חוויות
כל הזכויות שמורות לרונית בורשט
פוסטים פופולאריים
-
לחישה
30/8/09 | 1980 צפיות
-
אישה פרדס
13/4/08 | 1241 צפיות
-
דברים שסיפרתי ללואיס
1/4/08 | 1492 צפיות
-
תובנות של ילד
31/3/08 | 1290 צפיות
-
סלט חם וחביתה רטובה (אם לא תאכלי יבוא שוטר)
17/4/08 | 2025 צפיות
-
לאמא של נח נגמר הכח (וגם קצת הסבלנות)
12/8/08 | 1771 צפיות
פוסטים אחרונים
- לחישה 30/8/09
- הפרחים של שרה 13/5/09
- לאמא של נח נגמר הכח (וגם קצת הסבלנות) 12/8/08
- סלט חם וחביתה רטובה (אם לא תאכלי יבוא שוטר) 17/4/08
- אישה פרדס 13/4/08
- דברים שסיפרתי ללואיס 1/4/08
לאמא של נח נגמר הכח (וגם קצת הסבלנות)
בבית של נח היום שוב מתחיל, בשעת בוקר מוקדמת מדי (כרגיל). השמש זרחה רק לפני דקתיים, ואמא של נח כבר על הרגליים. מיום האתמול עייפה היא כל כך, ובקושי רב מדדה למטבח. בפה מפהק העיניים פקחה, ואמא של נח מתחילה במלאכה.
הלחם פורסת פרוסות דקיקות, מורחת גבינה, מוסיפה ירקות, קולפת תפוח, בננה ותות, מוסיפה קלמנטינה (בשביל הבריאות).
כשהכל מאורגן ומוכן כה יפה, מתפנה אז לשתות את כוס הקפה. שותה תכולתה בקצב מהיר, כי הגיע הזמן את כולם להעיר.
וילונות מסיטה, התריסים פותחת, (ושוב רבים על התור למקלחת). הזמן קצת דוחק וצריך למהר, בכולם מאיצה-שלא לאחר.
עכשיו כשיצאו (באיחור כמובן), חושבת היא איך לארגן את הזמן. מיד היא רושמת את כל שעליה... כי עוד יום ארוך עומד לפניה.
=====================
אמא של נח מאוד ממהרת, רוחצת כלים, המיטות מסדרת, לובשת שמלה, מתאפרת קלות, וחיש מהר יוצאת לקניות.
הסופר מלא, נדחפים אנשים, ואמא של נח מחדדת חושים. בצעדים בטוחים של קונה מנוסה, את כל הדרוש כבר מעמיסה: שני עופות וקילו בשר, שלושה קרטונים של חלב מועשר, גבינה צהובה וגבינה לבנה, שלל ירקות ופירות העונה, לחם לבן, חמש לחמניות, קרטון של ביצים ושקית עוגיות, צנצנת קפה, שימורי חמוצים... (שכל בני הבית יהיו מרוצים).
אחרי שעמדה בקופה (כבר שעות), אוספת הכל שקיות, שקיות. וכל שקית שוקלת המון, (בלי שום הגזמה-אולי רבע טון).
הביתה חוזרת, כולה מתנשפת, הגב קצת תפוס, הזיעה מטפטפת. את כל שקנתה היא צריכה לסדר, חלקו במזווה וחלקו במקרר. מחליפה הבגדים, רוחצת ידיים, כי צריך לבשל ארוחת צהריים.
======================
מוציאה שני סירים ומחבת עמוקה, את האש בכיריים מיד מדליקה. פרסה הבשר, חתכה ירקות, (חתכה-בטעות-גם שתי אצבעות). הוסיפה ריחן, קצת פלפל ותימין, (שהאוכל יצא לו טעים ומזין).
התבשיל שבסיר כבר כמעט ומוכן, אמא בינתיים עורכת שולחן. הדלת נפתחת, ובפתח עומדים, (כשמשון ויובב) שני הילדים.
"רחצו הידיים ובואו מהר, האוכל מוכן, שלא יתקרר"!
בחדר האמבט מתחילה מהומה, קול צעקות וקולות מלחמה. אמא מיד מרגיעה את הכל, ושולחת את שני השדים לאכול.
כעת השלושה מסובים כך בנחת, אוכלים חיש מהר את תכולת הצלחת. ובבטן נשאר עוד מקום - די קטן, למנה-אחרונה חביבה-של לפתן.
אך סיימו הילדים לאכול ומיד נעלמו והשאירו את אמא לבד. "נו טוב"-היא אומרת-"הם רק ילדים", ומפנה השולחן משלל הכלים.
=======================
"ובכן יקירי"-היא אומרת להם- "אמא רוצה רק שעה לנמנם. אז נסו-לשם שינוי-להפתיע, שחקו יפה מבלי להפריע"! אמא קורצת להם בעינה ונכנסת מיד לחדר השינה.
האם במיטה מנסה קצת לישון, אך השניים צורחים בדואט בסלון: "שברו ת'כלים ולא משחקים"! צעקו זה לזה שני דרדקים. (אך לקחו ברצינות יתרה במעט, את עניין הכלים השבורים במשפט).
אמא לזה כבר אינה מוכנה, "הרגזתם ת'אמא הלא נכונה"! אך שני השדים הקטנים (לא לשכוח) יודעים איך לגרום לאמא לסלוח. שולחים בה מבט מתנצל-כביכול- ואמא מיד שוכחת הכל.
"לכו נא שניכם נעלו נעליים, אני אאסוף השברים בינתיים".
בחדר הילדים (מה יכול כבר לקרות?), שני הילדים מטפסים על קירות. ונח מרוב שעמום מבטא, את רוב תסכולו במכות קרטה. "תגידי לו אמא"! זועק האפרוח (ואמא רוצה רק לקום ולברוח). מיד היא ניגשה להפריד הכוחות, ומסננת (בשקט) :"לכל הרוחות"!
========================
לאמא של נח עלה רעיון, לקחת את שני הילדים לקניון. צוהלים הילדים:"הצעה גאונית"! ובתוך שתי דקות הם שלושתם במכונית.
כל זמן הנסיעה (כמו יתוש טורדני), מאחור מתנהל לו קרב אימתני. ולמרות שחזרה ובדקה בשעונה, שבע דקות נמשכו כמו שנה.
אך הגיעו שלושתם וכמו בעבר, מיד התנגן לו השיר המוכר. השניים פצחו במזמור קצת דבילי, מין "המנון לקניון" של "אמא תקני לי".
גם אחרי שקינחו בממתק המיליון, ממשיכים הילדים באותו הפזמון. וכדי לעזור קצת לשניים לשתוק, קונה להם שני צמר גפן מתוק.
כעת כששבעו ממנת המתוקים, נכנסו בסערה לחנות משחקים. נפשם חפצה בהכל (כמובן), אך אמא נותרה עם ארנק מרוקן.
אחרי שפצחו בחנות במהומה, הם יוצאים בשלל של קלפי מלחמה. והיום-כמו תמיד-זה עלה לה ביוקר, אם היא המלכה אז שניהם הג'וקר.
========================
שעת בין ערביים קרבה ועכשיו- אבא מגיע עייף ומורעב. אמא מיד מתפנה מהכל, להגיש גם לאבא דבר מה לאכול.
הילדים מתחילים עם האב לדבר, את כל שחוו הם רוצים לספר. אך על אבא עבר במשרד יום קשה, הוא פונה לילדים ואומר להם ש...: "תנו לי דקה מנוחה כי אני חסר סבלנות" (וגם די עצבני).
אמא של נח שולחת השניים לצפות בסרטון מצויר בינתיים.
בזמן שצפו באותו הסרטון, נטלה מגבות רחצה וסבון. אמא יודעת עכשיו לפניה, יש עוד משימה לא פשוטה לבצע.
מבלי לחכות את השניים לוקחת (ולא בקלות-יש לומר) למקלחת. (כי לא במיוחד אוהבים הם השניים, כל מה שקשור בסבון ובמים).
האח הקטן משתולל לא מעט, כמעט שהחליק ונפל באמבט. ונח צורח עד לב השמיים (נכנס לו שמפו אל תוך העיניים).
אחרי שסיימו את פולחן המקלחת, אמא סמרטוט ומגב חיש לוקחת. "זה לא יאמן" -לעצמה היא אומרת- "חדר האמבטיה נראה כמו כנרת".
היום (כמו כל יום) זה אותו הדבר לאמא של נח כמעט ונשבר. הערב ירד, ומבלי שתבחין, יש עוד ארוחה שצריך להכין.
========================
"מה תרצו לאכול ילדים"? היא לוחשת הגדול - חביתה, הקטן - מקושקשת. למלאכה חיש ניגשה ומבלי להשמיט אף דבר שהזמינו מתוך התפריט.
בזמן שאמא חתכה ירקות, שני הילדים רבים במכות. "הפסיקו מיד וגשו לאכול! אני מצפה שתאכלו את הכל".
התיישבו להם שני הניצים לשולחן, אך לא שכחו את הריב (כמובן). ובתוך שתי דקות הם מצאו לנכון, להפגיז זה את זה בפרוסות מלפפון. ונתחי הביצה (רעיון מקורי), שימשו לשניהם כמטח אווירי. ואמא צופה על השניים בשוק, אין לה מושג אם לבכות או לצחוק.
את שפיות דעתה יש להם היכולת, לתלות-כמו כלום-על כרעי תרנגולת. נגמר לה הכח, וגם בכנות, כמעט ואזלה כל טיפת סבלנות.
"אם כך שניכם עדיין רבים, כנראה באמת שאינכם רעבים. קומו, פנו השולחן 'חת ושתיים, וגשו נא מיד לצחצח שיניים"!
אך לא נרגעו הילדים-אדרבא המשיכו לריב גם ביעד הבא. אמא מפנה מבטה למרום: "אלוהים-שיגיע סופו של היום".
======================
אמא שולחת שניהם למיטות, מכסה בשמיכה, מכבה האורות. נושקת להם ברכות על הלחי, פתאום הקטן פורץ לו בבכי: "הבטחת"! מייבב ומייסר מצפונה "לספר לי סיפור לפני השינה". מיד היא לוקחת ספרון לידיה, לקרוא הסיפור לשני גוזליה.
בטרם סיימה הסיפור הראשון, מבקשים הילדים עוד אחד אחרון. "ת'סיפור השני אספר כבר מחר, עצמו העיניים כבר מאוד מאוחר".
למרות השעה נמשכו הדרישות, האחד צריך פיפי, השני "מת" לשתות. ואמא של נח חשבה לתומה, שתמצא עוד הערב קצת זמן לעצמה.
לבסוף נרדמו להם שני האחים, נמים בשלווה כמו שני מלאכים. נשמה לרווחה מלוא הראות, כי עדיין נותר לא מעט לעשות.
=====================
אחרי שחלפה לה שעה (או יותר), ואמא סיימה את הכל לסדר, אספה את עצמה בכוחות אחרונים, לטבול באמבטיה חמה עם שמנים.
יוצאת לה כולה ניחוחות של סבון, לשבת עם אבא מעט בסלון. צופים הם בסרט נחמד בינתיים, אך באמא של נח בוגדות העיניים.
"סליחה יקירי" -היא לאבא אמרה- "היה לי היום יום קשה ונורא". חובקת כתפיו, נושקת לרוב, לוחשת במתק קולה "לילה טוב".
קמה היא מן הספה לאיטה, בקושי גוררת עצמה למיטה. ראשה על הכר עיניה עוצמת, עוד רגע אחד והיא כבר נרדמת.
אמא חשבה על היום שחלף, בהחלט שהיה זה יום די מטורף. האור מכבה ומקווה שמחר, יהיה יום יפה (ורצוי גם קצר).
אולי יום אחד עוד תכתוב קורותיו של יום שראוי לספר אודותיו. אמנם לא ביאליק ולא חיים חפר, אך על יום שכזה אפשר לכתוב ספר.
(© כל הזכויות שמורות לרונית בורשט) |
תגובות אחרונות
-
שקל תשעים
בתגובה על לחישה
-
bobi33
בתגובה על סלט חם וחביתה רטובה (אם לא תאכלי יבוא שוטר)
-
יעל74
בתגובה על True Colors - Cyndi Lauper
-
אלעזר.פ.
בתגובה על Say Cheese
-
אלעזר.פ.
בתגובה על תובנות של ילד
-
יואב רם
בתגובה על שחור-לבן בצבעים
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לך המון מזל שאת אמא של נוח ולא אמא של ... (השם שמור במערכת)*
בבוקר אחד, היא הספיקה:
להתעורר
להעיר
לעבוד
לסדר
לנקות
לכבס
לתלות
לקפל
לבשל
להשקות
לשתות
להאכיל
לאכול
(לחטוף בחילה)
להתקלח
להתלכלך
ושוב להתקלח
למצוא
לאבד
לכתוב
למחוק
לדבר
לשתוק
לבכות
לצחוק
לקום
להתיישב
ואז...
לסיים את כוס הקפה.
:))
'צטער, לא אמין בעיני
אין מצב שהיא הספיקה לסיים את הקפה
תודה רבה, עדי! :-)
אמא של נח לא מקיימת מצוות בין 14:00 ל- 16:00.
אז איך את בכל זאת מסבירה את שני הגמדים, שמתרוצצים לה בבית?
לאמא של נח יש שני גברברים בבית, לי יש גיברת ואדון.
הגיברת אגב, היא ההשראה לסיפור. :-)
תודה רבה!
טוב, אני רגילה לעשות את כל העבודה לבד (פולניות במיטבה) :-)
תודה רבה, ענת!
סיפור המבול :-)
תודה יקירי!
טוב נו, יכול להיות שקצת הגזמתי :-)
כאמא של נח לאמא של נח - שבחים על ההורות הפעילה.
תודה רבה, רמי!
מקווה שלאמא של נוח
יש עדיין כוח
לעזור בשיעורי בית
מצווה גדולה לנוח ולהיות בשקט בין 14:00- 16:00
אחרת שום גמדים לא יבואו
קשה להתמודד עם מבול התגובות והפירגונים , אבל בכול זאת ....
אין ספק שימי החופש הגדול מתאימים לכתיבה הזו , בטח ובטח כשיש לך בבית 2 גברברים .
ובכול זאת הצלחת לכתוב כל כך יפה וכל כך אמיתי ולא פחות חשוב בחרוזים יפים
מצטרף להמלצות ....כיתבי סיפורים לילדים , כל הצדדים יהנו מזה
איבדתי לפתע את המילים.
מצאתי כמה בודדות, שאוכל להודות לך, על המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.
תודה רבה, שחר!
ספר את זה לילדים..:)
*
תיבת נוח
האמא הזו ממש ענקית
בספרות המקצועית קוראים לזה
GOOD ENOUGH MOTHER
כמה מוכרת לי התחושה , ואיזו כתיבה חביבה !
אפשר לשנות זאת גם לאבות מסויימים כי לפי אמא של נוח בלבד... אז מי שעליו יצא כל התיסכוליישן זה אבא של נוח אם הוא מהסוג של הלא משתפי פעולה ...
אני גם אמא של נוח חצי מהזמן...
תודה על השיתוף
רמי
שוב אני מגיב.
הפעם אין לי אמירות תוכן, חוץ מהזדהות (יש לי שניים ילדיים.. הגבר בן שמונה ומלכת הכיתה בת 12).
פשוט יפיפה.
ובאמת... (ראיתי שהגיבו לך) ראיתי קראתי והקראתי הרבה ספרי ילדים שהיו מתים להיות כאלו.
אגב... מזכיר לי קצת את הסגנון של "אצו רצו גמדים" "והסבון בכה מאד"
(אולי מרים שטקליס?).
בתור נתול חרוזים אני מרכין הכובע בהכנעה.
שחר
שמה ידוע.
ושמו של הזעטוט השני, הוא "אח של נח" :)
עזבתי את השאלות..
נרגשת מהמשך תגובתך.
כל אחת מרגשת יותר מקודמתה
נו, מה יהיה?..:)
תודה גיורא.
מה שמה?
ומה שם הזעטוט השני והאם היא לא אמא שלו/ה גם? ובעצם גם קצת של האבא לו?
אבל עזבי את כל השאלות,
זרמתי פנימה לתוך הסיפור
עד שחשתי עצמי בחדרך
במטבח בסלון
מתבונן מתוך הלב שלך
על הנעשה
לב ענק
למעשה
תודה רבה, רבה ג'זבל הקטנה
על המחמאה הגדולה.
את חייבת לכתוב סיפורי ילדים. זה איכותי, משעשע ונוגע ללב.
תודה תודה תודה..
קחי נשימה עמוקה, סיפורים נוספים בקרוב...
וואו, תודה ענקית טליה.
אין מחמאה גדולה מזו.
תודה לך, על החיוך הענק שמרוח לי עכשיו על הפנים.
כתבת פשוט נפלא
איזה רצף..... נגמר לי האויר
סיפור חיינו (גמאצלי)
"אך על יום שכזה אפשר לכתוב ספר"
את כותבת כל כך יפה
מה דעתך באמת לכתוב ספר ילדים?
תודה על חיוך גדול על הבוקר
קופי בשובבות יקירי, בשובבות.בכל מה שקשור בנקודה וירוק , אני הכתובת..
הילדים של השכן אותו הדבר??
כאילו קופי? 
את רוצה מספרת משהו??
אתה מגיב יפה לא פחות..
תודה.
את כותבת יפה.
צריך הרבה כח להיות אמא. נקודה.
ואם תהיתי פעם, האם הדשא של השכן ירוק יותר...אז זהו, שכן. אבל הילדים בדיוק אותו הדבר
תודה גברת אופניק..:)
צריך הרבה כח להיות אמא של נוח
תודה לאלמוני מגשים החלומות
אחרי 199 צפיות, 15 תגובות ו-10 כוכבים, מישהו סוף סוף הצליח להבין, היכן קבור הכלב.
תודה
כל הזכויות שמורות לרונית בורשט
אהבתי, כיכבתי
יקירי,
מלחמה או שלום, אמא של נח לא מוותרת על השימורים.
אז על איזו גלידה דיברנו?
מאשר אני עושה בחודש..
מעולה!!!
אשת חיל מי ימצא...
אמא של נח מוסרת תודה.
אמא של נח קצת עייפה וקצת מקטרת, אך עושה הכל בהמון אהבה.
אמא של נח שולחת לך תודה וחיבוק.
צ'מעי, אני צריך אישה כזאת בבית , אחת כזו כמו אימא של נוח .
תגידי לאמא של נוח שאם לא נוח לה ... זה מה ישששששששששששששש
כוכב
תודה ג'ינג'ר.
..ויקום ההורה שלא חווה לפחות יום אחד שכזה, בכל שנותיו כהורה.
מה, אף אחד לא קם?
אתה יודע איך זה בפולנית - אני כבר אנוח בקבר
עליו יסופר בספר ההמשך..
אז זהו, שיש. בין 03:27 עד 06:30 בבוקר :)
עוד 18 ימים לסיום החופש הגדול
מקסים ומדויק*
מרתק
כמה שסדר יום כזה עמוס, מקבל נופך אחר בזכות החרוז.
מגיע לה לנוח , לאימא של נוח, וגם כוכב אחד לחלומות שלפני השינה.
ומה עם אבא של נוח ?
לאמא של נוח אין מנוח