כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    הים הזה - שלי הוא, תעודת זהות

    34 תגובות   יום ראשון, 10/8/08, 03:15
    הים הזה - שלי הוא

    האוויר הלח - שלי

    הרציף וכל מה שעליו

    מצעדי ומזרעי - שלי

    ותחנת האוטובוס הישנה - שלי.

    ושלי

    הוא כפיל הרפאים שלי ובעליו.

    וכלי הנחושת

    ופסוק הכס,

    והמפתח - שלי הם

    והשומרים והפעמונים - שלי.

    תעודת זהות

    תרשום!

    אני ערבי. 

    צבע שערי ... פחם

    צבע עיני ... חום

    תכונותי:

    לראשי עקאל על כפיה

    כף ידי חזקה כסלע

    כתובתי:

    אני מכפר שכוח חסר הגנה

    רחובותיו נטולי שמות

    וכל גבריו ... בשדות ובמחצבה

    האם זה מכעיס אותך? 

    ...

    לכן!

    תרשום בעמוד הראשון:

    אני לא שונא אנשים

    ואינני פולש

    אבל אם אהיה לרעב

    בשרו של הכובש יהיה לי למאכל

    הזהר...

    הזהר...

    מהרעב שלי

    מהזעם שלי!

      

    (מחמוד דרוויש 1942-2008)

     

    מערבית:
    הים הזה (מתוך הפואמה 'ציור קיר') - מחמד חמזה ע'נאים

    תעודת זהות - סמי שלום שטרית

     

    בתמונה - מעוכב בצינוק, מחסום חווארה, יוני 2008.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/08 22:52:

      אני שמתי לב שיש שילוט לכל ההתנחלויות, אבל לא לכפרים. לערים הגדולות - שכם, טול כרם, ג'נין - השילוט מועט מאוד.
        3/11/08 23:30:

      כתובתי:

      אני מכפר שכוח חסר הגנה

      רחובותיו נטולי שמות

       

      חזרתי משום מה לפוסט הזה, ומצאתי את השורה הזאת. בשנים האחרונות כתבתי וחשבתי לא מעט על שמות רחובות בפלשתינה - א"י. בערים ערביות אין שמות רחובות, ואם יש, אין להם משמעות. הגיאוגרפיה עובדת אחרת, לא בצורה לינארית. כך באום אלפחם, כך בעמאן, כך, מספרים לי, גם בבירות. לא, אני לא מדייק: יש שמות, והרבה שמות, והקשר בינהם לבין השלטים מקרי בהחלט. 

      בסיורים של שמאלנים שרוצים לדעת על החיים לפני הנכבה הם תמיד שואלים על השמות. מה היה שם הרחוב פה. "זוכרות" עושים מזה כמעט פולחן (בלי להעליב), השלטים עם השמות. אנחנו מייחסים איזו משמעות לשמות, נמצא בהם מובן, איזו אמת אורגנית, לא מלאכותית כמו האמת שלנו שנכתבה על ידי ועדת שמות עירונית. אבל איכשהו השיר של דרוויש נותן לי עוד סיבה להאמין שהפלסטינים השתכנזו, נדבקו בעניין השמות הזה.

      אני ממש גרוע בשמות של רחובות. 

        13/8/08 17:31:

      מאוד רומנטי התיאור שלו דרך המילים שלך. כינורות יוני שלום עם עלי זית, תפאורה ראויה.

      אז הוא חלם על דו קיום? אז אני חוזר בי. מה חשבתי לעצמי..אוהב שלום שכמוהו, לקחתי את מילותי חזרה.

       

        13/8/08 17:26:

      צטט: שמוליק_ 2008-08-13 17:18:35

      רוצה להזכיר לכם שוב, שהשירים נכתבו לפני שחרור יהודה ושומרון בשנת 64.

      כלומר, אלה שדבקים בכוונת המשורר הפלסטיני כקורא לשחרור מהכיבוש, אז לפי הקו הזה ישיבתנו בחיפה עכו תל אביב רמלה ולוד לא חוקיות ועלינו לחזור לארצות המוצא שלנו.

      דרוויש היה בן 23 בשנת 64,

      כתב 30 ספרי שירה

      רובם אחרי 67..הרבה אחרי.

      וכן, הוא נחשב למשורר המחאה הפלסתינית.

      למרות זאת,

      כמה מפתיע הוא היה מספיק תמים כדי להאמין

      שניתן להגיע לדו קיום ושלום.

       

       

        13/8/08 17:18:

      רוצה להזכיר לכם שוב, שהשירים נכתבו לפני שחרור יהודה ושומרון בשנת 64.

      כלומר, אלה שדבקים בכוונת המשורר הפלסטיני כקורא לשחרור מהכיבוש, אז לפי הקו הזה ישיבתנו בחיפה עכו תל אביב רמלה ולוד לא חוקיות ועלינו לחזור לארצות המוצא שלנו.

        13/8/08 17:09:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2008-08-13 16:56:22

      צטט: ronitronen 2008-08-13 15:39:37

       

       

      "הקשיבו

      עוד רגע

      לפני שאתם מורידים את המכנסיים.

      ישמעאל ויצחק אחים היו

      ואב לנו אחד בשמיים...

       

      גירשת את ילדנו בשם הדמוגרפיה,

      גזלת את שדותינו בשם הגאוגרפיה

      סגרת את בתי הספר בשם הדמגוגיה

      קראת לנו נאצים וג'וקים מתוך אידיאולוגיה"..

       

      הלה מטלפונקט - מחזאי ישראלי יהודי.

       

       

      ולך תודה על הבאת מילותיו של דרוויש .

      אולי פעם נבין שכולנו אותו הדבר..

      ספורט ,שירה, תרבות ,אנשים ,הורים.

      אותו בשר אותו הדם.

      אותו הכאב אותן המצוקות.

      רונית יקרה

      הביקורת של בנאי מכוונת פנימה- של דרוויש החוצה. בנאי מגיע ממקום של חשבון נפש- דרוויש ממקום של התחשבנות.  בנאי מחפש ומוצא אמיתות חולות בקיום שלנו ומטיח לנו בפנים ועל זה רק תודה אומר לו. דרוויש מצד שני מטפח את תחושת הקורבניות בצד הפלסטיני ללא קמצוץ של אחריות עצמית או חשבון נפש.

       בנאי מושיט יד לשלום ומקבל אחריות על הכאב שגרם לצד השני- דרוויש לוקח את היד שבנאי מושיט ועוקר אותה.

       

      כך בעיניי.

       

       

       

      ( מי שכתב את השיר וכל המחזמר "מאמי" זהו הלל מיטלפונקט! אהוד בנאי והפליטים  הלחינו ובצעו)

       

      חזרתי וקראתי את השיר של דריוויש שוב, לא מצאתי קורבניות.

      מצאתי מילים של עם נכבש.

      אולי אפילו לעזזל בענווה.

       

      אני יכולה רק לשער שבמידה והיינו אנו העם הכבוש

      מילות משוררינו היו קשות לא פחות ואולי קורבניות.

       

      (יש לי עוד המון מה לכתוב אבל נדבר על זה בהזדמנות ביננו:)))


      כשכתבתי בנאי- התייחסתי לאופרת הרוק , לא למחבר עצמו.

       עדיין הכוונה שם.

      צטט: ronitronen 2008-08-13 15:39:37

       

       

      "הקשיבו

      עוד רגע

      לפני שאתם מורידים את המכנסיים.

      ישמעאל ויצחק אחים היו

      ואב לנו אחד בשמיים...

       

      גירשת את ילדנו בשם הדמוגרפיה,

      גזלת את שדותינו בשם הגאוגרפיה

      סגרת את בתי הספר בשם הדמגוגיה

      קראת לנו נאצים וג'וקים מתוך אידיאולוגיה"..

       

      הלה מטלפונקט - מחזאי ישראלי יהודי.

       

       

      ולך תודה על הבאת מילותיו של דרוויש .

      אולי פעם נבין שכולנו אותו הדבר..

      ספורט ,שירה, תרבות ,אנשים ,הורים.

      אותו בשר אותו הדם.

      אותו הכאב אותן המצוקות.

      רונית יקרה

      הביקורת של בנאי מכוונת פנימה- של דרוויש החוצה. בנאי מגיע ממקום של חשבון נפש- דרוויש ממקום של התחשבנות.  בנאי מחפש ומוצא אמיתות חולות בקיום שלנו ומטיח לנו בפנים ועל זה רק תודה אומר לו. דרוויש מצד שני מטפח את תחושת הקורבניות בצד הפלסטיני ללא קמצוץ של אחריות עצמית או חשבון נפש.

       בנאי מושיט יד לשלום ומקבל אחריות על הכאב שגרם לצד השני- דרוויש לוקח את היד שבנאי מושיט ועוקר אותה.

       

      כך בעיניי.

       

       

        13/8/08 16:54:

      צטט: ronitronen 2008-08-13 15:39:37

       

       

      "הקשיבו

      עוד רגע

      לפני שאתם מורידים את המכנסיים.

      ישמעאל ויצחק אחים היו

      ואב לנו אחד בשמיים...

       

      גירשת את ילדנו בשם הדמוגרפיה,

      גזלת את שדותינו בשם הגאוגרפיה

      סגרת את בתי הספר בשם הדמגוגיה

      קראת לנו נאצים וג'וקים מתוך אידיאולוגיה"..

       

      הלה מטלפונקט - מחזאי ישראלי יהודי.

       

       

      ולך תודה על הבאת מילותיו של דרוויש .

      אולי פעם נבין שכולנו אותו הדבר..

      ספורט ,שירה, תרבות ,אנשים ,הורים.

      אותו בשר אותו הדם.

      אותו הכאב אותן המצוקות.

      אותו כאב ואותן מצוקות. אותו הים.

      תודה, רונית. בחרת ציטוט נהדר.

       

        13/8/08 15:39:

       

       

      "הקשיבו

      עוד רגע

      לפני שאתם מורידים את המכנסיים.

      ישמעאל ויצחק אחים היו

      ואב לנו אחד בשמיים...

       

      גירשת את ילדנו בשם הדמוגרפיה,

      גזלת את שדותינו בשם הגאוגרפיה

      סגרת את בתי הספר בשם הדמגוגיה

      קראת לנו נאצים וג'וקים מתוך אידיאולוגיה"..

       

      הלה מטלפונקט - מחזאי ישראלי יהודי.

       

       

      ולך תודה על הבאת מילותיו של דרוויש .

      אולי פעם נבין שכולנו אותו הדבר..

      ספורט ,שירה, תרבות ,אנשים ,הורים.

      אותו בשר אותו הדם.

      אותו הכאב אותן המצוקות.

        13/8/08 14:18:

      תגובתי לנושא כפי שהובאה במקום אחר :

       

      צטט: בוב ספוג 2008-08-10 10:05:56

       

      תרשום

      אני ערבי
      ואני חושב שמדינת ישראל היא מדינת האפרטהיד

       

      תרשום

      אני ערבי

      ואמרתי על היהודים "הגיע הזמן שתסתלקו
      שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו"

      וגם אמרתי "צאו מהיבשה, מהים,

      מהכל...וטלו עמכם את מתיכם...".

       

      תרשום

      אתה ערבי

      ואתה מת

       

      והלוואי ותיקח עוד כמה מחבירך איתך.

       

       

        12/8/08 17:51:
      כן. הוא תותח. קראתי כמה שירים שלו בעבר
        12/8/08 17:49:

      צטט: y2work 2008-08-12 17:45:05

      יפה.

       

      דרוויש, יריב. נקודת פתיחה טובה.

        12/8/08 17:45:
      יפה.
        12/8/08 16:09:

      צטט: דפנ ה 2008-08-12 15:58:04

       

       

      אוף. חוזרת לכאן שוב ושוב ומזדעזעת

       

      את מדהימה אותי

       

      (אצלי הם מזמן כבר היו נמחקים/נחסמים/נשכחים - מי צריך את זה וכד')

       

      כוכב גדול לך

      חופש הביטוי. לא מוחקת ולא חוסמת (לא תפקידי). שוכחת - בהחלט כן.

      ברוכה הבאה, דפנ ה. בואי שוב.

       

        12/8/08 16:06:

      צטט: g.a.d 2008-08-11 14:02:14

      מר דארויש שכח לציין

      שלא הכובש זה שגורם להם לרעוב 

      אלא האחים שלהם 

      זה טוב שהם רעבים ומתוסכלים כך כל אותם חיות יש להם את מי להאשים 

      כשבעצם הם אלו שגונבים את עמם 

      תקראי את מלכודת עכברים ממשלי אזופוס 

      תגלי כמה זה נכון 

      אם לו את קוראת קול שפוי אז מצבנו רע 

       

      גאד -

      אף פעם לא אמרתי שהפלסטינאים הם חבורת מלאכים. לא טענתי שהמנהיגים שלהם ישרי דרך. האם זה מנקה אותנו? בעיני לא.

        12/8/08 15:58:

       

       

      אוף. חוזרת לכאן שוב ושוב ומזדעזעת

       

      את מדהימה אותי

       

      (אצלי הם מזמן כבר היו נמחקים/נחסמים/נשכחים - מי צריך את זה וכד')

       

      כוכב גדול לך

        11/8/08 19:26:

      אני מכירה את השיר הזה.

      כוכב על שאת שמה אותו פה.

       נעמה

      צטט: יערת דבש 2008-08-11 14:36:53

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2008-08-11 13:05:19


      מה עלי להבין מהשיר הזה?

      אין פה טיפה של ביקורת עצמית מה שהופך את השיר לפרופוגנדה בעטיפה אסטטית.

      הייתי שמח לראות שירים שלו שמופנים גם פנימה- על האחריות שלהם , על החחס שלהם לנשים על הוצאות להורג של משתפי פעולה- יש שיר על הנילץ' הרמלה? על הפיגוע בדולפינריום?

      אני שואל באמת- כי איני יודע.

      אם כן או אז אוכל לומר יש פה קמצוץ של תקווה, קונסיסטנטיות ערכית ויושר.

      אני גם לרגע לא מבטל את המצב האומלל שניקלעו אליו- רק שואל באמת, מה עלי להבין מהשיר? שכועסים עלינו שיהרגו אותנו אם יצליחו? יש חדש תחת השמש?

      בשירת דרוויש יש ביקורת עצמית בשפע. בעיני גם בשיר הזה. יש ביצריתו הרבה יושר וצניעות.

      ולא בהכרח יש חדש תחת השמש. הוא אומר, אם להנמיך את השיר לרגע, שכצובטים אותו מצטבט, וכן - הוא לא קדוש ולא מושיט לחי שנייה. כשמכיאיבים לו הוא משיב מלחמה.

      אשמח לקרוא אחד מאלה עם הביקורת העצמית- יש לך לינק?
        11/8/08 14:36:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2008-08-11 13:05:19


      מה עלי להבין מהשיר הזה?

      אין פה טיפה של ביקורת עצמית מה שהופך את השיר לפרופוגנדה בעטיפה אסטטית.

      הייתי שמח לראות שירים שלו שמופנים גם פנימה- על האחריות שלהם , על החחס שלהם לנשים על הוצאות להורג של משתפי פעולה- יש שיר על הנילץ' הרמלה? על הפיגוע בדולפינריום?

      אני שואל באמת- כי איני יודע.

      אם כן או אז אוכל לומר יש פה קמצוץ של תקווה, קונסיסטנטיות ערכית ויושר.

      אני גם לרגע לא מבטל את המצב האומלל שניקלעו אליו- רק שואל באמת, מה עלי להבין מהשיר? שכועסים עלינו שיהרגו אותנו אם יצליחו? יש חדש תחת השמש?

      בשירת דרוויש יש ביקורת עצמית בשפע. בעיני גם בשיר הזה. יש ביצריתו הרבה יושר וצניעות.

      ולא בהכרח יש חדש תחת השמש. הוא אומר, אם להנמיך את השיר לרגע, שכצובטים אותו מצטבט, וכן - הוא לא קדוש ולא מושיט לחי שנייה. כשמכיאיבים לו הוא משיב מלחמה.

       

        11/8/08 14:34:

      צטט: שמוליק_ 2008-08-11 11:48:58

      עוינות ייאוש ושנאה , זה מה שעולה מהקריאה אצל מי שנחשב המייצג התרבותי של הפלסטינאים.

      ולך תבנה מדינה על בסיס זה.

      אצלנו גם כשהיינו במצבים הכי מייאשים המשוררים שלנו דיברו על תקומה בניה רצון לשינוי ושיפור. אולי אין להאשים אותם אבל זה ממש לא מעודד שזה העם וזה איש התרבות עליו הם שמים את ייצוגם.

      הרצון שלו להשאר עוין לישראל אפשר היה להבין מהתנגדותו לצעד של יוסי שריד בזמנו להכניס את שיריו למערכת החינוך הישראלי.

      אם הם ימשיכו בדרך הזו על בסיס שנאה ועוינות להשיג עצמאות הם לטווח הארוך יאבדו את נשמתם ישכחו מהחיובי מתרבותם.

      כבר עכשיו רואים כיצד מחנות הקייטנה של הקיץ שלהם נראות. ילדים קטנים מאובזרים במדים ודמויי טילים והקוראים להשמדה שנאה ופגיעה ביהודים.

      לך תעשה איתם שלום.

       

      שמוליק, שיר אפשר לקרוא בהרבה דרכים. אצל דרוויש מצאתי דווקא הרבה חמלה ואהבת הארץ והאדמה והנוף. שים לב כשהוא אומר - אם הכובש יעשה אותי רעב - אם - אז אשיב מלחמה. הוא לא צמא דם, לגמרי לא.

      אבל אולי אפשר פעם, רק פעם אחת, לשאול עלינו. הם והם והם כל הזמן. ומה אנחנו? היכן החלק שלנו בכל העניין? שמוליק, בשום מקום לא כתבתי שהפלסטינאים הם אוסף של מלאכים. אני לא חושבת כך. ככל הנראה, הטוב והרע מתחלקים שווה בשווה בין כל העמים.

        11/8/08 14:02:

      מר דארויש שכח לציין

      שלא הכובש זה שגורם להם לרעוב 

      אלא האחים שלהם 

      זה טוב שהם רעבים ומתוסכלים כך כל אותם חיות יש להם את מי להאשים 

      כשבעצם הם אלו שגונבים את עמם 

      תקראי את מלכודת עכברים ממשלי אזופוס 

      תגלי כמה זה נכון 

      אם לו את קוראת קול שפוי אז מצבנו רע 


      מה עלי להבין מהשיר הזה?

      אין פה טיפה של ביקורת עצמית מה שהופך את השיר לפרופוגנדה בעטיפה אסטטית.

      הייתי שמח לראות שירים שלו שמופנים גם פנימה- על האחריות שלהם , על החחס שלהם לנשים על הוצאות להורג של משתפי פעולה- יש שיר על הנילץ' הרמלה? על הפיגוע בדולפינריום?

      אני שואל באמת- כי איני יודע.

      אם כן או אז אוכל לומר יש פה קמצוץ של תקווה, קונסיסטנטיות ערכית ויושר.

      אני גם לרגע לא מבטל את המצב האומלל שניקלעו אליו- רק שואל באמת, מה עלי להבין מהשיר? שכועסים עלינו שיהרגו אותנו אם יצליחו? יש חדש תחת השמש?

        11/8/08 11:48:

      עוינות ייאוש ושנאה , זה מה שעולה מהקריאה אצל מי שנחשב המייצג התרבותי של הפלסטינאים.

      ולך תבנה מדינה על בסיס זה.

      אצלנו גם כשהיינו במצבים הכי מייאשים המשוררים שלנו דיברו על תקומה בניה רצון לשינוי ושיפור. אולי אין להאשים אותם אבל זה ממש לא מעודד שזה העם וזה איש התרבות עליו הם שמים את ייצוגם.

      הרצון שלו להשאר עוין לישראל אפשר היה להבין מהתנגדותו לצעד של יוסי שריד בזמנו להכניס את שיריו למערכת החינוך הישראלי.

      אם הם ימשיכו בדרך הזו על בסיס שנאה ועוינות להשיג עצמאות הם לטווח הארוך יאבדו את נשמתם ישכחו מהחיובי מתרבותם.

      כבר עכשיו רואים כיצד מחנות הקייטנה של הקיץ שלהם נראות. ילדים קטנים מאובזרים במדים ודמויי טילים והקוראים להשמדה שנאה ופגיעה ביהודים.

      לך תעשה איתם שלום.

       

       

        11/8/08 11:29:

      אני יכול להבין למה הבאת א תהשיר הים הזה בהקשר לתמונה בו רואים ערבי בכלוב. כאילו נכנסת לראשו של אותו צעיר ושמה בו את מילותיו של דרוויש . לא משנה איפה כרגע אני נמצא הים הוא שלי והכל שלי ולא תוכלו לקחת מני.

      אבל אם נתמקד רגע בשיר, הוא נכתב בכלל לפני שנות הכיבוש, ב64. מה שתומך בטענת חלק מהציבור הישראלי שמבחינת הערבים  עצם קיומנו היהודים  פה הוא כיבוש .

      ובדיוק אבו עלא היום חושב על מדינה דו לאומית הוא מתחיל לוותר על רעיון מדינה עצמאית. רק מראה שכוונתו מהתחלה לא היתה מדינה עצמאית אלא שימור הסכסוך כפי שעראפת עשה. אם היו רוצים מזמן היתה להם מדינה. 

      תראו לי עם בהיסטוריה שנתנו לו שטח אדמה להקים מדינה והוא סירב כשהוא מתעקש על משהו שהוא לא יקבל לעולם.

      ועכשיו על דו לאומית הוא חושב...עם האחים שלו מהחמאס הוא לא יכול לחיות ואיתנו הוא רוצה דו לאומית...

      הייתי שולח אותו לירדן שיקים שם מדינה דו לאומית.

        10/8/08 21:14:

      צטט: איציק מאשדוד 2008-08-10 14:26:02


      אני חושב שאת מגזימה

      את מבינה

      הבן אדם רוצה להרוג אותך

      ואת נותנת לו  

      יערת לא מחלקת פה אישורי הריגה.לא ראיתי את זה עדיין באף אחד מהפוסטים שלה.

       

      היום נפטר משורר ערבי מחמוד דרוויש שמו, ויערת שמה  שיר שלו.

      אתה צודק- שיר שלא נוח איתו.

      המצב שאנחנו חיים בו היום,אסור שירגיש לנו נוח.

      הבנאדם שנמצא שם בתמונה בתוך כלוב, אסור שנרגיש נוח כשאנחנו עוברים לידו:
      ונגיד- לא ידענו.
      או נגיד- הוא ערבי אז מגיע לו

      או נגיד- הוא מסוכן , הבן אדם רוצה להרוג אותי,עוד לפני שדיברנו איתו חצי מילה( כי אנחנו לא יודעים ברובינו את השפה הערבית).

       

      ככה לא מתמודדים עם בעיות.לא שמים אותן בכלוב.

       

        10/8/08 16:20:
      יישר כח בעבור הנצחתו של זה הדגול..ככוכב.אז,כוכב.
        10/8/08 16:17:

      צטט: איציק מאשדוד 2008-08-10 14:26:02


      אני חושב שאת מגזימה

      את מבינה

      הבן אדם רוצה להרוג אותך

      ואת נותנת לו  

      בחייאת איציק מאשדוד, קרא שוב את השיר:

      "אני לא שונא אנשים/ואנני פולש/ אבל אם אהיה לרעב/בשרו של הכובש יהיה לי למאכל"

       

       

        10/8/08 14:26:


      אני חושב שאת מגזימה

      את מבינה

      הבן אדם רוצה להרוג אותך

      ואת נותנת לו  

        10/8/08 12:52:


      אללה ירחמו.

      הוא בטח מצחק אותה על המיטה הרחבה שלו ביחד עם אדוארד סעיד.

      והוא היה אחד העצובים בעיר.

        10/8/08 12:01:

      צטט: מרב1969 2008-08-10 11:56:19

      בשרו של הכובש יהיה לי למאכל

      הזהר...

      הזהר...

      מהרעב שלי

      מהזעם

       

       

      אם יש מי שחושב שלנכבש אין דעה,רצון,שאיפות,כאב,תקווה- שידע: כל בני האדם שווים הם.

      וגם - כשמכאיבים לו, כואב לו. והוא משיב.

       

        10/8/08 11:56:

      בשרו של הכובש יהיה לי למאכל

      הזהר...

      הזהר...

      מהרעב שלי

      מהזעם

       

       

      אם יש מי שחושב שלנכבש אין דעה,רצון,שאיפות,כאב,תקווה- שידע: כל בני האדם שווים הם.

        10/8/08 11:22:


      העולם שייך לכולם

      ולכל אחד זכות קיום בו

      אלא שלפעמים

      מצבים מסוטימים יוצרים

      תחושת קיפוח

      בה האדם נדרש

      להכריז על היותו אדם

      ככל האדם, ואולי רק צבע עורו ומוצאו

      מהווים עילה וסיבה

      לקיפוחו להפלייתו

        10/8/08 09:49:

      עצוב שהקול השפוי הזה לא ידבר יותר בשיח שלנו.

       

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין