אני ממש מכור לצ'אטים, הם נותנים לי תחושה של תשומת לב, תחושה שמתייחסים אלי ולדברי.

הודעות כאן או במייל הן תחליף פחות טוב לדעתי, אבל עדיף על כלום.

אבל זו כנראה הבעיה שלי, אני כל כך זקוק לתשומת לב, זקוק למשוב המיידי שמתייחסים אלי.

מרבית חיי בעצם לא מתייחסים אלי ולכן אני כל כך כמה לתשומת לב.

עברתי היום על מחברות שכתבתי בתקופת הצבא, בשנת 1986, התכנים שונים מהיום אבל המהות זהה, גם אז וגם כיום, לא הרגשתי שייך לחברה.

גם אז וגם כיום אני לא מקבל מספיק תשומת לב מהסביבה וזה קשה לי, קשה מאד.

גם אז כל ביטוי קל של תשומת לב היה מצוין לטובה. אפילו דבר בסיסי כמו לכבד אותי בביס מהארטיק שאותו אדם אוכל, צויינה במחברת את כתשומת לב.

כן, עד כדי כך הייתה חסרה לי תשומת לב.

היום המצב לא שונה בהרבה. נכון יש יותר הבעות של תשומת לב וכבר לא צריך לציין דברים כה בסיסיים במחברת, אבל עדיין יש מחסור חמור בתשומת לב.

גם כאן הבלוג עוזר מאד, קיבלתי מספר תגובות ממספר נשים, לא תמיד המשיכה ההתכתבות, אבל זה בסדר, עצם העובדה שהיה משהו כבר מספקת אותי.

אני מקבל במייל הודעה על מסר כאן באתר וכבר מציף אותי אושר, קיבלתי קצת תשומת לב.

תודה לכולן על תשומת הלב שהענקתן לי. כל הודעה מסיבה לי אושר, המשיכו ככה.

אני מתנצל עם הטרדתי מישהיא כאן עם בקשות לצ'אט.