לא עיוורון ולא עצלות זה נקרא  אמונה תמימה (שנים ייחלתי לעצמי להאמין בצורה תמימה כזו)
שנים אחרי תמימות אין בי ממש אבל אמונה יש והרבה.

מאמינה ויודעת שיש לך כבוד לדת

הדת לטעמי נועדה לשמור על העולם שיתנהל בצורה תקינה, היא לא אמורה להחליף את השכל הישר, את הרפואה או את המודרניזציה

היא אמורה לחיות איתם בשלום הם מקדימה והיא מרחפת מאחור.

לא חושבת שיש טעם לדיון

שכן שניינו מסכימים על אותו הדבר- בלי הנעה עצמית שום דבר לא ינוע
רק שאני מאחורי ההנעה העצמית שמה את האמונה שלי.

 אנלא אוהבת להפסיד אז אני אתן לך לנצח , ניצחון מילולי נטו.
ניצחון אמיתי זה כשהצד השני משנה עמדות.

"..האמין כמו שאחים שלי מאמינים בלי לשאול הרבה שאלות בלי הצורך בריגושים בלי הצורך לדעת למה כל דבר קורה.."- עיוורון או עצלות?

תאמיני או לא, יש לי הרבה כבוד לדת ואמונה, אבל לא כשזה בא במקום מאמץ עצמי.

לא מתיימרת, מבקרת!


אתה לכוח האמונה קורא  ישות, גורם אינגרלי, "השערות",  לי בתור בחורה שגדלה בבית דתי אין את העייניין של ההשערה, של האולי.
אצלי זה וודאי ומוחלט! יש אמונה, יש אלוקים. 

 כשהייתי בת 13  לפני שבת, היינו מדליקות נרות אני אמא שלי ואחיות שלי.
אמא שלי הייתה אומרת לנו לעצום עיניים ולבקש בקשות....
אפעם לא הייתי דוסית אבל תמיד רציתי להיות כזאת... הייתי עוצמת עיניים ומבקשת שאני אצליח להאמין כמו שאחים שלי מאמינים, בלי לשאול הרבה שאלות, בלי הצורך בריגושים, בלי הצורך לדעת למה כל דבר קורה

חיכיתי הרבה שנים שזה יקרה (וברוך ה' שזה קרה)
שהאמונה שלי בבורא עולם תהיה כזו שאי אפשר להזיז אותה ימינה או שמאלה
אנלא מקפידה על כל המצוות, רחוקה קילומטרים מלהקרא דוסית, כן עושה "חטאים" במודע רק כי נעים לי לחטוא.
אבל אחרי הכל עדיין מאמינה שהכל מלמעלה והכל מכוון ושאם אני אאמין יקרו דברים

אתה יכול להגיד עד מחר שאני מאמינה כי נוח לי להאמין
ושאין דבר כזה כוח האמונה ושזה עיניין של החלטה עצמית
ואני אגיד שאתה צודק רק שלמה שאתה קורא האני הפנימי אני מוסיפה הכוונה ואמונה בבורא עולם, להזיק זה אפעם לא יכול.

כשאת מתיימרת לבקר את דבריי, תפתחי את הדיון לאנשהו במקום להחזירו אחורה תוך דוגמאות אישיות.

המענה לביקורת שלך כבר בטקסט, ואני אצטט:

את: "כוח האמונה"

אני: "..ולמה שנתלה תקוות בישויות וגורמים ואינטגרלים שלעולם יישארו בגדר השערה.."

את: "..האמונה שיהיה בסדר היא זו שדואגת שבאמת בסוף יהיה בסדר.."

אני: "..להגיד לעצמך היום יהיה לי יום טוב כי אני משקיע משיג וכובש.."

בשני המקרים, במקום להאמין "שיהיה בסדר", אני מעדיף להאמין בעצמי.

כך אני מסוגל לקבוע את מצב הרוח שלי בעצמי, ולא לקוות שההורוסקופ שלי קם על רגל ימין הבוקר.

באותה נימה אני פוסח על הפסקה האחרונה, שלמרות שאני מחבב את הגישה שלה,

היא מייצגת את עצם הגישה נגדה אני יוצא.

יובל.

יובל יקירי
לא מכירה את ההיא מהמשרד שלך שלובשת בגדים סגולים כי הרב אמר שזה יביא לה מזל,
שהולכת לאירוע משפחתי למרות שלא רצתה כי בהרוסקופ של 7 ימים היה כתוב שמפגש משפחתי יזמן לה הכרויות חדשות,
שעוזבת מקום עבודה רק כי בחלום נתגלו אליה 2 מלאכים ואמרו לה שהעולם צופה לה גדולות  והיא בכלל אמורה להיות ברוקדים עם כוכבים.

מה שאני כן יודעת זה שיש עיניין כזה שנקרא כוח האמונה
וכשאתה  מאמין באמת דברים יכולים לקרות
יש את אלו שהולכים לרב ומתלוננים שאין להם בנזוג , ילדים, עבודה   והרב גדול ככל שיהיה לעיתים נוטה לציין אפילו חודש ספציפי שעד אליו הבעיות יפתרו.

מתבונן מן הצד יגיד :מאיפה לרב יש את היכולת לחזות את העתיד.

ואני אומרת, שאם כשאומרים לאדם שעד אוקטובר תהיה לך העבודה/בנזוג....
האמונה שיהיה בסדר היא זו שדואגת שבאמת בסוף יהיה בסדר.

ככה שאפשר להסתכל על כל האמירות של הרבנים כשקר לבן.

לגבי התחזיות ב7 ימים/עיתוני הרכבת וכו'...
אפעם לא בדקתי תנושא לעומק
אני יודעת על עצמי שבתור נקבה שניזונה  מהכל (בין היתר  משטויות)
אני אוהבת לקרוא הורסקופים לקחת מה שמתאים לי ולזרוק את מה שלא

ואם בהורסקופ יהיה כתוב לי שצפוי לי יום נפלא מלא בדברים טובים
ההרגשה הפנימית שלי של אותו היום מן הסתם תהיה מליון$  וכשאתה מרגיש מבפנים כמו מליון $ 

רק טבעי שיקרו לך דברים טובים.

תגובה נתתי לך, אם היא מוחצת אני בספק :-)

...     -----שום בצל- חמסה- טפו טפו- בלי עין הרע- מלח מים מלח מים------

תראי אני אומר שאולי זה עובד במישור העקיף.

אם אנשים מסויימים מאמינים בכוחות ששולח להם הירח, וזה מה שגורם להצלחה אצלם,

הם יכולים גם בלי הירח

אני איתך כאן

כל הקשקוש ההוליסטי הזה לא מדבר אלי.

זו דרך לברוח מהמציאות ולהסיר אחריות מעל עצמנו.

הכל בידינו - נעשה אז יקרה, לא נעשה - לא יקרה