כשהלב מפרפר כמו פרפר מרפרף

והאור מעפעף בריסים ארוכים

זה הזמן בו כאב הגדילה מנחם.

ופורם חוט זהב של קורים עדינים

זהו רגע של חסד טהור

הזדככות , הידברות עם האור.

אז דבר שוב אינו מפריד אותי מעצמי

לא כעס , טינה , על הזמן שחלף

לבלי שוב ואולי אף לשוא.

זהו רגע מופלא של חסד זך

הבל הבלים והכל מופרך

אין מילים. רק צלילים עדינים של השקט

אז הלב מתרונן לו

" הכל כאן בפנים"

אין מקום לדאגה או יראה.

זורם הנהר עמוק ויציב בכוחם העתיק של המים

ובזה הרגע הוקרת תודה על בריאה מופלאה.

נשיקת היקום על מצח בהיר אהבה שקטה ויפה.

כציפור משוחררה שאין בה שאלה, בלי סיבה

הכל במקומו מונח כבתחילה

כך היה , כך יהיה, כך הווה ו...תודה