יצאתי למאה דייטים ואין אף אחד שאני רוצה. 

במפגש הראשון אמרה לי שנמאס לה להכיר כל הזמן את הבחורים שלא עושים לה את זה. היא יוצאת לפחות לשלוש דייטים בשבוע, אבל אחרי הפגישה הראשונה אף פעם אין המשך. זה לא שהיא רוצה ולא רוצים אותה, אלא שהבחורים שהיא פוגשת לא עושים לה את זה.  

"את רוצה בן זוג?" שאלתי. "כן מאוד" ענתה. וכך התחלנו את המסע המשותף שלנו. בהתחלה בדקנו קשרים מהעבר כדי להבין למה אף קשר לא נדבק. הסתבר שרינת מאבדת עניין כבר בתחילת הדייט הראשון. אך ממשיכה בכל זאת כדי שלא יגידו שהיא לא מנסה. ניסינו לבדוק יחד מה חוסם אותה מלהמשיך ולהתקדם בקשר?

היא סקרה את כל הקשרים המשמעותיים שהיו לה בעבר (היו מעטים כאלה) וניסתה למצוא דפוס אופייני אך לא מצאה. שאלתי הרבה שאלות משמעותיות אך שום דבר לא הביא את התשובה.

שאילת שאלות היא כלי מאוד משמעותי באימון, הוא לרוב עובד על הצד השמאלי של המוח, הקוגניטיבי, אך שלמתאמן אין את התשובות אני משלבת באימון כלים יצירתיים, כאלה שמפעילים את הצד הימני של המוח.

שאלתי את רינת אם עברה פעם דמיון מודרך, רינת טענה שאף פעם לא ושהיא לא ממש מתחברת לזה. מכיוון שבאימון אנחנו מפעילים שרירים לא מוכרים ביקשתי ממנה שננסה ואם זה לא ילך נחשוב על משהו אחר. 

תהליך הדמיון המודרך מתחיל מהתמקדות בנשימות תוך כדי השתחררות והרפיה, כשהאדם נינוח הוא בדר"כ מוכן ללכת בשבילי הדמיון שלו. 

בדמיון המודרך רינת ראתה את עצמה הולכת על חוף הים, מקום רגוע פסטורלי עם נוף יפהפה. היא ראתה בקתות עץ קטנות עם ערסלים. הנחיתי את רינת למצוא, מאחורי אחת הבקתות, תיבת קסמים, ואכן, היא מצאה תיבה עתיקה, מגולפת מעץ. ביקשתי ממנה לפתוח את התיבה ולראות מה יש בתוכה. רינת מצאה שם תמונה של גבר. ביקשתי ממנה לתאר את הגבר שבתמונה "שזוף, עניים כחולות יפות עמו הים, חטוב, ושרירי, גבוה אבל לא מאוד, בסביבות 180  ס"מ, שערו שחור חלק, שיניים לבנות וחיוך מקסים". 

שהסתיים הדמיון המודרך אמרה לי רינת: "כך בדיוק אני רואה את בן הזוג שלי". ביקשתי ממנה לכתוב לפעם הבאה תיאור של בן הזוג שהיא מאחלת לעצמה מעבר לפאן החיצוני.
לקראת המפגש הבא שלחה לי במייל את התיאור: "חשוב לי שהוא יהיה משכיל, שיעבוד בעבודה שתכבד אותו, שיהיה שאפתן ולא קמצן, ושיהיו לו ערכים".

בפגישה שאלתי "האם תמונת הזוגיות נראית לך שלמה כעת?". רינת לא היתה בטוחה. שאלתי אותה איך הזוגיות של ההורים שלה בעיניה, והיא אמרה הם לא אנשים פשוטים כל אחד בפני עצמו, אך יש להם זוגיות נפלאה. שאלתי, האם היא מוכנה לשאול אותם מה הם חיפשו ומצאו האחד בשני ומה היא זוגיות עבורם. רינת אמרה שאומנם יחסיה עם ההורים טובים ופתוחים אך היא לא בטוחה שתצליח לדבר איתם על נושא כל כך אישי. הזכרתי לה שבאימון אנחנו מאתגרים את עצמנו לעשות את הלא רגיל שלנו.  

בפגישה הבאה סיפרה "שוחחתי עם הורי עכשיו אני יודעת מה חסר לי בתמונת הזוגיות שציירתי. בכלל לא התייחסתי לקשר ביני לבינו. כשהורי סיפרו לי מה חיבר ביניהם בתחילת הקשר, שמתי לב שלא היה בדיבור שלהם תיאור תכונות או מאפיינים, חיצוניים או פנימיים, אלא הרבה דגש על הקשר ? החיבור הרגשי ביניהם, החיבה ההדדית, ההערכה הגבוהה אחד לשני, הסבלנות של אבא לאמא, והקבלה שלה אותו, למרות ששניהם אנשים שונים"
בעקבות השיחה עם הוריה רינת הפכה מודעת יותר לצרכים האמיתיים שלה. היא הבינה שהדימוי שהחזיקה של בן זוג היה "בן זוג מושלם"- סוג של מעטפת שאין בה תוכן ורגשות.

היא אמרה לי ש"הדבר שהכי חשוב לי בזוגיות שלי הוא שבן הזוג שלי יקבל אותי כפי שאני ושיאהב אותי. שיהיה החבר הכי טוב שלי, שתהיה משיכה וסקס מצוין, שנוכל לדבר על הכל, שיהיה מקום לזוגיות אבל גם מרחב לכל אחד בנפרד, אני לא מתפשרת על מי יהיה בן הזוג שלי, פשוט הבנתי שמה שחשוב לי יותר זה שיהיה לי טוב בזוגיות וטוב עם בן הזוג".

חודש אחרי סיום האימון קיבלתי מייל מרינת בו כתבה שלפני שבועיים פגשה בחור שנראה בדיוק כמו בחלום אך אחרי שיחה של שעתיים הבינה שהוא לא הבן זוג שהיא מחפשת המראה החיצוני חשוב לה אך יש עוד דברים שהיא יודעת היום שחשובים גם. יום אחכ פנה אליה בחור באינטרנט הם נפגשו ודיברו עד שעה ממש מאוחרת בלילה, ומאז הם נפגשים כמעט כל יום. היא לא יודעת אם זה הבחור שאיתו היא תבנה זוגיות כמו שהיא חולמת, עדיין מוקדם לנבא, אך הוא פשוט נפלא. 

לפגישת אימון ראשונה  

                                                         ויקי שלום

                                                     0502552372