"כשהאדם הלא מיודע שאינו מתורגל פוגש בכאב, הוא מתעצב, מתאבל ומקונן, טופח על חזהו והוא שרוי במצוקה. כך שהוא הוא קורבנם של שני כאבים, האחד פיזי, השני נפשי - ממש כאילו ירו באדם חץ ומייד לאחר מכן ירו בו חץ נוסף כך שהוא חש את כאבם של שני חיצים. כאשר תחושה כואבת פוקדת אותו הוא מתנגד לכאב. אף אובססיית התנגדות בנוגע לכאב לא פוסחת עליו. כאשר התחושה הכואבת פוקדת אותו הוא מתמוגג מעונג חושי. מודע זה? כי האדם שאינו מיודע ואינו מתורגל לא מסוגל להבחין בדרך להשתחרר מן הכאב אלא על ידי עונג חושי. בעוד הוא מתענג, לא פוסחת עליו אף אובססיית תשוקה. הוא אינו מבחין, בצורתם הנוכחת והאמיתית, במקור, בהתפוגגות, בכוח המשיכה, בהסחה או בהשתחררות מתחושה זו. מכיוון שהוא אינו מבחין במקור, בהתפוגגות, בכוח המשיכה, בהסחה או בהשתחררות מתחושה זו, אף אובססיית בורות אינה פוסחת עליו בנוגי לתחושה זו שאינה עונג ואינה כאב. כשהוא חש עונג, הוא חש אותו כאילו היה מחובר לו. כשהוא חש כאב, הוא חווה אותו כאילו היה מחובר אליו. כשהוא חש דבר שאינו כאב ואינו עונג הוא חווה זאת כאילו היה מחובר אליו. זהו אדם שאינו מיודע ואינו מתורגל בלידה, התבגרות ומוות, בעצב, תוגה, כאב, מצוקה ויאוש. הוא מחובר, אני אומר, עם הסבל ועם המצוקה. "המציאות היא דבר שהאדם קובע לעצמו, ועם כל הסבל והקשיים שמתלווים אליה, האדם צריך לקחת אותה על עצמו ולשאת אותה, ותוך כדי נשיאה גדל כוחו. אבל את רעיון הסבל (שאינו "סבל" ממש, שכן הסבל הוא דבר פורה ומעשיר) יש לנתץ. וברגע שהאדם מנתץ את הרעיון, הכובל את החיים כאזיקים, הוא משחרר את החיים האמיתיים שבתוכו, את הכוחות שבו, ואז יש לו הכוח לשאת בסבל האמיתי, סבלו שלו וסבל האנושות". לסבל יש גבולות משלו. הוא יכול להיות נבון ובלתי נבון וכאשר הנך מגיע לגבולותיו, להאריכו לא יהיה בלתי נבון כי אם טירוף בשיאו." הרחמים העצמיים הם האויב האמיתי ומקור ייסוריו של האדם. אלמלא שיעור מסוים של רחמים על עצמו, לא יכול היה האדם להרשות לעצמו להיות חשוב כל כך בעיניו שלו. מה חשוב יותר – להבין את הסבל או לרדוף אחר האושר? אם אתה רודף אחר האושר, זה הופך לבריחה מן הסבל, ולכן, הסבל יישאר לעולם, אולי בצורה מוסווית, אולם הוא תמיד יהיה קיים.על לא לקבל את אשר ביקשת מלך שכבש את העולם בכוח הזרוע ועתה חולש על האדמה על שולי הים לא מסתפק בחוף הים הקרוב הוא משתוקק לחופו המרוחק גם כן "בעולם ישנן שתי טרגדיות: האחת היא כשאינך מקבל את מה שאתה רוצה השנייה כשאתה כן מקבל את מה שאתה רוצה |