עברו חלפו להן כמעט שנתיים מאז הפעם האחרונה שיצאתי לרקוד. כבר התרגלתי לשקט , התחלתי להנות מדברים אחרים כמו: פאבים ,ביליארד ונרגילות . שכל אלו מעולים ואפילו בשלב מסויים נראה שמספקים מאוד. אז אני כנראה לא הגעתי לשלב הזה במוצ"ש הבנתי זאת . את האמת כבר חשבתי שאני לא טובה בזה כמו פעם שכבר שכחתי לרקוד ולשחרר את עצמי. למרות שאני רוקדת לעצמי בבית באופן קבוע. אז בזמן האחרון אני יותר בבית מאשר יוצאת כנראה תקופה של צורך יתר בשקט. אך חברותי היקרות התגייסו יחדיו כדי להוציא אותי מהבית , ולא סתם להוציא אותי אלא לצאת ל"פורום" המועדון של ב"ש. בתור מישהי שלא סובלת את המקום ישר התנגדתי . במהלך כל השבוע היה מסע שכנועים ובסופו של דבר הסכמתי . ולא התחרטתי על זה. הגעתי להחלטה : אני יוצאת לרקוד משהו שכל כך מזמן לא עשיתי אז יצאנו ... בהתחלה היה לי מוזר הרגשה שאני לא שייכת למקום . אבל כשנכנסנו הכל התהפך . הרגשתי הכי טבעי וזורם . נכון שאי אפשר לתאר את ההרגשה הפשוטה הזאת שכולנו מכירים כאשר המנגינה זורמת לנו בכל הגוף? ליין שחורה משגעת ומשחררת כל איבר ואיבר בגופי, להשתגע להתפרע... ולהרגיש הכי הכי בעולם . אני עדיין רוקדת מצויין ועדיין "יש לי את זה". גם מצאתי לי פרטנר לריקוד רקדן מעולה היה ממש נחמד :) אבל רוב הזמן רקדתי לבד , בדיוק כמו בחדר בבית , עם עיניים עצומות וגוף משוחרר פשוט מדהים . נראה לי שאני אחזור על זה גם בשבוע הבא זה היה כל כך חסר לי .
שבוע טוב ויק. |