התחלתי לכתוב את זכרונותי בשלבים

בפסים מקבילים

להלן פרק שתיים .בתמונות פסי הרכבת מצד רח' א.ל.זיסו בחיפה,המשך של תחנת הכרמל.מעבר לפסים מסעדת אבו יוסוף.

התמונה השניה - יסודות המבנה של גן חובה "אסתר " מלפני 49 שנים. רואים ברקע את הגדר של נמל חיפה.

שאלה : להמשיך לכתוב ?

בגיל 5 התקבלתי לגן חובה בגן אסתר.שמחתי כי עד גיל 5 הורי לא עודדו משחק עם ילדי השכונה .משפחה אינטליגנטית ממוצא אירופאי.

בגן ,עטוף  בחברים וחברות חגגתי . שובבות ללא הרף התחילה כבר אז .

החטא ועונשו ......שלושה חטאים

החטא הראשון

יום אחד בחצר הבנות יצרו עוגות חול והיו זקוקות לחול רטוב. הצעתי ברוב טוב לב להשתין לדלי של א.המלשניות , שלהן לא היה חול רטוב רצו לספר לגננת וזאת ברוב חכמתה סגרה אותי בחדר האוכל ,עונש לחצי שעה.

בשנת 59/60/,תקופת ה"צנע" העירייה סיפקה ארוחת צהריים לגן.

ארוחה לכל ילד .המאכל המככב היה קציצת דג ולידה גזר מרוסק.

מה עושה שובב שאוהב את זה כשהוא נעול בחדר אוכל לחצי שעה ?

לקח לגננת בשיתוף פעולה עם העירייה מספר ימים להבין למה הגיעו חצאי קציצות עם כמות כה קטנה של גזר.כל כך דאגה עד שלא הבחינה כי איני משתתף בארוחת הצהריים מחמת בטני המלאה.

החטא השני

כל ילד קיבל בהפסקת בוקר לחמנייה  ובקבוק חלב קטן מזכוכית.פקק האלומיניום גילה מתחתיו שכבת שומן שהתקרש לקרום עבה .שונא את זה ! מקיא מזה ! מגעיל....למדתי לשקר .

אומרים לגננת שיש כאב בטן או "שלשול" ולא שותים חלב. נו , ומי סובל תמיד משלשול.... יהודה.....ניחשתם.עד שבשיחה תקופתיות עם אימי הגננת שאלה לשלום המסכן שסובל משלשולים לעיתים תכופות.אמא בעזרת נחת זרועה הבהירה לי כמה אני לא חולה וכמה בריא זה לשתות חלב .

שנים רבות עוד סבלתי מבחילה מקרום החלב ושנים רבות עוד שתיתי חלב כל יום.

החטא השליש

ייום אחד הגיע לגן משלוח של צעצועי עץ.התנפלתי על הערימה וכמנצח בקרב שלפתי בגבורה עגלה חדשה עם גלגלי עץ.בתרועות ניצחון השווצתי לפני כולם כמה היא חזקה ונושאת את משקל גופי עד ש.....העגלה החליקה.

 סנטרי נחבט ברצפה והחל לדמם .

העוזרת רצה לקרוא לאבי מהבית ( 1959 – טלפון ? ) וזה לקח אותי לקופ"ח לין לתפירת החתך.

כמובן שהשתוללתי ,בכיתי , צעקתי מפחד והלכתי לשירותים כל דקה . השתנתי מפחד .

לבסוף הרופא ומספר אחיות שהחזיקו אותי הדקו את החתך בעזרת קלמרה ,חבשו ויצאתי לדרכי כמנצח, גיבור  הקרב עם סנטר חבוש.

התקבלתי בגן כפצוע מלחמה ,כולם סביבי מתפעלים מהקישוט ואני כתרנגול מסביר איזה "גיבור" הייתי בקופ"ח בזמן הטיפול. הגננת אסתר ...... מרחיקה את כולם , מושיבה אותי ,מהללת את גבורתי ונותנת לי כפרס ......בקבוק חלב !!! 

                                                                   *  

הובלתי באלונקה מתוך האמבולנס לתוך חדר המיון ,שותק ,הלום ,חושב מה הולך לעבור עלי.

נזכרתי בילד בן ה5 שניכנס למרפאה , פוחד, עם סנטר מדמם,בוכה,מחזיק לאבא את היד.

האורטופד התורן לאחר שהקשיב לי ביקש להסיר את מכנסי .כשלא הצליח ביקש לחתוך אותם במספריים ...והילד בן ה5 התחיל לבכות על המכנס החדש היפה .

"אתה יכול לצעוק ,כמה שתרצה " אמר הרופא "  להחזיר עצם למקום נורא כואב"

"תביאו מגבת נקייה" אמרתי ,"רוצה לנשוך " כי ככה עושים גיבורי המערבונים .

נשכתי אותה וכמו ג'ון ווין סימנתי לו ,קדימה.צעקתי יותר טוב משחקני הקולנוע !

הובלתי לאחר כבוד לצילום CT .לאחר כרבע שעה ידעו כולם כולל חברי הטכנאי ו. שצחק ואמר "איזה שבר יפה " . ומי לא ידע....ומי לא הבין ...נכון...הילד בן ה5.

תוך כדי הטיפול מקבל הרופא טלפון מפרופ' ו.מנהל מחלקה אורטופדית בשאלה למצבי,מקבל שיחה מרופא בכיר אחר ששואל לשלומי ,מקבל שיחה מסגן מנהל בית החולים ואז פונה הוא אלי ושואל :"תגיד ,מי אתה ?

""יהודה ",עניתי .

"לא ,לא ,מי אתה ? שב"כ ,חבר כנסת ,מאיפה  כל אלה שהתקשרו מכירים אותך ודורשים לשלומך.

אני צריך להסביר להם מה אני עושה ? שולח אותך ל CT ואתה חוזר תוך רבע שעה ? מה קורה  פה ?

שוב אני עונה  ,"אני יהודה."

"מה אתה עושה בחיים ?" הקשה הרופא

"אילו לקוחות שלי שתמיד דאגתי להם" השבתי .

"מה זאת אומרת לקוחות שלך ?"

"יש לי חנות מחשבים ואילו לקוחות שלי שכנראה דואגים לי" , הוספתי

"נו טוב,הבנתי...." חייך האורטופד."יש לי ילד בן 14 ,אתה מבין משחק מחשב מאוד ישמח אותו ".

"תקבל" , עניתי מסומם" רק תן לי ללכת הביתה" עדיין לא קולט מה עובר עלי.

הרופא צחק,קרא לשני אחים להחזיק אותי ,קרא לבני אורן לעזור ואמר:"כולם להחזיק חזק ,עכשיו תצעק  כמה שאתה רוצה ,זה הולך לכאוב ,אני שם גבס ומותר לך ".

"נו גבס זה טוב" אמרתי  וחשבתי רגע  ,עוד מעט הולכים הביתה ,"תעשה עם עקב הליכה" צעקתי."איזה הביתה .... למחלקה ...עוד שבוע ניתוח " צחק הרופא

ואני צעקתי ....וצעקתי.....  יותר מהרכיבה על הטיל המעופף בפארק יורו דיסני בפריס שעליתי בטעות.

התעלפתי מספר פעמים  וקיבלתי סטירה מהרופא שצעק " תתעורר ,תחשוב על התחת של שאקירה "

מי זאת בכלל  שאקירה ?

"יאללה למחלקה,סיימתי פה " אמר הרופא ."קיבענו את הרגל בגבס ....עד הניתוח בעוד שבוע תשכב במחלקה" .

והמיטה רועדת ודופקת על שביל הבטון,פסים,פסים...."איזה אדריכל אידיוט בנה את זה" ? חשבתי

ובמחלקה ,שאלה האחות "צריך משהו "? לאחר שהכניסה אותי לחדר צפוף באנשים.

"אני צמא" עניתי "אפשר משהו לשתות...... "אולי תרצה כוס חלב ?"