כותרות TheMarker >
    ';

    הפיה השחורה

    אחרי שתכנסו באמת שאין דרך חזרה. על אחריותכם.

    שדה פרפרים לנצח

    85 תגובות   יום שני, 18/6/07, 20:31

    ואתמול אמא אמרה לי שצמח לו בניין חדש על שרידי השדה שפעם היה מול ביתי. ואתמול אמא אמרה לי כמה עצוב זה שיש אורבניזציה וכל פיסת קרקע הופכת לבניין. ואתמול אמא אמרה לי שגם ההוא עם הוילה בגב הבניין שלנו מכר את הבית שלו לקבלן תאב-בצע ואיזה חרא בנאדם הוא היה ממילא כל השנים האלו ושהיא תמיד ידעה שבתוך תוכו הוא חרא אמיתי.

     

    ואז הלכתי לחלון לעשן סיגריה והסתכלתי על הנוף האורבני המכוער. השכן ממול ישב מול המחשב, מתקתק במרץ וביד השניה מחטט בין אצבעות הרגליים. אז מה. לא אכפת לי. גם לא אכפת לי שכל השכנים מכירים כל פיסת עור בגוף שלי ויודעים אם אחד הטפחיים שלי חלילה השמין. על הזין שלי. הוירטואלי.

     

    ואז נזכרתי בשדה ההוא בחיפה שכבר הרסו אותו ועכשיו יבנו עליו בניין גדול עם הרבה אנשים שיתקתקו מול המחשב ויחטטו באצבעות הרגליים בזמן שהשכנות שלהם ממול ילכו מעורטלות בבית כאילו זה לא מזיז להן וזה באמת לא מזיז להן. כי בשדה ההוא היו החיים שלי. בשדה ההוא הכל התחיל והכל נגמר. בשדה ההוא היו אהבות בוסר שנזרעו במבוכה ונקצרו בדמעה.

     

    יום אחד, אני והילד שהיה החבר שלי, הבאנו לשדה ההוא קרטון של מקרר חדש שמישהו קנה לעצמו. היינו ילדים קטנים והקרטון היה חום וגדול. גררנו אותו מזיעים לתוך השדה, גררנו אותו עד שהוא התעייף והחליט להתיישב ולהקים לו בית על שיחי הסירה הקוצנית. לנו היה חם, והזענו. אז נכנסנו לתוכו. והוא זז ורעד ולרגע נבהלנו ואז הבהלה הפכה להתרגשות תמימה כזו של ילדים. וכמו עכברים הרצים בתוך גלגל, התחלנו לזחול בתוך הקרטון על שיחי הסירה הקוצנית ולהוביל אותו, מחזה שאולי נראה לאחד האנשים אם במקרה עמדו בחלון ביתם ועישנו, כמו שרשרת של טנק הזוחלת מעצמה.

     

    וכשכבר לא יכולנו לנשום, וכשהצחוק חנק אותנו, וכשהקרטון הפך לבית חמים מדיף אדרנלין טהור של ילדים, הזדחלנו החוצה מתנשפים מהמאמץ ומולנו ענן כתום שממלא את האוויר. ענן כתום של להקת פרפרים נודדים. ענן כתום שלנצח ישאר בזכרוני כדבר היפה ביותר שראיתי בחיים שלי. ענן כתום של נימפית החורשף (כך בדקתי במגדיר) שכבר מזמן הפסיק לנדוד ואולי אפילו כבר נכחד בגלל אנשים שבונים בניינים גדולים על שדות עם זכרונות של ילדים קטנים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/6/07 03:54:
      בין שיחי הרותם הלבנים פרחו הצבעונים ,פריחתם חקוקה בזכרוני ועל כתפי הימנית לעד ומעלה חיוך של הנאה על פניי ,מי אמר שזכרונות עבר הם עגומים?:-) ,ביום שבו קמלו   הצבעונים,פרחו הזכרונות.לכל אחד "הפרפרים " שלו....ושלך מרהיבים ביופיים.
        27/6/07 22:34:

       

      צטט: יניר אלתר 2007-06-26 17:58:15

      תדעי לך שכקיבוצניק , תמיד מאד חסרו לי השכנות המעורטלות בבנין ממול. אנחו היינו צריכים להרחיק עד למקלחות של המתנדבות בשביל החזיונות הללו.

      יכולתי להפליג בניתוחים על הסימבוליות של להקת פרפרים בזכרון של ילדה, על תמימות בשדה קוצים ועל מפלצות הבטון שאוכלות את הילדות האבודה אבל אני לא.

      אני רוצה שתמצאי את החבר הזה שלך , שיספר לך שעם כל הכבוד לפרפרים , מה שהוא זוכר זה שהוא הצליח להכניס אותך לתוך קופסת קרטון ולהתגלגל איתך ושהאנדרלין הילדות שאת הרחת קיבל אצלו פרוש אחר לגמרי.

      מצד שני, גם אני הצלחתי להכניס אותו לקרטון, וגם אני הצלחתי להשיג את הקרבה המבוקשת.

        27/6/07 22:33:

       

      צטט: ז'אן פייר 2007-06-25 00:15:40

      זכרון ילדות של פיה.

      מתאים :)

      אני גם זוכרת אותך, ז'אן ולז'אן. שיחקת בשני הסרטים הכי אהובים עלי.

        26/6/07 17:58:

      תדעי לך שכקיבוצניק , תמיד מאד חסרו לי השכנות המעורטלות בבנין ממול. אנחו היינו צריכים להרחיק עד למקלחות של המתנדבות בשביל החזיונות הללו.

      יכולתי להפליג בניתוחים על הסימבוליות של להקת פרפרים בזכרון של ילדה, על תמימות בשדה קוצים ועל מפלצות הבטון שאוכלות את הילדות האבודה אבל אני לא.

      אני רוצה שתמצאי את החבר הזה שלך , שיספר לך שעם כל הכבוד לפרפרים , מה שהוא זוכר זה שהוא הצליח להכניס אותך לתוך קופסת קרטון ולהתגלגל איתך ושהאנדרלין הילדות שאת הרחת קיבל אצלו פרוש אחר לגמרי.

        25/6/07 00:15:

      זכרון ילדות של פיה.

      מתאים :)

        24/6/07 19:42:

       

      צטט: נעמיnome 2007-06-24 08:31:41

      איזה יופי כתבת

      תודה

      תמים

        24/6/07 19:42:

       

      צטט: joshh 2007-06-22 20:50:03

      מקסים

      נשיקה

        24/6/07 08:31:

      איזה יופי כתבת

      תודה

        22/6/07 20:50:
      מקסים
        22/6/07 14:18:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-22 09:38:24

       

      צטט: פוקסי 2007-06-22 09:08:18

      ברחוב סורוקה פעם הייתה נגמרת השכונה

      מקצהו שטח פתוח עם שלושה שבילים אל הגבעה

      הרבה לפני הבניינים הגדולים שבנו שם

      וכך בעוד כל כך הרבה מקומות

      היטבת לתאר

      ובטח גם לך זה חורה בתור מדריך טיולי שטח. הלא כך?

      לגמרי. גם סתם בתור מי שאוהב טבע ואת הבחוץ

        22/6/07 09:38:

       

      צטט: פוקסי 2007-06-22 09:08:18

      ברחוב סורוקה פעם הייתה נגמרת השכונה

      מקצהו שטח פתוח עם שלושה שבילים אל הגבעה

      הרבה לפני הבניינים הגדולים שבנו שם

      וכך בעוד כל כך הרבה מקומות

      היטבת לתאר

      ובטח גם לך זה חורה בתור מדריך טיולי שטח. הלא כך?

        22/6/07 09:37:

       

      צטט: קומבינה 2007-06-22 00:26:26

      אין על זכרונות ילדות. כתבת מקסים ומרגש!

      כיכבת.

      עשיתי איתך קומבינה...

        22/6/07 09:37:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-21 22:40:04

      אני לא חיפאי (אבל להגנתי: יש לי "אייזן דודה" שם).

      תמיד היו אומרים על העיר הזו:

      יש בה אויר נפלא.

      יש בה שקט, ואחרי שמונה בערב יש עוצר.

      יש בה את הבחורות הכי יפות!

       

      נו - ואת, פיה לא מסוגלת להוקוס פוקוס כזה

      שיחזיר את המגרשים האבודים?

      חיפה יפה, שקטה, מקסימה ועם זאת משעממת כך שהרבה צעירים בורחים ממנה. ובצדק.

       

      ואיפה שכחתי את ספר הכשפים שלי הפעם???

        22/6/07 09:35:

       

      צטט: levygi 2007-06-21 22:35:08

      אין כמו השדות שהיו פעם בחיפה, גם על השדה שלי בנו בניין -  מכוער איימים כדרך הבתים שבונים על שדות של ילדים.

      תודה על הפוסט וכבוד לכל החיפאים לשעבר שצפים כאן!

      מעניין איך הכל יראה עוד 10 שנים. ואני לא ממש אופטימית.

        22/6/07 09:08:

      ברחוב סורוקה פעם הייתה נגמרת השכונה

      מקצהו שטח פתוח עם שלושה שבילים אל הגבעה

      הרבה לפני הבניינים הגדולים שבנו שם

      וכך בעוד כל כך הרבה מקומות

      היטבת לתאר

        22/6/07 00:26:

      אין על זכרונות ילדות. כתבת מקסים ומרגש!

      כיכבת.

        21/6/07 22:40:

      אני לא חיפאי (אבל להגנתי: יש לי "אייזן דודה" שם).

      תמיד היו אומרים על העיר הזו:

      יש בה אויר נפלא.

      יש בה שקט, ואחרי שמונה בערב יש עוצר.

      יש בה את הבחורות הכי יפות!

       

      נו - ואת, פיה לא מסוגלת להוקוס פוקוס כזה

      שיחזיר את המגרשים האבודים?

        21/6/07 22:35:

      אין כמו השדות שהיו פעם בחיפה, גם על השדה שלי בנו בניין -  מכוער איימים כדרך הבתים שבונים על שדות של ילדים.

      תודה על הפוסט וכבוד לכל החיפאים לשעבר שצפים כאן!

        21/6/07 20:22:

      הכל אמת. ותודה על הכוכב:-)

        21/6/07 20:15:

       

      חוץ מזה שזה כתוב נהדר

      שוב הוכח שאין תחליף לאותנטיות.

      אני מאמין שכל מלה שנכתבה שם קרתה (גם אם היא לא קרתה באמת)

      אני לא יודע עד כמה העצב הוא על אובדן התמימות הארכיטקטוני כמו שהוא על אובדן התמימות האנושית. בכל מקרה, זה נוגע ונוגע יפה

       

      קבלי כוכבית

        21/6/07 07:38:

       

      צטט: יאיר אולמרט 2007-06-20 21:54:17

      אביגיל,

       

      באתי, רעיתי לי באחו, התבוננתי בלהקות הפרפרים וגם קצת בפרחים (שהודבקו לבחורה נאה עם עבר סמי אפל על הפנים) וחיפשתי שדות חרושים חדשים אך לא מצאתי. מתי את זורעת כדי שנבוא להשקות ?

       

      <אוייש כמה אביבי פה ?> 

      תארגן מפגש של חברי הקפה.

      עד היום היו אולי אלף, אבל אנשים אמרו לי שהם נרתעים להזמין אותי.

      ובצדק!

        21/6/07 07:36:

       

      צטט: alon_gur 2007-06-20 21:53:52

      וואלה טינקר את מוכיחה שגם אצל פיות פועם לב בשר ודם, אנסה לככב..

      אלון, אני מבקשת, אל תהרוס לי את התדמית.

      שנים עבדתי עליה.

        20/6/07 21:54:

      אביגיל,

       

      באתי, רעיתי לי באחו, התבוננתי בלהקות הפרפרים וגם קצת בפרחים (שהודבקו לבחורה נאה עם עבר סמי אפל על הפנים) וחיפשתי שדות חרושים חדשים אך לא מצאתי. מתי את זורעת כדי שנבוא להשקות ?

       

      <אוייש כמה אביבי פה ?> 

        20/6/07 21:53:
      וואלה טינקר את מוכיחה שגם אצל פיות פועם לב בשר ודם, אנסה לככב..
        20/6/07 21:48:
      תמיד ידעתי שזרע הכוכבות בדמך
        20/6/07 00:34:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 23:35:04

      אולמרט... ורק גבעת חלפון אינה עונה

      צחוק, צחוק

       

      קטע מהסרט הוסרט בבית של ידידי משפחה בניצנים.

       

      :)

        19/6/07 23:35:
      אולמרט... ורק גבעת חלפון אינה עונה
        19/6/07 23:13:

      זו בדיוק הגבעה שהיתה מאחורי הבית שלנו.

      איך הגעת עד אליה ?

       

      הפתעה

       

      גם הגבעה הזו כבר איננה, וזו שאחריה, וזו שאחרי אחריה.

      עצוב

        19/6/07 17:49:

       

      צטט: דרור האס 2007-06-19 17:38:50

      מה לעשות העולם משתנה.

      ויום אחד, מישהי תשב בבנניין ההוא שיוקם שם על שדה הפרפרים ותתלונן על כך שנבנה עוד בניין והורס לה את הנוף שאל מול החלון... 

      שונא גורדי שחקים יחיה.

        19/6/07 17:48:

       

      צטט: שי גולדן 2007-06-19 16:50:45

      כן, בהחלט - יצא לך יפה. יש מקום גם לליריות.

      תנק'ס.

        19/6/07 17:48:

       

      צטט: סנייק 2007-06-19 11:57:38

      אהבתי.

       

      אהבתי את התגובה.

        19/6/07 17:47:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-19 09:36:30

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:42:15

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-18 23:22:24

      כמה טהור - פרפרים בטבע. שנים כבר לא ראיתי פרפר, נראה לי.

      התיאור שלך חי ונושם. צפי לכוכב.

      היי, תודה. וזה יכול להישמע כמו הבדיחה על ההוא שלא זוכה בלוטו-

      צאי לטבע!

      קורץ

      ספרי את הבדיחה, את לא יכולה להשאיר אותי ככה עכשיו.

      הנה מיסטר סמית כבר דאג לעדכן את זה...

        19/6/07 17:44:

       

      צטט: שו_קי 2007-06-19 08:56:52

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:45:56

       

      צטט: שו_קי 2007-06-19 01:28:03

      יופי של סיפור ויופי של שיר, אבל מה שיותר יפה זה שאני חש שאת מתחילה להתנקות מהרעל הזה שספחת אי פה ואי שם. וחיפה, למרות שעל השדה הזה יבנו בית, היא עדיין משהו אחר ירוק. יופי של סיפור פייה.

      הרעל תמיד יהיה שם.

      נו, אם זה לשימוש נכון (לצרכי הגנה) אז חסוך שלא יחסר...

      והשימוש - על פי ההוראות שבקופסא, במידה הראוייה ורק לא על עוברי אורח תמימים...

      קורץ

        19/6/07 17:42:

       

      צטט: nir.z 2007-06-19 08:45:56

      יכול להיות שזו חווייה משותפת לילדי חיפה שגדלו באיזור הכרמל. גם אני זוכר שדה בור כזה שבו היינו משחקים ואוכלים חמציצים, עד שבא המנוול שאמר שהחמציצים חמוצים כי הכלבים עושים עליהם פיפי.

      אני מכירה את המנוול הזה!!! גם אצלי הוא עבר בצ'כונה.

        19/6/07 17:38:

      מה לעשות העולם משתנה.

      ויום אחד, מישהי תשב בבנניין ההוא שיוקם שם על שדה הפרפרים ותתלונן על כך שנבנה עוד בניין והורס לה את הנוף שאל מול החלון... 

        19/6/07 16:50:
      כן, בהחלט - יצא לך יפה. יש מקום גם לליריות.
        19/6/07 12:51:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-19 09:36:30

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:42:15

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-18 23:22:24

      כמה טהור - פרפרים בטבע. שנים כבר לא ראיתי פרפר, נראה לי.

      התיאור שלך חי ונושם. צפי לכוכב.

      היי, תודה. וזה יכול להישמע כמו הבדיחה על ההוא שלא זוכה בלוטו-

      צאי לטבע!

      קורץ

      ספרי את הבדיחה, את לא יכולה להשאיר אותי ככה עכשיו.

       

      אני מאמין שהפיה מתכוונת לבדיחה:

      איש אחד הולך במשך 50 שנה, יום אחר יום, לכותל ומבקש מאלוהים לזכות בלוטו.

      המלאכים  יורדים יום אחר יום לכותל וקוראים את פתקיו.

      לאחר כל הזמן הזה נמאס להם לרדת ולקרוא יום אחר יום את אותם הפתקים, גם למלאכים הסבלנות יכולה לפקוע... אז הם ניגשים לאלוהים ומתחננים: "בחייאת, אדוני, תן לו לזכות! תראה כמה הוא הדוק בבקשותיו!"

      אלוהים משיב להם: "הייתי שמח לגרום לו לזכות... אבל הוא חייב למלא קודם את הטופס..."

       

      גם אם זו לא הבדיחה, אני אוהב את זו בעקבות המוסר שגם אם אלוהים קיים ויכול להשפיע על המציאות, אנחנו צריכים לאפשר לו את התנאים ולא לנוח על זרי הדפנה... 

        19/6/07 11:57:

      אהבתי.

       

        19/6/07 09:36:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:42:15

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-18 23:22:24

      כמה טהור - פרפרים בטבע. שנים כבר לא ראיתי פרפר, נראה לי.

      התיאור שלך חי ונושם. צפי לכוכב.

      היי, תודה. וזה יכול להישמע כמו הבדיחה על ההוא שלא זוכה בלוטו-

      צאי לטבע!

      קורץ

      ספרי את הבדיחה, את לא יכולה להשאיר אותי ככה עכשיו.

        19/6/07 08:56:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:45:56

       

      צטט: שו_קי 2007-06-19 01:28:03

      יופי של סיפור ויופי של שיר, אבל מה שיותר יפה זה שאני חש שאת מתחילה להתנקות מהרעל הזה שספחת אי פה ואי שם. וחיפה, למרות שעל השדה הזה יבנו בית, היא עדיין משהו אחר ירוק. יופי של סיפור פייה.

      הרעל תמיד יהיה שם.

      נו, אם זה לשימוש נכון (לצרכי הגנה) אז חסוך שלא יחסר...

      והשימוש - על פי ההוראות שבקופסא, במידה הראוייה ורק לא על עוברי אורח תמימים...

        19/6/07 08:45:
      יכול להיות שזו חווייה משותפת לילדי חיפה שגדלו באיזור הכרמל. גם אני זוכר שדה בור כזה שבו היינו משחקים ואוכלים חמציצים, עד שבא המנוול שאמר שהחמציצים חמוצים כי הכלבים עושים עליהם פיפי.
        19/6/07 08:33:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:45:15

       

      צטט: oscarlet 2007-06-19 00:20:34

      אין פרפרים בגטו

      את לא מהרופא של הקפה?

      אני מתל אביב באופן עקרוני.

        19/6/07 08:22:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-19 07:43:54

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-19 00:01:47

      פיה, סלחי לי על הפרסומת?

      פשוט יצירה כל כך יפה (לפי דעתי הלא משוחדת. :-P )

      הסתכלו כאן.

      מדהים!!!!!!!!!!!!!!!1כנסו כנסו!!!

       

      צוחק

      תודה על הפרגון. :-)

      בוקר טוב. 

        19/6/07 07:46:

       

      צטט: dananda 2007-06-19 04:52:35

      אבל למה הסרת את התמונה הפרחונית,

      נימפית חורשף בתולית וענוגה.

      לא, לא פרחים. שחור.

      אבל כנסי למה שריצ'רד סמית שם לפני כמה תגובות!

        19/6/07 07:45:

       

      צטט: שו_קי 2007-06-19 01:28:03

      יופי של סיפור ויופי של שיר, אבל מה שיותר יפה זה שאני חש שאת מתחילה להתנקות מהרעל הזה שספחת אי פה ואי שם. וחיפה, למרות שעל השדה הזה יבנו בית, היא עדיין משהו אחר ירוק. יופי של סיפור פייה.

      הרעל תמיד יהיה שם.

        19/6/07 07:45:

       

      צטט: oscarlet 2007-06-19 00:20:34

      אין פרפרים בגטו

      את לא מהרופא של הקפה?

        19/6/07 07:44:

       

      צטט: יגאל שתיים 2007-06-19 00:12:03

      ידעתי שיש בך ליריקה פואטית :-)

      כוכב על שהזכרת לי את השדות של חיפה

             *

       

      יש לי גם מימיקה אותנטית.

        19/6/07 07:44:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-06-19 00:05:46

      ממש התפרפרת הפעם.

      סום וקסום ובשום ונפלא.

      רחוב סומסום...שנים...

        19/6/07 07:43:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-19 00:01:47

      פיה, סלחי לי על הפרסומת?

      פשוט יצירה כל כך יפה (לפי דעתי הלא משוחדת. :-P )

      הסתכלו כאן. 

      מדהים!!!!!!!!!!!!!!!1כנסו כנסו!!!

        19/6/07 07:43:

       

      צטט: לירון פיין 2007-06-18 23:46:55

      פתאום אני קולט שהייתי צריך לשים תמונה שלך ליד הנימפית.

      מחייך

        19/6/07 07:42:

       

      צטט: שגיא בלבן 2007-06-18 23:36:20

      חיפה חיפה, עיר עם תחתית...

      אגב, איפה השדה הזה?

      לא מגלה

        19/6/07 07:42:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-18 23:22:24

      כמה טהור - פרפרים בטבע. שנים כבר לא ראיתי פרפר, נראה לי.

      התיאור שלך חי ונושם. צפי לכוכב.

      היי, תודה. וזה יכול להישמע כמו הבדיחה על ההוא שלא זוכה בלוטו-

      צאי לטבע!

      קורץ

        19/6/07 04:52:

      אבל למה הסרת את התמונה הפרחונית,

      נימפית חורשף בתולית וענוגה.

        19/6/07 01:28:
      יופי של סיפור ויופי של שיר, אבל מה שיותר יפה זה שאני חש שאת מתחילה להתנקות מהרעל הזה שספחת אי פה ואי שם. וחיפה, למרות שעל השדה הזה יבנו בית, היא עדיין משהו אחר ירוק. יופי של סיפור פייה.
        19/6/07 00:20:
      אין פרפרים בגטו
        19/6/07 00:12:

      ידעתי שיש בך ליריקה פואטית :-)

      כוכב על שהזכרת לי את השדות של חיפה

             *

       

        19/6/07 00:05:

      ממש התפרפרת הפעם.

      סום וקסום ובשום ונפלא.

        19/6/07 00:01:

      פיה, סלחי לי על הפרסומת?

      פשוט יצירה כל כך יפה (לפי דעתי הלא משוחדת. :-P )

      הסתכלו כאן. 

        18/6/07 23:46:
      פתאום אני קולט שהייתי צריך לשים תמונה שלך ליד הנימפית.
        18/6/07 23:36:

      חיפה חיפה, עיר עם תחתית...

      אגב, איפה השדה הזה?

        18/6/07 23:22:

      כמה טהור - פרפרים בטבע. שנים כבר לא ראיתי פרפר, נראה לי.

      התיאור שלך חי ונושם. צפי לכוכב.

        18/6/07 23:19:

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 23:05:23

      זכרונות מנוף ילדות שעושים צביטה בלב. קראתי והפלגתי למחוזות ילדותי שלי.

      כתוב כל כך יפה. כיכבתי.

      תודה מחייךושתף אותנו באמאש'ך.

        18/6/07 23:18:

       

      צטט: ברק צפור 2007-06-18 22:53:33

      אני גדלתי על יד מה שנקרא היום בי"ח איכילוב....  היו שם גבעות כורכר ובריכות השקייה מזמן הטורקים. ועל יד תחנת הרכבת בארלזורוב היו שלוליות ענק שהיינו צדים בהן צפרדעים. גם תל אביב היתה אז מאד כפרית.....

      ובשינקין היה גן חיות!

        18/6/07 23:18:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-18 22:42:43

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-18 22:11:33

       כלומר יש פרפרים לא יפים?

      הפתעה 

      יש סתמיים: אפורים או לבנים או צהובים ללא מגוון צבעים. יש ויש.  

      יש את כולם באתר. הלינק בסוף הפוסט. וכולם יפים. גם הסתמיים. בעצם, חוץ מהעש.

        18/6/07 23:17:

       

      צטט: ג'וד 2007-06-18 22:37:22

      אין כמו זכרונות הילדות.

      ואיזה כייף שיש לך שכן שמחטט באצבעות הרגליים.

      לו היה לי אחד כזה, היה לי רעיון לפוסט.

      בואי אלי ותשקיפי. מובטחים לך מראות שלא חלמת עליהם מעודך. אולי רק בסיוטים.

        18/6/07 23:16:

       

      צטט: sxta 2007-06-18 22:09:11

      I am speechless; it is a very  beautiful childhood memoir.

      כוכב!

      not all of them were good

        18/6/07 23:15:

       

      צטט: ענת שיא 2007-06-18 21:42:39

      כמה מקסים כתבת...זכרונות ילדות קסומים

      נהניתי לקרוא

      תנק'ס. עכשיו תורך!

        18/6/07 23:15:

       

      צטט: מביטה 2007-06-18 21:25:37

      זכרונות של ילדים יכולים להיות דבר מקסים.

       

      יפה לך הזיכרון הזה.

      קורץ

        18/6/07 23:14:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-18 21:23:26

      אני חושבת שעוד ראיתי פרפרים כאלה. הם יפים מאד, לכן זוכרים אותם טוב.

      הוי, זכרונות הילדות... אלה בכלל סיפור... לא - רומן אחד גדול, מרגש ומעניין.

      סיבה טובה לפוסט חדש, לא?

        18/6/07 23:14:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-18 21:18:16

       בוכה

       

      צריך להוסיף אייקונים... אחד עם דמעה בודדת...

        

      חלק מילדותי גם היתה ככה. בתקופה אחת, כל יום שבת היינו אוכלים ארוחת בוקר מפוצצת של ביצה סקוטית/פנקייק או משהו אחר בסגנון (ואסור לשכוח קורנפלקס וחצי פומלית עם תות מעל וסוכר...) אחר כך היינו עושים טיול ברגל לאיזור טרשי הקרוב לבית. לאחר כמה שנים בנו באיזור קניון מכוער וכושל... (אבל לאחר שהורי התגרשו ככה שעוד לפני הפסקנו ללכת לשם לטיולים.

      חלק  נכבד אחר מילדותי היה מול המחשב... בהחלט איזור טרשי במובנים מסויימים. :-P 

      הסיפור הזכיר לי את השיר הזה אשר גדלתי עליו.

       

      המממ... משהו אומר לי שמתחשק לך לרדת שוב למדבר לחוויה ההיא. ;-) 

       

       

      אדם, איזו חשיפה... אני חושבת שהזכרונות האלה משותפים לכל מי שבשכבת הגיל שלנו. ואחלה שיר, אגב. תמיד אהבתי אותו.

        18/6/07 23:09:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-18 22:42:43

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-18 22:11:33

      כלומר יש פרפרים לא יפים?

      הפתעה

      יש סתמיים: אפורים או לבנים או צהובים ללא מגוון צבעים. יש ויש.

       

      אני מוצא את העדינות של הפרפרים כדבר היפה, לא הצבעים עצמם. 

        18/6/07 23:05:

      זכרונות מנוף ילדות שעושים צביטה בלב. קראתי והפלגתי למחוזות ילדותי שלי.

      כתוב כל כך יפה. כיכבתי.

        18/6/07 22:53:

      אני גדלתי על יד מה שנקרא היום בי"ח איכילוב....  היו שם גבעות כורכר ובריכות השקייה מזמן הטורקים. ועל יד תחנת הרכבת בארלזורוב היו שלוליות ענק שהיינו צדים בהן צפרדעים. גם תל אביב היתה אז מאד כפרית.....

        18/6/07 22:42:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-18 22:11:33

       כלומר יש פרפרים לא יפים?

      הפתעה 

      יש סתמיים: אפורים או לבנים או צהובים ללא מגוון צבעים. יש ויש.  
        18/6/07 22:37:

      אין כמו זכרונות הילדות.

      ואיזה כייף שיש לך שכן שמחטט באצבעות הרגליים.

      לו היה לי אחד כזה, היה לי רעיון לפוסט.

        18/6/07 22:11:

       כלומר יש פרפרים לא יפים?

      הפתעה

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-18 21:23:26

      אני חושבת שעוד ראיתי פרפרים כאלה. הם יפים מאד, לכן זוכרים אותם טוב.

      הוי, זכרונות הילדות... אלה בכלל סיפור... לא - רומן אחד גדול, מרגש ומעניין.

       

        18/6/07 22:09:

      I am speechless; it is a very  beautiful childhood memoir.

      כוכב!

        18/6/07 21:42:

      כמה מקסים כתבת...זכרונות ילדות קסומים

      נהניתי לקרוא

        18/6/07 21:40:

       

      צטט: באבא קסם 2007-06-18 20:45:45

       

      לא מאמין שהנימפית נכחד. הוא מצא לו מקום אחר, בטוח.

      את צריכה לשמוח שלך היתה ילדות כזאת, עם קרטונים בשדות, ולנסות לדאוג שגם לילדים שלך יהיו.

      ובין לבין, את יכולה להמשיך לכתוב פוסטים כאלה, שמזכירים לנו מה מגניב בלהיות ילד.

       

      יצא לך יפה.

      מקווה שהוא לא נכחד, בטו דולל בצורה כלשהי כמו שאר המינים שבטבע.

        18/6/07 21:25:

      זכרונות של ילדים יכולים להיות דבר מקסים.

       

      יפה לך הזיכרון הזה.

        18/6/07 21:23:

      אני חושבת שעוד ראיתי פרפרים כאלה. הם יפים מאד, לכן זוכרים אותם טוב.

      הוי, זכרונות הילדות... אלה בכלל סיפור... לא - רומן אחד גדול, מרגש ומעניין.

        18/6/07 21:18:

       בוכה

       

      צריך להוסיף אייקונים... אחד עם דמעה בודדת...

        

      חלק מילדותי גם היתה ככה. בתקופה אחת, כל יום שבת היינו אוכלים ארוחת בוקר מפוצצת של ביצה סקוטית/פנקייק או משהו אחר בסגנון (ואסור לשכוח קורנפלקס וחצי פומלית עם תות מעל וסוכר...) אחר כך היינו עושים טיול ברגל לאיזור טרשי הקרוב לבית. לאחר כמה שנים בנו באיזור קניון מכוער וכושל... (אבל לאחר שהורי התגרשו ככה שעוד לפני הפסקנו ללכת לשם לטיולים.

      חלק  נכבד אחר מילדותי היה מול המחשב... בהחלט איזור טרשי במובנים מסויימים. :-P 

       

      הסיפור הזכיר לי את השיר הזה אשר גדלתי עליו.

       

      המממ... משהו אומר לי שמתחשק לך לרדת שוב למדבר לחוויה ההיא. ;-) 

       

       

        18/6/07 20:45:

       

      לא מאמין שהנימפית נכחד. הוא מצא לו מקום אחר, בטוח.

      את צריכה לשמוח שלך היתה ילדות כזאת, עם קרטונים בשדות, ולנסות לדאוג שגם לילדים שלך יהיו.

      ובין לבין, את יכולה להמשיך לכתוב פוסטים כאלה, שמזכירים לנו מה מגניב בלהיות ילד.

       

      יצא לך יפה.

      ארכיון

      פרופיל

      הפיה השחורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין