תקופה משונה עוברת עלי - ימים של בין המצרים.

על כל מחשבה שעולה יש לפחות אחת שסותרת אותה.

כמו הגלים בחוף הים בתקופת המייצרים -

גילה, גל גלי לי, גילה -

כמה גלים סוערים לך בתוך השם, בתוך הראש, בתוך הנפש.

מחר תשעה באב.

פעם לא הבנתי את הצום הזה - על מה ולמה צריך להתאבל בחורבנו של מה שנגמר לפני הנצח.

היום אני מבינה - כל מי שחווה חורבן בית - מבין.

אצלי החורבן היה שביל הבריחה, השביל אל החופש שלי -

ההזדמנות להגיע אל האושר.

היה צריך לחרב הכל כדי לבנות מחדש משהו טוב. עכשיו טוב. 

יתוש טורדני מאיים על השקט של הכתיבה - הלך עליו - על השקט שלי יותר אין איומים - אני שומרת עליו מאד - יותר מדי כנראה.

תמיד חשבתי שהפחד הכי גדול שלי הוא מלהיות תקועה במקום שלא טוב לי בו,

אבל בכל פעם שלא היה לי טוב - עשיתי שינוי וצמחתי למעלה.

תמיד חשבתי שאני פרפקציוניסטית ופוחדת מכישלון - זה מקובל לחשוב ככה,

רק שמרוב שהייתי פרפקציוניסטית, הצליח לי - אז איפה הפחד. 

היום כשאני מפלסת לי דרך החוצה מהמבוך של חיי -

קרובה לסיבוב האחרון - עומדת ברשות עצמי - אוהבת אותי - זורמת - נושמת - שקטה, 

אני מרגישה את הפחד האמיתי, הנקי, זה שהתחבא לו מאחורי כל מסכות הפחדים - עולה,

הפחד להיות מאושרת -

זה כאילו פרדוכס - איך זה שאדם מפחד להיות מאושר בגודל האמיתי שלו - איך אפשר להבין את הפחד הזה?

כל כך הרבה שנים של השרדות, התחשלות, חוזק, פעולות של אומץ והצלחות נגד כל הסכויים - לימדו אותי שמה שאני רוצה אני צריכה לפעול כדי להשיג ואם לא אעשה - לא יהיה -

אני הייתי אחראית על ניהול הסיכונים הכל היה בידיים שלי -

עכשיו כשזה קרוב, אני מרגישה את הפחדים עוצרים אותי - רגע שניה, תחשבי על זה שוב ואם הוא לא ירצה אותך ואם כבר לא תרצי אותו ושוב תקחי נשימה עמוקה ותפרדי - שוב הכאב - רק עכשיו הפסיק לכאוב וכבר את רוצה לסכן את זה, תנוחי לך, הוא כבר יגיע אליך.

אני מרגישה את אנחת הרווחה כשלא בא לי על בחור מסויים,

או כשזה לא מסתדר עם מישהו שדוקא מצא חן בעיני -  

כשמזמינים אותי לצאת אני שומעת את ההתנגדויות שלי - אבל... ואולי.... ורגע....

ואת הדחיינות שלי.... בפעם הבאה, מחר, בשבוע הבא...

ואני לא מבינה את עצמי -

אתמול קלטתי שאני ממש מפחדת מזוגיות - כי בזוגיות זה תלוי בעוד מישהו, לא רק בעצמי -

התרגלתי שהכל בידיים שלי,

על עצמי אני סומכת

והיום יש לי הרבה רגעים בהם אני שקטה, מאושרת -

זוגיות זה כבר סיפור אחר לגמרי -

זה כבר שניים,

זה במידה מסויימת לסכן את מה שהרוחתי לעצמי על מנת להרויח משהו אחר -

אני רוצה אהבה ותגיע לי זוגיות ואהבה, אין לי ספק, אני אדם של זוגיות, טוב לי הביחד, טוב לביחד איתי -   אני מרגישה את זה בכל הנשמה -

אני ממש יודעת -

הכנתי לו מקום בלב, הכנתי לו מקום בבית, הכנתי לו מקום בארון הבגדים. עכשיו אני בודקת מה עוד אני צריכה לפנות בתוכי על מנת לפנות לאהבה את הדרך, בנחת, בלי להאיץ שום תהליך, מאפשרת לעצמי להרגיש את רגשותי עד הסוף.

הפעם אני רוצה זוגיות מלאה עם אדם שיש לו את האומץ להיות מאושר,

שמבין את השפה בה עכשיו כתבתי, שידע להנות ממני כמו שאני, אדם שלידו אהיה המצחיקה שאני, החברה שאני, המדהימה שאני, הסקסית שאני -

בימים אלה של בין המצרים

הזמנתי עבורי את הזיווג שלי

והוא הזמין אותי.

גילה