הרהורים על בדידות ועוד
בעיקר נסיונות לתהות עם עצמי על הבדידות שלי.
פוסטים פופולאריים
-
נולדת להורים שרצו ילדים...
18/7/08 | 763 צפיות
-
איפה אני היום
30/9/09 | 494 צפיות
-
מדוע איני רוצה ילדים
8/6/08 | 498 צפיות
-
שנה טובה
18/9/09 | 571 צפיות
-
הבלוג עוזר?
16/8/08 | 766 צפיות
-
האבסורד בזוגיות
27/7/08 | 610 צפיות
פוסטים אחרונים
- המקצוע שהייתי צריך ללמוד 19/2/11
- נשים אוהבות גברים 8/10/10
- שוביניזם 11/9/10
- עוד ילד, שמחה או עצב? 24/4/10
- יום הזכרון מזווית קצת אחרת 9/4/10
- אם אני יכול כל אחד יכול 15/1/10
הבדידות עוצרת
היה פסיכולוג בשם מסלאו שאמר שכל עוד לא מתמלאים הצרכים הבסיסיים של האדם, הוא אינו יכול לממש את עצמו. אדם שרעב ללחם, יהיה עסוק כל הזמן בלהשיג אוכל ולכן לא יוכל להתקדם.
אני חש דבר דומה לגבי הבדידות, יש לי לפעמים תחושה שקשה לי להבין דברים, בעיקר דברים הקשורים לרגש. אני קורא בלוגים כאן בקפה, בעיקר של נשים ולפעמים קשה לי לרדת לסוף דעתה של הכותבת. או בגלל שאני תמים מדי או בגלל שאני פשוט לא מבין. לפעמים אני צריך שיסבירו לי כמו לילד. פעם כתבתי לאחת הכותבות מסר אישי בבקשה להסבר. לשמחתי היא הסבירה לי והבנתי.
לא יודע, מדוע אבל יש לי תחושה שעצם העיסוק בבדידות עוצר אותי מלהתקדם ולהבין. זה מעין אבסורד כי אם אבין יותר אוכל אולי יותר ליצור קשר ואז אהיה בודד פחות אבל כדי לעשות זאת אני צריך להתגבר על הבדידות. איך יוצאים מהלופ הזה?
מה שיוצא מזה הוא שלא רק שאני לא יודע להביע רגשות (למרות שאני מרגיש), גם קשה לי להבין רגשות של אחרים. אני לא יודע לקרוא בין השורות, אני לא יודע להבין רמזים. אני מרגיש כמו ילד בגוף של מבוגר. גם ילד הוא מאד רגיש, אבל לא תמיד יודע להביע במילים. גם ילד לא יודע לקרוא בין השורות.
|
תגובות אחרונות
-
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
-
הכי הכי
בתגובה על יום הולדת
-
לאה'לה Lea
בתגובה על בריאות הנפש לעשירים בלבד
-
כמעט בת 30
בתגובה על עוד חג בבדידות
-
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
-
כמעט בת 30
בתגובה על רשימת התסביכים שלי
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על התגובה.
אני יודע שבדידות ולבד אינם בהכרח דברים קשורים. במקרה שלי אני בודד ולבד. זה עדיף לדעתי על בודד וביחד.
אני חושב שהבנת הבעיות היא הצעד הראשון.
בשביל זה הבלוג הזה, לתהות על הבדידות שלי והסיבות לה.
בסוף עוד אצליח להתגבר על הבעיות שלי.
בנתיים אני מנסה להבין לעומק את הסיבות לבדידות שלי, לקשיים שלי ביצירת קשר ולקשיים שלי בשמירה על קשר קיים.
הפתיחות והשיתוף קלים יותר בבלוג אנונימי כמו זה.
לכן הבלוג נפתח אנונימי לחלוטין.
אכן פירמידת הצרכים של מסלאו
שלפיה יש צרכים שאף פעם לא נוכל לספק אותם,
ואני לא מדברת על הצרכים הבסיסיים...
אתה יודע, לפעמים אנחנו בודדים גם אם אנחנו יחד...
הבדידות באה מבפנים. יפה בעיני השיתוף שלך,
הפתיחות, להבנתי, להרגשתי, זה הצעד הראשון
כדי למלא את הבדידות מבפנים. אני אתך.