הרעיון של המבנה נוצר ממבנה הנוזל, מהמים עצמם, מהטבע. הרעיון נולד ממבנה הבועות. תאים אורגאניים, בועות בצורות דומות הממוקמות בזוויות שונות יוצרות מישורים אקראיים הנראים אחרת מכל מבט. בכל זווית ראיה המראה יהיה שונה, יהיה אפשרי לראות תכנון אחר, קומפוזיציה אחרת. הבועות נוגעות אחת בשנייה בכל זמן ומקום. יש להן נקודות השקה דומות, זהו יתרון עצום ביצור המרכיבים של המבנה. כל המבנה מורכב ביותר מעשרים ושניים אלף חלקים בגדלים ובצורות שונות. כאשר מזיזים את הבועות בצורה אלכסונית, בתוך האלמנט שמחזיק אותן מקבלים מורפולוגיה אקראית מרהיבה. פרט הבועה, הוא מה שנותן למבנה את המראה שלו מכל צדדיו. קוטרה של כל בועה יהיה בסביבות תשעה מטרים. המבנה שעלותו בסביבות מאה מליון דולר, הוא למעשה קופסה ענקית שמורכבת מבועות ריקות. שטחו מגיע לשבעים אלף מטרים מרובעים, גובהו צמח לשלושים וחמישה מטרים. המבנה מכיל ששת אלפים מקומות ישיבה קבועים ועוד אחד עשר מקומות ישיבה ארעיים נוספים. החומר הקשיח שעוטף את המבנה שוקל רק 1% ממשקל הבניין אילו הוא היה מורכב ממשטחי זכוכית. כמו כן, הוא מבודד היטב והאנרגיה הסולארית שנאגרת בו משמשת גם ליצירת "חממה" יעילה לחימום החלל הפנימי וגם לחימום הבריכות. מכיוון שכמות מי הגשם לא ניתנת לצפייה מראש, מי הבריכות יעברו תהליך טיהור לשימוש חוזר. בחללו המרכזי הוקמו חמש בריכות, כולל בריכה אחת ענקית שגודלה הוא פי ששה מבריכה אולימפית רגילה. מסביב הוקמה מסעדה בצורה מעוגלת שמתעגלת כבועה טבעית. הצורה המרובעת של מרכז השחייה, עובדת בהרמוניה צורנית עם האצטדיון האולימפי העגול הצמוד לו.
אחת הבעיות הרציניות שעמדו בפני המתכננים היא הבעירה המהירה של החומר הזה. חומר זה אינו עומד בדרישות הבטיחות של סין. לשמחת המעצבים, התברר כי בעת בעירה החומר "מצטמק" ונסוג ממקור האש וכך למעשה פותח פתחי אוורור שמאפשרים לעשן לצאת ולהתפזר מחוץ למבנה. גמישות רבה של מחוקקי חוקי הבניה בסין, ש"כופפו" את החוק רק עבור מבנה זה, אפשרו לבסוף להתגבר על כל נושאי הבטיחות הרבים, כולל מיקום כניסות ויציאות למבנה, שיוצר מבנה מעניין אך מסוכן שכזה. גמישות הקונסטרוקציה מתאימה לתנועות הקרקע העלולות להתרחש מתחת למבנה. המתכננים מצפים כי במקרה של רעידות אדמה, המתרחשות מידי פעם באזור זה, המבנה יתנהג כמתוכנן ולא יגרם לו כל נזק. מרכיבים אחרים וחשובים בתכנון זה הם ההתייחסות של המתכננים לחברה המקומית, לסביבה, לכלכלת המקום ומקורות האנרגיה השונים. הסינים הבהירו לכולם כי הם רוצים להפוך את האירוע הזה, האולימפיאדה, למפגן של כוח, עוצמה ויכולת ארגונית לאומית. בעזרת המבנים המרשימים והארגון המדויק תפתח לסינים עוד דלת לשאר העולם או להפך. בעזרת מבנה כזה, מבנה שיעבוד באופן עצמאי ויגרום לפגיעה מזערית אקולוגית לטבע שמסביב. הם מבקשים להוכיח את יכולתם ועוצמתם. מבנה מסוג זה יציג בפני העולם את העקרונות החיוביים האוניברסאליים העומדים לנגד העולם המערבי, וגם למול עיניהם של הקברניטים הסינים. פילוסופית התכנון הדגישה את הרצון לשימוש נכון ויעיל במים. בצפון סין, מים הוא מצרך שלא נמצא בשפע. לכן היה עליהם לדאוג להספקה סדירה של מים, לשאוף לשימוש נכון במצרך זה. עקרונות אלו המריצו את המתכננים ליצר שיטה שתפיק את המקסימום האפשרי מעקרונות אלו. שימוש חוזר של כשמונים אחוז מהמים הנאגרים על גג המבנה ומערכות אגירה תת-קרקעיות יחסוך בהוצאות של העיר. הבניין למעשה מופרד ממערכת הספקת המים העירונית, כך שהספקת המים תלויה אך ורק במבנה עצמו ואופן תיפקדו, ללא כל התחשבות או תלות במשאבים עירוניים.
נראה כי באולימפיאדה זו, כמו בכל קודמותיה, ההיבט הטכנולוגי של המבנה תופס את מרכז המגרש של האולימפיאדה. השימוש בטכנולוגיה ולא בסגנון אדריכלי זה או אחר, דווקא באולימפיאדה, מעצים את חשיבות עוצמתו של האדם ויכולתו או כישוריו להגיע לשיאים חדשים, לשיאים חיוביים מרשימים. שיאים אלו לצערנו אינם דווקא בספורט, כנראה, הספורט אינו הדבר המרכזי באירוע זה. הגאווה הלאומית המוקרנת בכל מקום אפשרי, ביחד עם מבנים מרשימים, הם מרכז המטרה. כל עיר רוצה להתפתח ולהתקדם. השאיפה להפוך למרכז כלכלי ותרבותי עולמי קיימת בכל עיר שמארחת את משחקי האולימפיאדה. רכבות, גשרים, שדות תעופה, בתי מלון ומבני ספורט ביחד עם רחובות ומרחבים נוצצים, הם למעשה העובדות שיישארו לאחר האירועים התקשורתיים, מרקמים אורבאניים אלו יהיו נקודות ציון בהיסטוריה העולמית התרבותית. העובדה שהוקם מבנה מורכב כזה, יכולה להוסיף כבוד וגאווה למדינה ותושביה הרוצים להצטייר בפני כל כמדינה מתקדמת פתוחה ומפותחת. ישום טכנולוגיה ועקרונות חיוביים המקובלים על כל מדינות העולם יכולה רק להוסיף נדבך נוסף של חיוביות לסין. רעיון השלום העולמי, השיתוף והקבלה ההדדית, מקבל חיזוק נוסף בעזרתם הנדיבה של מבנים אדירים, מונומנטאליים. |