אני פוסעת על ורדים צבעוניים. פתאום אני יודעת לשיר ולרקוד, פתאום אני רואה הכל ורוד אבל...... אתה שוב מופיע במחשבות. נגלה לעיניי כשאני לא מוכנה והכאב החד הזה מפלח את ליבי וגורם לי להתעצב. אני נזכרת ברגעים הקסומים שלנו, במבט שלך, בנגיעות, בנשימות ומשהו מושך אותי חזרה אני נאבקת ומצליחה איך שהוא להתרומם.
אני יודעת שהאהבה העכשוית טובה לי ונכונה לי, אבל אתה אתה צץ כל הזמן וזכרונות כואבים ויפים עוטפים אותי אל חיקם ואז זה מגיע.... הדמעות, הגעגוע....
שוב מוצאת את עצמי נאבקת.
|