כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    סמסו, שִלחו מייל, מה, כל כך קשה?

    80 תגובות   יום שישי , 8/8/08, 10:12
     

    פרולוג מבטיח

    בדייטלנד מישהו פוגש מישהי (וכל הווריאציות על הדואו), נפגשים פעם, פעמיים או עשר ומתאיידים. פאף. נעלמים. לפעמים מצ'פרים בשיחת סיכום מאוחרת מדי ומתמיהה לא פחות.

    אבל חוקי המשחק האלו קיימים גם בעולם של אנשים רציניים ומכובדים והוגנים. עולם העסקים. שותפי (להלן ש') ואני מתכננים מיזם ששנינו מאוהבים בו עד כלות. אשכרה מפעל חיים. יוצרים קשר עם אנשים ומספרים להם מה יש לנו להציע, והם מתלהבים ומציעים להיפגש. ברור, מדובר ברעיון מצוין, ובאנשים שיכולים לבצע אותו (ש' המושלם ואני). השותפים העתידיים שלנו צריכים לתרום תשתית טכנולוגית וכסף. בתמורה יזכו למוצר א'-א' ובזכותו בתהילת עולם, ואחר כך גם ברווחים, בס"ד. ולא מדובר בעוד גאדג'ט לסלולרי, אלא במשהו קצת יותר ערכי.

    אנחנו נפגשים עם אנשים טובים מאוד ומלבבים במיוחד, והפגישות תמיד מוצלחות ברמות קשות. שנינו מתלהבים מהם, והם מתלהבים מאיתנו, קובעים לוחות זמנים אופציונליים, ויוצאים לדרכנו ממשרדם המגניף, המדליק או הסופני שמחים וטובי לב. בדרך קונים שמפניה וקוויאר וחוזרים לבתינו בלימוזינה שהזמנו בספונטניות האופטימית שלנו.

    אמצע מבאס

    ואז מתחילים שלב ההמתנה ומלחמת ההתשה. מחליפים כמה מיילים עם שותפינו החדשים, ואלו מבקשים עוד קצת זמן. כי יש להם המון עבודה וישיבות ופרויקטים וחילופי מנכ"לים ונסיעות לחו"ל. ואנחנו סובלנים וסבלנים, יושבים ומחכים, כי היי, רוצים להתחיל לעבוד כבר, הם הרי נורא התלהבו!

    לאט לאט נסתמים ערוצי התקשורת. תחילה עונים לנו על מייל אחרי יום, בפעם הבאה עונים אחרי שבוע. ובפעם השלישית כבר לא עונים. וגם לא לסמסים. במקרה הטוב, ואחרי אינספור ניג'וסים מצדנו שגורמים לי לתעב את עצמי מסבירים לנו שזה לא אנחנו, זה הם.

    אנשים יקרים ומקסימים, התחרטתם? עשיתם עלינו תחקיר ומצאתם שפעם קנינו חולצה של סמנתה פוקס ב-ebay? גיליתם שהמיזם עולה יותר מדי? סמנכ"ל הכספים נתן לכם בראש ואנשי הטכנולוגיה הצהירו שיצאתם מדעתכם, ושאין מצב שתעמדו בזה? דחילקום, אל תתנו לנו לחכות, המון זמן אנחנו מבזבזים על ההמתנות האלו, פשוט כי אנחנו מאמינים בכם לחלוטין.

    ש' ואני מדברים עם אחרים שנמצאים באותו מצב, וכולם מספרים את אותו דבר, גם מי שכבר יושבים בחברות גדולות ומבוססות: אחרי פגישה, אחרי התלהבות ראשונית, משקיעים פוטנציאליים נוטים לסגת. זו התרבות העסקית. הישראלית? אומרים שלא רק.

    ש' הרבה יותר קוּלי וזֵני ממני, יושב בנחת מול המזגן, דמו קר כשל לטאה באלסקה, וממשיך בענייניו המרובים. אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

    אפילוג שמח

    לפני שנה וקצת כתבתי את מסודרת בעקבות סיפור דומה אך קטנטן. בינתיים המון דברים כן הסתדרו וכן קרו וכן יקרו, ויש אנשים שהתקשורת איתם משובחת במיוחד, ותוך שנייה עונים במאור פנים ומתקתקים וסוגרים עניינים, ובכללי הייתה לנו אחלה שנה, וגם זו הבעלל"ט, טפו-טפו, נראית מפה ורדרדת לגמרי, אבל ה-מיזם שלנו רוטט לנו בידיים בתשוקה, כך שפנינו אל השמש העולה, אבל עם הרבה מסנני קרינה.

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (77)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/08 05:42:

      צטט: מיא 2008-08-09 22:36:08

      צטט: velvet 2008-08-09 21:22:32

      צטט: עדי צור 2008-08-09 14:15:00

      מוכר לרבים וטובים- רק שאין להם ביצים לנסח את הדברים באופן בו עשית זאת

       תודה, אבל לא נראה לי שכתבתי משהו אמיץ במיוחד, הכל כזה מאופק, מעומלן וסובטילי.

       ובכל זאת שמחתי לגלות שביצייך עדיין במקומן (הטבעי?)!

      אני צריכה לחשוב על זה

       

        9/8/08 22:36:

      צטט: velvet 2008-08-09 21:22:32

      צטט: עדי צור 2008-08-09 14:15:00

      מוכר לרבים וטובים- רק שאין להם ביצים לנסח את הדברים באופן בו עשית זאת

       תודה, אבל לא נראה לי שכתבתי משהו אמיץ במיוחד, הכל כזה מאופק, מעומלן וסובטילי.

       

       

       ובכל זאת שמחתי לגלות שביצייך עדיין במקומן (הטבעי?)!

        9/8/08 21:23:

      צטט: sleepy strange 2008-08-09 19:52:24

      וישראל היא מדינה חסרת דרך ארץ וחסרת תרבות לחלוטין.  זה מתחדד עד כאב אחרי שבועיים בסקוטלנד. עד כאב

       אבל אולמרט אמר שיש לנו ארץ נהדרת

       

        9/8/08 21:22:

      צטט: עדי צור 2008-08-09 14:15:00

      מוכר לרבים וטובים- רק שאין להם ביצים לנסח את הדברים באופן בו עשית זאת

       תודה, אבל לא נראה לי שכתבתי משהו אמיץ במיוחד, הכל כזה מאופק, מעומלן וסובטילי.

       

        9/8/08 19:52:

      אין דרך נעימה לומר זאת, אבל אנחנו מדינה חסרת-תרבות.  תרבות היא לא רק קונצרט של דניאל ברנבוים והפילהרמונית. תרבות היא דרך-ארץ. האופן שבו אנו מתייחסים לפרטיותו, לזמנו, לרגשותיו של הזולת.
      .
      וישראל היא מדינה חסרת דרך ארץ וחסרת תרבות לחלוטין.  זה מתחדד עד כאב אחרי שבועיים בסקוטלנד. עד כאב
        9/8/08 14:15:

      מוכר לרבים וטובים- רק שאין להם ביצים לנסח את הדברים באופן בו עשית זאת

        9/8/08 00:46:

      אינטרנט, שמינטרנט. הדיווחים על 1400 הרוגים ברחובות אוסטיה מספרים שאין חדש בעולם. אותו רוע טהור קוצר הכל.
        8/8/08 23:37:

      צפונגולי ותומרוזן - תראו איך מרחתם פה סאגה על ביצה של אוסטרליה שהוטלה בערב שבת (גם זה לשון סדין נאור, צפונגולי).

      אילו דבורית היתה רוצה למחוק, היתה מוחקת.

      אילו יעל היתה רוצה לכתוב פוסט נפרד, היתה כותבת.

      ואידך זיל וברבר.

        8/8/08 23:32:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 22:50:51

      מה קרה משהו כותב לך משהו שלא נעים לך לשמוע הרי פה כולם משבחים אותך תמיד

       

      ??!!

      פחחחחחחח

        8/8/08 22:52:
      הקטע הוא גם, שאת זה שקיבלת תשובה שלילית אתה מבין רק בדיעבד. כאילו, כשעוברים היום, יומיים, שבוע, שבועיים - רק בסוף אתה מבין. בכל התקופה הזאת רתה חושב עדיין שאולי התשובה תהיה כן ופועל בהתאם. למה צריך לבזבז את כל הזמן הזה?
        8/8/08 22:50:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 20:47:29

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 17:47:32

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 17:16:00

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 14:29:25


      למה חשוב לי שידעו - כי אנחנו חיים בזכותם. ושנית אני חושבת שצריך להזכיר אותם.

      וחוץ מזה מה אתם עושים עניין מה כתבתי סך הכל שצריך לזכור אותם.

      מילא אם הייתי כותב על מישהו משהו לא טוב, מה שקורה פה בדרך כלל.

      קיבלת תשובה .

       

      וזה שלא מוזכרים 3 נופלי המטוס אתמול? לפחות ראובן(הבעל של עליזה ציגלר שבטח מוכרת פה לכמה)..

      את צודקת הרבה פעמים V כותבת על מה שמעניין אותה ולא "את כולם".

      דיקטטורה של הפרולטריון.

       

       

      טוב בא נראה צפונגולי

      1. פרגנתי לך במייל הפרטי.

      2. לא ראיתי שדבורית באה אלי בטענות

      3. אתה חתיכת סכסכן דו פרצופי.

      ובזאת באמת סיימתי את דברי כאן.

      yyy!

      אם הפועל לא הייתה מנצחת ממש הייתה נהרסת לי השבת.

      תשמעי היסטרליה, את פשוט חייבת לקרא אותי עם מילון, סגי נהור(שכתבתי לך בפרטי) זה לא שם של שחקן טלנובלות.

      דיקטטורה של הפרולטריון, זה לה מוצר חדש של יעקבי,או תוסף דלק.

      כלום לא עליך!

      דו פרצופי זה אחד שיכול לצאת עם תאומות סיאמיות?

       

       

       

      צפונגולי האמת כואבת כי אם היא לא היתה כואבת לא היית עונה לי בצורה מגעילה.

      מה קרה משהו כותב לך משהו שלא נעים לך לשמוע הרי פה כולם משבחים אותך תמיד

      אז FACE IT אני לא טיפשה ואני לא רואה טלנובלות. אז בא נניח לדברים.

      לא בא לי לרדת לרמה הזאת.

      ממה שהבנתי אני יכולה לכתוב פה מה שאני רוצה קפיש.

        8/8/08 22:31:

       

      צטט: מיא 2008-08-08 10:37:05

      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

      חשבתי שרק אני הפסיכית.

      אני רוצה לומר שני דברים. האחד - שזה ממש הפך לנורמה להיעלם, וזו נורמה זוועתית ונוראית שמאיינת את הזולת וחייבים להילחם בה ולא להשלים איתה. מה זה להילחם? למחול על הכבוד ולטלפן לבנאדם ולנזוף בו שכך לא נוהגים...

      צטט: velvet 2008-08-08 10:41:59
      אני בדעה שמי שלא רוצה - שלום ותודה. אסור לנסות לשכנע איש. בכלום. וזה אמור לגבי כל תחומי החיים.

       

       

      גם אני בדעה הזאת, שמי שלא רוצה - לא צריך.  וגם אני מסכים שאין טעם ("אסור" זו מילה קיצונית) לשכנע
      איש בכלום.
      ועם זאת, העלבון קיים.  מדובר ביחס של זילזול עמוק (ומאוד מאוד ישראלי) באחר. בזמן שלו. בתקוות שלו.
      בתכניות שלו. בחלומות שלו.
      הזילזול העמוק הזה הוא דוחה ומקומם.  זה העידן שבו לכל אחד יש טלפון אחד, לפחות, וגם תיבת מייל. אבל
      זה גם העידן שבו אנשים פשוט לא חוזרים אליך, לא עונים, לא אומרים "לא" ולא אומרים "כן", ופשוט מצפים
      שתבין בעצמך, עם הזמן, תתייאש ותתייבש.
      אם הייתי צריך להגדיר ישראליות במילה/תכונה אחת הייתי אומר "זילזול".   אנשים שלא עונים לך, מזלזלים בך,
      אנשים שנותנים לך לחכות ולחכות להם בבית קפה, מזלזלים בך, אנשים שנותנים לך צ'ק שוטף פלוס 190, מזלזלים
      בך. אנשים שמצלמים אותך בניגוד לרצונך עם הילד שלך, מזלזלים בך. אנשים שמרשים לעצמם לשלוח לך
      חומר פרסומי מבלי שביקשת ומבלי שאישרת, מזלזלים בך.
      זילזול היא התכונה הישראלית האופיינית ביותר. מזלזלים בחוקים, בכבוד, בפרטיות, ברגישויות של האחר.
      מזלזלים זילזול עמוק ובוטה.
        8/8/08 20:47:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 17:47:32

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 17:16:00

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 14:29:25


      למה חשוב לי שידעו - כי אנחנו חיים בזכותם. ושנית אני חושבת שצריך להזכיר אותם.

      וחוץ מזה מה אתם עושים עניין מה כתבתי סך הכל שצריך לזכור אותם.

      מילא אם הייתי כותב על מישהו משהו לא טוב, מה שקורה פה בדרך כלל.

      קיבלת תשובה .

       

      וזה שלא מוזכרים 3 נופלי המטוס אתמול? לפחות ראובן(הבעל של עליזה ציגלר שבטח מוכרת פה לכמה)..

      את צודקת הרבה פעמים V כותבת על מה שמעניין אותה ולא "את כולם".

      דיקטטורה של הפרולטריון.

       

       

      טוב בא נראה צפונגולי

      1. פרגנתי לך במייל הפרטי.

      2. לא ראיתי שדבורית באה אלי בטענות

      3. אתה חתיכת סכסכן דו פרצופי.

      ובזאת באמת סיימתי את דברי כאן.

      yyy!

      אם הפועל לא הייתה מנצחת ממש הייתה נהרסת לי השבת.

      תשמעי היסטרליה, את פשוט חייבת לקרא אותי עם מילון, סגי נהור(שכתבתי לך בפרטי) זה לא שם של שחקן טלנובלות.

      דיקטטורה של הפרולטריון, זה לה מוצר חדש של יעקבי,או תוסף דלק.

      כלום לא עליך!

      דו פרצופי זה אחד שיכול לצאת עם תאומות סיאמיות?

       

        8/8/08 20:05:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 13:27:09

      צטט: עומר רוזן 2008-08-08 13:09:58

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 12:45:45


      תגידו מישהו שם לב שאתמול היתה אזכרה ל 12 החיילים שנפלו בכפר גלעדי.

      בכוונה רשמתי בגדול - כי לאף אחד לא אכפת ש- 12 חיילים נפלו ונהרסו 12 משפחות עם ילדים.

      כל הזמן בוחשים בדברים כאלו טפלים כאן באתר, ששוכחים את הדבר החשוב. ואל דאגה דבורית לא מדברת על הפוסטים שלך.

       

       אני לא שמתי לב לזה, אבל בהחלט שמתי לב לזה שניצלת תגובה לפוסט כדי לכתוב על משהו שבכלל לא קשור לפוסט. זה לא דבר מכובד לעשות לכותב הפוסט ובטח שלא דרך לעורר מודעות לעניין שאת חושבת שהוא חשוב.

      ובעניין תפלות הדברים שמתעסקים איתם, זה כבר עניין אישי. את הרי לא מצפה שלכולנו יש את אותו מדרג החשיבות.

       

      עומר אתה צריך להתבייש בדברים שלך ביג טיים. למה מי אתה שתגיד לי מה לכתוב זה דבר ראשון.

      אני יכולה בשקט לכתוב פוסט לבד על זה ולקבל הרבה תגובות, אני לא צריכה את דבורית בשביל זה. אני רק חושבת שהבלוג של דבורית הוא גם לדברים אחרים , והיו דברים מעולם.

      בקיצור לך לגרבץ במקום אחר. וכן תן כבוד לחיילים לא יקרה לך שום דבר.

       אז תכתבי פוסט בבלוג של דבורית ותעזבי אותי בשקט. 

       

        8/8/08 19:58:


      תיארת רעה חולה. חולה ומחליאה.

      השאלה היא: האם האנשים שפועלים כך היו סובלים כמונו אם היו נוהגים כך כלפיהם?

      לא בטוח. אנשים קוּלים מגיבים כמו ידידך ש'.

      הקוּלים ממשיכים בשלווה בשלל פעילויותיהם.

      ואולי אחת מהן היא לנהוג כך גם באחרים, במעין חד-גדיא, כמו במערכון של החמישייה הקאמרית (המוסכניק דופק את רופא השיניים, שדופק בתורו את האינסטלטור, שדופק  את השיפוצניק שדופק את המוסכניק).

      הלא קוּלים נידונים לסבל מתמיד.

        8/8/08 17:47:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 17:16:00

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 14:29:25


      למה חשוב לי שידעו - כי אנחנו חיים בזכותם. ושנית אני חושבת שצריך להזכיר אותם.

      וחוץ מזה מה אתם עושים עניין מה כתבתי סך הכל שצריך לזכור אותם.

      מילא אם הייתי כותב על מישהו משהו לא טוב, מה שקורה פה בדרך כלל.

      קיבלת תשובה .

       

      וזה שלא מוזכרים 3 נופלי המטוס אתמול? לפחות ראובן(הבעל של עליזה ציגלר שבטח מוכרת פה לכמה)..

      את צודקת הרבה פעמים V כותבת על מה שמעניין אותה ולא "את כולם".

      דיקטטורה של הפרולטריון.

       

       

      טוב בא נראה צפונגולי

      1. פרגנתי לך במייל הפרטי.

      2. לא ראיתי שדבורית באה אלי בטענות

      3. אתה חתיכת סכסכן דו פרצופי.

      ובזאת באמת סיימתי את דברי כאן.

        8/8/08 17:16:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 14:29:25


      למה חשוב לי שידעו - כי אנחנו חיים בזכותם. ושנית אני חושבת שצריך להזכיר אותם.

      וחוץ מזה מה אתם עושים עניין מה כתבתי סך הכל שצריך לזכור אותם.

      מילא אם הייתי כותב על מישהו משהו לא טוב, מה שקורה פה בדרך כלל.

      קיבלת תשובה .

       

      וזה שלא מוזכרים 3 נופלי המטוס אתמול? לפחות ראובן(הבעל של עליזה ציגלר שבטח מוכרת פה לכמה)..

      את צודקת הרבה פעמים V כותבת על מה שמעניין אותה ולא "את כולם".

      דיקטטורה של הפרולטריון.

        8/8/08 17:10:

      צטט: velvet 2008-08-08 16:27:46

      צטט: ארול 2008-08-08 16:12:33

      לא, הוא קורא לך לעבור לתדר המשני.

      כלומר, בהתקה למדיום האינטרנטי, רוצה לקשקש איתך בצ'אט, מייל או וואטאבר.

      מה הייתי עושה בלעדיך.
      אני מקווה שכבר סעדתם ביחד, כי אתם ממש צוות.

       

      לא כל מי שאני "נחמד זמני" אליו ,כבר בצוות. אנשים הקריבו הרבה בשביל להיות ב"צוות צג"...

       

       

        8/8/08 16:33:

      הנעלם לא קיים ולכן לא מעיד על כלום. סתם פריט בהסטורית הפריטים הל א חשובים שלנו. להתקדם, להאמין, הם עוד יכו על חטא ויגידו "אבל איך פיספסנו את זה? זה היה על השולחן שלנו לא...?
        8/8/08 16:27:

      צטט: ארול 2008-08-08 16:12:33

      לא, הוא קורא לך לעבור לתדר המשני.

      כלומר, בהתקה למדיום האינטרנטי, רוצה לקשקש איתך בצ'אט, מייל או וואטאבר.

      מה הייתי עושה בלעדיך.
      אני מקווה שכבר סעדתם ביחד, כי אתם ממש צוות.

       

       

        8/8/08 16:26:

      צטט: פוקסי 2008-08-08 16:09:55

      ... אם להמשיך את ההשוואה שלך לתורת הדייטים אז במילה אחת: נקסט

      ברוררר.

        8/8/08 16:12:

      צטט: velvet 2008-08-08 16:07:14

      צטט: ארול 2008-08-08 15:45:00

      צטט: velvet 2008-08-08 15:42:01

      ומה זה "מולי במישני" - אין לי אפילו שמצוץ.

      מונח צבאי.

      בדרך כלל מוגדרים שני תדרים לקשר.

      אחד ראשי והשני לגיבוי וקשקושים.

      יענו המח"ט, תא"ל (מיל.) צג רומז לי שהפוסט הזה הוא קשקוש, ואילו צביעת האצבעות היא הדבר האמיתי?
      מופתע

       

      לא, הוא קורא לך לעבור לתדר המשני.

      כלומר, בהתקה למדיום האינטרנטי, רוצה לקשקש איתך בצ'אט, מייל או וואטאבר.

        8/8/08 16:09:

      עוד סימפטום מעיק של החברה בה אנו חיים, מצטרף לשורה ארוכה של סימפטומים כמו אלימות בכביש, חוסר סבלנות בתור, הרצון לקמבן, אני ואני ואני, וכל שאר הרעות החולות שסובבות סביב ה'עצמי'

       

      מבאס לאללה כמו שאמרת, אבל אם להמשיך את ההשוואה שלך לתורת הדייטים אז במילה אחת: נקסט

        8/8/08 16:07:

      צטט: ארול 2008-08-08 15:45:00

      צטט: velvet 2008-08-08 15:42:01

      ומה זה "מולי במישני" - אין לי אפילו שמצוץ.

      מונח צבאי.

      בדרך כלל מוגדרים שני תדרים לקשר.

      אחד ראשי והשני לגיבוי וקשקושים.

      יענו המח"ט, תא"ל (מיל.) צג רומז לי שהפוסט הזה הוא קשקוש, ואילו צביעת האצבעות היא הדבר האמיתי?
      מופתע

        8/8/08 15:45:

      צטט: velvet 2008-08-08 15:42:01

      ומה זה "מולי במישני" - אין לי אפילו שמצוץ.

       

      מונח צבאי.

      בדרך כלל מוגדרים שני תדרים לקשר.

      אחד ראשי והשני לגיבוי וקשקושים.

        8/8/08 15:42:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 14:11:31

      צטט: velvet 2008-08-08 13:07:25

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 13:05:38
      בגלל זה אין אצבע אות?

      אצבעות זה בשבת, שכחת?

      וכן, אתה מוזמן להשקיע, למה לא.

      אות, טרום,אדולן ...משהו!

      מולי במישני

      אני מבינה שפוסטים כמו זה זניחים בעינייך, ונכתבים בדקה, נכון?

      ומה זה "מולי במישני" - אין לי אפילו שמצוץ.

       

       

        8/8/08 15:11:

      עטרה וקרן, תודה.

      שולמית, אל תלחיצי. חוץ מזה למרות הכל אני מאמינה באנשים, ולא חושבת שמישהו יעשו לנו את זה.

      ארול - נקווה שלא תפגוש אותו יותר.
      ריקי - כנראה שפרגמטית את צודקת, אבל אנחנו כל כך מאמינים בכל פעם מחדש, שזה נראה לנו בגידה.

      אם להשוות - אנשים שחוזרים מדייט סבבה ובכ"ז נכנסים לג'יידייט.

       

        8/8/08 15:03:

      צטט: אסקלנטה 2008-08-08 14:46:28


      צפוןגולי ‏היום 14:27:

      גאידמאק (עומד להחזיר את אוחנה ומלמיליאן):"צריך להחזיר את ב"יתר לשורשים"! ארקדיניו שמע לי, הבעיה היא בג ז ע לא בשורש, רק ככה ישתנה הפרי, תאמין לי אני מבין בעשבים שוטים.
      סחתיין צג,
      אכן הבעיה בגזע, אבל אם אנחנו כבר בענייני שורשים, עצים ופירות, אז צריך גם להחליף את הזבל שהעצים האלה מקבלים (אולי מעבר מזבל אורגני לכימי), להפסיק להשקות עם מי ביוב שסרחונם עולה למרחוק (אפילו אם טוענים שהם מטוהרים), ולגזום בזמן את כל ה"חזירים" שצומחים פרא ליד הגזע הנרקב.

      ואני בעד כריתה מלאה, שריפת הגזם וריסוס נגד יבלית.

       לא אתגעגע.

       

        8/8/08 15:02:

      צטט: סיפורי סבתא 2008-08-08 12:18:12

      דווקא יש קשר בין הדברים. אפילו קשר הדוק.

      זה הכל חלק מתרבות ה'השתמש וזרוק' הפושה במקומותינו. 

       

       

      נכון.

       

      ועוד משהו, אולי אלה שהתלהבו מהרעיון יפיקו אותו , בשינויים קלים, בעצמם.

       

        8/8/08 14:48:

      צטט: אסקלנטה 2008-08-08 14:31:31

      פוסט חשוב וכתוב היטב.
      לפחות בנושא מרכזי אחד אין הבדל בין דייטים לעסקים. בשניהם אנחנו אנשים עם רגשות המצפים ליחס הגון והוגן מהאחרים, ובשניהם אנחנו מתאכזבים כשזה לא קורה.
      תודה, וכן, זה מה שרציתי לומר.

       

       

        8/8/08 14:46:

      צפוןגולי ‏היום 14:27:

      גאידמאק (עומד להחזיר את אוחנה ומלמיליאן):"צריך להחזיר את ב"יתר לשורשים"! ארקדיניו שמע לי, הבעיה היא בג ז ע לא בשורש, רק ככה ישתנה הפרי, תאמין לי אני מבין בעשבים שוטים.
      סחתיין צג,
      אכן הבעיה בגזע, אבל אם אנחנו כבר בענייני שורשים, עצים ופירות, אז צריך גם להחליף את הזבל שהעצים האלה מקבלים (אולי מעבר מזבל אורגני לכימי), להפסיק להשקות עם מי ביוב שסרחונם עולה למרחוק (אפילו אם טוענים שהם מטוהרים), ולגזום בזמן את כל ה"חזירים" שצומחים פרא ליד הגזע הנרקב.
        8/8/08 14:43:

      אני מכירה את זה מכיוון קצת אחר -

      מצלמלים אליך כי רוצים שתופיע באיזה אייטם (בטלוויזיה נגיד), מנדנדים לך כמה פעמים, קובעים יום צילום, ואז מתקשרים לדחות את המועד ולהגיד שיתקשרו שוב מחר לקבוע מועד חדש, וזהו, מתפיידים. בשבוע שעבר צלצל אלי ערן, כמדומתני, מאולפן שישי של חדשות ערוץ 10 (כנראה שלח את דרוקר), כדי שאדבר על תופעת הסלולרים אצל בני נוער (בעקבות המחקרים על נזקי הסלולרי). אמרתי שאני תוהה למה אני, מה פתאום, הרי יש אנשים יותר מתאימים ממני, אבל הוא ממש התעקש שאני בדיוק הבנאדם שהם רוצים. מאחר שהציעו לבוא למקום העבודה שלי ולצלם שם, בלי שאטרח, משכתי בכתפיי והסכמתי. ערן הנ"ל צלצל איזה 5 פעמים במשך יומיים או שלושה לצורך "התחקיר" (כי שיחתנו נקטעה שוב ושוב בשל אילוצים בצד שלו), ובשיחה האחרונה אמר שלא יבואו למחרת אלא ביום חמישי, ושיתקשר ברביעי להגיד באיזו שעה - וזהו, לא שמעתי ממנו יותר.

      אני מסכימה עם מיא שנכון להגיב בחריפות על זלזול כזה, אלא שערן התקשר ממספר חסוי, וכך נחסך ממנו לקבל ממני על הראש. וכן, זו בהחלט נורמה (בזויה) בעולם התקשורת הישראלי.

       

      ו-V, לא יודעת מהו בדיוק המיזם, אבל החברה שאני עובדת בה היא רצינית והגונה, והיא גם חברה-בת של ענני תקשורת, ואצלנו לא מתפיידים ככה אלא מחזירים תשובות במהירות האפשרית. מתאים לך לעניין אותנו? (תוכלי לענות גם במייל כמובן).

      ושבת שלום

        8/8/08 14:31:

      velvet ‏היום 11:47:

      צטט: סמדר סיימונס 2008-08-08 11:28:11

      קצת התערבבו התחומים. נראה לי שווה לעשות הפרדה לצורך ההתמודדות.

      א. בדייטים - בעלי הנפש הקורבנית טוענים שקשה להם להגיד 'לא'. אני חושבת שכשמישהו מתאדה אחרי כמה פגישות זה בגלל שהוא לא מעריך אותך, בגלל שהוא מזלזל. וכשא' לא מעריך את ב', זה לא בגלל שב' לא ראוי להערכה, אלא בגלל שא' הוא חרא של בן אדם.
      ההשוואה היא בגלל התנהגויות דומות. אני מבינה שדייטים שונים מעסקים. בעוד שדייטים הם לא התחום שלי, בעסקים אני דווקא מנסה ללמוד.

      ב. בעסקים, כמו בעבודה, הסיפור קצת שונה. כלומר - עדיין היה יפה והוגן ונחמד אם אנשים היו שולחים תשובה, אבל כאן לא אמור להיות מדובר ברגשות.

      פוסט חשוב וכתוב היטב.
      לפחות בנושא מרכזי אחד אין הבדל בין דייטים לעסקים. בשניהם אנחנו אנשים עם רגשות המצפים ליחס הגון והוגן מהאחרים, ובשניהם אנחנו מתאכזבים כשזה לא קורה.
      הנקודה המרכזית כאן היא הכבוד שיש לנו לאחר כאדם, בלי קשר לשום דבר אחר. כשיש לנו כבוד לאחר נתנהג בדרך מסויימת, אם זה בדייט ואם זה בעסקים (יש, אגב, לא מעט אנשים שהעסקים עבורם הם הדייט האמיתי),
      וכשאין לנו כבוד אליו נראה אותו רק דרך התשובה לשאלה אם יצא לי ממנו משהו (כסף, פרסום, טובות הנאה, קשר למישהו אחר וכד'), והוא יהפוך לאמצעי בלבד, "השתמש וזרוק".
      אנשים סביבנו יכולים להיות רציונאלים והגיוניים, ולומר לנו אלף פעמים לא לקחת את זה אישית, אבל מה לעשות שבחיינו הכל אישי. 
        8/8/08 14:29:


      למה חשוב לי שידעו - כי אנחנו חיים בזכותם. ושנית אני חושבת שצריך להזכיר אותם.

      וחוץ מזה מה אתם עושים עניין מה כתבתי סך הכל שצריך לזכור אותם.

      מילא אם הייתי כותב על מישהו משהו לא טוב, מה שקורה פה בדרך כלל.

      קיבלת תשובה .

        8/8/08 14:27:

      גאידמאק (עומד להחזיר את אוחנה ומלמיליאן):"צריך להחזיר את ב"יתר לשורשים"! ארקדיניו שמע לי, הבעיה היא בג ז ע לא בשורש, רק ככה ישתנה הפרי, תאמין לי אני מבין בעשבים שוטים.
        8/8/08 14:23:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 12:45:45


      תגידו מישהו שם לב שאתמול היתה אזכרה ל 12 החיילים שנפלו בכפר גלעדי.

      בכוונה רשמתי בגדול - כי לאף אחד לא אכפת ש- 12 חיילים נפלו ונהרסו 12 משפחות עם ילדים.

      כל הזמן בוחשים בדברים כאלו טפלים כאן באתר, ששוכחים את הדבר החשוב. ואל דאגה דבורית לא מדברת על הפוסטים שלך.

       

      האזכרה היום , וגם חונכים רישמית את הגלעד.היום כבר לא תספיקי להגיע, אבל אשמח לשמוע מתי הקדשת מזמנך ונסעת להתיחד עם ה12(ד"א למה דוקא איתם?)

      מה בדיוק ציפית שיקרה פה? מה הדבר החשוב? הנה לך זה"חשוב" והעלת את זה.

       

        8/8/08 14:21:

      צטט: מיא 2008-08-08 12:59:02

      צטט: עדו טל 2008-08-08 12:34:08


      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

       

      כן...

       

      גמני הייתי שם...מצב דומה. וכו'

       

       ..לגדל עור של פיל זה סבבה, אבל השינוי לא יבוא משם. 

       

      ראשית, לגדל "עור של פיל" - זה תמיד בריא במחוזותינו...

       

      שנית, "עור של פיל" לא  אמור למנוע התבוננות עצמית (גם מקצועית): גם, כי לפחות חלק מהה(ת)עלמויות נובעות מחוסר התאמה של הרעיון/מוצר לשוק. מה לעשות...

       

      הדרך - "ה(ת)עלמות" - כמובן מעצבנת ודפוקה   - אבל אנחנו, הרי רוצים תוצאות.

       

      והתבכיינות -גם כשהיא לגיטימית - לא מביאה אותן.

       

      סה-לה-וי.

      (וכבר נכתב פה למעלה - זה לא אופייני רק לישראל)

       

      ופה - צריכה להתגלות הפרגמטיות.

        8/8/08 14:16:


      ואני רק רוצה להיאחז בסופו האופטימי של הפוסט הזה ולאחל לך ולש' ים של הצלחה במיזמכם.

      שחקי אותה אחותי.

        8/8/08 14:11:

      צטט: velvet 2008-08-08 13:07:25

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 13:05:38
      בגלל זה אין אצבע אות?

      אצבעות זה בשבת, שכחת?

      וכן, אתה מוזמן להשקיע, למה לא.

      אות, טרום,אדולן ...משהו!

      מולי במישני

       

       

        8/8/08 14:07:

      המממ, אולי הפתרון הוא לשדר בפגישות כאלו, שמע, יש לי עוד אלף כמוך על הקו, ואם לא תזדרז, אחר יתקבל".

       

        8/8/08 13:53:

      צטט: ארול 2008-08-08 13:49:03


      תופעה כואבת-

       

      לפני מספר חודשים, פניתי לאחד ממנהלי המועדונים בחיפה וביקשתי להופיע אצלו.

      הבחור ביקש ממני חומרים, שלחתי לו.

      לאחר כחודשיים שלא שמעתי ממנו מילה, פגשתי אותו במקרה.

      שאלתי אותו בנוגע לענייננו והוא ענה לי בתמימות:

      "שמע, אם לא חזרתי אליך, אז אתה צריך להבין שהתשובה שלילית".

       

      זה פשוט חוסר נימוס וגועל נפש.

      מה הבעיה להגיד לא?!

       

       

      כמה שאני מבינה אותך. 3 אנשים כאן מהקפה הזמינו אותי לראיון עבודה אף אחד מהם לא הואיל להתקשר אלי להגיד לא וזה אחרי שהם הבטיחו שיתקשרו. אני רוצה להגיד לך , תגיד תודה שאתה לא במקום הזה, כי אם הוא לא בנאדם ומדבר אליך ככה אז עדיף לך מקום אחר, ואני בטוחה שהמקום האחר יהיה הרבה יותר טוב.
        8/8/08 13:49:


      תופעה כואבת-

       

      לפני מספר חודשים, פניתי לאחד ממנהלי המועדונים בחיפה וביקשתי להופיע אצלו.

      הבחור ביקש ממני חומרים, שלחתי לו.

      לאחר כחודשיים שלא שמעתי ממנו מילה, פגשתי אותו במקרה.

      שאלתי אותו בנוגע לענייננו והוא ענה לי בתמימות:

      "שמע, אם לא חזרתי אליך, אז אתה צריך להבין שהתשובה שלילית".

       

      זה פשוט חוסר נימוס וגועל נפש.

      מה הבעיה להגיד לא?!

        8/8/08 13:27:

      צטט: עומר רוזן 2008-08-08 13:09:58

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 12:45:45


      תגידו מישהו שם לב שאתמול היתה אזכרה ל 12 החיילים שנפלו בכפר גלעדי.

      בכוונה רשמתי בגדול - כי לאף אחד לא אכפת ש- 12 חיילים נפלו ונהרסו 12 משפחות עם ילדים.

      כל הזמן בוחשים בדברים כאלו טפלים כאן באתר, ששוכחים את הדבר החשוב. ואל דאגה דבורית לא מדברת על הפוסטים שלך.

       

       אני לא שמתי לב לזה, אבל בהחלט שמתי לב לזה שניצלת תגובה לפוסט כדי לכתוב על משהו שבכלל לא קשור לפוסט. זה לא דבר מכובד לעשות לכותב הפוסט ובטח שלא דרך לעורר מודעות לעניין שאת חושבת שהוא חשוב.

      ובעניין תפלות הדברים שמתעסקים איתם, זה כבר עניין אישי. את הרי לא מצפה שלכולנו יש את אותו מדרג החשיבות.

       

      עומר אתה צריך להתבייש בדברים שלך ביג טיים. למה מי אתה שתגיד לי מה לכתוב זה דבר ראשון.

      אני יכולה בשקט לכתוב פוסט לבד על זה ולקבל הרבה תגובות, אני לא צריכה את דבורית בשביל זה. אני רק חושבת שהבלוג של דבורית הוא גם לדברים אחרים , והיו דברים מעולם.

      בקיצור לך לגרבץ במקום אחר. וכן תן כבוד לחיילים לא יקרה לך שום דבר.

        8/8/08 13:22:

      צטט: זה מה יש 2008-08-08 13:16:58

      בהצלחה!  (חסכתי ממך את האיחול 'לשבוך ירך'... קשה על אופניים עם רגל אחת

      פפפפ, איזה מזל!.

       

        8/8/08 13:16:

       

      את צודקת מליון אחוז.

       

      יש בזה מה'ישראליות' - לצאת בהצהרה מיידית 'אנחנו מסוגלים להכל'

      אך כשצריך לספק את הסחורה פתאום מגלים ש'זה לא בדיוק כמו שהם חשבו בתחילה'

      אך מתביישים להודות על האמת שאין להם את האמצעים לעסקה.

       

       בחלק מהמקרים הם מושכים את המשא ומתן רק כדי שחברה מתחרה לא תכנס לעסק.

       

      אני מקווה שאת (אתם) מספיק חכמה להחתים אותם על 'התחייבות לסודיות'.

      כבר היו מקרים מעולם - שהממציאים, בעלי החזון, נותרו מחוץ ל'מגרש המשחקים'...

       

       

      בהצלחה!  (חסכתי ממך את האיחול 'לשבוך ירך'... קשה על אופניים עם רגל אחת)

       

        8/8/08 13:09:

      צטט: אוסטרליה 2008-08-08 12:45:45


      תגידו מישהו שם לב שאתמול היתה אזכרה ל 12 החיילים שנפלו בכפר גלעדי.

      בכוונה רשמתי בגדול - כי לאף אחד לא אכפת ש- 12 חיילים נפלו ונהרסו 12 משפחות עם ילדים.

      כל הזמן בוחשים בדברים כאלו טפלים כאן באתר, ששוכחים את הדבר החשוב. ואל דאגה דבורית לא מדברת על הפוסטים שלך.

       

       אני לא שמתי לב לזה, אבל בהחלט שמתי לב לזה שניצלת תגובה לפוסט כדי לכתוב על משהו שבכלל לא קשור לפוסט. זה לא דבר מכובד לעשות לכותב הפוסט ובטח שלא דרך לעורר מודעות לעניין שאת חושבת שהוא חשוב.

      ובעניין תפלות הדברים שמתעסקים איתם, זה כבר עניין אישי. את הרי לא מצפה שלכולנו יש את אותו מדרג החשיבות.

        8/8/08 13:07:

      צטט: צפוןגולי 2008-08-08 13:05:38
      בגלל זה אין אצבע אות?

      אצבעות זה בשבת, שכחת?

      וכן, אתה מוזמן להשקיע, למה לא.

       

       

        8/8/08 13:05:

      בגלל זה אין אצבע אות?
        8/8/08 13:04:


      V1,לא מערבבים רגשות עם כסף! התלהבות,אכזבה, אהבה, יאוש,נחמד, נעים...לא קשורים בעסקים !

      V2,לא מדברים על שום דבר שקשור בעסקים בלי מועדים ברורים! :ניפגש לשעה, תשובה עד הערב, פגישה נוספת ב2 לחודש... אם עד ה13 אתה לא עונה אתה בחוץ....שלב א(נגיד תוכנית עיסקית) יהיה מוכן ב17 לחודש...

      V3 יש משהו שווה להשקיע? אני בכוננות ספיגה.

        8/8/08 13:01:

      צטט: אמיתי סנדי 2008-08-08 12:43:46

      רק כדי להרגיע אותך, זה לא קורה רק עם ישראלים.

      אוי, זה מאכזב.

       

        8/8/08 13:01:

      צטט: @zooeretz@ 2008-08-08 12:29:46

      אבל אם הם לא באמת מתחברים לרעיון, מבחינתם זה רק עוד מסלול אפשרי להתעשרות. וככל שהרעיון פחות מוכר להם [לא יודע במה עוסק הרעיון שלך, אבל אני מרשה לעצמי להניח שהוא לא בהכרח קשור לתחום העניין של לפחות חלק מהמשקיעים אליהם פניתם...], כך ההתלהבות הראשונית שלהם מתקררת ביחס ישר למשך הזמן שלוקח לרעיון לקרום עור וגידים.

      אנחנו דווקא לא פונים ליצרני כורסאות מרחוב הרצל ומציעים להם להשקיע במיזם של בית התפוצות, אלא מתמקדים לגמרי.
        8/8/08 12:59:

      צטט: עדו טל 2008-08-08 12:34:08


      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

       

      כן...

       

      גמני הייתי שם...מצב דומה. (לפני כמה שנים טובות)

      מסתבר שיש לזה תירוץ נדוש ששמו "טבע האדם". (שהוא די חרא מטבעו..)

      הטעות: לקחת את זה אישית.

      זה לא. (אישי)

       

      עיצה פרגמטית?

       

      להמשיך.  (=לנסות להבין באופן הכי "קולי" מה "כיבה" את מי, ולשנות את הקונצפט היקר שלנו בהתאם. הכי קשה - לצאת מהקופסא, ו"לשפצר" את ה"בייבי" שלנו..)

       

       

       

       זה לגמרי לא אישי. זה ציבורי. זו מכת מדינה ויש להילחם בה.

      והפרגמטיקה הזאת הורגת את החברה.

      כולם נתקעים במה שיעיל ושוכחים את מה שראוי.

      זו בדיוק הבעיה.

      לגדל עור של פיל זה סבבה, אבל השינוי לא יבוא משם. 

        8/8/08 12:58:

      צטט: flicker 2008-08-08 12:19:30

      3. מזלכם על המזגן - תארי לך שהיית צריכה לחכות בלי.. (מנסיון).
      לש' יש מזגן. לי מאוורר.

      4. קראת את הפוסט של מיא?  מומלץ !
      לינקקתי אליו.

       

       

        8/8/08 12:57:

      צטט: סיפורי סבתא 2008-08-08 12:18:12

      דווקא יש קשר בין הדברים. אפילו קשר הדוק.

      זה הכל חלק מתרבות ה'השתמש וזרוק' הפושה במקומותינו. 

      אם כולנו מסכימים, אז מיהם הרעים?

       

        8/8/08 12:45:


      תגידו מישהו שם לב שאתמול היתה אזכרה ל 12 החיילים שנפלו בכפר גלעדי.

      בכוונה רשמתי בגדול - כי לאף אחד לא אכפת ש- 12 חיילים נפלו ונהרסו 12 משפחות עם ילדים.

      כל הזמן בוחשים בדברים כאלו טפלים כאן באתר, ששוכחים את הדבר החשוב. ואל דאגה דבורית לא מדברת על הפוסטים שלך.

        8/8/08 12:44:


      אשרי הבטחת לחזור אלי ולקדם אותי לעבודה בידיעות אחרונות, למה את לא עומדת בהבטחתך להעסיק אותי, כתבתי לך את היכולות שלי שלמדתי מספיק קורסים, תאמיני לי שאני מספיק טובה לעצב מחדש את הגרפיקה המעפנה של ידיעות, ביזיון איך שהעיתון הגדול במדינה נראה, לא פלא שהוא יורד בסקרים כל הזמן ועוד שנה אף אחד לא יקרא אותו בכלל, מי רוצה לקרוא עיתון שהגרפיקה שלו נראית כמו כרזות של חרדים במאה שערים, בושה וחרפה,

       

        8/8/08 12:43:
      רק כדי להרגיע אותך, זה לא קורה רק עם ישראלים.
        8/8/08 12:34:


      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

       

      כן...

       

      גמני הייתי שם...מצב דומה. (לפני כמה שנים טובות)

      מסתבר שיש לזה תירוץ נדוש ששמו "טבע האדם". (שהוא די חרא מטבעו..)

      הטעות: לקחת את זה אישית.

      זה לא. (אישי)

       

      עיצה פרגמטית?

       

      להמשיך.  (=לנסות להבין באופן הכי "קולי" מה "כיבה" את מי, ולשנות את הקונצפט היקר שלנו בהתאם. הכי קשה - לצאת מהקופסא, ו"לשפצר" את ה"בייבי" שלנו..)

       

       

        8/8/08 12:29:

      טוב, נו, גם אני הייתי בסיפור הזה...

       

      יש רעיון. צריכים שותפים. הם חולקים איתך את ההתלהבות - אבל לא בהכרח מאותן הסיבות.

      את רוצה לקדם רעיון שבצידו רווח כלכלי. הם רוצים רווח כלכלי ומוכנים בעבור זה לקדם רעיון.

      אבל אם הם לא באמת מתחברים לרעיון, מבחינתם זה רק עוד מסלול אפשרי להתעשרות. וככל שהרעיון פחות מוכר להם [לא יודע במה עוסק הרעיון שלך, אבל אני מרשה לעצמי להניח שהוא לא בהכרח קשור לתחום העניין של לפחות חלק מהמשקיעים אליהם פניתם...], כך ההתלהבות הראשונית שלהם מתקררת ביחס ישר למשך הזמן שלוקח לרעיון לקרום עור וגידים.

      משקיעים רוצים תשואה והחזר מהירים, אם אפשר אז במינימום השקעה [של כסף - וזמן] מצידם.

       

      עכשיו, אם את מתחילה לערב אותם יתר על המידה [מבחינתם], הם מתחילים לחפש את הדרך החוצה. לא נעים להם לומר לך "לא" בפנים, כיוון שהם כבר התייבו ועכשיו אם הם מתחרטים בלי סיבה אמיתית [אם היתה, הם היו מודיעים לך מיד] - מה זה אומר עליהם כאנשי עסקים? איפה האמינות? איפה המחוייבות?

      וכן, זה מאוד דומה למערכות יחסים אישיות [לאו דווקא זוגיות]. מרבית האנשים מעדיפים להתאייד מאשר להיות "האיש הרע" בסיפור. אף אחד לא רוצה להפגע ולכן גם אף אחד לא מוכן לקחת אחריות שעלולה לפגוע בצד השני. הם מתרחקים לאט ובזהירות, מקווים שהצד השני כבר יבין את הרמז לבד...

       

      לומר את האמת בפרצוף זה אומר שאת אחראית. שאת הוגנת ושאכפת לך.

      לצערי, בעולם שלנו, זה בדרך כלל גם אומר שיש לך מעט מאוד חברים אמיתיים. כאלה שמסוגלים להתמודד עם האמת ולהבין את המשמעות של אמירתה.

      ואנשים, כדרכם של אנשים, משליכים מעולמם הפרטי לעולם העסקי ונוהגים באותה הצורה גם עם עמיתים לעבודה.

        8/8/08 12:20:

      צטט: y2work 2008-08-08 12:04:28

      1. בהצלחה.

      2. אם אני יכול להועיל אפשר להתייעץ איתי בכיף
      תודה!

      3. בהמון הצלחה (ולא לחזור בתשובה כשתקבלו את הכסף כי הפוסט הזה כלל כמה מילים מעולם שונה לגמרי :-) )
      הוא כולל מילים מכמה משלבים ועולמות. זה מה שאני אוהבת לעשות, לערבב.

       

       

        8/8/08 12:19:

      "יש אנשים שהתקשורת איתם משובחת במיוחד, ותוך שנייה עונים במאור פנים ומתקתקים וסוגרים עניינים"

       

      1. בהצלחה!

      2. לא הכי קשור אבל בהחלט מתאים: אני חוזרת לשוק העבודה לאחר היעדרות של בת כ-10 שנים. כשאני מציינת במקום גבוה את כישוריי שירות הלקוחות שלי ברמה "אמריקאית" (כפי שאני קוראת לזה) כולם מרימים גבה וסופקים כף כאומרים: "למה את חושבת שאת כ"כ מיוחדת בזה? זה כל כך רגיל וסטנדרטי ובסיסי. 

      ובכן רבותיי: היום הסטנדרט הבסיסי הוא להגיד כן ללקוח שמענו אותך ו.. זהו!  אני משתדלת (ומצליחה) להביא לפתרון בעיות עד סיומן ב-א-מ-ת.  אם כך בעיניי, אני עדיין נתפסת כמיוחדת כי אני באמת חותרת לשרות ולא לכיסתו"ח.

      3. גם אם מישהו חושב להתעכב עם היוזמה שלו (היינו הספונסר) - הוא צריך להיות גלוי מאד ולא Fucking politically correct, וליצור מתח בצד שכנגד. מאד לא טוב ובטח לא נעים לעבוד בסביבת עבודה שכזו עם שותפים שעיצבנת אותם.

      עד כאן מגילת העצמאות שלי.

      3. מזלכם על המזגן - תארי לך שהיית צריכה לחכות בלי.. (מנסיון).

      4. קראת את הפוסט של מיא?  מומלץ !

        8/8/08 12:18:

      דווקא יש קשר בין הדברים. אפילו קשר הדוק.

      זה הכל חלק מתרבות ה'השתמש וזרוק' הפושה במקומותינו. 

        8/8/08 12:04:

      1. בהצלחה.

      2. אם אני יכול להועיל אפשר להתייעץ איתי בכיף

      3. בהמון הצלחה (ולא לחזור בתשובה כשתקבלו את הכסף כי הפוסט הזה כלל כמה מילים מעולם שונה לגמרי :-) )

        8/8/08 11:56:

      צטט: מיא 2008-08-08 10:57:00

      בזה אנחנו חלוקות. אני חושבת שאם אנשים לא ימחו על אופן ההתנהגות הזה, הוא יישאר וילבלב ובאמת יהיה בלתי נסבל לחיות בחברה שלנו (האמת, אני מרגישה שכבר בלתי נסבל). הרי זה לא בכל מקום ככה. בחו"ל (בדקתי, שאלתי), בחלק מהמקומות, הנורמות אחרות. אבל בארץ השתרשו חוסר כבוד לזולת וחוסר נימוס בסיסי, שגובלים בבהמיות. אם לא נצעק כשדורכים לנו על הרגל, למה שאנשים יפסיקו לדרוך? ודרך אגב על זה בדיוק התחלתי לכתוב את הפוסט הבא שלי.

       

       

      ומן הסתם אני גם הגבתי לך שם על הנושא. בלתי נסבל בהחלט זאת המילה.
        8/8/08 11:48:

      צטט: איתןוו 2008-08-08 11:45:26

      אז הנה סיפור הפוך. בחודשים האחרונים אני מעורב בפרויקט בהקמה שקשור לקולנוע... שלשום חתמתי על חוזה העסקה. אמנם לא מדובר ב"עבודת החלומות שלי", אבל... אני שמח שאני בפנים, "And once you're in", מי יודע מה צופן העתיד...

      כבוד, שמחה ובהצלחה!

       

        8/8/08 11:47:

      צטט: סמדר סיימונס 2008-08-08 11:28:11

      קצת התערבבו התחומים. נראה לי שווה לעשות הפרדה לצורך ההתמודדות.

      א. בדייטים - בעלי הנפש הקורבנית טוענים שקשה להם להגיד 'לא'. אני חושבת שכשמישהו מתאדה אחרי כמה פגישות זה בגלל שהוא לא מעריך אותך, בגלל שהוא מזלזל. וכשא' לא מעריך את ב', זה לא בגלל שב' לא ראוי להערכה, אלא בגלל שא' הוא חרא של בן אדם.
      ההשוואה היא בגלל התנהגויות דומות. אני מבינה שדייטים שונים מעסקים. בעוד שדייטים הם לא התחום שלי, בעסקים אני דווקא מנסה ללמוד.

      ב. בעסקים, כמו בעבודה, הסיפור קצת שונה. כלומר - עדיין היה יפה והוגן ונחמד אם אנשים היו שולחים תשובה, אבל כאן לא אמור להיות מדובר ברגשות. כל מי שהולך לראיונות עבודה למשל, כבר יודע שגם אם המראיין היה נחמד ורמז ונתן תחושה ש... עדיין, התשובה תהיה חיובית רק בחתימה על החוזה.
      יש הבדל בין ראיון לרעיון. זה שונה.

      לא חוגגים מוקדם יותר, לא מפסיקים את החיפושים, לא מתהללים כמפתח. את השמפניה פותחים אחרי החתימה. ואם את שמחה מוקדם מידי - אל תתפלאי שאת נופלת.
      טוב, את יודעת, השמפניה הייתה אמצעי ספרותי להעצמת הדרמה.
      ועוד: השתמשנו בשירותי הקסטל כדי לחזור הביתה.

      אלה החוקים של שוק העבודה והעסקים. הרעיון שלכם, התקווה (של שני הצדדים), המחשבה שריחפה לרגע ויצאה מהקופסה, עשתה לכם הרגשה טובה. אבל זה לא מחייב כלום. תאספו עוד ועוד פגישות של נלהבים, אולי מישהו מהנלהבים בסוף יחזור אליכם.

      אכן, בסוף הבנו. נמשיך בפגישות. ב-meeting, לא ב-dating.

       

       

       

        8/8/08 11:45:
      אז הנה סיפור הפוך. בחודשים האחרונים אני מעורב בפרויקט בהקמה שקשור לקולנוע. ואני לא בא מתוך מה שנקרא "התעשיה". במובן הזה, אני אאוטסיידר. לפני כחצי שנה שמעתי על הפרויקט, ורציתי להיות מעורב בו. יצרתי קשר עם מנהלת הפרויקט, ונפגשנו. היא מאוד התלהבה ממני, וסיימנו את הפגישה בהבנה שניפגש שוב, ונבחן דרכים שבהן אוכל להשתלב בפרויקט. עברו חודשיים, ואכן נפגשנו שוב. לא היו הרבה אפשרויות לשלב אותי בעבודה, אבל קיבלתי הבטחה להשתלב במה שאפשר. עברו עוד חודשיים. זומנתי לאיזושהי ועדה. הועדה חזרה עם תשובה שלילית (תוך יום !), אבל בכל זאת, לא ויתרו עלי. לפני כמה ימים התקשרתי אליהם, ושאלתי למה הם לא מתקשרים אלי. "זו טעות של המזכירה, אני אחזור אליך". שלשום חתמתי על חוזה העסקה. אמנם לא מדובר ב"עבודת החלומות שלי", אבל בשבילי, אדם שמגיע מבחוץ, אני שמח שאני בפנים, "And once you're in", מי יודע מה צופן העתיד...
        8/8/08 11:28:
      קצת התערבבו התחומים. נראה לי שווה לעשות הפרדה לצורך ההתמודדות.

      א. בדייטים - בעלי הנפש הקורבנית טוענים שקשה להם להגיד 'לא'. אני חושבת שכשמישהו מתאדה אחרי כמה פגישות זה בגלל שהוא לא מעריך אותך, בגלל שהוא מזלזל. וכשא' לא מעריך את ב', זה לא בגלל שב' לא ראוי להערכה, אלא בגלל שא' הוא חרא של בן אדם.

      ב. בעסקים, כמו בעבודה, הסיפור קצת שונה. כלומר - עדיין היה יפה והוגן ונחמד אם אנשים היו שולחים תשובה, אבל כאן לא אמור להיות מדובר ברגשות. כל מי שהולך לראיונות עבודה למשל, כבר יודע שגם אם המראיין היה נחמד ורמז ונתן תחושה ש... עדיין, התשובה תהיה חיובית רק בחתימה על החוזה. לא חוגגים מוקדם יותר, לא מפסיקים את החיפושים, לא מתהללים כמפתח. את השמפניה פותחים אחרי החתימה. ואם את שמחה מוקדם מידי - אל תתפלאי שאת נופלת. אלה החוקים של שוק העבודה והעסקים. הרעיון שלכם, התקווה (של שני הצדדים), המחשבה שריחפה לרגע ויצאה מהקופסה, עשתה לכם הרגשה טובה. אבל זה לא מחייב כלום. תאספו עוד ועוד פגישות של נלהבים, אולי מישהו מהנלהבים בסוף יחזור אליכם.

      ג. שהיה לכם בהצלחה.

      ד. זו רק דעתי. ואני לא אשת עסקים.

       

        8/8/08 11:25:

      צטט: ליאת z 2008-08-08 10:56:0
      אני בדעה שמי שלא רוצה - שלום ותודה. אסור לנסות לשכנע איש. בכלום. וזה אמור לגבי כל תחומי החיים.

      לאנשים, משום מה, קשה להגיד לא. להגיד "כן" זה כבר משהו אחר, שגורר, למשנתם כנראה, שזה יביא אליהם אמפתיה ואהדה וה"לא" מה? אנטגוניזם ודחייה? לא ברור. הרי סתם תשובה קצרה היתה משנה הכל.

      ואולי זו בכלל קהות שנובעת מהזמן.

      ראי, זה לא משנה, הרי גם מוגבלת כמוני מבינה את המסרים שמאחורי ההתחמקויות, כך שהלא בסוף הוא רק קינוח. המטען היה הרבה פחות עוין מבחינתי, אם התשובה הייתה מגיעה מוקדם יותר.

       

        8/8/08 11:11:

      צטט: מיא 2008-08-08 11:06:25

      לא ציטטתי - אבל אני חלוקה כמובן איתך, דבורית, לא עם ליאת

      ברור, נו, שאת תמיד נגדי!

      סתם סתם סתם. זה בסדר גמור.

       

        8/8/08 11:09:

      צטט: עומר רוזן 2008-08-08 10:59:45

      ....אבל גם אני חוויתי את ההתעלמות הזו ומה שלמדתי ממנה זה פשוט לרוץ עם הרעיון ולהפגש עם כמה שיותר אנשים. הראשון שירצה להתקדם איתו ירוויח. לא הייתה לי שום כוונה לשבת, להתבאס כמו בת 16 שלא מתחילים איתה ולהמתין להמשך המו"מ. מי שרצה אותי ידע איך להשיג אותי.

      אתה צודק מאה אחוז. רק שהבנו את זה קצת לאט. אני לייט בלומר.

       

        8/8/08 11:06:
      לא ציטטתי - אבל אני חלוקה כמובן איתך, דבורית, לא עם ליאת
        8/8/08 10:59:

      הבעיה היא שאנשים מערבים בעסקים יותר מדי אמוציות, גם מצידך וגם מצד המשקיעים שנפגשת איתם.

      גם לי זה קרה עם כל מיני אנשים שנפגשתי איתם שנורא התלהבו בהתחלה, חלקם אפילו נפלו מהכסא כששמעו על הרעיון. 

      אלו שנפלו מהכסא ידעתי שהם מקרה אבוד, אף אדם רציני לא יחשוף התלהבות שכזו כלפי מישהו שאמור להיות שותף עיסקי. אלו שהתלהבו היו בדר"כ הרבה יותר רציניים.

      אבל גם אני חוויתי את ההתעלמות הזו ומה שלמדתי ממנה זה פשוט לרוץ עם הרעיון ולהפגש עם כמה שיותר אנשים. הראשון שירצה להתקדם איתו ירוויח. לא הייתה לי שום כוונה לשבת, להתבאס כמו בת 16 שלא מתחילים איתה ולהמתין להמשך המו"מ. מי שרצה אותי ידע איך להשיג אותי.

        8/8/08 10:57:
      בזה אנחנו חלוקות. אני חושבת שאם אנשים לא ימחו על אופן ההתנהגות הזה, הוא יישאר וילבלב ובאמת יהיה בלתי נסבל לחיות בחברה שלנו (האמת, אני מרגישה שכבר בלתי נסבל). הרי זה לא בכל מקום ככה. בחו"ל (בדקתי, שאלתי), בחלק מהמקומות, הנורמות אחרות. אבל בארץ השתרשו חוסר כבוד לזולת וחוסר נימוס בסיסי, שגובלים בבהמיות. אם לא נצעק כשדורכים לנו על הרגל, למה שאנשים יפסיקו לדרוך? ודרך אגב על זה בדיוק התחלתי לכתוב את הפוסט הבא שלי.
        8/8/08 10:56:

      צטט: velvet 2008-08-08 10:41:59

      צטט: מיא 2008-08-08 10:37:05

      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

      חשבתי שרק אני הפסיכית.

      אני רוצה לומר שני דברים. האחד - שזה ממש הפך לנורמה להיעלם, וזו נורמה זוועתית ונוראית שמאיינת את הזולת וחייבים להילחם בה ולא להשלים איתה. מה זה להילחם? למחול על הכבוד ולטלפן לבנאדם ולנזוף בו שכך לא נוהגים...

      אני בדעה שמי שלא רוצה - שלום ותודה. אסור לנסות לשכנע איש. בכלום. וזה אמור לגבי כל תחומי החיים.

      לאנשים, משום מה, קשה להגיד לא. להגיד "כן" זה כבר משהו אחר, שגורר, למשנתם כנראה, שזה יביא אליהם אמפתיה ואהדה וה"לא" מה? אנטגוניזם ודחייה? לא ברור. הרי סתם תשובה קצרה היתה משנה הכל.

      ואולי זו בכלל קהות שנובעת מהזמן.

       

        8/8/08 10:41:

      צטט: מיא 2008-08-08 10:37:05

      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

      חשבתי שרק אני הפסיכית.

      אני רוצה לומר שני דברים. האחד - שזה ממש הפך לנורמה להיעלם, וזו נורמה זוועתית ונוראית שמאיינת את הזולת וחייבים להילחם בה ולא להשלים איתה. מה זה להילחם? למחול על הכבוד ולטלפן לבנאדם ולנזוף בו שכך לא נוהגים...

      אני בדעה שמי שלא רוצה - שלום ותודה. אסור לנסות לשכנע איש. בכלום. וזה אמור לגבי כל תחומי החיים.
        8/8/08 10:37:

      אבל אני נעלבת. וכועסת. ובעיקר לא מבינה. כל כך קשה להיות אנושי, כלומר ענייני? ועוד עכשיו, כשכה קל לתקשר עם הזולת ללא מגע יד אדם?

       

      חשבתי שרק אני הפסיכית.

       

      אני רוצה לומר שני דברים. האחד - שזה ממש הפך לנורמה להיעלם, וזו נורמה זוועתית ונוראית שמאיינת את הזולת וחייבים להילחם בה ולא להשלים איתה. מה זה להילחם? למחול על הכבוד ולטלפן לבנאדם ולנזוף בו שכך לא נוהגים.

       

      השני - שיש מסרים, כמו באמת במערכות יחסים אישיות, שלא הגון להעביר במייל או בס.מ.ס, ומה לעשות, צריך לאזור אומץ ולהתקשר ולומר את האמת ולהתמודד עם התוצאות, גם אם הן לא נעימות. שוב, צריך זו לא ממש המילה המתאימה כי רבים לא נוהגים כך עוד. גם במקרה זה אני חושבת שמי שנעשה לו עוול - כדאי שייצא מתחושת העלבון שלו ויכניס לפוגע באבי-אחותו. אל נקמות אדוניי!