כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תודעת האחד

    תודעת האחד
    הינה התודעה האבולוציונית הבאה של המין האנושי. בתפיסה זו אנו מבינים, יודעים ומיישמים את \"ואהבת לרעך כמוך\".
    מדריך כיצד להיכנס לתודעה זו - ניתן לי בתקשור על ידי מורי הרוחני - רבי עקיבא.
    הספר שנכתב בהשראתו ואיתו הינו: \"תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא\", ובו כלים רבים להתמרה עצמית, לריפוי, להעצמה אישית ופלנטרית.

    חומרים נוספים באתר הבית שלי: www.lotuscenter.co.il

    בברכת \"ואהבת לרעך כמוך\",
    אילנה בהט

    עצלנות - מחלה, סימפטום או אופי? (לכל העצלנים וגם ללא..)

    12 תגובות   יום שלישי, 12/8/08, 07:40

    עצלנות - מחלה, סמפטום או אופי?

     

    צריכים תירוצים מדוע אתם עצלנים? אלו אינם תירוצים אלא סיבות אמיתיות:

    רוחניות, אנרגטיות,נפשיות ופיסיות...

    אם לא תתעצלו לקרוא את הכתבה שלפניכם, תגלו עובדות חדשות

    שתאפשרנה לכם לשנות את המצב ולהבינו. מוזמנים...      


    האם אתה חושב עצמך לעצלן?
    האם אתה מתעצל באופן קבוע, בנושאים רבים או בתחום אחד?
    האם אחרים חושבים ואומרים לך שאתה עצלן?
    האם אתה מקבל את העצלנות שלך כעובדה

    שאין לשנותה ומשלים איתה, או שכועס על עצמך בגינה?
    האם עצלנות של אנשים אחרים מעצבנת אותך
    ?

    א ם לא תתעצלו לקרוא את הכתבה שלפניכם, תבינו דברים חדשים על עצמכם...

    ויתכן ותוכלו לשנותם...

       יקום מי שלא חשב עצמו פעם לעצלן, או לפחות למתעצל בנושא מסוים.
    לא קמת? משהו מיוחד אצלך. יתכן שהדימוי העצמי שלך מאוד טוב, אתה שופע ביטחון,

    אתה מקבל עצמך כמו שאתה, על כל היתרונות והחסרונות שלך

    (ואולי אתה בכלל לא חושב שיש לך חסרונות ואתה מושלם), אתה מאוד אנרגטי,

    אתה פשוט אוהב ל ע ש ו ת דברים. אין ספק שיש לך משמעת עצמית של ברזל.

       רוב האנשים מכירים את התופעה שנקראת "עצלנות" על בשרם. הם חוו אותה,

    בניגוד לרצונם כמובן. אפשר שהם רואים אותה על אנשים אחרים בסביבתם הקרובה:

    בני זוג, ילדים, חברים לעבודה, בעלי מקצוע ועוד.

       ישנם אנשים שמגדירים עצמם כ"עצלנים מושבעים".

    אין להם כוח וחשק לעשות דברים שהם חושבים שנחוץ להם לעשותם.

    מצד אחד - הם רוצים לעשות את הדבר שלגביו הם מתעצלים.

    הם חושבים ש"חשוב", "הכרחי", "נחוץ" שיבצעו אותו.

    ברם, משהו בתוכם מתנגד לעשייה.

    הם נלחמים בתוך עצמם ועם עצמם.

    ומה קורה כשאתה חצוי ברצון שלך? קודם כל, הרצון אינו חזק, אינו יציב ואולי גם...

    אינו קיים בכלל.

    אתה מאבד אנרגיית חיים רבה שהייתה נחוצה לך לביצוע המטלה.

    אתה משקיע אותה במלחמה עם עצמך ובמלחמה כזאת? אין מנצחים!

    אצל אנשים שמגדירים עצמם כ"עצלנים", על פי רוב הצד המנצח הוא זה שמושך לכיוון

    של: "שב בשקט ואל תעשה, מקסימום תסבול קצת מרגשות אשם, מתסכול,

    ביקורת עצמית וכעס שלך על עצמך או של אנשים אחרים עליך".

     

       ישנם אנשים שמשלימים עם כך שהם עצלנים ואף מגדירים את עצמם ככאלו.

    כאחת מתכונות האופי שלהם הם ימנו את העצלנות.

    אנשים אחרים יבקרו את עצמם על תכונה בלתי רצויה זו.

    הם ימעיטו בערך עצמם על היותם עצלנים, יפתחו תסכולים,

    כעסים על עצמם ועל אנשים אחרים מבחוץ שגורמים להם להרגיש כך עם עצמם.

    יתכן שהם יהפכו לתבוסתניים ולא ינסו לעשות דברים

    שהם רוצים לעשות מיוזמתם החופשית.

    הם פשוט ירימו ידיים, יוותרו וייאנחו: "הייתי רוצה אבל...אני עצלן מידי".

       ישנם גם אנשים שאינם חושבים על עצמם כעל עצלנים. להיפך.

    הם אנשים חרוצים, ממושמעים, מלאי נחישות ומשמעת פנימית עזה.

    הם מבצעים תמיד את כל המטלות שלהם. בין אם ברצון, ובין אם מתוך הכרח.

    הם אינם מוותרים לעצמם במאום.

     

       לעומת זאת, הם מביטים באנשים אחרים שאינם מתנהגים כמותם וכועסים עליהם.

    בין אם בסתר לבם, מבקרים, שופטים וגם סולדים מהתופעה הנגלית לפניהם במערומיה.

    לעתים הם גם יירו חיצי רעל מדרבנים, אולי מתוך כוונה טובה ואולי למען עצמם,

    כלפי העצלן הסורר הלוקה בתוכנת אופי קשה, לדעתם.

     

       כמובן שיש גם אנשים שרואים תופעה של עצלנות לגבי מישהו אחר ולא יאמרו דבר

    ואף יקבלו אותה ואת האדם כמות שהוא.

    הם אינם הרוב, יש לציין.

    אם התמזל מזלכם להיות מאותם אנשים שפשוט מקבלים את הזולת

    ללא ביקורת ושיפוטיות, וכן את עצמכם - אשרכם.

       מסתבר כי העצלנות אינה תכונת אופי נלוזה.

    אינה קשורה לכוח רצון חלש, בהכרח, אלא יש לה סיבות נוספות:
    אנרגטיות, רוחניות, פיסיות, נפשיות.

    אם נגדיר במדויק את התופעה של עצלנות, של אדם שמתעצל - הרי שנראה כי יש לפנינו

    אדם שרוצה לעשות משהו. יותר נכון שחושב ומרגיש שעליו לבצע משהו ולהוציאו לפועל.

    העצלנות לא הייתה באה לידי ביטוי אלמלא היו שני כוחות פנימיים שמעורבים בה:

    מצד אחד - מחשבה שצריך לעשות משהו. ומצד שני - מחשבה שאני לא מסוגל,

    לא יכול, לא באמת רוצה. האדם נקרע מבפנים ומאבד אנרגיה.

       לכל בני האדם ישנה מערכת אנרגטית שמורכבת מההילה,

    המעטפת החיצונית שעשויה מחומר אתרי שקוף,

    ומצ`אקרות - מרכזים פנימיים בהם זורמת אנרגיית החיים.

    הזרימה של אנרגיית החיים אחראית לתפקודי האדם בכל המישורים:

    פיסי, רגשי, מנטאלי, רוחני.
    כאשר, מסיבות שונות נוצרת ח ס י מ ה באחד ממרכזי האנרגיה,

    האנרגיה נתקעת ואינה יכולה לזרום.

    הדבר משפיע על חיוניות ועל חשיבה חיובית.

    כאשר החסימה הינה לטווח ארוך, נוצרות בעיות במישור הפיסי (כאבים, מחלות),

    הרגשי, המנטאלי (צורת החשיבה הופכת להיות פסימית ושלילית), והרוחני.

     

       עשייה קשורה לצ`אקרת הבסיס, המרכז האנרגטי שאחראי על הגשמה ועשייה פיסית.
    כאשר המרכז הזה נחסם, האדם מרגיש חולשה, עייפות, חולי, ריחוף וניתוק מהמציאות,

    או פשוט קושי לבצע מטלות יומיומית. לא בהכרח אמורים להיות כל הסימפטומים

    שצוינו לעיל.

    הדבר תלוי במשך הזמן של החסימה (שעות, ימים, חודשים, שנים).

    יש לציין כי לעתים אדם נולד עם חסימה בצ`אקרת הבסיס, או בכל צ`אקרה אחרת.
    אנשים אלו מוגדרים, אם התופעה מתמשכת, כ"בלתי מעשיים", "אסטרונאוטים",

    "עצלנים" וכדומה. ובעצם, יש להם קושי ממשי בעשייה. לעתים קרובות גם בפרנסה.

    אם וכאשר צ`אקרת הבסיס תיפתח - תשתחרר בתוכם אנרגיית החיים ותאפשר להם

    לבצע בקלות רבה את שברצונם לעשותו.
    (*על דרכים לפתיחת הצ`אקרות בכתבה אחרת).

     

       ברפואה הסינית מדובר על יסודות שמרכיבים את כדור הארץ וגם את גוף האדם.
    אש, אוויר, מים, אדמה, מתכת,עץ.
    עצלנות הינה חוסר ביסוד הדינאמי - א ש.
    כאשר מתחברים אל היסוד הזה מרגישים כי "המנוע הפנימי" ניצת לחיים

    ומתעוררות אנרגיות חיים של ביצוע ועשייה מתוך התלהבות וקלות.

    עודף ביסוד אש גם הוא אינו רצוי משום שהוא גורם לתחושות של היפראקטיביות

    (לעתים זה נחוץ, לספורטאים, בחדר כושר, ללוחמים ועוד), חוסר מנוחה ואולי עצבנות.
    עודף וחוסר כאחד אינו רצוי וחשוב האיזון הפנימי.

     

       סיבה נוספת לעצלנות יכולה לנבוע מרגש של פ ח ד.

    אפשר שהפחד הינו מוסווה ובלתי מודע.

    אפשר לכנותו "פחד עצלנותי".

    ברגע שנכיר בפני עצמנו כי אפשר וזו הסיבה לאי העשייה שלנו,

    נקלף את מעטה הטיוח של עצמנו, נוכל לבחור כיצד להתמודד עם הפחד.

    נחשוב האם ניתן לפחד במקרה הזה לנווט ולהכריע בהחלטתנו,

    או שמא נתגבר על הפחד, נהפכו לדחף ונפעל למרות שהוא קיים.

    יתכן שדרך העשייה וההתגברות הפחד יתפוגג מאליו.

    חשוב שנדע את האמת לגבי הכוחות הפנימיים המניעים או עוצרים אותנו בחיינו.

     

       פחדים יכולים להיות גם בלתי מודעים. אפר שהם נמצאים

    בתת - המודע שלנו.

    אלו אמונות שליליות שמקורן בהתנסויות בעברנו.

    אפשר בחיים האלו, אפשר שהושפענו מהורינו ומסביבתנו, ויתכן ומקורם בחיים קודמים.

    פחדים כאלו יכולים להיות, בין היתר: פחד להיות נשלט "שלא יגידו לי מה לעשות",

    "להרגיש כמו עבד". פחד להתמודד עם משהו בלתי נעים משום שבעברנו

    זה גרם לנו לסבל ואולי גם למוות טראומתי. ישנם פחדים רבים נוספים.

    חלקם ישמעו לנו גם לא הגיוניים: פחד מהצלחה, פחד ממימוש עצמי,

    פחד לסיים תהליכים, ועוד...

     

       כדי להגיע אל שורש הפחדים אפשר לבצע רגרסיה לחיים קודמים,

    התחברות לתת המודע על ידי היפנוזה או דמיון מודרך,

    או להגיע למטפל שיכול לעשות זאת באמצעים אחרים.

     

       כדי לחשוף את הפחדים, כדי להבין מדוע אנו מתעצלים לעשות משהו - נוכל גם

    להבין מהו הרווח המשני שאנו מפיקים מאי-העשייה.

    האם יש לנו פחד מכישלון? האם, לחילופין יש לנו פחד מפני הצלחה?

    האם אנו מפחדים מהתוצאה הסופית?
    לכל בעיה ישנם רווחים משניים.

     

       אנשים רבים מחוברים להיגיון שלהם ששולט בהם על ידי משפטים כמו:

    "אני חייב", "אני צריך" וזה גורם להם לתחושת אי-נעימות,

    לאבד חופש הבחירה שלהם.

    עלינו להבין כי יש לנו שני חלקי מוח עיקריים:

    האונה השמאלית - שההיגיון שולט בה,

    והאונה הימנית - היצירתית, אמנותית, אינטואיטיבית.
    במקרה של עצלנות אפשר שהחלק האינטואיטיבי שלנו,

    שאנו לא מספיק מאפשרים לו את חופש הביטוי צועק לנו: לא עכשיו! לא כדאי! וכדומה.
    עלינו ללמוד להקשיב לאינטואיציה ולכבד את כל החלקים שבתוכנו,

    כולל אלו שרוצים חופש ומנוחה.

    כדאי ומומלץ לנו להחליף את הדיבור הפנימי הנוקשה שלנו,

    המלא כל כך אילוצים בשיחה יותר נינוחה.

    להתחבר לחופש הבחירה ולעוצמה ולהצהיר:"אני בוחר", לא "אני חייב".
    עלינו לזכור כי אנחנו לא חייבים לעבוד כל הזמן כדי "לא להיות עצלנים",

    כדי לרצות מישהו - את עצמנו או אנשים אחרים.

    מזמן יצאנו מעבדות - לחירות. לפחות זה מה שאנו אמורים היינו לעשות.
    מותר לנו לנוח, מותר לנו להתבטל, מותר לנו לעשות "דברים לא חשובים",

    דברים שהנפש שלנו מבקשת לעשותם.

    הדבר יגרום להשראה להגיע אלינו לעתים תכופות יותר.

     

       נאמר שיש לפנינו מטלה שחשוב ונחוץ לנו שנעשה אותה בפרק זמן מסוים וקבוע מראש.

    אנו מתעצלים וסובלים עקב כך.

    אפשר לבקש מאנרגיה מתאימה להגיע ולהתחבר אליה.


    התהליך: "אני קורא/ת לאנרגיית ביצוע, מעשיות, סדר להגיע ולהיכנס אלי כאן ועכשיו!"

     

    אתם לוקחים נשימה עמוקה מהאף.

    מחזיקים מעט בבטן ומשחררים דרך הפה באיטיות ובחוזקה.

    עשו זאת שלוש פעמים.
    כ ע ת הרגישו בזרימת האנרגיה או דמיינו אותה.

    ד ע ו כי האנרגיה מגיעה והיא בדרך.

    בזמן הנכון, אולי מיידית ואולי בעוד כמה שעות או ימים,

    תחושו אותה ולפתע תמצאו עצמכם מבצעים את המטלה בקלות, יעילות ובהנאה.

    תוכלו גם לצחוק עם עצמכם ולומר: "זה לא אני, זו האנרגיה".

    זה עובד אצלי ולכן אין סיבה שזה לא יעבוד אצלכם.

     

       אם יש לכם ספק שזה יעבוד, דעו כי ספק הוא פסק של אמונה ועליכם להתחבר,

    באותו אופן, לאנרגיית אמונה.

     

       דעו כי יש לכם הכוח לשנות את הלא רצוי במקרה הזה.

    לעתים מומלץ לפנות לגורמים חיצוניים שיחברו אתכם לאנרגיית החיים.
    הכול זו אנרגיה!
    ***
    מי שלא התעצל לקרוא עד כאן - הרוויח!

     חיוך

    (c)

    כותבת המאמר: אילנה בהט, מורה רוחנית, סופרת,מטפלת אנרגטית,

    מתמחה בזיהוי פחדים ואמונות שליליות - ובהתמרתן בעזרת מלאכי הקארמה,

      יוצרת הדיסקים לריפוי "חיבור להיכל הנשמה",

    "מלאך החלומות" (לילדים)
    מחברת ספרי המודעות:
    "שחר עלות התודעה- מפתחות להארה אישית ופלניטרית",
    "שער להתקדשות - יצירה מודעת".
    "אי-שם באי אפשר - אגדה אמיתית על דמיון", אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2006.

    "תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא", אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2008

     תודעת האור - אלכימיה של נשמה, אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2010
    ,http://www.lotuscenter.co.il

     

    בקרוב ספר חדש מסדרת התודעה!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/4/11 14:54:
      תודה תודה לכל המגיבים והמגיבות.... הממממ כנראה אני התעצלתי להיכנס ולקרוא את התגובות, היתכן, האפשרי? סליחה ומחילה. ואני סולחת לעצמי ובהקדם אתייחס לכל אחד. עדיף לעלוץ ולא להתעצל עדיף להיות מתחת לעץ ולשבת בצל ולא להתעצל.... יום מופלא וקסום שפע אהבה וברכה אילאנה (מבטאים: אילנה. אילנה. אילנה!!!!!(: )
        4/4/11 22:27:
      אילאנה יקירה, מקווה שאף פעם לא אתעצל לקרא אותך....
        4/4/11 20:11:
      אילאנה, הפוסט שלך מעניין ומלמד. ועכשיו בלי תירוצים- לעבודה!! חג שמח!
        4/4/11 19:47:
      עצלנות לעיתים נרכשת משעמום. אז זה לא ענין של אופי דווקא אלא חוסר עשיה או שימת מטרה.
        13/8/08 20:52:

      תודה לכל המגיבים

      ולכל מעניקי הכוכבים.

       תמים

       

      אהבה ואור,

      אילנה 

        12/8/08 22:56:

      אהבתי, אילנה *

      ספק הוא פסק של אמונה

        12/8/08 22:02:


      את פשוט נפלאה.

      ותודה על התרגיל בסיום.

       

      באהבה

      עופרה

        12/8/08 18:33:


      אילנוצ'קה החרוצה...

      מצטערת שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע -

      לא, לא מעצלנות..חחח

      פשוט לקח לי שלושה ימים לקרוא את הפוסט הארוך הזה...

      כולי מזיעה ותשושה, פרקתי את הכוכב מסלי, והלכתי לנפוש מהמאמץ..

      אלומה

        12/8/08 08:17:


      פוסט מעניין

      אין אדם שבשלב כלשהו בחייו לא חש עצלות

      אם היא לא תמידית,לא נורא!

      גם אני חשה זאת

      במיוחד בימים שבהם אני מרוקנת אנרגטית

      מצב רוחי ירוד ואין חשק לעשיה.

      אז מתמלאים באנרגיה טובה

      הכוחות שבים

      והופ העצלות הובסהחיוך

        12/8/08 08:03:

      אילנה..יופי של אתר רק הצצתי אחזור לעיון מעמיק יותרחיוך
        12/8/08 07:54:

       

      אני מודה ומתוודה יש בי לפעמים מידה של עצלנות דווקא כלפי עצמי

      לאחרים אני ממש לא עצלנית חיוך

      יום טוב

        12/8/08 07:52:


      צודקת אילנה,

      מאוד אמיתי ונכון. כשלי יש חסימה אני קוראת ספרים או פוסטים ,רואה אמנות ושוב נדלקת..

      תודה רחל

      ארכיון