היוצרים לא עושים את זה כי זה באופנה, או כדי להיות חלק ממגמה כלשהי. מאוד קשה ליצור סרט דוקומנטרי, בעיקר כשמדובר בסרט אישי, ועל אחת כמה וכמה כשאתה עצמך היא דמות שמתפקדת בסרט. ההתמודדות עם החשיפה, עם צביעה על קנבס ענק את הרגשות האישיים שלך והשקפותיך, לא רק על העולם אלא גם על עצמך, היא לא התמודדות קלה שכל אחד יכול להתמודד איתה. היכולת לצייר את עצמך או אחרים בצורות שונות רק הופכת את זה לקשה יותר. ובכל זאת קמים יוצרים ועושים את זה. בשנה שעברה, הציגו הדימטים סרט מאוד מרגש בן 5 דקות, שעסק במחלתה של אחת הבנות שלהן - דלקת פרקים של גיל הילדות. ההתמודדות עם המחלה, או עם החיים בעצם, מסופרת פעם אחת מנקודת מבטה של הילדה, פעם נוספת מנקודת מבטה של אחותה התאומה, ופעם שלישית מנקודת מבטה של אימן, נטע. לכל אחת מהשלוש דרך אחרת להתמודדות ודרך אחרת לספר את סיפור חייה. הסרט הקצר, ככל הנראה, היה זה שפתח את השניים לאפשרות לעשות סרט ארוך על חייהם. "אבודים בתל אביב" מסופר הפעם מנקודת המבט של נטע ושל גיא, ומתחקה באנימציה אחר רצונם ליצור ונסיונותיהם למכור את הסדרה, במקביל למחלה של הבת וההתמודדות עם החיים המשפחתיים בתל-אביב. באותה תקופה, הייתה תחושה של יצירה באוויר. ואלס עם בשיר היה עוד בהפקה, ורק שמועות וחלקי אנימציות הסתובבו ברחבי קהיליית האנימציה, נועם משולם בדיוק קיבל תקציב מקרן הקולנוע להפקת סרט אנימציה עלילתי, וגם אני התעסקתי באותה תקופה עם תסריט לסרט אנימציה דוקומנטרי משלי, אבל בן רבע שעה. לשמוע מגיא ששני אנשים עובדים לבדם על 50 דקות היה מפתיע ונשמע מאתגר. אולם הרוחות שנשבו היו אופטימיות כל כך שחשבתי, בניגוד לסקפטיות שמאפיינת בדרך כלל פרוייקטים מסוג כזה (סאבטקסט: 50 דקות? לבד? באנימציה קלאסית? זה בלתי אפשרי), שהנה זה קורה. מהפך בישראל. וזה קרה.
גיא ונטע דימט הם זוג מקסים. רואים את האהבה ביניהם בסרט ובחיים. עכשיו כשהסרט גמור, מוקרן ומשודר ביס, עליהם להתמודד עם העובדה שהם הכניסו את צופיהם אל תוך חייהם ומשתפים את הצופים בדברים מאוד פרטיים. "החשיפה לא היתה קלה", הם מתוודים, "אך להפתעתנו המון אנשים מפרגנים ומזדהים עם כל מיני חלקים מהסרט. קיבלנו המון מיילים מרגשים מאוד, וגם תגובות מאוד מרגשות ברחוב, אז עם כל המבוכה, יש המון פידבקים חיובים וזה מאוד מחזק ומרגש". מחר הם יפגשו עם הקהל שלהם. הסרט מוקרן, בבכורה ארצית, כסרט הפתיחה של פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה. לפני הסרט גיא יאמר מספר מילים. לפני הסרט ולאחריו תוכלו לפגוש אותם ברחבה של הסינמטק ואם תרצו, גם לשאול שאלות. כאלה הם, נחבאים אל הכלים, אולי כמו כל האנימטורים. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה