0

מבט אחרון

6 תגובות   יום שבת, 9/8/08, 19:01


אז מה עכשיו?

 

באת למסיבת פרידה שלי

כי ידעת שאני נוסעת,

רחוק רחוק,

ואולי זה אומר שזה באמת הסוף

ואולי רק ההתחלה.

 

הבטת בי, ראיתי,

והמשכתי לחייך, לרקוד,

להצטלם, לשתות,

לפלרטט, לצעוק.

 

אבל כל מה שרציתי,

זה חיבוק.

חיבוק ממך,

רק סימן קטן,

שבאת בשבילי.

 

אמנם ידעתי

וגם אתה ידעת

שאתה שם לכבודי.

 

אבל כלום לא נאמר,

שום סימן.

רק הלב המפרפר

והמתרגש

שלי ושלך

שפעם יחד במרחק נגיעה,

במרחק נשימה.

 

ציפיתי שתבוא

ידעתי שתגיע

אבל למה לא התקרבת?

למה לא דיברת?

 

אם היית ניגש,

הייתי נותנת לך לאחוז אותי

לתפוס ולנשק אותי.

 

אפילו הייתי מחייכת טיפה

ורק אז הודפת אותך,

לא כי הייתי רוצה,

אלא כי הייתי צריכה.

דרג את התוכן: