אני מקבל לא מעט פניות שתוהות על השיקולים שלפיהם אני בוחר תכנים לחלון הראווה הראשי בקפה וכן למרקר הראשי ומדוריו. הפוסט הזה נועד לשתף אתכם בשיקולים שמנחים אותי, ולאלה מכם שזה חשוב להם - ההצצה לשיקולים האלה עשוייה לסייע. 1. נושא הפוסט/דיון אני מקדם בעיקר פוסטים שעוסקים בנושאים הקשורים לתחומי הסיקור של המרקר: הייטק ואינטרנט, שוק ההון, דין וחשבון, נדל"ן, פרסום ומדיה, צרכנות, קריירה וכו'. במקרים מסויימים אני חורג מהכלל הזה אם אני חושב שהפוסט/דיון מעניינים מאוד למרות שאינם בנושאים הנ"ל, או משיקולים אחרים, למשל: דיון/פוסט מעניינים ומועילים בענייני גורמה ונושאים "רכים" אחרים בעיקר בסופי שבוע. 2. השקעה ועושר התוכן תוכן אינטרנטי צריך להיות מוצר תוכן לא סטטי כמו טור בעיתון. הבלוג הופך בעיני למעניין יותר אם יש בו למשל: א. וידיאו/תמונה/גרף ממחיש כלשהו. האלמנט הזה יכול להיות קשור ישירות או בעקיפין לנושא - גם אם הוא רק טוויסט או בעל ערך משלים זה נפלא. ב. לינקוקים. זה מעשיר את חווית צריכת התוכן ומשמש כלי מרכזי לסייע לקורא להרחיב את הנקודות שבהן עוסקים אם ירצה בכך בלי לחפש את המידע בעצמו. הנה בלוג שעושה שימוש נפלא בכלים האלה. 3. פרופיל גלוי הקפה הפך לזירה מעניינת בין השאר משום שרבים מהחברים כאן מופיעים בשמם המלא ובתמונתם האמיתית ולא פועלים - כפי שקורה במערכות פורומים למיניהן - תחת כינויים וירטואליים ודמויות אנונימיות. אני מציף רק תכנים שיוצרם מופיע בשמו ובתמונתו - למעט מקרים חריגים ביותר. 4. איכות התוכן כן, זה סעיף טריקי - מאוד. מי שמני לקבוע איכות מהי? ובכן, אף אחד. אבל: אחרי אי אלו שנים של עבודה עיתונאית וניהול מערכות תוכן סביר להניח שרכשתי כלים מסויימים שמאפשרים לי לדוג תוכן ראוי. כשאני אומר ראוי הכוונה היא לא רק ראוי לצריכת התוכן הפרטית וטעמית שלי אלא מה שאני מזהה כראוי ובעל עניין לקהל רחב. כאמור מטרת הפוסט הזה לא לעסוק בשיקוליי אלא לסייע לכם לייעל את דרככם לחשיפה רחבה יותר של התכנים שלכם. חשוב להבהיר: אומנם החלטתי כמדיניות שבחלון הראווה של הקפה במרקר הראשי ובחלון הראשי בהמלצות העורך - נכון יותר להציף תכנים מסוג מסוים, אבל אין בכך חלילה אמירה שאיננו רוצים כאן תכנים אחרים. יש כאן כותבים נפלאים שחלקם זוכים לצפיות אדירות ודירוגים גבוהים, ובצדק, בלי להזדקק לדחיפתנו. הגולשים אומרים את שלהם - וטוב שכך. לידיעתכם, 1. אנחנו עומדים לשכלל את השימוש ביוזר של מערכת הקפה לצורך יצירת זירה מרכזית של הודעות מערכת וכן להצפה קבועה של פוסטים ודיונים מומלצים על ידי המערכת. 2. אנחנו בעיצומו של תהליך איפיון מחדש של עמודי הקהילות והבלוגים הראשיים בקפה כדי שיאפשרו חשיפה רחבה יותר של תכנים לאורך זמן רב יותר ותוך ניווט נוח ויעיל. גם עמוד הקפה הראשי יאופיין מחדש בהמשך. יקח קצת זמן אבל התוצאה תהיה שווה. הערות/הארות/השגות וביקורת בונה - בברכה. |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אדם, אני רואה שעשית שינוי בטקסט, תודה. רק נשאר שם לשנות את הכותרת "זהות לא מסתתרת" ל-"זהות גלויה" ובכך העניין יושלם.
ב"ב
אני לא מפה. אני תוצרת חוץ - כנראה פה טמונה הבעיה ולכן אני לא מצפה מכם להשתנות אבל אני גם נורא אשמח אם לא תנסו לשנות אותי. כל הנושא של הדירוגים, לטעמי, הוא מעט צבוע. בואו נלקק לעורך את התחת ונחלק כוכבים כביכול, כאוות נפשינו. העובדה שאדם אחד (במקרה הזה אדם שוב) מחליט מה חשוב ומה לא חשוב ולפיכך מקדם, או לדידו מציף, תכנים אשר נתפסים בעיניו כראויים ולא עושה כן עם תכנים אחרים. ואכן - יחי האח הגדול. תן לנו בסופי השבוע את מנת הנחת שלנו ואנא נווט את הספינה לחוף מבטחים באמצע השבוע באמצעות בליל אינפורמציה חסר תועלת על כלכלה וביטחון.
מלחמה היא שלום.
חירות היא עבדות.
בערות היא כוח.
סמנו כוכבים אדומים וירוקים כפי שמורה מצפונכם ושיקול דעתכם ולא כפי שמורה העורך.
אדם, למרות דבריך הבאים - "אני מקבל את הערתך בעניין בחירת הביטוי מסתתרים במקום אנונימיים. צ"ל: אנונימיים - וזו בהחלט זכותם המלאה גם אם אני לא מתלהב ממנה" לא חל כל שינוי בטקסט שלמעלה. אם אכן אתה חושב שאני צודק, אנא תקן בהתאם את הטקסט.
תודה,
בילי באד.
קוטקס,
אנחנו מטפלים בזהירות בפרשה הזו.
בלי להכנס לפרטים אומר רק שאיננו יכולים לאפשר עבירות על החוק באתר וחלק מהחומרים שנמחקו היו בגדר לשון הרע. גם אם כועסים מאוד, וגם אם זה מוצדק, אסור לעבור על החוק.
ננסה להביא לסיום הפרשה בדרכים דיפלומטיות ככל האפשר ובמסגרת כללי החוק והתנהגות אנושית.
אדם, בדרך כלל אני לא מתלוננת.
אבל מה שעשיתם לאניה עם מחיקת הפוסט האחרון מאוד לא הוגן.
הייתם צריכים להתריע לפני.
מר שתיים הזה ממרר לה את החיים. שולח ספאמים עליה לכל החברים שלו. חוסם אותה מחדש כל פעם. כמה אפשר לשתוק על זה?
אדם, דבר ראשון, בוא נסכים שזה ממש לא פשוט. זו סוגיה מורכבת שאין להקל בה ראש. גם אם לי או לך יש בה דעה מגובשת.
דבר שני, חלק גדול מהטקסטים אינם ספרותיים כלל ועיקר, אלא דווקא עיתונאיים/פובליציסטים. כך למשל המאמר של דוד בן גוריון שהוא מאמר פובליצסטי, כך קבוצת "המתמטיקה", כך העיתונאי שכתב בשמם של חמישה כותבים שונים. זהות הכותב כעיקרון היא הדבר המשני ביותר, היא חשובה אך ורק במצב של חשד לניגוד עניינים או למניעים זרים, רק אז יש לה חשיבות. הרעיון בגדול הוא, שיש להתייחס לגופם של דברים ולא לגופו של אדם, הרי זה כל הרעיון ה"אתי" שלכם, להימנע מהתקפות אישיות. האנונימיות היא דווקא זו שמאפשרת התנתקות מהאגו לטובת העניין.
כפי שאתה מבין, זה וודאי לא עניין פשוט.
בילי באד.
צחקתי
אבל תודה על ההתייחסות
זה מאוד פשוט:
כאשר מדובר ביצירות ספרותיות - מהסוג שהזכרת בהרחבה וידענות מרשימה, זהותו של האיש לא רק שלעיתים חסרת חשיבות לעניין ההנאה מהטקסט אלא שלפעמים היא אפילו מפריעה.
העיסוק בשאלות מהסוג של "האם היצירה שלך אוטוביוגרפית" הוא עיסוק רכילותי ואין לו ערך.
מכיוון שהטקסטים שאני מדבר עליהם ומקדם אותם הם עסקיים/ייעוציים/עמדתיים בעיקרם - לידיעה בדבר זהות האדם שעומד מאחוריהם יש חשיבות רבה לאופן שבו הקורא צורך את התוכן וליכולת שלו להתייחס אליהם בהתאם.
שוב סליחה מכולם על התגובה הארוכה שלמעלה, אבל הכתוב בה מוכיח שהדברים שכתבת אדם - "האם בעיתון ראית אי פעם כתבה של אנונימי? טור של אנונימי?" הם פשוט מופרכים. כפי שאתה רואה, גדולי הסופרים והעיתונאים אי פעם היו אנונימיים, כולל עיתונאים וכולל את דוד בן גוריון בכבודו ובעצמו!
טענתך ש"שיש ערך גדול יותר לטקסט כאשר שקוף וברור מי עומד מאחוריו. זה מאפשר לקורא פרספקטיבה וסינון על פי מפת האינטרסים של הכותב ועיסוקו" פשוט אינה נכונה בעליל. היא רלבנטית רק כאשר יש חשד שיש איזה אינטרס סמוי של הכותב, אז באמת הזהות יכולה להיות רלבנטית, אבל למעט המקרים האלו, הרי שדווקא הרבה פעמים לטקסט אנונימי יש יותר ערך דווקא בגלל שלא יודעים מי עומד מאחוריו, זו תמצית הטיעון נגד ad hominum. תקרא בבקשה את הנימוק שנתן בן גוריון "רציתי שיתייחסו לתוכנם של דברים".
בילי באד.
(נא למחוק את התגובה הקודמת - הפונט לא יצא טוב)
התגובה הזאת תהיה ארוכה מן הרגיל ועם הקוראים (והעורך) סליחה. אם יורשה, לדעתי הגישה השלילית כלפי כותבים בעילום היא מיושנת מאוד ואנכרוניסטית, ואסביר. תרומתם של כותבים אנונימיים היא מהגדולות אי פעם לעיתונות, לשירה ולפרוזה. ללא כותבים אנונימיים לא היינו זוכים כלל לקרוא יצירות מופתשם עט מפורסם מאוד הוא לואיס קרול, שהוא שם העט של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שהיה מרצה למתמטיקה בקולג' קרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. את ספריו המקצועיים, שעסקו במתמטיקה ובלוגיקה, פרסם תחת שמו האמיתי, ואילו את הספרות היפה שכתב, ובראשה הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", פרסם תחת שם העט שלו.בספטמבר 1956 התפרסם בעיתון "דבר" מאמר בשם "שמות ותכנים", בחתימתו של "ס"ש יריב". כעבור זמן התברר שהכותב הוא דוד בן גוריון, שבחר בשם עט זה (שפירושו: סבא של יריב, הלא הוא ד"ר יריב בן אליעזר) כדי שהדיון בתוכן המאמר יהיה ענייני, בלי שיתייחסו אליו כאל מאמר שכתב ראש ממשלת ישראל.לעתים משמש השם הספרותי להחלפת מינו של הכותב. בולטות בכך האחיות ברונטה, שפירסמו אוסף של שירתן תחת השמות הגבריים אקטון בל, קורר בל ואליס בל (שהם, בהתאמה, אן ברונטה, שרלוט ברונטה ואמילי ברונטה). פעמים אחרות משמש שם עט לפרסום יצירה החורגת מאוד ממכלול יצירתו של סופר ידוע. הסופרת והמסאית שולמית הראבן, למשל, פירסמה גם מותחן בשם העט טל יערי.הסופרת הבריטית ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), מחברת סדרת הספרים העלילתיים הנמכרת ביותר בעולם הארי פוטר, כותבת תחת שם העט ג'יי קיי רולינג (JK Rowling). זאת לאחר שהמוציא לאור הביע חשש שנערים לא ירצו לקרוא ספר שכתבה אשה. היא הוסיפה את האות קיי (K) על שם סבתה קת'לין.שמות ספרותיים נוספים שזכו לפרסום רב (בסוגריים השם הרשמי) הם:· יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) · שלום עליכם (שלום רבינוביץ') · או הנרי (ויליאם סידני פורטר) · ג'ורג' אליוט (מארי אן אוונס) · איזק דינסן (קארן בליקסן) · מולייר (ז'אן בפטיסט פוקלין) · ג'ורג' אורוול (אריק ארתור בלייר) · דוקטור סוס (תאודור סוס גייזל) · מארק טוויין (סמואל לנגהורן קלמנס) · ג'ון לה קארה (דייוויד קורנוול) ויש כאלה הידועים יותר בשמם הרשמי:· ריצ'רד בכמן (סטיבן קינג). מקרה ייחודי הוא זה של סופר השואה הישראלי ק. צטניק (שמו האמיתי: יחיאל די-נור), שכן, לטענתו, "ק. צטניק" לא היה שם-עט גרידא, אלא השם הקולקטיבי של כל נרצחי השואה בשמם הוא כתב את ספריו ("קצטניק" בגרמנית וביידיש: "מי שנמצא במחנה ריכוז"). בעדותו המפורסמת במשפט אייכמן, במהלכה יצא בפעם הראשונה מחסות הסודיות של שם-העט, הסביר מדוע חסה תחת שם זה:"אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. [...] ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. [...] השם שלהם היה המספר ק. צטניק". על כן ניתן לראות כי השם הספרותי, במקרה זה, משמש כדמות אחרת לחלוטין מזו של המחבר עצמו.מקרה ביניים הוא המקרה של הסופר רומן גארי אשר כתב במשך שנים לאחר שהתפרסם בשמו האמיתי רומנים תחת השם אמיל אז'אר, מתוך כוונה שאלו יישפטו כיצירתו של אדם מן השורה ולא כיצירות של סופר שכבר זכה לפרסום ולתהילה. ספרי "אז'אר" זכו להצלחה גדולה כספרי "גארי".שם עט שהסתיר היטב, במשך שנים רבות, את זהות המסתתרים מאחוריו הוא ניקולא בורבאקי, שהופיע, החל משנת 1939, כמחברה של סדרה גדולה של ספרי מתמטיקה היוצאים לאור בצרפת. מאחורי שם זה לא הסתתר מחבר יחיד, אלא קבוצה גדולה של מתמטיקאים שמרכזה בפאריס. בשנת 1949 כתב ראלף בואס מאמר ובו טען שבורבאקי הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה. בתגובה כתב אנדרה וייל, שהתגלה מאוחר יותר כאחד מראשי הקבוצה, מכתב נרגז שבו הכחיש את דבריו של בואס. יתרה מזו, חברי קבוצת בורבאקי החלו להפיץ שמועות שבואס הוא שם עט, ולא קיים אדם כזה.עיתונאים פוריים במיוחד משתמשים לעתים בשמות עט כדי להסתיר מהקוראים את העובדה שחלק ניכר מהעיתון נכתב בידי אותו אדם. העיתונאי והסטיריקן הגרמני קורט טוכולסקי, שעבד בשבועון "די ולטביהנה" (Die Weltbühne), פרסם מאמרים שעליהם חתם "איגנאץ ורובל", "תיאובלד טייגר" ו"פטר פנתר", ושירים תחת שם העט "קספר האוזר". טוכולסקי התפאר כי תחת חמשת שמותיו הצליח לפתח סגנונות שונים, ומגוון הדמויות שיצר כותבות כתיבה שונה בתכלית זו מזו, עד כדי כך שלמערכת ה"ולטביהנה" הגיעו מכתבים המשבחים את "פטר פנתר", אך קוראים לפיטוריו של "איגנץ ורובל". למעשה היו חמש הדמויות, כפי שכותב טוכולסקי "חמש אצבעות של יד אחת".קוטקס,
אני לא בטוח שהבנתי את שאלתך והאם שאלת ברצינות. אם תבהירי אנסה לענות.
בילי,
אני מקבל את הערתך בעניין בחירת הביטוי מסתתרים במקום אנונימיים. צ"ל: אנונימיים - וזו בהחלט זכותם המלאה גם אם אני לא מתלהב ממנה.
לשאלתך הסיבה להחלטה הזו:
1. הייחוד של המקום הזה הוא כאמור בין השאר באוסף האנשים המזדהים המרשים ביותר שיש בקהילה אינטרנטית ישראלית כיום. אנחנו מעוניינים לעודד את זה וזו אחת הדרכים.
2. אני סבור שיש ערך גדול יותר לטקסט כאשר שקוף וברור מי עומד מאחוריו. זה מאפשר לקורא פרספקטיבה וסינון על פי מפת האינטרסים של הכותב ועיסוקו. האם בעיתון ראית אי פעם כתבה של אנונימי? טור של אנונימי? כן, אנחנו מנסים לייצר כאן אמינות ורצינות כמו בעיתון, לצד אלמנטים חיוביים של חופש רב יותר וליברליות רבה יותר מאשר בתקשורת מסורתית.
לשאלה לגבי אלו מקרים הם חריגים ביותר - למשל:
- עובד של מערכת הביטחון שנמצא בקפה ואני יודע שאסור לו לשים תמונה בהוראת מעבידיו אך יחד עם זאת הוא מופיע בשמו האמיתי.
- מקרים שבהם התוכן כה מרתק, חשוב ומעניין עד שאני בוחר לדלג על הכלל הזה. עד כה זה קרה רק פעם אחת.
". זהות לא מסתתרת
הקפה הפך לזירה מעניינת בין השאר משום שרבים מהחברים כאן מופיעים בשמם המלא ובתמונתם האמיתית ולא מסתתרים - כפי שקורה במערכות פורומים למיניהן - תחת כינויים וירטואליים ודמויות אנונימיות.
אני מציף רק תכנים שיוצרם מופיע בשמו ובתמונתו - למעט מקרים חריגים ביותר. "
ראשית, אודה לך אם לא תעליב את היוזרים האנונימיים ובמקום לכנותם "מסתתרים" תכנה אותם פשוט "אנונימיים". המילה "מסתתרים" משדרת מסר כאילו מדובר במעשה שלילי מבחינה מוסרית. שנית, מה בדיוק הסיבה העניינית להחלטה הזו? ושלישית, מהם אותם "מקרים חריגים ביותר" שבהם בכל זאת יפורסמו פוסטים של יוזרים אנונימיים?
תודה,
בילי באד
אם אני כבר שואלת פה שאלות
לפי מה אתה קובע מי מכניס צבע לקפה?
מירי מירי...
רק בשביל זה היה לי שווה המאמצים להכניס אותך לקפה.
עכשיו תכניסי פנימה ומהר את כל ארנסט אנד יאנג...
(:
דן תודה. משתדלים. מאוד...
עכשיו נשאר לנו למצוא דרך להכניס את סוחרי וול סטריט לקהילה שלך ביג טיים...
כל הכבוד על ההשקעה.
מאז שהעסק התחיל "לרוץ" ( תרתי משמע) עושה רושם שהוא הולך וצובר תאוצה .
חבל שאין לי מספיק זמן לקרא את כל מה שבאמת הייתי רוצה.
עושר אמיתי.
זה פונקציה של הרבה מאוד מרכיבים ובהם:
- האם יש לי חומר חדש וטוב לשים במקומו
- עד כמה הפוסט מעניין ויוצר תגובות וקריאות
- עד כמה הנושא חם
- הקרבה שלי למחשב במשך היום כדי להחליף (:
תודה על הטיפים. בהחלט מענין.
שאלה קשורה: לפי מה אתם מחליטים כמה זמן להשאיר את הפוסט בעמוד הראשון? פעם פוסט שלי כיכב יום וחצי ופעם אחרת פוסט אחר ירד אחרי שעתיים.
תודה ספי.
את מוסיפה הרבה צבע לקפה שלנו.
(:
בעז
אפשר כמובן להוסיף אינספור שאילתות מהסוג הזה אבל נדמה לי שאלה דווקא שייכות למנוע חיפוש טוב ויעיל ולא לסרגל הכלים האישי של המשתמש.
אנחנו בהחלט מתכוונים לשכלל את מנוע החיפוש בקפה ולגרום לו להיות כלי יעיל יותר מכפי שהוא כרגע.
תודה על כל ההשקעה.
למרות הבעיות שהיו בקפה, גם קודם היה פה מעולה.
:))
מצויין, למרות הבאגים ניכר מאוד שיש מאמץ להתקדם והתוצאות נראות.
רציתי להציע, כחלק מהשדרוג, לחשוב להוסיף בקישור "קהילות" ובקישור "בלוגים" שיש לכל אחד בעמוד גם את האופציה "דיונים שביקרתי בהם" ו-"פוסטים שביקרתי בהם". זאת משום שאם הייתי בדיון מעניין או פוסט שלא הגבתי בו או שאיננו של חבר, אין לי איך למצוא אותו אח"כ שוב. מניסיון. וזה יכול מאוד להקל על העניין.
תודה על היחס והמאמץ.
בשלב זה הפיצ'ר הזה לא מתוכנן - אולי בטווח הרחוק יותר..
כל מנגנון הכוכבים בקפה צריך לעבור שדרוג ושקיפות מהסוג שאת מציעה היא בהחלט אופציה הגיונית.
יש לנו רשימה ארוכה של תיקונים ושיפורים - יקח זמן אבל בסוף יהיה גן עדן.
האם תהיה אפשרות לעקוב אחרי פוסטים שרק ככבתי?
לפעמים אני נותנת כוכב בלי להגיב ואז קשה לי למצוא את אותו הפוסט.
תודה רבה
ובאמת אחלה שדרוג :)
אתם משהו אתם.
הרבה צבע הבאתם לקפה.
(:
שרון: הקפה באמת עובד מהר
תמיר: אז פרגון גדול לגנדלר ויונתן.
שרון: התכנים בהמלצת העורך מעולים ..
תמיר: אז למרות ה"צחוקיות" בתגיות של הבלוג שלנו, פרגון גדול גם לך.
ביחד: תודה רבה מאיתנו, האופטימים. תמשיכו להשקיע כי ממש כיף להיות כאן!
טל,
תודה. הרבה זיעה נשפכה על השרדוגים ועוד היד נטויה.
כפי שציינתי אנחנו מודעים לבעייתיות של אופן הצגת התכנים בקפה הראשי ואכן נשנה זאת בהמשך...
קודם כל שחקתם אותה. הקפה הרבה יותר מהיר ואחלה שדרוגים.
חוזרת על הערתי מפעם בדבר פוסטים מומלצים, נצפים והמלצת העורך שחוזרים על עצמם, ותופסים מקום כפול ומשולש במיקומים אטרקטיביים. מציעה לאפשר הופעת פוסט רק פעם אחת במיקומים אלו.
נמרוד, תודה.
בתיה, בהחלט. תוך כמה ימים - יוחזר.