הגיגים ומחשבות הגבר ...
כן,
גם גבר חושב לפעמים,
עם הראש...
פוסטים אחרונים
- ריבאונד ? אני ??? 3/12/12
- בונים חומה גבוהה 9/11/12
- תהליך... 3/11/12
- רוצה להאמין 31/10/12
- להתנקות מהסם הזה 26/10/12
- חזרתי הנה. מישהי התגעגעה ?!?!? 20/10/12
ארכיון
מתאהב
להתאהב היום ומחר לא להרגיש כלום...
אני מתאהב סדרתי.
הנה אמרתי את זה.
מוצא את עצמי מתאהב כל כך הרבה פעמים. מרגיש את אותה הרגשה. מאמין שהנה, זאת האחת...
ואז, משהו קטן, מילה שלא במקום, שפת גוף, צחוק מזוייף, ריח גוף, נשיקה, מגע, טעם, אמירה "משונה", סקס, חוסר סקס, משחקים ילדותיים,
ו....זהו. נגמר לי.
וחוזר חלילה.
מתאהב... וכבה.
אוהב להתאהב.
מבעס,
גבר, |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קראת לי מותק ואני כבר מתאהב...
אל תמהרי לשפוט ענתי,
אהבתי גם אהבתי,
הייתי מאוהב כמו ילד שבוכה לו...
נקרעתי וסבלתי כשנזרקתי,
בכיתי ובעטתי כשנגמר (לה),
ובכל זאת,
אוהב להתאהב.
מוכרת לך התופעה ??
גם את מהנגועות במחלה ?
שנתאהב ?
גבר 1,
יווווו,
לרגע חשבתי שאני היחידי,
בעצם לא אני,
הגברים באשר הם.
גם לכן הנשים זה קורה?
אתן ??
הרומנטיקניות ??
מתאהבות בקונספט ?
בריגוש...
חשבתי שרק לגבר 1,
שמתרגש עדיין כמו ילד לעיתים,
ומחסל כל סיכוי להמשך "אהבה" כמו חסר לב לפעמים,
קיימת התופעה המתסכלת הזאת.
אהבתי ת'חריזה שריתוש,
אהבתי את מורת רוחך,
את שמחתך,
את ניגוד רצונך...
אהבתי שבאת.
אל תלכי רחוק מדי...
גבר,
מותק אתה מאוהב באהבה.
(תופעה ידועה ומוכרת לי...)
אם אתה מתאהב בכזאת קלות, סימן שמעולם לא היית באמת מאוהב.
*
תופעה ידועה וחשוכת מרפא/ת.
ובאמת האמת סליחה על החריזה.
אהבתי
(מאספת מתוקה)
"אחת לכמה זמן (המון)"....
אישה מקסימה,
על זה בדיוק כתבתי,
שאצלי זה קורה המון
(יחסית ....לטעמי)
אבל,
ככל שקורה ככה מתפוגג....
ואני באמת באמת מאמין,
שהפעם המיוחדת,
האמיתית,
העוצמתית מכולן....
כבר מאחורי.
וצודקת,
מאוהב בקונספט.
love to love
נעים לי ככה...
האדרנלין זורם לו בקצב שלו
ואני זורם איתו ...
סופתי וש' המדהימות,
מחייך לי בשמחה מהמפגש רווי הרגשות המתפרצות כאן.
מדמיין את שתיכן בפגישה מתוכננת,
ומעיז לחלום
לדמיין,
אותי,
יושב שם ,
מביט בכן,
מרחוק.
או אולי....
מרחק נגיעה.
אפשרי להתאהב בכמה נשים בו זמנית ??
גבר,
כרגיל אני המאסף :))
אתה מאוהב בקונספט...
כולנו שוגים בזה
אחת לכמה זמן (המון) מגיע אותו אחד/ ת
שגורמים לנו להתאהב בדמות
ואז חגיגה :))
ש' המתוקה,
אהבתי את האופטימיות שלך,
הרגשתי את הפירגון האמיתי.
באמת מאמין ש"האחת" כבר לא תהיה.
היתה וזהו.
יש המון אחרות,
אהבות קטנות כאלה...
חלקן ארוכות,
חלקן ממש קצרות,
אבל,
כמו שכתבתי,
האהבה בהא הידיעה,
לצערי,
כבר ביקרה אצלי
ועברה לגור אצל בר מזל אחר...
(יכול להיות שהיא שוכנת בגופך היום ??)
תודה על כניסתך לכאן,
גבר,
ומה יש לי עוד להוסיף אחרי הדיון
המעמיק של ה'גבר' וה'סופה'?...
רק אומר, שאני מבינה את כל הנאמר
שאהבתי את המילים שלך, את עומקם...
ושרק רק... יכולה לקוות בשבילך
שתבוא ה'אחת' היחידה, [כמו זו מפעם]
ששום דבר לא יגרום לך
להוריד את מפלס ההתרגשות...
שזה יהיה שם תמיד! אמן!
אכן סופתי,
התמכרות קלה ,
(בלי "בעיית").
אין בעייה להמכר קלות.
לעזאזל עם השכלתנות ...
גבר,
מסכימה עם כל מילה.. כולל בעיית התמכרות קלה.. :-)
מייקי,
בדקתי בתמונות.
הכי אישה שיש.
צודקת.
ו....לא חושב שזה כבר יגיע אלי.
זה כן ימשיך בכל פעם מחדש.
לא יתפוצץ לי בפנים יותר.
לצערי,
גם הגיל משחק כאן תפקיד חשוב.
אין מה לעשות ואין מה לקבור את הראש בחול,
ככל שהשנים עוברות,
כך המשתנים במשוואה שונים,
הפרמטרים , הציפיות ומן הסתם גם התחושות.
ואולי....תימצא האחת (השנייה) שוב ?
סופתי,
הנגיעות הקטנות האלו,
אולי לא נועדו לרפא (מילה חזקה "לרפא")
אולי נועדו בכלל להראות לנו,
שניתן לקשור , להיקשר , ללמוד, להקשיב,
לקבל , להבין , להרגיש , למצוא....
המון תובנות מאנשים זרים לחלוטין.
שותפים כאן במדיה המוזרה הזאת...
מדברים על הכל,
נוגעים במקומות הכי הכי,
ובכל זאת....הכל מאחורי מסך.
נהנה מכל רגע,
מתחיל להרגיש התמכרות קלה,
גבר,
אשה, הכי שיש (תבדוק בתמונות :-P)
וכן, כל פעם מחדש.
הכי טוב.
עד שזה מגיע לך לפנים ואת/ה לא מבין/נה מאיפה זה נחת עליך.
נתחיל מהסוף.. לא חוששת מההתאהבות שלך בתגובותיי.. זה פשוט.. אני לא כוסית-על
(זוכר את המלצרית.. זה לא שהיא כ"כ יפה, זה רק שיש לה משהו בעיניים?)
חומד.. אתה לא שם לב? באמת.... לא שמת לב?
עוד ציטוט מפוסט קודם:
"את לא אהבת (למעט כשהיית בת 13)"...
ה-אהבה שלנו. ההיא שלכולנו יש. שהותירה בנו חותם בל ימחה.. ונגמרה שלא ברצוננו.
זה המקור להכל. על אחת כמה וכמה ההסבר הלא מניח את הדעת "האהבה שלה נגמרה"
מה זה זה? קרטון חלב.. משתמשים וזה נגמר? מה זה השטויות האלה?
אבל עזוב את זה בצד רגע (רק לרגע)
האהבה ההיא - היא הראשית של כל המנגנונים, כל מה שאמור לשמור עלינו, שזה לעולם לא יקרה שוב.
המנגנונים מתוחכמים.. שלא תחשוב... הם מתחפשים להרבה דברים.. קשה לזהות. והיה לזה כ"כ הרבה שנים להסוות את עצמו.
ועכשיו אצטט פינג-פונג של תגובות מהפוסט "אמון" ביני לבין הליזרד קינג
...אתה כל-כך צודק. הכי קשה זה לזהות אותו.
להבין שלא משנה למה הוא מתחפש ואיך זה נראה - זה מה שזה, וזה הכל זה בסה"כ פחד.
למרות הכל "בסה"כ" פחד.
אני מקווה בשבילו, כי החיים נראים לגמרי אחרת מן הצד השני של המשוכה.
אבל זה כבר לא יהיה איתי. הרגע שלנו עבר. לא מכעס או גאווה אני אומרת, אלא מקבלה.
היינו הצטלבות דרכים לא "התמזגות" :-)
אתה לא מתאהב באמת. כי אתה לא רוצה לאהוב.
זה הכל.
הנפש שלך שוכנעה שזה לא רעיון טוב, שלא יצמח לך שום דבר טוב מהעניין הזה, לא משנה כמה תגיד לה "בקול רם" אחרת
הנפש יודעת מה שהיא יודעת. יודעת מה שהיא חוותה. אין יותר חזק מהחוויה, ובטח לא היגיון. והיא? היא בנתה מנגנון מסועף ומוצלח כדי להגן עליך - כלומר עצמה. אבל עצמה ואתה זה לא אותו דבר.
ואתה!! אתה צריך לקחת אחריות.. זה תלוי בך.. מה אתה רוצה?
האם אתה מעדיף לחיות בביטחון "במים הרדודים"
או להחזיר לעצמך את השליטה...
לרכב על הגלים הנישאים ביותר, לצלול למעמקים המדהימים ביותר
זה תלוי בך.
נ.ב.
אני לא יכולה להפסיק לגעת. זה מה שאנחנו עושים כאן. נוגעים כדי להתרפא
אוףףףף
(מחייך)
תפסיקי לגעת בי כבר !!!!
(השיר....השיר יקירה).
איך נגמרה הפעם האחת ?
נגמרה לה האהבה.
כן, לה.
אה ההיא פשוט אמרה לי.
וזהו.
אז בכיתי קצת.
ונשברתי קצת.
ולא אכלתי קצת.
ועישנתי קצת.
ולא שתיתי כלל...
לא חשבתי לאבד את עצמי לדעת
בגלל שלא אוהבים אותי יותר....
אבל כאב.
אל אלוהים כמה שזה כאב.
ונגמר.
עברו הרבה שנים מאז.
אבל,
כשאני מדבר או חושב על אהבה,
אני זוכר את הרגש.
זוכר היטב את ההרגשה....
ויודע , פשוט יודע.
כבר לא תהיה לי אהבה כזאת.
ואולי,
אני מפצה את עצמי בהתאהבויות קטנות ?
למען ההבהרה,
היו לי מערכות יחסים ארוכות.
אבל במבט לאחור,
גם הן לא השאירו בי חותם לשנים רבות.
גם במערכות היחסים הארוכות שלי אהבתי.
אבל בין לבין,
קורה לי מה שתיארתי כאן.
מתאהב וכבה וחוזר חלילה.
מתאהב בתגובות שלך סופתי,
גבר,
איך זה נגמר אותה פעם מזמן?
וגם -
פעם שנייה שאתה נותן לי את "התירוץ" הזה "עייפתי" - מאמינה לך.
ועכשיו תחשוב, תבין.. עייפת מהדרך ואתה מכיר את שנדרש, זה קשה, מתיש, מפחיד לפרקים ובכל מקרה "לא כיף"
אבל איש, זו הדרך לתוך עצמך. למתחת של הכל - ל"אני" שמחכה שם שתיתן לו חופש.
אני נשבעת לך, זה נראה לא קשור, אבל כשאנחנו מפשפשים, ומקלפים, מפרקים מנגנונים, מנטרלים פצצות
כשאנחנו סופסוף מתחברים.. החיים משתנים. והאהבה.. אהבה אח"כ פשוט קורית מאליה באופן הזה.. והפרפרים..
סוג אחר לגמרי.. יותר כמו ציפור שיר פנימית שמתנגנת ללא סוף מאשר פרפרים שחייהם יום בודד בערך..
אתה לגמרי שם. יש בך מבחינה רגשית את כל שנדרש. אל תוותר לעצמך. אל תוותר על עצמך.
ואם יותר לי להחזיר לך בשיר:
ככה זה (לאהוב את עצמך)
ברי סחרוף
מילים: ברי סחרוף
לחן: ברי סחרוף
אל תחפש רחוק
תישאר קרוב
כי ככה זה
לאהוב את עצמך
לא מול המראה
תיכנס לתוך
כן זה יכול
להאיר אותך
תסתכל לה בעיניים
תינשך את השפתיים
עד שזה יכאב לך קצת
בתוך תוכך היא מחכה
שתקפוץ לתוך המים
ותפתח את העיניים
עד שזה ישרוף לך קצת
בתוך תוכך תדע
בוא, בוא ותעזור
לשפוך טיפה של אור
לתוך החור
החשוך הזה
רק אל, אל תיסע רחוק
לא אל תעזוב
כי ככה זה לאהוב אותך
תסתכל לה בעיניים
תינשך את השפתיים
עד שזה יכאב לך קצת
בתוך תוכך היא מחכה
שתקפוץ לתוך המים
ותפתח את העיניים
עד שזה ישרוף לך קצת
בתוך תוכך תדע
חחחח
קודם כל מנצל את החיבוק הענק....
(ואולי לא "ירד לי ממך" תוך דקה וחצי).
אהבתי סופתי (כרגיל).
ברור שמשהו במנגנון שלי לא עובד נכון.
בגלל זה הבעסה.
זה לא משהו חדש אצלי.
אהבתי.
אהבתי פעם אחת...
מזמן. ממש מזמן.
לא מתרפק על העבר.
ממש לא.
רק ש....איך אסביר לך יקירה.
הפרפרים כבר לא נשארים בבטן לאורך זמן.
הדופק המואץ מכל פגישה כבר לא מטפס לגבהים כמו פעם.
ההתרגשות אחרי זמן מה....פשוט גוועת.
לעזאזל,
ברור לי שגם ממך היה "יורד לי ", אחרי כך וכך שנים (חחח)
בלי קשר לעד כמה את כוסית על...
(אם את לא - בטח היה יורד לי אחרי דקה וחצי...).
את צודקת בכך שאולי אני כבר לא טורח לפשפש עמוק בנפש,
לא מתלהב כמו פעם,
אולי פשוט .....עייפתי.
עדיין מכור להרגשה.
ולא, כבר לא חושב שתהיה עוד "האחת".
השלמתי מזמן עם זה.
וזה בסדר.
נהנה גם מהאהבות המזדמנות שלי.
(וכן, יש לי ילדים....מדהימים !!!!)
נשיקה חמה +חיבוק חמים,
גבר,
סליחה על זה שאני מתעקשת.. ומקווה שלא אשמע "קשוחה" אבל:
כשאנחנו מתאהבים, מתלהבים... אנחנו מסיחים את דעתנו מהעיקר. העיקר הוא עצמנו.
ההתאהבות גורמת לנו להרגיש נפלא לגבי עצמנו. יש שם מישהו שאנחנו מתלהבים ממנו ואנחנו משכרים את חושיו.
זה הופך אותנו מבסוטים על החיים שלנו. על עצמנו. ככל שהוא "מוצלח יותר" כך אנחנו מוצלחים יותר בעצם ההתלהבות שלו מאיתנו - "תחושת דמה של אהבה עצמית".
אף אחת לא תספיק לך בשביל "אהבה עצמית חיצונית" לעולם. יש כזו שמצליחה להזין את התחושה ליותר ויש כזו שפחות, זה לא מספיק, כי אתה לא מתאהב בה. אתה רק בתהליך של להיות מבסוט ממנה לתת לה עוד ועוד קרדיט.. כי בכך אתה נותן עוד ועוד קרדיט לעצמך.
לאהוב לא תלוי במה שיש בבן האדם או במה שאין בו.. זה.. איך אסביר לך?
זה לראות את מי שהוא מתחת לכל הדברים האלו, לראות את הנפש.. בכלל לרצות להכיר ..
ככל שאני כותבת אני מבינה שלא אצליח להסביר... זה מתסכל.
יש לך ילדים??
אם כן תחשוב על האהבה שלך כלפיהם.. לכל ילד אופי משלו. יש ילד שיותר מרוצים מהתכונות שלו ויש כזה שפחות.
אבל הקשר הנפשי.. לא בא משם. אתה לא אוהב את הילד שלך בגלל התכונות שלו. אתה אוהב אותו על מה שהוא בלי קשר לכמה אתה מרוצה ונהנה מזה או כמה זה קשה לך. אתה רואה אותו כמו שהוא. ואוהב אותו.
אז נכון שעם ילד זה קשר מולד.
אבל אהבה אמיתית זה כזה.
כל השאר... אתה לא יכול לשמר התלהבות. אין מה שיזין אותה.
זה כמו סם.. האפקט דועך וצריך אחד אחר, חזק יותר.
אתה יודע מה קורה לאנשים בלופ הזה? מתי הם "נופלים"? "מתאהבים באמת" להרגשתם? ננעלים על מישהי?
באהבה "פסיכולוגית"
כשמישהי כוסית-על, שהם נתנו לה מספיק קרדיט, היא בדיוק מהסוג שלהם או אפילו יותר גרוע, סוג של ביצ'ית
היא פשוט משחקת בהם. שומרת על מתח. לא נותנת עצמה עד הסוף. תמיד משאירה מקום לספק בעד כמה היא שלהם -
מזה הם לא משתחררים. כיוון שלא היתה שלהם עד הסוף היא יכולה להזין את האגו עוד ועוד בכך ש"באה והולכת" מבחינה מנטאלית. מתרסקים כשנדמה להם שירד לה מהם ו"עפים" כשהיא חוזרת..
אתה יודע, עם כמה שאתה לעיתים מעריך אותי דרך הפוסטים אני מבטיחה לך, שאפילו אם הייתי יפיפיה מהממת בעיניך - אחרי דקה וחצי או חודש.. היה "יורד לך" גם ממני. זה לא קשור לנשים בחייך. איש יקר. זה אצלך.
אדם שבאופן קבוע מתלהב ומפסיק מתלהב ומפסיק... משהו במנגנון עובד לא נכון. מצריך בדיקה מדוקדקת.
ואני שומעת אותך. שומעת את הרגישות שלך, את הנטייה שלך לצלול לעומקים.. אתה מסוגל לעשות את זה.
זה לא קל. אבל נדמה לי שאתה באמת רוצה..
חיבוק ענק, איש.
:-)
פיצפונת,
ואולי זה באמת צורך.
לא פיצחתי את החידה הזאת עדיין....
זה לא משהו חדש.
זה באמת מטריד אותי...
ליטוף לאגו ?
לא תמיד.
לעיתים זה מבעס את האגו.
כשכתבי מבעס , לא ניסיתי להתחסד.
באמת באמת שזה מבעס אותי.
מעדיף להיות מסוגל לשמר את מה שאני מרגיש
ליותר מאשר יום יומיים, שבוע - שבועיים.
ושוב,
יכול להיות שבסיכומו של דבר,
זה מה שאני צריך....
גבר,
גבר יקירי...
כתבת התאהבות וטוב שכך,
וואלה לא מצאתי פה אהבה.
התאהבות... אתה יודע,
ככה בקטנה.
וזה?
טבעי שיעבור, זה חסר משמעות.
זה רק במטרה של להפיח אדרנלין, כמו סם.
בא היום, הולך מחר.
הכל עניין של אגו,
כל מה שיגרום לנו להרגיש, להתרגש.
אם אתה אוהב את זה, תהנה מזה,
יכול להיות שההתרגשויות הקטנות האלה הן מה שאתה צריך.
סופתי,
את מאמינה ש"אהבה אמיתית מגיעה רק פעם אחת בחיים" ?
קראתי בעיון (פעמיים) את מה שכתבת.
מה שמבעס באמת הוא
שאני בכל פעם מאמין... באמת מאמין.
מקווה כזה....
מרגיש באמת.
אני לא מזייף.
אבל,
בלי קשר ל"כיבוש" או לחוסר כיבוש....
משהו שם נגמר לי מהר מדי.
אוהב להתאהב.
באמת.
וממשיך להתבעס כשאני לא....מסוגל לשמר את ההרגשה.
היא עוזבת אותי ללא התרעה.
ולא,
אני לא חושב שאני בררן מדי.
לא חושב שזה בשליטתי בכלל.
האהבה/ התרגשות פשוט....נוטשת אותי.
מבעס אמרתי?
שבוע נפלא לנו,
גבר,
אתה זוכר את הפוסט שלי "לא אוהבת"?
גבר אחד, רגיש ויקר... אם תרשה לי לומר לך (בעדינות) אתה צריך לפקוח עיניים..
ההתאהבויות האלו שאני מכנה ביני לביני "כימיה ואגו" אין בהן, מלכתחילה ולא כלום. אין בהן ממש.
יש את זה שאנחנו נורא מבסוטים (לרגע) שהאדם שמולנו, שמוצא חן בעינינו, אף הוא מוצא אותנו
מקסימים/מושכים/מושא לאהבה (אגו) ויש חשק (כימיה).
ואז.. לעיתים יורד לנו פשוט משום שכבר הכיבוש נעשה (סיפקנו את החשק)
לפעמים משהו שאמרו/עשו או לא אמרו ועשו כשהיו צריכים.. גורמים לנו להחליט שהם לא "בשבילנו" (פגעו לנו באגו)
זה לא אמיתי כי אין שם שום חיבור ממתחת.
זה לא שמראה הוא לא רלוונטי. אלא שאפילו משיכה היא לא עניין פיזי נטו. משיכה היא פונקציה של מוכנות ורצון להתחבר.
ההתאהבויות השטחיות.. מוצאות לאחר יום יומיים, שבועיים, או חצי שנה (זה בכלל לא משנה) סיבות עבורנו לא לרצות להתחבר.
מכיר את המשפט גבר מאוהב אינו יכול להיות שופט בתחרות יופי?
יותר מדוייק לכתוב גבר אוהב.
התחברות שבאה ממקום עמוק של נפש לנפש, בין שני אנשים מודעים, שמכירים את עצמם מתחת לכל מנגנוני האגו... שום דבר מהדברים שמנית לא ישנה לה.
להתאהב זה קל.. וזו הנקודה. כשמתאהבים זה רק מלמעלה. אז מי שאינו מוכן, רוצה לצלול לעומק. נשאר שם.
מתלהב. מתהפך. מתלהב, מתהפך. ובכל מקרה לא צולל פנימה לתוך עצמו... לא מגלה, מה יש שם בחיבור האמיתי שמרתיע אותו.
ולא זה אף פעם לא מרגיש שזה מרתיע. להיפך אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו שאת זה אנחנו רוצים- הכי רוצים.
זה הטריק שהת-מודע מפעיל. לכאורה אנחנו בוחנים בזכוכית מגדלת כי אנחנו מחפשים את האחד/אחת. אבל אם חושבים על זה, מה לעזאזל נראה לנו שנמצא באמצעות זכוכית מגדלת? האם יש מישהו שיעבור אותה? לכולם "פגמים" וככל ש"הבדיקה" דקדקנית יותר.. כך אנחנו מבטיחים לעצמנו שנשאר לבד. כך אנחנו מבטחים מעצמנו מהסכנה של להתחבר באמת.
זו רק דעה של אשה אחת, אבל אני מאמינה בה. מאד.
:-)
צודק/ת !!! (?)
מתרגש מההתאהבות.
מתאהב בהתרגשות.
ובכל זאת....
כל כך הרבה?
כל פעם מחדש.
גבר,
זה לא להתאהב, זה להתרגש.
וכשהריגוש נעלם, אז עוברים לריגוש הבא.
וזה נכון גם לגבי נשים