ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
אני איש של ספורט. כתב ספורט בדימוס, עורך ספורט לשעבר, חובב ספורט, עוסק בספורט. בעיני, ספורט הוא אחד הדברים היפים שידע להמציא ולפתח המין האנושי. בטלוויזיה, אירועי ספורט הם כמעט הנושא היחיד שמעניין אותי באמת. ביס-מקס שלי אני מקליט רק אירועי ספורט. דרמות ספורטיביות מרגשות אותי, משכימות אותי באישון לילה, מכלות אינספור שעות פנאי ושינה. והכל שווה. ספורט זה לא רק ספורט, כמו שניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב - הוא הדבר היחידי (כמובן שזו לא המצאה שלי). ובדיוק בגלל זה אני מתעב את האירוע הקולוסאלי שמלווה אותנו בימים אלה. לדעתי, מבחינות רבות, המשחקים האולימפיים בבייג'ין עלולים (עשויים?) להתגלות כסוף דרכה של התנועה האולימפית, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותה בעשרות השנים האחרונות. אם האולימפיאדות שבאו בעקבות משחקי 1936 ואחרי מלחמת העולם השנייה נחשבים המשחקים של הזמן החדש, יש לי תחושה עזה שהאירועים האולימפיים הבאים יהיו המשחקים שאחרי בייג'ין 2008. האולימפיאדה הנוכחית היא אולימפיאדה מתועבת. בעיקר בגלל המדינה המארחת ומה שהיא מייצגת. סין היא אימפריית הרשע המודרנית; מדינת ענק עם שליטים אכזריים, שהאזרח בה נחשב כקליפת השום ואולי פחות מזה. בשביל להגיע מוכנים לטקס הפתיחה והמשחקים, חירב השלטון הסיני הפשיסטי - בלי חשבון ובלי התחשבות ובלי דין ובלי דיין - מאות אלפי דונמים של שכונות מגורים, אנשים, נשים, טף וזקנים; מיליוני אזרחים הועפו מבתיהם בלי לשאול שאלות, בלי פיצויים, בלי בצלם ובלי בג"צ. נהרות הוסטו ממסלולם, אגמים יובשו, מיליוני עצים נעקרו. במאמץ הלוגיסטי המטורף שנועד כולו לתעמולה פשיסטית, כוחנית ובוטה, מתו בדרך לטקס הפתיחה אלפי פועלים סינים, שותקים וחסרי זכויות, כמו היו אבק אדם. מופע האימים המכונה טקס הפתיחה הגדול והמרהיב בהיסטוריה, היה מפגן עצום של חוסר טעם, אירוע שבו נוצלו עשרות ואולי מאות אלפי בני אדם שנהפכו לפיונים עלובים, מריונטות, בובות על חוט, חיילי בדיל על לוח השחמט של ראשי המדינה הציניים והכוחניים. אלפים אלפים הם פיזזו, צעדו, הניפו ידיים והורידו, התעופפו ונחתו, חייכו וזייפו - והכל בשביל מה? בשביל מי? מי שנשאר על הרגליים - חייך חיוך מזויף; מי שנפל נסחב לאחור (שלא יפריע לעבור), הרחק מעין מצלמות הטלוויזיה. לא הייתי בארץ כשהמופע הזה ריתק מאות מיליוני בני אדם אל המסכים, אבל מה שראיתי - ברפרוף - בסיוע היס-מקס, עורר בי בעתה וגועל. זה היה מופע בנוסח ברית המועצות לשעבר, מפגן בנוסח צפון קוריאה, מופע של עבדות ועבודת כפייה של מיליונים ללא זכויות, בלי ברירה ובלי זכות עמידה. והמשחקים עצמם. מעולם לא הייתי חסיד של מפגן האחווה הגלובלי המזויף הזה. אין שום אחווה בתנועה האולימפית, בוודאי לא בזו שאנחנו מכירים היום. העסקנים עצמם, חברי הוועד האולימפי הבינלאומי, טובלים בשחיתות עד צוואר (סליחה, לא כולם. ולכאורה, לכאורה). מבלים את ימיהם ושנותיהם בגובה 10 קילומטרים, במחלקות ראשונות סביב הגלובוס, אוכלים ושותים בתקציבי עתק שיכולים לאזן תקציבי מדינה של חצי מהעולם הגדול שבשמו הם מדברים. גופם רווי שמפניה וקווייאר, רגליהם טובלות בבריכות זהב ופיהם רוממות אחוות עמים ורוח הספורט, היושר והטוהר. ממש. בעשרים השנים האחרונות, אולי יותר, המשחקים האולימפיים נהפכו לג'מבורי של הספורט העולמי. ספורט? עולמי? 90% מהענפים והמשתתפים לא מעניינים אף אחד, וככה זה נראה. אינספור גרסאות של שיט וקיט, רוח וגלים, יריות בעמידה, שכיבה וכריעה, סיף ודיג, התעמלות אמנותית ושחייה צורנית, ילדות עם מקל וסרט ופעוטות עם אטבים באף, דוק ופוקר (עוד לא? אולי יהיה בלונדון). זה כל-כך משעמם, כל-כך מעיק. כל-כך מיותר. מי רואה את זה בכלל? את מי זה מעניין? בשביל מה? המשחקים האולימפיים האמיתיים התקיימו מאז ומעולם רק באיצטדיון האתלטיקה ובבריכת השחייה. לאתלטיקה עוד לא הגענו, אז אני לא יודע מה הסינים החרוצים הכינו לנו שם. אבל מה שקורה בבריכה זו פשוט פארסה מביכה. בגדי הים הביוניים, המקפצות הדינמיות, המים שהעמיקו, הגלים שהורגעו והוחנקו - כל הטריקים והשטיקים של הסינים ושל מעצמות ביגוד הספורט (במקרה הזה ספידו, ארנה ועוד) - הפכו את התחרות לבדיחה עצובה. כל משחה הוא היסטורי, כל שחיין הוא שיאן. איך נשפוט את טבלת השיאים בשחייה אחרי בייג'ין? איך נדע מי היה שחיין טוב יותר? מה הטעם בכל הספורט הזה, אם אין ולא יהיה עוד בסיס אחיד להשוואה? ולא פחות נורא, התעמלות הנשים. מבט אחד על המסך החזיר אותי שלושים שנים (לפחות) לאחור. שוב אותן מיניאטוריות - אז רוסיות ומזרח-גרמניות - הפעם תוצרת סין. ילדות אומללות שמאומנות בתנאים של עכברי מעבדה, עוברות עינויי גוף ונפש, צמיחתן ובגרותן מעוכבת באמצעות אמצעים מלאכותיים אכזריים, והכל בשביל המקום הראשון בטבלת המדליות. חכו חכו, זה עוד ייחשב לפשע נגד האנושות. אנחנו עוד נשמע הרבה על המשחקים האלה. הרבה ורע. עם הזמן הכל יעלה ויצוף מעל לפני השטח, ושערותיי סומרות רק מהמחשבה על מה שעוד עלול להתגלות. גם אצל הספורטאים, נשים וגברים - גם בקרב מיליוני הפועלים, הנמלים החרוצות. מי שחשב שעם התפרקות ברית המועצות עברה מן העולם מעצמת הרשע, שיחשוב שוב. האדום הנורא ההוא בסך הכל עבר דירה - ממזרח אירופה למזרח אסיה. |
ירוןמירב
בתגובה על פנסיה מוקדמת
chosen
בתגובה על מיומנו של קבלן שיפוצים
רונית שמר
בתגובה על לא נערה, לא קעקוע וגם לא דרקון
life3
בתגובה על המדריך למהפכה
amnonti
בתגובה על בדרכי שלי
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, לא צריך להגזים. אני לא ממש כועס. רק חבל קצת שהורסים לנו את מעט הנאיביות שעוד נשארה. כאילו נשארה.
אבל אתה קצת טועה בעניין הגדרות העידנים. להזכירך, אינספור טבלאות של שיאי בריכה (בעיקר נשים), שיאי מסלול (בעיקר נשים), הרמת משקולות, אתלטיקה (גברים וגם נשים) פשוט הושמו בצד, אחרי קריסת החומה בברלין והתפרקות בריה"מ. אחרי מה שקרה בעיקר בסיאול 1988, הפסיקו להתייחס לרבים מהשיאים כאל שיאי עולם ממש (ע"ע בן ג'ונסון, פלורנס גריפית-ג'וינר, לודמילה קרטוכבילובה ועוד), שלא לדבר על השחייניות המזרח-גרמניות שהיו מנופחות בהורמונים וסמים עד מעל לאוזניהן
כעסיך מובנים, אבל האולימפיאדה הזאת לא תהיה נקודת תפנית לשום דבר. בעוד ארבע שנים יחלו המשחקים בלונדון כאילו כלום. אולימפיאדת בייג'ין תיזכר כמו אתונה וקודמותיה. לא "עידן חדש", לא רוח אולימפית אחרת, כלום.
1936 נחשבת לציון דרך בגלל מה שבא בעקבותיה. רק הפסקת המשחקים בעקבות מלחמה ושואה יכולה לגרום לנו להיזכר בבייג'ינג במונחים של לפני ואחרי.
גם על סרטי "מלחמת הכוכבים" חשבנו שזה הסוף, ואז הגיעו עוד ועוד.
שושי, ע"ע תגובתי למיא כאן מעל לתגובה זו. מה שקורה בבריכה בבייג'ין חורג הרבה מעבר לפיתוח טכנולוגי נורמלי, אבולציוני. זה לא חזיית ספורט מתקדמת, או נעל ריצה עם ספוג אחר, או מזרן קפיצות עבה יותר. זה שינוי כולל של כל הרקע, שינוי תשתית
כן, כתבתי על זה גם בפוסט וגם בתגובות. אבל זה הרבה יותר מחוקי משחק ספורטיביים. יש משהו בגישה הבסיסית של המארגנים של המשחקים האלה, שמשותף גם לראשי הוועד האולימפי, שאומר שיאים בכל מחיר. זה לא רק בגד הים, לא רק רוחב ועומק הבריכה, לא רק טקס הפתיחה המפלצתי - זה התחושה הכוללת. משהו כאן חורג מדרך הטבע, ממה שהכרנו בעבר
אם אני זוכר נכון, ספיץ שלנו לא גילח כלום. שפם, שיער חזה, אפילו רגליים. ובעניין גודל הפונט - סורי. אני כותב רק באריאל 2. עניין של אסתטיקה. אבל אתה יכול להגדיל לעצמך בקלות. פשוט תשנה גודל פונט בדפדפן ו/או תקטין את הרזולוציה
אני לא יודע ולא רוצה לחשוב על ההבדל בשיטות, אבל יש לי תחושה די ברורה שהסינים לא יסתפקו בהשתלטות על האזור שלהם, על מקורות האנרגיה ועל מגזרים שלמים של תעשייה. כמו אימפריות עולמיות לפניהם, נראה שגם הם יחפשו את הדרך לשליטה גלובלית. וזה יקרה בתוך שנים לא רבות. קשה לי לראות מי יוכל לעצור אותם
לגבי ההשוואה בין האולימפיאדות, זו גם היתה ההשראה שלי. ברלין 36, מוסקבה 80 וגם אירוע ספורט שאינני זוכר מה הוא היה, בצפון קוריאה. זה היה מצמרר בהחלט.
לגבי השחייה - דווקא היתה רגולציה, אבל היא בוטלה בלחץ חברות הענק של הביגוד הספורטיבי. לכן הטענה על כך שזו התפתחות טבעית של מקצוע השחייה פשוט אינה נכונה. הטכנולוגיה הזו של בגדי הים היתה גם לפני אתונה, ונפסלה. ויש את עניין רוחב הבריכה, ועומק הבריכה ואלסטיות המקפצות. זה בפירוש שינוי של חוקי המשחק. והראייה תבוא כבר באליפויות השחייה של החודשים הקרובים, במקומות אחרים ובבריכות אחרות, בריכות של הדור הקודם. להערכתי - התוצאות יחזרו להיות בסנדרט של לפני בייג'ין
למיא,
זה בסדר לא לראות את האולימפיאדה, אבל פיתוחים טכנולוגיים שמשפרים את התוצאות הם לא שטיקים.
הספורט לא עוצר במקום גם באבזור, אם זה בקרקע של מסלולי הריצה, טכנולוגיות הנעלים, מחבטי הטניס, מוט הקפיצה, ועוד ועוד...נכון שהטכנולוגיות האלו משפרות את התוצאות , אבל הן משמשות את כולן ולא מזיקות לבריאות (סמים..)
ולכן הן לגיטימיות.
שלום,
למארק ספיץ היה שפם שיצר את רחוב המערבולות של פון קארמאן (ושניהם משלנו).
(שערות על החזה, גם? לא זוכר).
אם לא קשה לך, בבקשה כתוב בפונט=4 . 3 ממש קטן ומקשה. ARIAL לא רע.
תודה.
הסיסמה שנתנו הסינים לאולימפיאדה הזו מתאימה לרוח הפשיסטית שבצילה היא מתנהלת:
"עולם אחד, עם אחד".
בגרמנית זה נשמע טוב יותר.
שני נושאים שונים.
שבירת שיאים בבריכה האולימפית נמשכת ותמשיך גם באולימפיאדות הבאות. מבחינה פיזיולוגית האדם רחוק מלמצות את יכלתו בבריכה, והנושא נצפה מראש. בודאי שבגדי ים בעלי חיכוך נמוך מסייעים לכך, אולם זה המצב בכל ענף ספורט מודרני.
יתכן ויהיה צורך ברגולציה בנושא בעתיד - גם כאן אין חדש. לפני מספר שנים הוטלו מגבלות על תצורתו האוירודינמית של הכידון האולימפי, לאחר ששיפור בתצורה הביא לשיאים מהירים בהטלת כידון, וזה הגיע כבר למגבלת האיצטדיונים.
אגב באתלטיקה הנושא שונה. כאן האדם כבר קרוב מאד למיצוי יכולתו הפיזיולוגית, ולכן שיאי עולם כמעט ואינם נשברים.
לגבי טקס הפתיחה ההמוני ועקירת התושבים - כאן התחושה שונה. הקרבת הפרט לטובת הכלל והמסה הענקית של המופיעים, המבצעים את אותה פעולה בו זמנית הזכירה לי אולימפיאדה אחרת, בה השלטונות פעלו באופן זהה והתוצאה הניבה מלחמת עולם מספר שנים מאוחר יותר. ברלין 1936
אני מגיב אפילו שבכלל לא ראוי לתגובה (לתעוב כן) וכן (עונה לך מראש) מן הסתם אני מגיב כרוני שלא מצליח להשתלט על עצמו שלא להגיב אפילו לנוכח שטויות שלא ראויות לתגובה.
מילא דמגוגיה. אבל טיפשות? סתם להיות תועמלן אנטי סיני בנוסח האמפריה הנמוגה והמטומטמת הקרויה ארה"ב מבלי לתמוך את זה אפילו בעובדה אחת שתהיה מובנת לקורא הדיוט?
בגד ים עליך? אתה מבין בספורט? בגד הים הזה נהוג זה מכבר בתחריות שחיה ואף אחד לא תלה בו האשמות עד שהגיעו הסינים שפתאום הופכים לסמל רשע ש"אשם" בפיתוח המערבי הזה? יש לך מושג בכלל על מה אתה מלין? ומה זה בכלל חשוב כשהתנאים שווים?
אתה יודע פור פאקט שאצל היוונים, אצל האוסטרלים ואחורה מאלה כל הפיתוח המואץ לצורך אולומפיאדה נעשה על-פי כללי הצדק הטבעי?
אם יש משהו באולומפיאדיה הזו, זו העובדה שהסינים הצליחו והרבה מעבר למשעור, להוכיח שיש כאן (להם) עם נורמלי לחלוטין שאפשר ורצוי לסמפט ולנסות להבין אותו ואת תרבותו מעבר לקישקוש האמריקני הדלוח שמנסה להציג (ומצליח במקרה שלך) תמונה חד מימדית ושטחית של העולם שבו אנו פועלים/חיים.
ותאמין לי, ולא צריך להיות חכם גדול בהקשר הזה, לא יהיה שום קו מפריד בנוסח שאתה מנבא (למי ניתנה נבואה?) ולנודון תהיה המשך ישיר לבייג'ין.
אתה פיקציה, או אמת?
אני לא יודע מה אני רואה, אבל מה שאני רואה נראה לי רע. מה רע - נורא
זה שיש בכל מיני מקומות בעולם התעניינות בענפים שוליים (עם כל הכבוד להם ולעוסקים בהם), זה לא אומר שיש בהם עניין למיליוני הצופים. אני לא מצליח להבין איך אפשר לצפות בטלוויזיה בתחרות קליעה, חץ וקשת, סיף ועוד אינספור ענפים שונים ומשונים. אבל זה אני, מה אני מבין. ואגב, גם בעולם - נניח באירופה - יש אהדה עצומה לכדורגל, אבל חוסר עניין בולט בענף מוביל כמו כדורסל, כך שזה גם עניין של גיאוגרפיה.
אבל הבעיה הגדולה ביותר בעיני היא עצם קיומו של האירוע הזה, על עסקניו ופרנסיו - ולא ענפי הספורט עצמם. והפוסט הזה התמקד בעיקר במדינה המארחת ומה שהיא עשתה בשביל להביא לנו את המופע הבלתי נתפס הזה
על הפתיחה נאמר כבר הכל או הרוב.
היום כשראיתי בת 18 בקושי מטר שלושים היה מזעזע. כמו שכבר נאמר על התעמלות הקרקע לעולם לא ידעו בדיוק מה הגיל האמיתי של הבנות הסיניות שקיפצו ונחתו על המזרנים השונים.
השחיה מוזרה להפליא, מה לעזזאל עושים שם בבריכה ? נותנים לאנשים לשחות כאנשים או לשחיינים שחות כאסטרונאוטים של נאסא ? יותר מידי שיאים נשברו בצורה תמוהה
כספורטאית בעבר וחובבת ספורט, קשה לי מאוד החיבור בין מה שקורה "מסביב" לבין הספורט עצמו.
(אם כי אני לא מצדיקה, כמובן את מה שקורה !)
כן, עסקתי באותו ספורט ש"לא מעניין אף אחד" קליעה למטרה, בעמידה בשכיבה ובכריעה,
אבל זה שספורט זה לא מעניין אף אחד בארץ , וזה לא אומר שבחו"ל לא מתעניינים בו!
את ימיה הראשונים של האולימפיאדה ביליתי בסלובקיה, ואני יכולה להעיד על כך שדיווחים רבים מאוד
היו דווקא על אותו ענף ספורט לא מעניין , הקליעה!
מעולם לא ראיתי כל כך הרבה דיווחים על הענף - קליעה ברובה , אקדח, צלחות חרס, וכל זאת במעט הצפייה שהספקתי לצפות. לכן המשפט "וככה זה נראה. אינספור גרסאות של שיט וקיט, רוח וגלים, יריות בעמידה, שכיבה וכריעה, סיף ודיג, התעמלות אמנותית ושחייה צורנית..." רלוונטי אולי לארצנו הקטנה, אבל לא לכולם!
אני מזמינה אותך לקרוא את הפוסט האחרון שלי בנושא!
http://cafe.themarker.com/view.php?t=572305