יואב, הבן שלי, יהיה בן 12 בעוד חודשיים. בחודש הבא, הוא יסע לגרמניה לטיול שורשים שעורכות רעייתי וחמותי. בתכנון הטיול, יבקרו גם במחנה ריכוז והשמדה - דכאו.

חשבתי, שכדאי שילמד את נושא השואה כאן, ב"יד ושם" כהכנה לביקור בגרמניה. לפני שבועיים, נסענו יואב ואני לירושלים.
ביקרתי שם מספר פעמים בעבר, אך לצערי הגדול, לא ביקרתי בשנים האחרונות. המקום השתנה מאוד. אומנם יפה אך אותי קצת אכזב. הגענו לשם עם הפתיחה בשעה 09:00 בבוקר. הזמנו סיור שנערך מדי יום בשעה 11:00 בבוקר. בזמן שנותר, טיילנו במתחם. שדרת חסידי אומות העולם, היכל השמות, יד לילד, אוהל יזכור, מרכז הלמידה וכל האתרים המצויינים במפת האתר. ניסיתי להכניס את יואב קצת לאווירה שליוותה אותי בפעמים הקודמות שביקרתי שם. לא ציפיתי ליותר מדי. אני מבין שילד בן 12 לא מסוגל להכיל את כל התמונה. אני לא יכול. איך הוא יוכל?

נכנסנו לאוהל יזכור. אני זוכר את האולם כמקום המשרה אווירת אבל והשתתפות בבצער הנספים. לצערי, היה שומר בכניסה ששוחח בטלפון בעוד דלתות האולם פתוחות לרווחה ואור רב נכנס פנימה. אני זוכר את הרגשת האבל בפעמים הקודמות שלי. חושך מסביב. נר התמיד דולק ומאיר את שמות מחנות הריכוז וההשמדה. לוח האבן הגדול המשמש כמצבה לאפר יהודים שהובא ממחנות המוות.
ניסיתי לתת ליואב קצת מההרגשה ומהחוויות שלי בביקורים שם. יואב ילד בוגר ונראה לי שמעט מכל זה, אכן נגע בו. בשעה 11:00 הצטרפנו לסיור המודרך. קיבלנו אוזניות אישיות וצעדנו פנימה אחרי מדריכה. שמענו הסברים יפים על מבנה המוזיאון החדש שעוצב ע"י ספדי. נכנסנו למוזיאון ומיד, פינו בקטעי סרטים מהתקופה שנערכו בצורה מעניינת מאוד. התחלנו ללכת במוזיאון בין המוצגים השונים. סופגים את התקופה והחיים לפני מלחמת העולם. בשלב מסויים, עזבנו את הקבוצה כי חשתי שקשה ליואב. המשכנו יחד כשאני מנסה להסביר לו מה שאי אפשר להבין. איך בוצע רצח עם כזה. יש שםדגם של מחנה השמדה ובו רואים את המסלול שעברו הנרצחים ועד המשרפות. יואב התעכב שם ושאל הרבה שאלות. המשכנו הלאה עד שהגענו לסיום המלחמה.
יצאנו מ"יד ושם". יואב ביקש שאקנה לו סיכה של המקום. קניתי לו והוא קיבל אותה במעטפה עם הלוגו של "יד ושם". זה ריגש אותו מאוד.
משם, יצאנו וטיפסנו להר הרצל. הסתובבנו בין קבריהם של גדולי האומה. המשך ישיר ל"יד ושם". שם, ניסו להשמיד עם וכאן, יואב ראה איך העם צמח. הרוגי המחתרות, נשיאים וראשי ממשלה, גדולי האומה. גאווה אמיתית.
יצאנו משם והחלטנו לבקר בשוק מחנה יהודה כדי לקנות דברים שלא מוצאים בסופר.

אני מאוד אוהב את שוק מחנה יהודה. בצעירותי, ביקרתי בו הרבה ואף ידעתי היכן לקנות כל דבר. היכן השוק העירקי, הכורדי, הפרסי, המרוקאי....    הסתובבנו בשוק היפה הזה. קנינו פה ושם וגם אכלנו ושתינו דברים שיש רק במחנה יהודה.

חזרנו הביתה כשיואב ישן כל הדרך באוטובוס. אני מקווה שבזמן השינה, קצת עיכל את מה שראה ב"יד ושם" ובהר הרצל.