0
אך גזרתי על עצמי ימים של אבדון במקום.
במקום בו רעש האדמה שקט הסתתרתי תחת מיטתי ולא הוצאתי מילה. ריח קשה של זיכרונות רקובים עלו מתוך כפייתיות להרס עצמי.
וההיא שנהגה להעביר את זמנה בבניית קונסטרוקציות לקחה כמה כדורים והלכה לעולמה.
יכולתי לכתוב את הנוגות שבתוגות אך ימי האבדון תמו. ואני? ממילא לא אהבתי קונסטרוקציות מעולם. |