סרטים דוקומנטריים באנימציה הם טרנד יחסית חדש, שהתחיל בעולם וחודר גם לישראל.

היוצרים לא עושים את זה כי זה באופנה, או כדי להיות חלק ממגמה כלשהי. מאוד קשה ליצור סרט דוקומנטרי, בעיקר כשמדובר בסרט אישי, ועל אחת כמה וכמה כשאתה עצמך היא דמות שמתפקדת בסרט. ההתמודדות עם החשיפה, עם צביעה על קנבס ענק את הרגשות האישיים שלך והשקפותיך, לא רק על העולם אלא גם על עצמך, היא לא התמודדות קלה שכל אחד יכול להתמודד איתה. היכולת לצייר את עצמך או אחרים בצורות שונות רק הופכת את זה לקשה יותר. ובכל זאת קמים יוצרים ועושים את זה.

נטע וגיא דימט עשו את זה. לקחו את חייהם וצבעו בצבעים עליזים מציאות לא קלה, שנפרשת על פני 50 דקות של סרט אישי מאוד. "אבודים בתל אביב" מספר את סיפורם של השניים, זוג לחיים ולעבודה, שמגדלים יחדיו שלושה ילדים, כלב ואופניים.

הפעם הראשונה שראיתי אנימציה שלהם היתה כשהייתי בצוות שארגן את אחד מפסטיבלי אסיף הראשונים. אחת העבודות שנשלחה הייתה "הגיאסטר שואו", תוכנית ראיונות מופרעת בה המנחה עורך ראיונות מוזרים, כמו ראיון עם איש שמחרבן שוקולד, אותו המנחה מתנדב לטעום, או ראיון עם טרנס-סקסואל, שהמראיין מפגיש אותו עם אבר מינו לשעבר.

עוד לפני שהוא עבר את ועדת הצפייה (והוקרן בסוף באסיף), חשבתי שיש מולי משהו מרענן באנימציה הישראלית. אין המון יצירה עצמאית, ובוודאי שאין המון יצירה פרועה, ומי שיצר את  זה הרשה לעצמו ללכת רחוק.
בינתיים נטע וגיא קיוו למכור את הגיאסטר שואו כסדרה משעשעת.
מה שסימן את תחילת המעבר של נטע וגיא אל הדוקומונטרי והאישי היה פרק נוסף, עדיין במסגרת הגיאסטר שואו, בו השניים, כבר לא באולפן, מתעמתים עם הרצון ליצור סדרת אנימציה מול קשיי היומיום.

בשנה שעברה, הציגו הדימטים סרט מאוד מרגש בן 5 דקות, שעסק במחלתה של אחת הבנות שלהן - דלקת פרקים של גיל הילדות. ההתמודדות עם המחלה, או עם החיים בעצם, מסופרת פעם אחת מנקודת מבטה של הילדה, פעם נוספת מנקודת מבטה של אחותה התאומה, ופעם שלישית מנקודת מבטה של אימן, נטע. לכל אחת מהשלוש דרך אחרת להתמודדות ודרך אחרת לספר את סיפור חייה.

את הסרט אפשר לראות כאן:
http://www.guystershow.com/Site_2/JRA.html
 

הסרט הקצר, ככל הנראה, היה זה שפתח את השניים לאפשרות לעשות סרט ארוך על חייהם. "אבודים בתל אביב" מסופר הפעם מנקודת המבט של נטע ושל גיא, ומתחקה באנימציה אחר רצונם ליצור ונסיונותיהם למכור את הסדרה, במקביל למחלה של הבת וההתמודדות עם החיים המשפחתיים בתל-אביב. 
"הסרט נוצר", הם מספרים, "אחרי שהסתובבנו זמן רב עם הגיאסטר שואו, ולא הצלחנו למכור את הקונספט לאף אחד. אנשים מתחום התוכניות בטלויזיה אמרו לנו שהסיפור שלנו סביב הגיאסטר שואו מאוד מעניין, ואם נכתוב תסריט על מה שקרה לנו בחיים, ולמה עשינו את סדרת האנימציה, זה משהו שהם היו רוצים לקנות". השניים התיישבו וכתבו תסריט, יס התלהבו והחליטו לקנות את הסרט.
העבודה על הסרט נמשכה כשנה וחצי, במהלכן יצרו נטע וגיא 40 דקות. 10 דקות נוספות הם פרקי הגיאסטר שואו שמשולבים בסרט. נטע הייתה אחראית על הכתיבה הסריקה, הצביעה והעריכה הסופית. גיא על הציור, העריכה והסאונד.

בדיוק לפני שנה, בקיץ, פגשתי את גיא בשדרות בן גוריון, אז שמעתי לראשונה על "אבודים בתל אביב".

באותה תקופה, הייתה תחושה של יצירה באוויר. ואלס עם בשיר היה עוד בהפקה, ורק שמועות וחלקי אנימציות הסתובבו ברחבי קהיליית האנימציה, נועם משולם בדיוק קיבל תקציב מקרן הקולנוע להפקת סרט אנימציה עלילתי, וגם אני התעסקתי באותה תקופה עם תסריט לסרט אנימציה דוקומנטרי משלי, אבל בן רבע שעה. לשמוע מגיא ששני אנשים עובדים לבדם על 50 דקות היה מפתיע ונשמע מאתגר. אולם הרוחות שנשבו היו אופטימיות כל כך שחשבתי, בניגוד לסקפטיות שמאפיינת בדרך כלל פרוייקטים מסוג כזה (סאבטקסט: 50 דקות? לבד? באנימציה קלאסית? זה בלתי אפשרי), שהנה זה קורה. מהפך בישראל. וזה קרה.

גיא ונטע דימט הם זוג מקסים. רואים את האהבה ביניהם בסרט ובחיים. עכשיו כשהסרט גמור, מוקרן ומשודר ביס, עליהם להתמודד עם העובדה שהם הכניסו את צופיהם אל תוך חייהם ומשתפים את הצופים בדברים מאוד פרטיים. "החשיפה לא היתה קלה", הם מתוודים, "אך להפתעתנו המון אנשים מפרגנים ומזדהים עם כל מיני חלקים מהסרט. קיבלנו המון מיילים מרגשים מאוד, וגם תגובות מאוד מרגשות ברחוב, אז עם כל המבוכה, יש המון פידבקים חיובים וזה מאוד מחזק ומרגש".
 

מחר הם יפגשו עם הקהל שלהם. הסרט מוקרן, בבכורה ארצית, כסרט הפתיחה של פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה. לפני הסרט גיא יאמר מספר מילים. לפני הסרט ולאחריו תוכלו לפגוש אותם ברחבה של הסינמטק ואם תרצו, גם לשאול שאלות. כאלה הם, נחבאים אל הכלים, אולי כמו כל האנימטורים.
אני מאוד גאה בהם אישית ומקצועית.

הקרנת הסרט תערך מחר -  יום רביעי 13.8.08 בשעה 22:45
במסגרת הפסטיבל ה-8 לאנימציה קומיקס וקריקטורה בסינמטק תל-אביב.
http://www.anicomfestival.co.il/event_type1.aspx?event=a13