בס"ד

שלום בית וחינוך ילדים הינם שני נושאים הקשורים זה בזה - אם אין שלום בית אין חינוך ילדים!

הורים אשר מדברים בניהם בלשון לא נקיה ורחובית, לא יוכלו לחנך את ילדיהם לשפה נקייה ונעימה. הורים לא רגועים ועצבניים שכל פעולה אצלם מלווה בהתפרצויות כעס והרמת קול לעולם לא יוכלו לחנך את ילדיהם לרגע ושלווה.

וכל שכן כאשר יש ויכוח בין ההורים לעיני הילדים אז הנזק עצום.

לכן ברור שאם בין ההורים עצמם אין שלום בית והם אינם יכולים להוות דוגמא אישית לילדיהם, אז ודאי לא ניתן להגיע לחינוך ילדים איכותי.

וכן מתגלית לנו משוואה מחייבת "חינוך ילדים = חינוך הורים = דוגמא אישית".

במשך שנות חיינו נוכחנו לדעת שישנו "יאוש" בקרב הזוגות בנושא "שלום בית" וישנן אכזבות גדולות מאוד לאחר החתונה, ובמשך חיי הנשואים בכלל. בדר"כ ששואלים זוג אחרי כמה שנים של נישואים על בן או בת הזוג. אז התשובה בדר"כ תהיה "הוא השתנה/ הוא התהפך". למעשה אף אחד לא השתנה זה אותו בן/בת הזוג שהיו לפני החתונה.

השאלה הנשאלת זה עם אנחנו מצליחים להבין מה זה "איש" או "אשה", מה ההבדלים בינהם, מה הכלים שאנו צריכים כדי לנהל זוגיות נכונה.

מה הכלים כדי לצמצם את הפער בין בני הזוג אשר מגיעים לחוסר הבנה, תקשורת לקויה, כעס, ומתח.

אחת הבעיות הבולטות אצל בני זוג היא בעיית תקשורת.

אך ניתן להגיע לתקשורת נכונה ושיתוף פעולה:

א. לשוחח כל יום חצי שעה לפחות.

ב. לשוחח בנחת ולא בקול רם.

ג. לפטור מחלוקות תמיד כשהילדים ישנים.

ד. לצאת לפעמים לבד לערב רומנטי רק שלכם.

ה. ללמוד לפרגן אחד לשני.

ו. קיבלנו מה' זוג ידים כדי שנוכל גם ללטף אחד את השני ונדע לחבק.

אם ננהג כך נלמד להכיר זה את זה יותר טוב, נלמד לתקשר בדרך הנכונה, נגיע לשיתוף פעולה ולקירבה.

רעיונות אלו אומנם ידועים לכולנו, אך מרוץ החיים והשחיקה לא נותנים לנו זמן לחשיבה והתבוננות מעמיקה בדברים שהם יסוד שעליו כל הבנין עומד.

הבה נאמץ לנו נקודות אלו, נתמיד בהם וזו תהיה תחילת דרך חדשה לזוגיות שתוביל לשלמות ואחדות.

"במקום שיש שלום בית השכינה שותפה לה"