כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    על השוויון הגדל באושר - הניצחון של דר מרטין לותר קינג

    9 תגובות   יום שבת, 9/8/08, 07:37

    השבוע פרסמתי פוסט על מחקר שנעשה על חוסר שיוויון בחלוקת האושר בארה"ב, המסקנה שלו היתה די מעניינת שחלוקת האושר נעשת יותר ויותר שיוויונית בין עשירים לעניים, גברים לנשים ואפילו שחורים ולבנים.

     

    המסקנה הלכאורה מפתיעה היתה הפערים בין עשירים ועניים שקטנו למרות שהפערים הכלכליים גדלו מאוד לאורך השנים שלאורכן נעשה המחקר, אני אשתדל לדון בכך מחר אבל היום רציתי דווקא לדון במסקנה הפחות מפתיעה:

     

    הפער הבין גזעי בארה"ב (גם הכלכלי וגם הפער באושר) קטן מאוד משנות השבעים ועד עכשיו, זה נובע ממאמצים שעשה הממשל מאז ועד היום לשפר את השוויון בין המינים, לחוקק חוקים נגד גזענות, לייצר תרבות אמריקאית חדשה (הפוליטיקלי קורקט) וגם בזכות הפליה מתקנת.

     

    זה אולי לא מפתיע שלאור כל המאמצים הללו הפערים בין הלבנים לאילו שאינם לבנים קטנו אבל אותי הפתיע לטובה מאוד שהם קרובים לשוויון מלא לפחות בכל הנוגע לאושר (בחלוקת ההכנסות הפער עדיין די גדול במיוחד בכל הנוגע לגברים).

     

    B&W_wage

    B&W_happiness

     

    השינוי הגדול שקרא בשני המקרים חל בעיקר בשנות השמונים (ימי שילטונו של רייגן), רייגן באמת נלחם באפליה אבל אני לא מכיר מספיק את ההיסטוריה של שנות השמונים בארה"ב בכדי להבין מה היו הגורמים המרכזיים (בסרטון המצורף הוא משחק תובע הנלחם בקלאן :)

     

     

     

    אולי שיהיה לי זמן אני אקרא על כך עוד.

     

    בכל מקרה מרטין לותר קינג ניצח לפחות בנוגע לשיוויון בזכות הנפלאה הזאת של האושר.

     

    קישור למחקר על השוויון באושר

    קישור למחקר של המכון לסטטיסטיקה האמריקאי ממנו הוצאתי את הגרף השני (לא מצאתי מעודכן יותר לצערי)

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/08 04:03:

      צטט: יוזרפיקטיבי 2008-08-10 03:50:11

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-10 03:29:45

       

       


      ניו יורק שלך..... זה בדיוק 900 אלף איש במנהטן.....אין כמו הדבר הזה. זה העיר הכי הכי הכי בעולם מחבית הקשר בינות האנשים, הרגשת הביחד. ניו רקרים זה עם אחר. 

       

      אני לא מתווכח, אני אומנם מבקר מידי פעם גם בחלקים אחרים אבל אני לא יכול להגיד שאני מכיר את החיים שם.

       

      עדיין לא אמרתה לי לאיפה אני צריך לנסוע כדי לקבל פרספקטיבה ?

       

       

       

      בעניין של הפליה גזעית? תיראה גם בבית כנסת שלי באפר ווסט סיד בטח היו מדברים על השוארצה. אבל אגיד לך שעבדתי בשנות ה90 בשארלוט NC אצלנו בצוות (היינו קבוצה של כעשר עשרים מנהלים דרג בינוני (לכל אחד דיווחו בין עשרה לשלשוים איש תלוי במצב הפורטקיטים) הבן אדם שהופלה שם הכי קשה היתה בחורה בשם ג'ניפר שחטאה הגדול שהיא היתה "זבל לבן"  מטרליר פארק בסוואנה (שתבין עם MBA קואם לאודה מג'וריה טק ..)  חתיכה חכמה מתוקה  לא עזר לה כלום הם לא קיבלו אותה. לעומת זאת היו בצוות הזה במשך השנים כמה שחורים שאני לא חושב שהיתה להם בעיה מיוחדת וזה לא היה מהפה לחוץ הם היו שווים לחלוטין היה שם אפילו רומנים גדולים קרוס ג'נדר וזה אני מדבר איתך עם חבכרה מהדרום שחלקם הלכו לבתי ספר פרטיים . אבל זה שארלוט,, אני בטוח שדרום קרולינה זה כבר סיפור אחר....
        10/8/08 03:50:

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-10 03:29:45

       

       


      ניו יורק שלך..... זה בדיוק 900 אלף איש במנהטן.....אין כמו הדבר הזה. זה העיר הכי הכי הכי בעולם מחבית הקשר בינות האנשים, הרגשת הביחד. ניו רקרים זה עם אחר. 

       

      אני לא מתווכח, אני אומנם מבקר מידי פעם גם בחלקים אחרים אבל אני לא יכול להגיד שאני מכיר את החיים שם.

       

      עדיין לא אמרתה לי לאיפה אני צריך לנסוע כדי לקבל פרספקטיבה ?

       

        10/8/08 03:29:

      צטט: יוזרפיקטיבי 2008-08-10 02:28:14

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-10 01:54:06

      צטט: יוזרפיקטיבי 2008-08-09 20:50:24

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-09 20:14:19

       

       

      זה לא אומר שאין בעיות אבל אין ספק שהגזענות לא נגמרה אבל בוודאי שהבעיה הזאת הרבה פחות חמורה היום מבעיות אחרות של החברה האמריקאית.

       

       

       

       

      אני חי בניו יורק, פה אי אפשר לראות שיש בכלל אפליה.

       

      אז תגיד בכל זאת, משהו קרה בשנות השמונים או שזה רק ההבשלה של המאמצים שנעשו בשנות השישים והשבעים ?

      לא צריך להגזים....אבל זה לא דומה. והכי חשוב? ישנה מוביליות חברתית מעמדית (מה שאין זה מוביליות כלכלית מעמדית...) מה שקרה זה שאנשים מהסוג של מרטין לותר קינג שמים מראה ממול האף ולא מותירים ברירה....

       

      מה שצריך לפעמים זה לבקר באיזה ארץ ואו חברה שבה אין גזענות וזה תמיד נותן פרופורציה אחרת.....

       

       

       מה פיספסתי ? אתה מכיר מדינה שאין בה גזענות ? אני ממש לא והעברתי כמה חודשים בכל מיני בירות עולמיות מאוד ליברליות. לדעתי הדי מושכלת ניו יורק היא אי של סובלנות אמיתית (אולי לא אוטופיה אבל הכי קרוב לכך שאני מכיר) וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בה (זה והרכבת התחתית :), אני למדתי פה המון על סבלנות למרות שתמיד החשבתי את עצמי בחור מאוד סובלני ונטול דעות קדומות (חשבתי).

       

      אני אצטט לך קטע מפוסט שלי אצל הלא שווים שנכתב על ניו יורק:

       


       

      חזרנו הביתה ובדרך עברנו בפארק השכונתי. הקרינו שם סרט ישן (אמריקאי בפריז) על הדשא. זה הזכיר לי מאוד את ילדותי כשהורי היו לוקחים אותי לדשא בבריכה לראות סרט בליל שישי (אולי זה היה שבת) כל שבוע. ישבנו לראות את הסרט חצי שעה (מהסוג שבעיקר רוקדים בו העלילה תפסה מקום משני אז לא היה בעיה).

       

      האווירה הזאת של בייחד וכולם מחייכים זה לא משהו שהייתי חושב אי פעם למצוא דווקא בניו יורק לאור הסיפורים עליה. אבל מסתבר שלא כל האגדות נכונות, גאים וגאות, מוסלמיות בלבוש מסורתי, שחורים לבנים זקנים נכים וסתם אנשים כולם ביחד עוזרים מחייכים ונהנים על הדשא. ניו יורק היא עיר של סובלנות (לפחות בשנים האחרונות)  וזה נורא כייף שאפשר להרגיש בייחד עם אנשים כל כך שונים. אין הרבה מקומות כאילו בעולם ולפחות היום אני מרגיש מבורך (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב - blessed) שאני יכול להרגיש זאת.

       



       

       


      ניו יורק שלך..... זה בדיוק 900 אלף איש במנהטן.....אין כמו הדבר הזה. זה העיר הכי הכי הכי בעולם מחבית הקשר בינות האנשים, הרגשת הביחד. ניו רקרים זה עם אחר. 
        10/8/08 02:28:

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-10 01:54:06

      צטט: יוזרפיקטיבי 2008-08-09 20:50:24

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-09 20:14:19

       

       

      זה לא אומר שאין בעיות אבל אין ספק שהגזענות לא נגמרה אבל בוודאי שהבעיה הזאת הרבה פחות חמורה היום מבעיות אחרות של החברה האמריקאית.

       

       

       

       

      אני חי בניו יורק, פה אי אפשר לראות שיש בכלל אפליה.

       

      אז תגיד בכל זאת, משהו קרה בשנות השמונים או שזה רק ההבשלה של המאמצים שנעשו בשנות השישים והשבעים ?

      לא צריך להגזים....אבל זה לא דומה. והכי חשוב? ישנה מוביליות חברתית מעמדית (מה שאין זה מוביליות כלכלית מעמדית...) מה שקרה זה שאנשים מהסוג של מרטין לותר קינג שמים מראה ממול האף ולא מותירים ברירה....

       

      מה שצריך לפעמים זה לבקר באיזה ארץ ואו חברה שבה אין גזענות וזה תמיד נותן פרופורציה אחרת.....

       

       

       מה פיספסתי ? אתה מכיר מדינה שאין בה גזענות ? אני ממש לא והעברתי כמה חודשים בכל מיני בירות עולמיות מאוד ליברליות. לדעתי הדי מושכלת ניו יורק היא אי של סובלנות אמיתית (אולי לא אוטופיה אבל הכי קרוב לכך שאני מכיר) וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב בה (זה והרכבת התחתית :), אני למדתי פה המון על סבלנות למרות שתמיד החשבתי את עצמי בחור מאוד סובלני ונטול דעות קדומות (חשבתי).

       

      אני אצטט לך קטע מפוסט שלי אצל הלא שווים שנכתב על ניו יורק:

       


       

      חזרנו הביתה ובדרך עברנו בפארק השכונתי. הקרינו שם סרט ישן (אמריקאי בפריז) על הדשא. זה הזכיר לי מאוד את ילדותי כשהורי היו לוקחים אותי לדשא בבריכה לראות סרט בליל שישי (אולי זה היה שבת) כל שבוע. ישבנו לראות את הסרט חצי שעה (מהסוג שבעיקר רוקדים בו העלילה תפסה מקום משני אז לא היה בעיה).

       

      האווירה הזאת של בייחד וכולם מחייכים זה לא משהו שהייתי חושב אי פעם למצוא דווקא בניו יורק לאור הסיפורים עליה. אבל מסתבר שלא כל האגדות נכונות, גאים וגאות, מוסלמיות בלבוש מסורתי, שחורים לבנים זקנים נכים וסתם אנשים כולם ביחד עוזרים מחייכים ונהנים על הדשא. ניו יורק היא עיר של סובלנות (לפחות בשנים האחרונות)  וזה נורא כייף שאפשר להרגיש בייחד עם אנשים כל כך שונים. אין הרבה מקומות כאילו בעולם ולפחות היום אני מרגיש מבורך (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב - blessed) שאני יכול להרגיש זאת.

       



        10/8/08 01:54:

      צטט: יוזרפיקטיבי 2008-08-09 20:50:24

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-09 20:14:19

       

       

      זה לא אומר שאין בעיות אבל אין ספק שהגזענות לא נגמרה אבל בוודאי שהבעיה הזאת הרבה פחות חמורה היום מבעיות אחרות של החברה האמריקאית.

       

       

       

       

      אני חי בניו יורק, פה אי אפשר לראות שיש בכלל אפליה.

       

      אז תגיד בכל זאת, משהו קרה בשנות השמונים או שזה רק ההבשלה של המאמצים שנעשו בשנות השישים והשבעים ?

      לא צריך להגזים....אבל זה לא דומה. והכי חשוב? ישנה מוביליות חברתית מעמדית (מה שאין זה מוביליות כלכלית מעמדית...) מה שקרה זה שאנשים מהסוג של מרטין לותר קינג שמים מראה ממול האף ולא מותירים ברירה....

       

      מה שצריך לפעמים זה לבקר באיזה ארץ ואו חברה שבה אין גזענות וזה תמיד נותן פרופורציה אחרת.....

       

        9/8/08 20:50:

      צטט: חץ עין נץ 2008-08-09 20:14:19


      בין השאר שהאבק ישקע העולם יזכור מסוף המאה העשרים שני אנשים את קינג ואת מנדלה. אם ישנו מסר משנהם הוא על הכוח האדיר של המחאה השקטה. הם היו אנטי טזה ברורה לתחילתה של המאה, לפתרונות הכוחנים של היטלר וסטאלין כדרך להשגת מתרות לאומיות.

      הכרתי זוג שחיו בארה"ב שנה בשנת 1951 וחזרו לשם בפעם הראשנה אחרי זה בשנת 1976 הם תמיד אמרו שזה מדהים ים אותה לראות זוג שחור במסעדה למשל או בקולנוע או באוטבוס. תיראה סרטים משנות החמישים והארבעים השחור הוא תמיד נגן, משרת, גנן וכדומה ..

      קח  את מרטין לותר קינג. אם היית אומר לו ביום של I HAVE A DREAM ששלושים שנה אחרי זה יהיו שני מזכירי מדינה שחורים האחד אחר השני ולא כטוקן אלא פשוט בזכות הכישורים שלהם (וזה לא משנה מה אתה חושב על שנהם) הוא היה משתנק. אבל אם הית אומר לו שתהה מזכירת מדינה שחורה לא נשואה שכוחה מגיע מהעובדה שהיא חברה אישית של נשיא ארצות הברית ושל אישתו שהם וואספים שנולדו בניו אינגלנד וחיים בטקסס ולא רק שהיא חברה בקבינט של הנשיא הזה אלא מבלה את חופשתיה איתו בבית וכל והיא כפי הנראה אחד האנשים הכי קרובים אליו פוליטית והיא הבן אדם שלוחש על אוזנו הוא היה דורש לאשפז אותך.....להזכיר לך ג'ימי קארטר היה מתגאה בתחילת הדרך שהוא מבית ליבראלי והאבא שלו היה מרשה לכושים שלו להקשיב לרדיו במרפסת האחורית....

       

      אבל זה כלום מרתין לותר קינג החל את פעילותו ב1956 בערך. באותה שנה יאסר ערפאת מקים את הפת"ח. דמה לנפשך שהאידיוט הזה היה משתמש באותם עקרונות של מחאה שקטה ומרי אזרחי במקום לנסות להרוג מה שיותר יהודים....תשווה את המפגר הזה למנדלה.

       

      זה לא אומר שאין בעיות אבל אין ספק שהגזענות לא נגמרה אבל בוודאי שהבעיה הזאת הרבה פחות חמורה היום מבעיות אחרות של החברה האמריקאית.

       

       

       

       

      אני חי בניו יורק, פה אי אפשר לראות שיש בכלל אפליה.

       

      אז תגיד בכל זאת, משהו קרה בשנות השמונים או שזה רק ההבשלה של המאמצים שנעשו בשנות השישים והשבעים ?

        9/8/08 20:14:


      בין השאר שהאבק ישקע העולם יזכור מסוף המאה העשרים שני אנשים את קינג ואת מנדלה. אם ישנו מסר משנהם הוא על הכוח האדיר של המחאה השקטה. הם היו אנטי טזה ברורה לתחילתה של המאה, לפתרונות הכוחנים של היטלר וסטאלין כדרך להשגת מתרות לאומיות.

      הכרתי זוג שחיו בארה"ב שנה בשנת 1951 וחזרו לשם בפעם הראשנה אחרי זה בשנת 1976 הם תמיד אמרו שזה מדהים ים אותה לראות זוג שחור במסעדה למשל או בקולנוע או באוטבוס. תיראה סרטים משנות החמישים והארבעים השחור הוא תמיד נגן, משרת, גנן וכדומה ..

      קח  את מרטין לותר קינג. אם היית אומר לו ביום של I HAVE A DREAM ששלושים שנה אחרי זה יהיו שני מזכירי מדינה שחורים האחד אחר השני ולא כטוקן אלא פשוט בזכות הכישורים שלהם (וזה לא משנה מה אתה חושב על שנהם) הוא היה משתנק. אבל אם הית אומר לו שתהה מזכירת מדינה שחורה לא נשואה שכוחה מגיע מהעובדה שהיא חברה אישית של נשיא ארצות הברית ושל אישתו שהם וואספים שנולדו בניו אינגלנד וחיים בטקסס ולא רק שהיא חברה בקבינט של הנשיא הזה אלא מבלה את חופשתיה איתו בבית וכל והיא כפי הנראה אחד האנשים הכי קרובים אליו פוליטית והיא הבן אדם שלוחש על אוזנו הוא היה דורש לאשפז אותך.....להזכיר לך ג'ימי קארטר היה מתגאה בתחילת הדרך שהוא מבית ליבראלי והאבא שלו היה מרשה לכושים שלו להקשיב לרדיו במרפסת האחורית....

       

      אבל זה כלום מרתין לותר קינג החל את פעילותו ב1956 בערך. באותה שנה יאסר ערפאת מקים את הפת"ח. דמה לנפשך שהאידיוט הזה היה משתמש באותם עקרונות של מחאה שקטה ומרי אזרחי במקום לנסות להרוג מה שיותר יהודים....תשווה את המפגר הזה למנדלה.

       

      זה לא אומר שאין בעיות אבל אין ספק שהגזענות לא נגמרה אבל בוודאי שהבעיה הזאת הרבה פחות חמורה היום מבעיות אחרות של החברה האמריקאית.

       

       

       

        9/8/08 18:34:

      צטט: gil kerbs 2008-08-09 11:29:54

      קינג , מלקולם איקס ועוד רבים.

      כל אחד עשה בדרכו שלו, מוסכמות עלינו או שלא , אבל כן, הם הגיעו לתוצאות שאני לא חושב שהם איפלו יכלו לחלום עליהן בשנות ה-60

       

      אני חושב שדרכו של מרטין לותר היא זאת שניצחה, מלקולם מקומו במקומו מונח אבל הוא טעה בדיוק כמו שהחמס טועה.

       

        9/8/08 11:29:

      קינג , מלקולם איקס ועוד רבים.

      כל אחד עשה בדרכו שלו, מוסכמות עלינו או שלא , אבל כן, הם הגיעו לתוצאות שאני לא חושב שהם איפלו יכלו לחלום עליהן בשנות ה-60

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יוזרפיקטיבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין