היום בשיחה שלי עם המאמנת שלי, שיתפתי אותה בכך שהצלחנו למצוא את הבית שרצינו. אנחנו כבר חודשיים יודעים שאנחנו עומדים לעזוב את הבית שאנחנו גרים בו. חוזה השכירות הסתיים, בעל הבית שלנו החליט להעלות את השכירות באופן ממש משמעותי, ואנחנו יצאנו לחפש אנרגיות חדשות. חודשיים של חיפושים אינטסיביים, עליות, מורדות, רגעים של מתח, רגעים של הפוגה, רגעים של דמעות, רגעים של תסכול, רגעים של דאגה, רגעים של תקווה ורגעים של אמונה, כולם הסתכמו לרגע אחד שבו פגשנו את הבית שבו אנחנו רוצים לגור. זה שמצאנו בית לגור בו היה רק אחד מהדברים שקרו לי בזמן האחרון. התכוננתי לשתף אותה, את המאמנת שלי בעוד כמה התרחשויות... אך היא נעצרה. בשיתוף הזה. כמו אמריקאית טובה היא צהלה, שמחה והתלהבה עד עמקי נשמתה בשבילי, ואז היא שאלה אותי: "איך היית מתארת את המפתחות שלך להצלחה? מה איפשר לך להצליח?" הדבר הראשון שעלה לי זה שלא ידעתי שהמאמנת שלי היא גם קוראת מחשבות... למה? משום שהתכנון שלי היה להשתמש באימון היום כדי לבחון מי אני צריכה להיות כדי להיות מאמנת מצליחה, או מה יאפשר לי להיות מאמנת מצליחה... זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש, החיבורים, הסנכרון והחוסר מקריות.... מבינה שכבר בתחילת האימון אני עומדת לגעת בנושא המשמעותי שעליו אני מתאמנת - הצלחה, סקרתי את כל החודשיים האחרונים וניסיתי להזכר - מה באמת איפשר את ההצלחה שלי? מה היה המפתח או המפתחות להצלחה? והנה מה שראיתי: קודם כל הגדרתי לעצמי מה אני רוצה, מה חשוב לי, איך אני רוצה שההצלחה שלי תראה. לצורך הדוגמא, הגדרתי מה אני רוצה בבית שאני מחפשת, מה חשוב לי בו ואיך אני רוצה שהוא יראה - שיהיו בו לפחות 4 ומקסימום 5 חדרים, שהוא יהיה מואר, ושתהיה לו גינה, שיהיה בו מקום לכלב שלנו ושהוא יהיה במרחק הליכה מאיפה שאנחנו גרים עכשיו. שהאנרגיות שבו יהיו טובות, שיהיה לי מקום לעבוד וליצור, שיהיה בו מרחב לנשימה, הזדמנות לשקט ומקום לאהבה. הדבר השני זה שהייתי מוכנה ופתוחה כל הזמן לבחון מחדש, לחדד, לדייק, למקד את ההגדרה שלי. כל כמה זמן התבוננתי עליה, בחנתי אותה עד כמה היא מדוייקת, עד כמה היא בדיוק מה שאני רוצה, עד כמה היא משרתת אותי, עד כמה היא באמת מה שאני רוצה. ואם ראיתי משהו חדש - שיניתי. הדבר השלישי היה מדיטציה. כל יום הקפדתי לעשות מדיטציה, לבקש את הבקשה שלי, לדמיין את עצמי משיגה את מה שאני רוצה. בהתחלה זה היה כמו לראות את עצמי בסרט וזה הרגיש קצת מחוץ לעצמי. עם הזמן והתרגול זה הפך להיות יותר ויותר מוחשי וממשי. ממש יכולתי להרגיש את התחושות והרגשות - איך זה יהיה כשנמצא את הבית, איך זה יהיה לחתום על החוזה, איך זה יהיה לגור בבית הזה. וברכתי. כל יום. את עצמי, את בעלי הדירות, את היקום. ובכל פעם כשהרגשתי שמציף אותי תסכול או ייאוש - ברכתי. הדבר הרביעי הוא האמונה. האמונה שזה יקרה וזה אפשרי. כל מי שהיה סביבנו נתן לנו להבין שבמחירי השכירויות בסביבה שלנו - אין סיכוי שנשיג את מה שאנחנו רוצים. אפילו אני מידי פעם איבדתי את האמונה ונסחפתי לחשוב שאולי זה באמת חסר סיכוי. ובכל פעם שזה קרה, החזרתי את עצמי חזרה ואמרתי לעצמי שזה יקרה, שזה אפשרי, שרק אני יוצרת את המציאות שלי. שיש סיכוי. לפעמים זה דרש אומץ, לפעמים זה דרש להרפות מהאחיזה, לפעמים זה דרש להתעלם מהערות של אחרים, לפעמים זה דרש להשתיק את הדאגות שלי. הדבר החמישי הוא לפעול במתאם לאמונה ולרצון. זה לא שרק עשיתי מדיטציה, הזמנתי את המציאות שאני רוצה לעצמי וחיכיתי לטוב. פעלתי, באופן כזה ששירת את מה שרציתי להשיג - עברתי יום יום על כל לוחות האינטרנט, התקשרתי לבעלי בתים, דיברתי עם כל מי שאני מכירה שאני מחפשת בית, יצאתי לראות בתים. כלומר את האמונה והבקשה - תרגמתי לפעולות. וכשהרגשתי שזה מציף אותי ומסית אותי מדברים אחרים - פשוט הנחתי לזה. עשיתי בדיוק את ההפך - הלכתי לישון, שמעתי מוזיקה, קראתי ספר, עד שהרגשתי שוב נינוחה ובטוחה כדי לחזור ולפעול. כך למשל, במקרה לגמרי, ראיתי את המודעה שפירסמה את הבית שחיכה לנו. קבעתי זמן - עד מתי אני רוצה להשיג את הדבר הזה שאני מבקשת. וכשאמרתי לעצמי -עד יום שישי ב 17:00 אנחנו מוצאים את הבית שלנו - כך אכן קרה. היו פעמים שקבעתי זמן ולא קרה כלום. במקום להתמרמר ולכעוס, פשוט אמרתי לעצמי שכנראה עוד לא הגיע הזמן המתאים, שכנראה הבית שלנו עוד לא הופיע. והדבר האחרון והכי חשוב: כשהגדרתי לעצמי מה אני רוצה ומה חשוב לי, הגדרתי גם מה זה יאפשר לי להיות, אם יהיה לי את הבית הזה: שקטה, רגועה, יצירתית, שמחה, מחייכת. ואז התחלתי לעשות דברים שיאפשרו לי כבר להיות כזו, עוד לפני שהבית עצמו הגיע. חזרתי לצייר, יצאנו כל המשפחה יחד לים, יצרתי מחדש סדר ארגון ותכנון בחיי, חזרתי לבשל, הקשבתי למוזיקה נעימה ומרגיעה, חזרתי לכתוב...
והבית, הוא אכן הגיע. במלוא הדרו. ממש לא כמו שדימיינתי אבל בדיוק כמו שביקשתי. 4 חדרים, החמישי הוא מחסן, עם מרפסת גדולה, מלא באור, אנרגיות נעימות, שקטות, ברחוב שקט, עם גינה שאינה שלנו אך אנחנו יכולים לעשות בה לפעמים שימוש, עם מקום מעולה לכלב שלנו ובמרחק הליכה מהיכן שאנחנו גרים עכשיו. והמחיר..היינו צריכים להיות מעט גמישים. ממש מעט... עכשיו. אני יודעת מהם המפתחות להצלחה שלי וכל מה שנותר לי הוא להפעיל אותם גם בתחום העסקי:
|