הגברת פיץ אחזה ראשה, הביטה בכלבתה "לוסי" וסיננה קללה אותה היא משמיעה לעיתים נדירות.
על רצפת המטבח נחו שברי זכוכית. בסביבה לא נראה שום רמז לפשטידת גבינה. היה זה רגע עגום מאוד. רוצה הגורל ובכל פעם שהגברת מבקשת להדגים את מומחיותה לפשטידות ומכינה פשטידה לאורחיה, כלבתה לוסי היא הזוכה היחידה. כן, כן לוסי. תמיד זו היא שזוללת אותה לבדה. קודם לכן, עת שלפה פיץ את הפשטידה מהתנור, חיפשה עבורה מקום להתקרר. הגברת כבר לא היתה תמימה. חשבה למטה, חשבה למעלה, הופ... צץ בה רעיון. נטלה כסא וטיפסה עליו. ממנו טיפסה למשטח השיש, אחזה פשטידתה, מתחה קומתה וכשהיא על קצות אצבעותיה, דחקה אותה מעל הארון. קרוב מאוד לתקרת המטבח. בזהירות ירדה מטה, הביטה בלוסי וחייכה לעצמה... הא. חיככה ידיה בסיפוק ויצאה מהבית לסידורים אחרונים. בבת אחת חדלה לוסי מנמנומה. רוק נמלא פיה. החלה מסתובבת במטבח, אפה רוטט בתאווה ומבטה נעוץ בתקרה. כך שניות מעטות... ואחר פעלה. ראשית ניגשה לפינת השיש והשעינה עליו את ידיה. אז הקפיצה את גופה וכשהיא נאחזת בכפל השיש, דוחפת את הארון ברגליה האחוריות ומטלטלת במרץ את שומניה, טיפסה והתייצבה על משטח השיש. כאחת שמכירה היטב את מלאכתה, צעדה הכלבה אל המקרר והופ... קפצה וכבר היתה עליו. שם התיישבה והביטה בקצה הארון שמעליה. אט אט, בזהירות, הזדקפה על רגליה האחוריות, השעינה ידיה על הארון ולנגד עיניה נגלתה הפשטידה הנחשקת. חמה ומתוקה. מקור האדים שהתערפלו במטבח והרטיטו את גופה. אי שם בשחקים. הופ... קפצה וכבר היתה על הארון. נדחקת וזוחלת במהירות היישר למטרתה. שוב ניצחה התאווה. שוב זכתה לוסי בכל הקופה. החגיגה התחילה עוד למעלה, על הארון. שתי נגיסות ענק מלאו את פיה עד שכמעט ונחנקה. כה פראית היתה עד שבנגיסה השלישית נפלו הקערה ותכולתה, נחתו והתנפצו על ריצפת המטבח. בשלב זה עטה לוסי על טרפה. את הדרך למטה התגלגלה הכלבה כמו כדור. בחיפזונה דרסה ורמסה את כל שהיה בדרכה. שניות עברו וכבר הסתערה בנגיסות ענק וניקתה את כל שהיה ניתן למאכל. שריד לא נותר מהפשטידה. אף לא פרור. זה היה המצב כששבה הגברת לביתה. שברי זכוכית בכל מקום, אי סדר ומהומה ולוסי... מנמנמת. מג'יק לוסי. הריח נשאר - הפשטידה נעלמה! למחרת צלצל הטלפון בביתי. היה זה האדון פיץ. הוא השתעל במבוכה וניסה להסביר מה רב תסכולה של אשתו. "מצב לא טוב" כך אמר. כשהגעתי לביתם הסתבר לי עד לאן עלולה הזללנות להתפתח. בכלבה כמו לוסי, עד אז, טרם נתקלתי. לא בכזו תאוותנית, לא בכזו שמנה ולא בכזו מתוחכמת. לא סתם כך טיפסה הכלבה אל תקרת המטבח. היא קנתה את יכולתה זו בהדרגה. תאבונה הכביר הובילה עוד כגורה לרכוש מידע רב על מזון מזדמן. לחמניות נשכחות וסוכריות זנוחות לימדוה כיצד לפעול. רשרושי ניילונים היו מספרים לה סיפורים. "הקוראת ברשרושי נילון. כה ערנית היתה עד ששמעה את פרורי הלחם בעת צניחתם אל הרצפה. זללנים אינם שוכחים מצבים בהם זכו במזון. בהדרגה החלה לגנוב. למעשה, אין זה הוגן לכנות את התנהגותה "גניבה". בעולם הכלבים מזון זנוח הוא מותר למאכל. בעולמם, העוזב את המקום מאבד את תורו. לפיכך למדה הכלבה לנצל הזדמנויות ולהשתלט על מזון דווקא כשאין איש באזור. כלב כמו כלב, לא תעז להתנהג כך בנוכחות הגברת או האדון פיץ. עבורה אין במצב זה משום הזדמנות. העדרותה של הגברת הייתה אפוא, תנאי ראשון לפעולה. נסיונה הלך והצטבר. תחילה למדה להשעין ידיה ולמתוח את גופה כלפי מעלה ואז היתה סורקת וזוללת. אתרי המזון נכבשו זה אחר זה. שולחן הסלון, שולחן המטבח ומשטח השיש הפכו לתחנות אכילה סודיות. מקומות קבועים אותם סרקה שוב ושוב. עולם הפירורים. ואז למדה כיצד מבצעים סריקה יסודית. גילתה שכאשר היא מטפסת על כיסא וממנו קופצת לשולחן, ביכולתה להתייצב למעלה, על השולחן עם כל רגליה. עולמות חדשים נפתחו אז לפניה. חידת הפרורים פוצחה... אך ידה של לוסי נותרה נטויה. על השיש למדה הכלבה השמנה לטפס, הפלא ופלא, ללא עזרת כסא. למדה להכיר את הכיור מקרוב ואת הסירים שעל הכיריים. אז התחילו החגיגות באמת. למדה מתי אין איש בבית, למדה היכן המזון המעניין, למדה כיצד לפעול כדי להשיגו בכל מקום ומקום ולמדה שהמאמץ משתלם לה. בתקופה ההיא למדה הכלבה לפתוח ארונות. היתה משתמשת בכף ידה, לעיתים גם בשיניה, פותחת דלתות ומגירות וזוללת בכל פה. גם דלתו של תנור האפייה נכנעה לתחכומה המופלא. אחיזת הידית בשיניים, תנועה לאחור והופ... היא נפתחת. לשיאה הגיעה הכלבה עת למדה לפתוח את דלת המקרר. שרטה ושרטה לאורך דופן הדלת עד שמצאה את התנועה המדויקת לפותחה ואחר גם למדה וזכרה אותה. מסיבות החשק של לוסי במטבח נמשכו עוד ועוד. פח הזבל? לא לוסי חביבי. היא מעדיפה בישולים. אלתוריו של אדון פיץ חדלו להועיל. לא הדלתות הקשורות, לא הבריחים ולא המחסומים. לוסי תמיד מצאה את המקום ואת הזמן כדי לפעול ואז... לזלול ולזלול. פשטידת גבינה? לוסי תצחק. היא תעשה הרבה בשביל הפשטידה הזו. מיומנת כמו איש קומנדו, תחילה תמתין שהגברת תסתלק ואז, בשעת הכושר, כבר תפתור את החידה. . חינוכה מחדש של לוסי הצטמצם לפעולה אחת: החלפה מיידית של דלת המטבח בדלת שנטרקת ונסגרת מעצמה, ונפתחת בידית פתיחה עגולה. כזו שכלב אינו מסוגל לפותחה. מסיבות החשק הפראיות של הכלבה במטבח, יוותרו זיכרונות מתוקים עבורה, לעת זקנתה. פשטידות גבינה, מעתה, כמו ש"פיץ" אומרת: "רק לאורחים". |