות של החיסכון הפנסיוני, יבחן יחד עם הלקוח את כל המקורות העומדים לרשותו, ויבנה יחד עם הלקוח את הרכב הנכסים הנדרשים לכיסוי חוסריו בהתאם לתזרים הנדרש. את המלצות היועץ ירכוש הלקוח אצל המתווכים המתאימים: סוכן ביטוח, מנהל השקעות, איש נדל"ן וכו'. כי הרי יועץ אובייקטיבי אינו מוכר ללקוח את המוצר הסופי.

אנשים רבים בארץ החלו להשתמש ביועצים  שונים לתכנון כלכלת המשפחה (אפילו יש תוכנית ריאליטי בנושא "משפחה חורגת"). עובדה זו מעודדת ומראה על גישת  צרכנות שונה בציבור, אך היא עדיין עוסקת רק בשלב חיי העבודה.

 כעת הזמן לבצע את הצעד הבא, תכנון כלכלי נכון של הפרישה.

בכדי לכוון למקום זה של שימוש ביועץ בעת קבלת החלטות, ובמדינה בה הגישה בנויה על הטבות מס הוגדר בחוק כי עלות הייעוץ תוכר לצורך הטבת מס בסעיף 47.

זכרו את המטרה : כיסוי פנסיוני מתאים לצרכים להבדיל ממיצוי הטבות מס!  

לדיון בנושא התכנון הפנסיוני המשפחתי הכנסו לקהילת ביטוח ופנסיה

http://cafe.themarker.com/view.php?t=56204