'מה לחמים וטעים?' שואל אותי גיא בקשר הפנימי של הפלוגה.'קבל תאילנדי', אני עונה לו ומתבונן בעיסת האיטריות, חזה עוף, פיסות הקישואים המוגדלות שמעידות על השקיית היתר שמהם סבלו לפני שנקטפו ונמכרו לצבא, ואולי באזרחות היו מאכילים בהם חיות בכלל, שהגיעו לנקודת ההתכנסות הפלוגתית במיכלי נירוסטה ענקיים. 'מתי?' קוטע גיא את הרהוריי. 'בשי"ן שלוש עשרה, אבל אני לא בטוח שיש טעם שתמהר' אני מוסיף ומדגיש את ההתחכמות שלי 'אתה הבנת את זה? אין טעם שתמהר...' גיא נאלם ואני ממשיך לחלק הוראות לשלושת החיילים התורנים.

'איפה אתם?' פולש קול לא מוכר לרשת עשר דקות לאחר מכן. 'אני מעל תאילנד ואני לא רואה אתכם..זרוק לי עשן לסימון' שאון טרטור הרוטור של המסוק  ברקע והאתכם של בעל הקול הזר, שמבליט שאינו חי"רניק, מבהירים לי שהשיחה של גיא ושלי התנהלה ברשת הגדודית. ארבעים ושמונה שעות לאחר מכן אני עומד למשפט אצל המג"ד.

'אז מה שלמה,  הודעת לכל העולם ואשתו שהפלוגה הגיעה ליעד שעתיים לפני הזמן? קבל תאילנד! תגיד לי, אתה באמת אידיוט או שיש לך תכנית סודית להשתחרר מוקדם על פרופיל 21? ממתי יש לך סמכות להודיע תאילנד? המסוקים הגיעו ולא היה את מי לאסוף! כבר חטפתי מהמח"ט, שאפרופו יסיים את ישיבת המח"ט ויהיה כאן באחת, מהאוגדונר ומהקצח"ר. ארבעים אלף דולר עלתה לנו הטיסה המיותרת הזו שלא להזכיר את העובדה שהפלוגה נאלצה לחזור ברגל את עשרים הקילומטרים שהיתה אמורה לעבור בטיסה'. התכווצות לא רצונית בשיפולי גבי ואני חושב לעצמי שעד השחרור הלכה השינה על הבטן. 'אבל שאול' אני מנסה לענות לו והוא נועץ בי מבט מזרה אימים ומשתיק אותי בנפנוף ידיים עצבני. 'צדוק שתוק! שאול תקרא לחברים שלך'. השימוש בשם המשפחה מבהיר לי שהוא רציני מתמיד. 'מרגע זה אני חוזר להיות המפקד המג"ד בשבילך, שמעת?!' הרס"ר שעומד מימיני מתוקף תפקידו כתובע במשפט שדה זה משפיל מבטו, לא לפני שחיוך נקמני של שמחה לאיד מעקם מעלה את שפתיו היבשות מחום המדבר. הוא יודע ששאול יצא שנה וחצי עם אחותי הגדולה עד שהיא עזבה אותו לטובת טייס שחוזר כל ערב הביתה. ההמולה במבואות לשכת המג"ד מבהירה לי שהמח"ט אכן הגיע בזמן שהבטיח. הוא נכנס לחדר בזיפים ובהופעה מרושלת, מתקרב אלי ובוחן אותי במבטו כאילו הייתי מוצג במוזיאון. נדיר, מוזר ומסוכן גם יחד. 'קבל תאילנד' הוא ממלמל לתוך זקנו. פירורי לחם צבועים בצהוב חלמוני עפים מזקנו בעוצמת זעפו וחודרים למערכת הנשימה שלי. נו, אני ממשיך לדבר עם עצמי, הכל הרי התחיל בגלל החמים וטעים. ברשת הקשר של מוניות השרות בתל אביב שם הצופן לאוטובוס הוא ג'מבו.

באהבה ענקית ליואב, שנוסע מחרתיים לתאילנד!

חמים וטעים= אוכל

תאילנד= סיום, הגעה לנקודה האחרונה 

אנגליה= יציאה מנקודת ההתחלה

ג'מבו= אוטובוס