כותרות TheMarker >
    ';

    יותר מדי נעליים? הצחקתם אותי

    כתיבה וגרפומניה. קולנוע ורפלקסיביות. אופנה וקורבנותיה. אנשים, כלבים ומה שביניהם. החיים, כנראה

    האיש הכי יפה בעולם, על המדף באוזן

    8 תגובות   יום שני, 18/6/07, 16:36

    כשגיליתי את עמוס גוטמן הייתי ילדה בת 15. למדתי במגמת הקולנוע בעירוני א' ואהבתי סרטים בעוצמה ובדבקות שרק ילדים שמגלים פריימים וקומפוזיציות לראשונה יכולים לה.

    ערב אחד התגלגלתי לסינמטק לבדי לראות את "עורבים" של אילת מנחמי. אחריו הוקרן "בר 51" של גוטמן, שעד אותו רגע לא שמעתי את שמעו. התקציר בחוברת דיבר על גילוי עריות ושאר צרות שהבעיתו אותי, ילדה טובה תל אביב מהצפון הישן והבטוח. בכל זאת, הארומה הדקדנטית שעלתה מהתיאור ומהתמונה הנלווית דבקה בי כמין בושם כבדבד וסירבה להרפות מהתודעה. לכל אורך הקרנת "עורבים" התנהל בתוכי קרב קטן, אבל ברגע שהאורות נדלקו, בין הסרטים, חמקתי מהאולם. החשש מהלא נודע ניצח.

     

    עברה שנה. בינתיים קראתי קצת על גוטמן, השכלתי והסתקרנתי עוד. בפסטיבל הסרטים בירושלים נתקלתי בפוסטר לסרטו החדש (והאחרון), "חסד מופלא". משהו עמוק דיבר אלי מתוכו. הפעם אפילו לא ניסיתי להיאבק כי נכנעתי מראש: רציתי לפענח את הסוד. הצטיידתי בחברים, וכולנו הלכנו לראות את הסרט.

    "חסד מופלא" העתיר עלי חסד. צחקתי, בכיתי, התפעמתי, למדתי על קולנוע. אבל בעיקר, בעיקר לבי נקרע מאהבה. התאהבתי בעמוס ובעולם היפהפה והנוגה שבנה (שהתחרה רק ביופיו ותוגתו שלו עצמו), והשתוקקתי לעוד. אחר כך החיים קרו בפאסט פורוורד. ראיתי את כל סרטיו, כאבתי את ההחמצה על כך שלא גיליתי אותו קודם, שמחתי שמעכשיו לא אחמיץ דבר, ואז שמעתי שהוא גוסס מאיידס.

    מאז שמת, ב-1993, אני כותבת עליו בכל מקום כדי שזכרו לא יישכח. היום, באוזן, נסגר מעגל. ריח כבדבד של בושם עלה באפי, מעורר את אותה התרגשות מוכרת. על המדף הונח, קורץ, מארז די.וי.די חדש ובו אוסף שבעת הסרטים הגוטמניים, כשעל העטיפה מתנוסס דיוקנו של האיש הכי יפה בעולם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/7/07 02:49:

      צודק, מיד מתקנת.

      אבל אם כבר... אתה איכשהו פספסת את אזכור מארז הדי.וי.די בטקסט שלי. המממ.

      ובכל מקרה, כן. גם בעיני הכי מרגש, לצד הפנר, ובדרך אחרת לחלוטין.

      והאהובים עלי (לא קשה לנחש) הם "חסד מופלא", "בר 51" ו"נגוע" הארוך, בסדר הזה. למרות שכל השבעה מצוינים בעיני, כל אחד בדרכו.

        3/7/07 23:57:

      לטעמי, אולי הבמאי הישראלי הכי מרגש. (לצד הפנר).  גם "נגוע"  "הקצר" מדהים בעיני, וגם "חימו מלך ירושלים".

      וכל כך עצוב איך תקפו אותו מכל עבר - הביקורת, וגם אנשי הקהילה. האנשים הקטנים ומלאי השנאה. 

      את העצב הזה של חייו, וגם את הזוהר שבהם, הצליח להעביר לסרטיו.

      קראתי שיצא עכשיו מארז די.וי.די של כל סרטיו הארוכים, הכולל גם את נגוע "הקצר".

      אגב, כתבת: "לפניו הוקרן "בר 51" של גוטמן"  ונדמה לי שצריך להיות "אחריו הוקרן " וכו'

      מאד נהנה למצוא אצלך אהבות דומות לשלי.

       

        19/6/07 17:18:

      נתקלתי בסדרת כתבות מוצלחת מאוד של דן לחמן, שאולי תעניין אתכם, חברי מועדון גוטמן שהתפקדו פה בינתיים:

      http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/471/041.html

       

      וחוץ מזה: 

      נועם - (או שזה נעם?) היי יפהפיה את בעצמך.

      כןכן, האסתטיקה. כמה הכל יפה אצלו, אפילו הכיעור יפה. וגם אני שומרת מכל משמר על הקלטות שלי, רק שעכשיו הצטרף אליהן גם המארז, ליתר ביטחון...

       

      אסתי - שוב תודה. נראה לי שהגיע הזמן להפוך את החברות הזאת לרשמית. מיד שולחת לך מייל

       

      עמי - בפירוש מדהים, ועוד בתקופה שבה מעטים כל כך עשו קולנוע אישי בארץ. הוא היה אוטר במלוא מובן המילה.

        19/6/07 01:41:

      אני גיליתי אותו לפני ברטרוספקטיבה שהיתה בסנימטק לפני ארבע או חמש שנים.

      התאהבתי בו לגמרי. עד היום מדהים אותי איך שהוא הצליח ליצור מספר סרטים בזמן קצר יחסית ועוד קולנוע כלכך אישי.

       

        18/6/07 22:12:
      וכל אוהב קולנוע ועוד שכותב כל כך יפה הוא חבר שלי (או לצורך העניין חברה)
        18/6/07 22:01:

      הי יפהפיה

       

      גם עבורי הוא דמות מכוננת.

      (שומרת מכל משמר על קלטות וידאו ישנות

      של חסד מופלא, בר51 ונגוע)

      הרגישות, הסוד, האסטתיקה.

      אכן, חסד מופלא..

        18/6/07 20:18:

      אסתי, תודה על תגובה מתוקה.

      כל אוהב גוטמן הוא חבר שלי מחייך

        18/6/07 16:55:

      תודה על פוסט מקסים

      ותודה ששוב הזכרת את עמוס גוטמן לדור שלא ידע אותו.

       

      יוצר מופלא. רגיש. אמיץ. חכם. וכמובן יפה תואר.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      לוצ'יה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין