כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    זה הייטק זה? (או: אוף, כמה אוכל)

    60 תגובות   יום שני, 18/6/07, 21:58

    אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק הוא האוכל. אנחנו מוקפים כמויות מטורפות של אוכל, ובמשך כל היום. כנראה חברות ההייטק חושבות שיש פה חבורה של מורעבים שלא אכלו כלום כבר כמה שנים, והן מנסות לפצות על החסר הנורא שעבר על כולנו.

     

    אז היום שלנו מתחיל בבוקר, לקראת 9, על השולחן במטבחון יש ארוחת בוקר - ירקות חתוכים יפה, גבינות ממגוון סוגים, סנדוויצ'ים מוכנים ובתוכם כל טוב, וכמובן בורקסים וקוראסונים. פתיחה נאה לבוקר אין ספק. אפשר להתחיל את היום אחרי ארוחה בריאה, או שלא, כל אחד ומה שהוא בוחר.

     

    במשך כל שעות היום באופן קבוע יש מעדנים במקרר - מילקי, דנונה בטעמים, מעדני דיאט, וקוטג' וגבינות, שלא לדבר על קורנפלקס מסוגים שונים. לכו תדעו, אולי נהיה רעבים מתישהו באמצע היום. בעיקר אחרי שארוחת הבוקר התחילה רק בתשע וארוחת צהריים צפויה בין שתים עשרה לשתים עשרה וחצי, אנחנו עוד עלולים להיות רעבים בסביבות אחת עשרה. ;-)

    וכמובן שחס וחלילה לא נשכח את מקומה של מכונת האספרסו, לפעמים יותר מאחת, לפעמים מכונה שמוציאה ברוב טובה גם קפה פרנץ'-ונילה, תלוי בנדיבות של מקום העבודה. ואלו כמובן לצידו של התמי4 ועשרים סוגים שונים של קפה ותה וכמויות מסחריות של מים מינרליים.

    בחברות מסויימות שמתעלות על עצמן יש גם מגירת הפתעות שמכילה מיליון סוגי מסטיקים, ומקררי הפתעות שבהם המון גלידות וארטיקים. לפעמים הם כל כך גאים בזה, שזה הדבר הראשון שמראים למועמד שבא להתראיין. שיידע ששווה פה.

     

    בסביבות אחת-עשרה מגיעה ההחלטה הכי מסובכת ביום העבודה, ההחלטה הקשה איפה לאכול צהריים. בדרך כלל מתלבטים לפחות שעה מראש אם לא יותר איפה לאכול, לפעמים זה ממש ויכוח, אם להזמין או לצאת. ואם מחליטים לצאת מהמשרד זה בכלל מסובך, כי אז כולם צריכים להסכים על המקום וזה תמיד יוצר חיכוכים, ותמיד יש מסעדות יקרות יותר ויש כאלו שפחות, יש כאלו שמכינות את האוכל די מהר ויש כאלו שבהם נבזבז את  כל שאר היום. הזמן  שהדיון לוקח תלוי עם מי אתה עובד וגם כמה אנשים יוצאים לאכול יחד, אבל זה תמיד לוקח זמן.

     

    אז בסופו של דבר ב-12:30, הולכים לאיפשהו, עם כרטיס הסיבוס שהשתלט על עולם ההייטק, פעם אלו היו תלושים שעשויים מנייר אמיתי, היום הכרטיס כבר מגנטי. למסעדות לוקח ה-מ-ו-ן זמן להכין את האוכל ומהרגע שמזמינים עד לרגע שמקבלים את האוכל יכולה בכיף לעבור שעה שלמה, וגם אחרי שקיבלנו כמובן לוקח לנו זמן לאכול. עניין של שעה וחצי-שעתיים ונחזור למשרד.

     

    אז קודם כל, לאורך זמן, זה די בעייתי לאכול במסעדות, גם בגלל שזה אוכל נורא משמין, וגם בגלל שנמאס, כמה אפשר? אפילו כשעבדתי בהרצליה ומסביב יש מבחר מטורף של מסעדות נהדרות, מיצינו את הכל די מהר. עשינו דוקטורט על המסעדות, אם אתם צריכים המלצות אז רק תגידו.

    בגלל זה גם אי אפשר לצאת יותר בערב למסעדות הללו בתור בילוי, כי זה בעצם כבר מסעדה רגילה לגמרי, כי אוכלים שם בעבודה. מאבדים את הכיף שבלצאת למסעדות הללו.

     

    לבחורות הבעייה של האוכל הרבה יותר רצינית, לבחורים משום מה זה כמעט ולא מפריע. הבחורות מחפשות מזון דל-שומן, אז יוצא שהן מזמינות סלט מארומה כמעט קבוע, אבל גם אז זה הרי מגיע עם הלחם והרטבים שדואגים להשלים את כל הקלוריות שנחסכו. ומה לעשות שלא כל אחת יכולה לחיות רק מחסה?

    המקום היחידי שנתקלתי בו שבאמת מכרו בו אוכל בריאות, וכלל סלט שאת מרכיבה לגמרי בעצמך, בלי רטבים, היה מקום בהרצליה שנקרא סלסלט, כמה חבל שאין כאלה בצפון.

    אבל הבעייה האמיתית היא שאת עובדת עם יותר מדי בחורים, אז הם מן הסתם מסרבים ללכת למקומות בלי בשר, ואת מוצאת את עצמך נגררת אחריהם, בגלל החברה אלא מה?. הייתי מוצאת את עצמי הולכת עם חבורת גברים מורעבים לאל-גאוצ'ו מדי יום ואוכלת שם תפוח-אדמה וקצת גלידה, ובבשר בכלל לא נוגעת. הרי ידוע שבאל-גאוצ'ו מוכרים גלידה משובחת, לא? ;-)

     

    פעם בחודש בערך, בשביל לגוון, יוצאים לארוחת צהריים במקום מרוחק, למשל באיזה חומוסיה ידועה ברמלה לאכול סביח או באיזו מסעדה על שפת הים, זה מגבש את החבר'ה שחבל על הזמן ועל הדרך בכלל שורף את כל שאר היום בוודאות.

     

    כשחוזרים מארוחת הצהריים כולם תמיד נורא עייפים, זה נורא קשה לעבוד כי עייפים, וכי מרגישים נורא כבדים, העיניים מתחילות להיעצם, חבל שאכלנו כל כך הרבה. האפקטיביות של כולם יורדת פלאים. השעות שאחר-כך מתנהלות בעצלתיים.

     

    אבל אל דאגה, לא לאורך זמן. כי שוב יש אוכל - בשעה ארבע ישנה ארוחת ארבע, פירות, עוגיות וגם אבטיח ומלון בעונה.

     

    בערב, בערך משבע, בצורה מפתיעה ממש - שוב מותר להזמין אוכל, אז בדרך כלל זה זמן החגיגות לפיצות ולאוכל האיטלקי בכלל. אם בשעות הצהריים חוגג הבשר, בערב חוגג הבצק.

     

    בטח אפילו אתם התעייפתם כבר מרוב אוכל, אפילו שהוא מופיע רק על המסך.

    ואם אתם חושבים שבזה זה נגמר אז אתם טועים בגדול.

     

    פעם בשבוע יש גם "קבלת שבת" או "happy hour" בכל מקום קוראים לזה קצת אחרת, אבל המשמעות זהה, אוכל והמון אוכל ביום חמישי בצהריים, בערך בשלוש. זה כמובן לא מבטל את ארוחת הארבע, אבל בהחלט לוקח חלק מהזמן של יום חמישי.

    אם יש יום הולדת למישהו, או מסיבת פרידה, גם אז ישנה התקהלות שכוללת הרבה אוכל, כי למה לא בעצם? כל סיבה למסיבה מאפשרת לשים עוד עוגות על השולחן ממיטב הקונדיטוריות שבסביבה.

     

    ותארו לעצמכם את השותף שלי למשרד אומר לי בטרוניה: "עוד פעם אוכל, זה בדיוק מה שאני צריך עכשיו". עוד שנייה אני מתחילה לרחם עליו. אבל בעצם הוא צודק, זה באמת נורא ואיום.  

    אלוהים, כמה אוכל!

     

     


    ובלי קשר -

    אני פשוט חייבת חייבת לשלוח אתכם לבלוג של carter שכותב סיפורים קצרים ומדהימים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/07 21:16:

       

      צטט: the s.p 2007-06-27 23:53:36

      אגב בהרצלייה פתחו סניף של

      סנדוויץ פקטורי[מאחד העם]-מומלץ

      ובכלל סקרתי בשנה האחרונה המון משרדים

      ןחברות הייטק למיניהן ואני אומר לכם שיש ויש

      יש חברות שבקושי קונות קפה לעובדים בטח לא אוכל

      ויש חברות הייטק מהגדולות במשק שהקניינים מתייעלים

      ומצמצמים משמעותית בהוצאות הכיבוד ע"י תחליפים זולים

      או לחילופין אפילו צמצום מגוון המזון ומשקאות לעובדים לחלוטין.

      אבל כמו שהבנתי וכמו שאתם בטח יודעים מחיי היום יום הכל תלוי

      בתוצאות של החברות  שלכם במסחר בניירות הערך!!!

      אנחנו באלה שיש, כמעט שוכחים כאלה שזה לא ככה אצלם, אבל בהחלט יש כאלה. כשהחברה במצב טוב המטבח שלה נראה בהתאם.

      ותודה על הכוכב.

      צטט: zeirauri 2007-06-28 09:32:11

      ענק. אחד הפוסטים המשובחים שקראתי.

      והמבחן לכך - כבר שוחחתי עליו עם חבר תוך צחוק משותף על "סדר היום" המתואר שנע מארוחה לארוחה.

      כוכב ירקרק גדלדל.

      צטט: zeirauri 2007-06-28 11:29:03

      אחרי שכתבתי על הכוכב גיליתי שהם נגמרו.

      סורי.

      איזה כיף לקבל מחמאה גדולה כזו. אפילו שנגמרו הכוכבים.

      צטט: hadarok 2007-06-28 09:58:50

       

      חיים קשים....מתלבט

       

      את יכולה לסדר לי שם עבודה? עדיפות למקום עם שוקולדים וקינוחים, סיבוסים למסעדות גורמה, ומנוחת צהרים בין 12:30-16:00.

       

      אנג'וי

      ממש רחמים עלינו קורץ

      את בטוחה שאת רוצה? את יודעת כמה קלוריות יש בכל אלה?

      שלחי לי קורות חיים, נסדר משהו, יש לך עוד דברים שחשובים לך במשרה חוץ מהאוכל?

      צטט: dr. web 2007-06-28 13:09:25

      גדול!!! יפה גם שמציעים לך להכין סלט בבית. כאילו להיות אישה בין כ"כ הרבה גברים זה לא מוזר מספיק.

      תוספת קטנטנה- היה יותר גרוע בתקופת הבועה. אני לעולם לא אשכח את הבגטים החמים עם החביתיות ירק שחיכו לנו בכניסה למשרד בבוקר. זו כבר היתה התעללות.

      ועצה קטנה לסיום- אני לא יודעת כמה יוצא לך לטוס, אבל אוכל של מטוסים זו דיאטה מצויינת. סוג של "מצפה הימים" להיי טק. יורדים מינימום 4 קילו בשבוע. בדוק.

      התעללות קשה. מעמידים את כוח הרצון שלנו במבחן. ולצערנו, אנחנו לא תמיד מצליחות לעמוד בפיתוי.

      אחלה דיאטה נשמעת, אולי אני אנסה את זה פעם.

        28/6/07 13:09:

      גדול!!! יפה גם שמציעים לך להכין סלט בבית. כאילו להיות אישה בין כ"כ הרבה גברים זה לא מוזר מספיק.

      תוספת קטנטנה- היה יותר גרוע בתקופת הבועה. אני לעולם לא אשכח את הבגטים החמים עם החביתיות ירק שחיכו לנו בכניסה למשרד בבוקר. זו כבר היתה התעללות.

      ועצה קטנה לסיום- אני לא יודעת כמה יוצא לך לטוס, אבל אוכל של מטוסים זו דיאטה מצויינת. סוג של "מצפה הימים" להיי טק. יורדים מינימום 4 קילו בשבוע. בדוק.

        28/6/07 11:29:

      אחרי שכתבתי על הכוכב גיליתי שהם נגמרו.

      סורי.

        28/6/07 09:58:

       

      חיים קשים....מתלבט

       

      את יכולה לסדר לי שם עבודה? עדיפות למקום עם שוקולדים וקינוחים, סיבוסים למסעדות גורמה, ומנוחת צהרים בין 12:30-16:00.

       

      אנג'וי

        28/6/07 09:32:

      ענק. אחד הפוסטים המשובחים שקראתי.

      והמבחן לכך - כבר שוחחתי עליו עם חבר תוך צחוק משותף על "סדר היום" המתואר שנע מארוחה לארוחה.

      כוכב ירקרק גדלדל.

        27/6/07 23:55:

      ותגובה אחרונה שלי להלילה

      בחיי

      אחלה פוסט ליזה -כוכב בענקק

        27/6/07 23:53:

       

      צטט: netr 2007-06-27 21:56:02

      אני עובדת בהרצליה ואנחנו דווקא מעדיפים את כרמליס. אבל גם אצלנו המטבח מפוצץ אוכל רוב הזמן (חוץ מבסופ"ש שאז המחלקה שאני עובדת בה מחסלת הכל). דווקא בלילות יש מחסור במקומות טובים פתוחים (ובימי שישי זה רק "מצדה" שזה לא משהו). אבל אי אפשר באמת לרחם עלינו לא?

      אני נורא אהבתי את טל בייגלס. אבל היינו הולכים לשם רק לעיתים רחוקות, כי הבנים לא חשבו שזה אוכל ואני הייתי הבחורה היחידה בצוות.

      ולא - אי אפשר לרחם.

      צטט: אסף4יי 2007-06-27 23:36:02

      ת'אמת ? עושר האוכל הזה בהחלט גורם להרבה התלבטויות שרשמת פה.

      אני ועוד בחורה מהמשרד עשינו דבר נורא פשוט: החלטנו שאנחנו "מחסלים" מסעדה מסעדה בשיטתיות ובכל פעם מגיעים למסעדה ומזמינים את הדבר הבא שיש בתפריט - אפילו אם הוא נשמע ממש "מעולה". עשינו מזה ממש פרוייקט, כולל ציונים והכל.

       

      עד עכשיו עברנו על כל התפריט של ג'ויה, ועל התפריט (הלא עיסקי) של זוזוברה - וזה מאד מכובד. נפתחנו למאכלים חדשים והרחבנו את מעגל ההתלבטות. השלב הבא יהיה לחסל את חסילון, קיוטו, meet & wine והחלטנו גם שכשנהיה גדולים (ושמנים) נהיה מבקרי מסעדות.

       

      דרך אגב - שנתיים וחצי בהרצליה וירדתי 3 קילו. איך ? אני פשוט נגעל מאוכל.

      רעיון גדול! איזו יצירתיות. אז אני מציעה שתתחילו לייצר רשימת מומלצים, תעזרו לאחרים לבחור את הדבר הנכון. אני בחיים לא הייתי יכולה לעשות את זה, אני סופר-בעייתית באוכל, רק בשנים האחרונות התחלתי טיפה להשתפר.

      כשמתרגלים לאוכל ומפסיקים להתלהב זה נכנס לפרופורציות סבירות. אבל אצל רוב האנשים המשקל זו פונקציה שעולה.

      צטט: the s.p 2007-06-27 23:37:57

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:30:11

      בכלל לא מרשים, ליזה.

       

      מה זה בדיוק:

      "לא נשכח את מקומה של מכונת האספרסו, לפעמים יותר מאחת, לפעמים מכונה שמוציאה ברוב טובה גם קפה פרנץ'-ונילה"

       

      מכונת אספרסו שאין לה אופציה של שוקו שווייצרי מראה על ידו הקפוצה של המעביד המעפן.

      מה? אי אפשר להשקיע קצת בעובדים?

      לא יודע למה אבל ההרגשה שלי אומרת שהטסטר צויס שלי הולך הכי בטרוף

      אני איתך. אין כמו טייסטרס צ'ויס. הכי טוב. אצלנו הולך בטירוף, אבל באמת בטירוף.
        27/6/07 23:53:

      אגב בהרצלייה פתחו סניף של

      סנדוויץ פקטורי[מאחד העם]-מומלץ

      ובכלל סקרתי בשנה האחרונה המון משרדים

      ןחברות הייטק למיניהן ואני אומר לכם שיש ויש

      יש חברות שבקושי קונות קפה לעובדים בטח לא אוכל

      ויש חברות הייטק מהגדולות במשק שהקניינים מתייעלים

      ומצמצמים משמעותית בהוצאות הכיבוד ע"י תחליפים זולים

      או לחילופין אפילו צמצום מגוון המזון ומשקאות לעובדים לחלוטין.

      אבל כמו שהבנתי וכמו שאתם בטח יודעים מחיי היום יום הכל תלוי

      בתוצאות של החברות  שלכם במסחר בניירות הערך!!!

        27/6/07 23:49:

       

      צטט: צביקה111 2007-06-27 19:35:49

      איכס

      בא לי להקיא מהפוסט הזה.

       

      אני לא ממש מבין למה היה לך את הצורך לכתוב על הגועל נפש בהרצליה פיתוח?

       

      אני ממש מקווה שכל הפוסט הזה נכתב בציניות ואם כך אני מתנצל על המילים הקשות.

      למה להקיא? להקיא זה מ-ג-ע-י-ל (מנסיון, אם משעמם לך תקרא את הפוסט שלי על ההריון של יולי ותראה שאני מבינה בזה משהו).

      צטט: marmor 2007-06-27 21:06:10

      <בפונט פולני>

      לא אומרים "איכס" על אוכל!

      <בפונט פולני>

      כן אומרים וכן אומרים.

      מה לעשות שאנחנו לא מחונכים ויש לנו יותר מדי אוכל, אז אנחנו מרשים לעצמנו.

      צטט: marmor 2007-06-27 21:06:57

      ימח שמו הקפה, אכל לי את הסלאש בסוגריים המשולשים הסוגרים!

      לקחתי לתשומת ליבי. לא יורדו נקודות על זה.

      צטט: barak hachamov 2007-06-27 21:31:30

       

      צטט: solix56 2007-06-19 06:52:23

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:59:44

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

      "ייצוא" והובלה" אומרים גם על התעשיה האוירית ועל רפאל  ועוד -והם זכו במחמאות האלה

      בלי רעש וצלצולים וכל הצרמוניה שמוזכרת פה .

      שלמה היקר,

      הרווחת את תשובתי ביושר

      והיא תהיה בוטה

      אין לך מושג ירוק מה זה הייטק

      נתחיל ברשותך המתעשייה האוירית ורפאל - אדון יקר, אנשים פיתחו שם טכנולוגיות מדהימות ללא ספק - אבל וזה אבל גדול - מי שעבר שם היה עטוף בכריות ביטחון למינהם... גוב לכל החיים עם פנסיה מובטחת ועוד מליון הטבות וכן, גם חדרי אוכל מהטובים שיש - תקלוט טוב - 0 סיכון אישי!!!

      נעבור להייטק.

      אדם קם בבוקר עם חלום - יוצא לדרך רווית סיכונים אישים / כלכליים. בסוף יש כמה שמצליחים. כן, מאוד מצליחים. במליוני $. כמה כאלה יש? יש לך מושג ירוק כמה יזמויות הייטק נכשלות וקוברות עימם ממון רב של היזמים?

      יש כמובן המון צדדים לתעשיה הזו. אבל לזלזל כמו שאתה עושה, באנשים שיוצרים ערך של מליארדים למדינה הזו (וגם לעצמם) מכלום?

      בהערכה לפועלך באשר הוא

      ללא רעש וצילצולים

      ברק

      לדעתי זה עוד יותר פשוט. חברות שיכולות להרשות לעצמן ורוצות למשוך עובדים צריכות להיות כמו כל האחרות, זה בא לידי ביטוי גם באוכל. אבל גם בהרבה תנאים אחרים שפחותים או שאין ברפא"ל ובתעשייה האווירית.
        27/6/07 23:37:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:30:11

      בכלל לא מרשים, ליזה.

       

      מה זה בדיוק:

      "לא נשכח את מקומה של מכונת האספרסו, לפעמים יותר מאחת, לפעמים מכונה שמוציאה ברוב טובה גם קפה פרנץ'-ונילה"

       

      מכונת אספרסו שאין לה אופציה של שוקו שווייצרי מראה על ידו הקפוצה של המעביד המעפן.

      מה? אי אפשר להשקיע קצת בעובדים?

      לא יודע למה אבל ההרגשה שלי אומרת שהטסטר צויס שלי הולך הכי בטרוף

        27/6/07 23:36:

      ת'אמת ? עושר האוכל הזה בהחלט גורם להרבה התלבטויות שרשמת פה.

      אני ועוד בחורה מהמשרד עשינו דבר נורא פשוט: החלטנו שאנחנו "מחסלים" מסעדה מסעדה בשיטתיות ובכל פעם מגיעים למסעדה ומזמינים את הדבר הבא שיש בתפריט - אפילו אם הוא נשמע ממש "מעולה". עשינו מזה ממש פרוייקט, כולל ציונים והכל.

       

      עד עכשיו עברנו על כל התפריט של ג'ויה, ועל התפריט (הלא עיסקי) של זוזוברה - וזה מאד מכובד. נפתחנו למאכלים חדשים והרחבנו את מעגל ההתלבטות. השלב הבא יהיה לחסל את חסילון, קיוטו, meet & wine והחלטנו גם שכשנהיה גדולים (ושמנים) נהיה מבקרי מסעדות.

       

      דרך אגב - שנתיים וחצי בהרצליה וירדתי 3 קילו. איך ? אני פשוט נגעל מאוכל.

        27/6/07 21:56:
      אני עובדת בהרצליה ואנחנו דווקא מעדיפים את כרמליס. אבל גם אצלנו המטבח מפוצץ אוכל רוב הזמן (חוץ מבסופ"ש שאז המחלקה שאני עובדת בה מחסלת הכל). דווקא בלילות יש מחסור במקומות טובים פתוחים (ובימי שישי זה רק "מצדה" שזה לא משהו). אבל אי אפשר באמת לרחם עלינו לא?
        27/6/07 21:31:

       

      צטט: solix56 2007-06-19 06:52:23

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:59:44

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

      "ייצוא" והובלה" אומרים גם על התעשיה האוירית ועל רפאל  ועוד -והם זכו במחמאות האלה

      בלי רעש וצלצולים וכל הצרמוניה שמוזכרת פה .

      שלמה היקר,

      הרווחת את תשובתי ביושר

      והיא תהיה בוטה

      אין לך מושג ירוק מה זה הייטק

      נתחיל ברשותך המתעשייה האוירית ורפאל - אדון יקר, אנשים פיתחו שם טכנולוגיות מדהימות ללא ספק - אבל וזה אבל גדול - מי שעבר שם היה עטוף בכריות ביטחון למינהם... גוב לכל החיים עם פנסיה מובטחת ועוד מליון הטבות וכן, גם חדרי אוכל מהטובים שיש - תקלוט טוב - 0 סיכון אישי!!!

      נעבור להייטק.

      אדם קם בבוקר עם חלום - יוצא לדרך רווית סיכונים אישים / כלכליים. בסוף יש כמה שמצליחים. כן, מאוד מצליחים. במליוני $. כמה כאלה יש? יש לך מושג ירוק כמה יזמויות הייטק נכשלות וקוברות עימם ממון רב של היזמים?

      יש כמובן המון צדדים לתעשיה הזו. אבל לזלזל כמו שאתה עושה, באנשים שיוצרים ערך של מליארדים למדינה הזו (וגם לעצמם) מכלום?

      בהערכה לפועלך באשר הוא

      ללא רעש וצילצולים

      ברק

        27/6/07 21:06:
      ימח שמו הקפה, אכל לי את הסלאש בסוגריים המשולשים הסוגרים!
        27/6/07 21:06:

      <בפונט פולני>

      לא אומרים "איכס" על אוכל!

      <\בפונט פולני>

        27/6/07 19:35:

      איכס

      בא לי להקיא מהפוסט הזה.

       

      אני לא ממש מבין למה היה לך את הצורך לכתוב על הגועל נפש בהרצליה פיתוח?

       

      אני ממש מקווה שכל הפוסט הזה נכתב בציניות ואם כך אני מתנצל על המילים הקשות.

       

       

       

        22/6/07 00:49:

       

      צטט: דוסית 2007-06-21 09:38:23

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-21 09:33:55

       

      צטט: דוסית 2007-06-19 13:29:03

      וספתא רחל היתה אומרת

      "בפולניה לא היה גם את זה"..

       

      ולא אומרים על אוכל איכ.

      בהייטק אוכלים מספיק בשביל עוד כמה ארצות עולם שלישי.

      וכשיש מספיק אוכל אומרים לפעמים איכ על אוכל.

      תגידי ילדה, מי חינך אותEך ..?  :))

       

      <בואנה אתם חיים טוב שם, חדל יללת ברשת. שכחת גם להזכיר את חדרי הכושר שמחכים לכם אחרי הבליסה היומית, אז יאללללה :)))  >

      מה שנכון נכון. יללת בשביל הכיף וחדר כושר בשביל הכושר.

      צטט: חי או מת 2007-06-21 13:43:56

      לפי דעתי יש קשר ישיר וחזק בין גאוגרפיה, הי טק ואוכל, ככול שהחברה נמצאת במקום יותר הי טקי כך האוכל בתוך ומחוץ לחברה הוא יותר "מתקדם" (עיין ערך פלצני)

       

      שעבדתי ברמת החייל (דרגת היטק 9) האוכל היה היי טקי לחלוטין, הודי, מוקפץ משוכלל, מסעדות יאפיות חדרי אוכל מתקדמים.

      שעבדתי ביהוד (דרגת היטק 3) אכלנו ביהוד/אור יהודה - מרכז העצבים של הגסטרונומיה הישראלית, הרבה אוכל בייתי ממוצאים שונים, ממוצע ולא מנקר עניים ו/או ארנק, חדר אוכל סביר.

      שעבדתי בהר חוצבים בירושליים(דרגת הי טק 1) לא היה משהו נורמלי לאכול באזור בכלל (מה גם שהייתי בסטארט אפ שגם את החלב לקפה הבאנו מהבית בתורות)

      היום בכפר סבא מזרח (דרגת היטק 3) חזרתי לאכול שווארמה/סיני מזוייף/סלטים (עוגיות עבאדי במטבחון)

      בטח שיש - אין מה להשוות את הרצליה ורמת החייל לראש העין ונתניה למשל.

      ויעשה רעיון הדירוג, עוד ישתמשו בזה ביום מן הימים.

      צטט: מלכת השלג 2007-06-21 15:01:13

      מצטערת על הבלאגן בתגובה..אני פה עם תינוקת בת שנה שלא מעניין אותה הזכרונות של אמא שלה מתקופת ההיי טק קורץאם אני מצליחה לאכול פיתה זה טוב.

       

      המילה איכס היתה שייכת לתגובה שציטטתי, אני לא אומרת איכס על אוכל....

      בכל מקרה סלחנו, אין מה לדאוג, סימנתי רק לטובת הכלל, לא התכוונתי להישמע כמתלוננת. מקווה שהתינוקת תתן לך לאכול משהו, ומצטערת שהמילה איכס התפלקה פנימה לציטוט שלך.
        21/6/07 15:01:

      מצטערת על הבלאגן בתגובה..אני פה עם תינוקת בת שנה שלא מעניין אותה הזכרונות של אמא שלה מתקופת ההיי טק קורץאם אני מצליחה לאכול פיתה זה טוב.

       

      המילה איכס היתה שייכת לתגובה שציטטתי, אני לא אומרת איכס על אוכל....

       

        21/6/07 13:43:

      לפי דעתי יש קשר ישיר וחזק בין גאוגרפיה, הי טק ואוכל, ככול שהחברה נמצאת במקום יותר הי טקי כך האוכל בתוך ומחוץ לחברה הוא יותר "מתקדם" (עיין ערך פלצני)

       

      שעבדתי ברמת החייל (דרגת היטק 9) האוכל היה היי טקי לחלוטין, הודי, מוקפץ משוכלל, מסעדות יאפיות חדרי אוכל מתקדמים.

      שעבדתי ביהוד (דרגת היטק 3) אכלנו ביהוד/אור יהודה - מרכז העצבים של הגסטרונומיה הישראלית, הרבה אוכל בייתי ממוצאים שונים, ממוצע ולא מנקר עניים ו/או ארנק, חדר אוכל סביר.

      שעבדתי בהר חוצבים בירושליים(דרגת הי טק 1) לא היה משהו נורמלי לאכול באזור בכלל (מה גם שהייתי בסטארט אפ שגם את החלב לקפה הבאנו מהבית בתורות)

      היום בכפר סבא מזרח (דרגת היטק 3) חזרתי לאכול שווארמה/סיני מזוייף/סלטים (עוגיות עבאדי במטבחון)

       

        21/6/07 09:42:

       

      צטט: shine 2007-06-19 22:57:51

      איכשהו אצלנו בעבודה כל שיחה מסתיימת בסופו של דבר באוכל, מה בישלנו מה נבשל, מה נאכל , איפה נאכל. ישראלים סובבים הרבה סביב אוכל - אחת מהנאות החיים.

       

      יואב - משכורת רעב  -  ענק!

      הישראלים והאוכל שלובים זה בזה. אפילו מלדבר על אוכל מפיקים הנאה עצומה.

       

      ויואב ענק תמיד. יש לו את זה.

      צטט: marmor 2007-06-19 23:40:54

      ועוד לא דיברנו אפילו על האוכל בכנסים.

      במיוחד ב-IVA ובארנסט אנד יאנג, ששם זה גובל בחזירות בלתי פוסקת שמתמשכת לכל אורך היום.

      אגב, בבלוג שלי בקפה סיפרתי על ניסוי שערכתי באחת ממסיבות ההיי-טק, לבחון כמה פחיות רד-בול רצופות אני מסוגל לשתות, ומה ההשפעה של זה על הגוף שלי (לא נרשמה כל השפעה מיוחדת, מלבד צורך תכוף יותר ללכת להשתין...).

      אוכל אוכל אוכל. אין לזה סוף. 

      ואתה צריך להפסיק לעשות שטויות, יותר מדי דיאט קולה, יותר מדי רדבול, זה לא בריא הדברים האלה.

      צטט: מלכת השלג 2007-06-20 09:06:06

       

      צטט: אורישש 2007-06-18 22:47:10

       

      הבעייה היותר גדולה בהייטק זה ההייטקיסטים.

       

      הולכים ככה ברחוב בחבורות-חבורות, עם חולצות במכנסיים, חגורות שנות השמונים ופלאפון צמוד לחגורה מבחוץ. לפעמים מלווה אותם איזה "בחורה" הייטקיסטית. לא ברור לי איך הם מתרבים, באמת...

       

      מחזיקים כרטיס כתום ביד ומדברים על איזה גירסה, לא ברור אם זה ב"פרודקשן" או ב"דיפלוימנט".

       

      אני עבדתי לפני שנה בהרצליה פיתוח, אם הייתי רואה כאלה הייטקסיטים ישר עוברת מקום הם לא יכולים להתנתק מהעבודה לרגע. בסוף מצאנו פתרון, קונים סלט בסופר הקטן ואוכלים על הדשא, הכי כיף.

      איכס.

       

      גילוי נאות:

      הכותב הוא הייטקיסט ומחזיק בסיבוס, אך לא יוצא לאכול בחוץ מפאת המראות המזעזעים שתוארו.

       

      סימנתי מה שאת כתבת, כי לקח לי הרבה זמן למצוא את זה, אז בטח גם אחרים חיפשו.

      קשה להתנתק מהעבודה, בעיקר כשאתה יוצא עם קבוצה של אנשים מהעבודה, וככל שהם יותר קרובים ובצוות שלך ככה יותר קל לדבר על עבודה ויותר קשה להתנתק מזה.

      הפתרון שלכם מצויין, אין כמו לאכול משהו בריא, ועל הדשא בחוץ - זה בכלל מעולה.

      בתקופה ההיא היו שנים שלא ראיתי את אור השמש בכלל, חוץ מבהליכה של מספר דקות למסעדה שהחלטנו לאכול בה.

        21/6/07 09:38:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-21 09:33:55

       

      צטט: דוסית 2007-06-19 13:29:03

      וספתא רחל היתה אומרת

      "בפולניה לא היה גם את זה"..

       

      ולא אומרים על אוכל איכ.

      בהייטק אוכלים מספיק בשביל עוד כמה ארצות עולם שלישי.

      וכשיש מספיק אוכל אומרים לפעמים איכ על אוכל.

      תגידי ילדה, מי חינך אותEך ..?  :))

       

      <בואנה אתם חיים טוב שם, חדל יללת ברשת. שכחת גם להזכיר את חדרי הכושר שמחכים לכם אחרי הבליסה היומית, אז יאללללה :)))  >

        21/6/07 09:37:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-21 09:33:55

       

      צטט: דוסית 2007-06-19 13:29:03

      וספתא רחל היתה אומרת

      "בפולניה לא היה גם את זה"..

       

      ולא אומרים על אוכל איכ.

      בהייטק אוכלים מספיק בשביל עוד כמה ארצות עולם שלישי.

      וכשיש מספיק אוכל אומרים לפעמים איכ על אוכל.

      תגידי ילדה, מי חינך אותEך ..?  :))

       

      <בואנה אתם חיים טוב שם, חדל יללת ברשת. שכחת גם להזכיר את חדרי הכושר שמחכים לכם אחרי הבליסה היומית, אז יאללללה :)))  >

        21/6/07 09:33:

       

      צטט: twista 2007-06-19 02:35:57

      גועל נפש. 

      כשאני רואה את חבורות ההייטקיסטים שמציפות מהצהריים את מסעדות רמת החייל עם תג על החולצה ותלוש ביד, בא לי להקיא.

      חבל לך להקיא, להקיא זה די מגעיל.

      אין ספק שזה לא מחזה מלבב אנשי הייטק בחבורות. ורמת החייל באמת מוצפת בהם באופן רציני.

      צטט: solix56 2007-06-19 06:52:23

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:59:44

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

      "ייצוא" והובלה" אומרים גם על התעשיה האוירית ועל רפאל  ועוד -והם זכו במחמאות האלה

      בלי רעש וצלצולים וכל הצרמוניה שמוזכרת פה .

      זה עניין של תחרות, היום כמעט כולם ככה.

      התעשייה האווירית ורפא"ל גם משלמים הרבה פחות מאחרים, יש הרבה שלא עובדים שם בדיוק בגלל ההבדלים הללו בתנאים.

      המסקנה שלי, לא נורא שיש רעש וצלצולים, העיקר שיש גם תפוקה אמיתית.

      צטט: tamni 2007-06-19 08:22:52

      שיכנעת אותי.

       

      איזה מזל שאני עובדת בקריית הממשלה בחיפה. אצלנו נורא קל לדעת מתי יום הוא יום טוב - ולא סתם יום - אם יש כוסות חד פעמיות או לא. וגם בצהריים לא צריך לשבור את הראש - המבחר עומד על מקום אחד, והשאלה היא - להזמין או לא להזמין - ממקום שקוראים לו "קפה זעתר" (!!!).

       

      (אם חלילה מסתובב פה האיש של "קפה זעתר" - אין עליכם, אתם מעולים, הכי טעים זה סלט עם קילו זעתר, פיתה שיובשה בטוסטר עם קילו זעתר, ואין על קפה עם זעתר, טוב שרשמתם פטנט על זה, גאוני). 

      הכל עם זעתר! (בהחלט שם משונה קפה זעתר, למה שמישהו ירצה לשתות קפה עם זעתר?).

      אצלנו כל יום הוא יום טוב ולא סתם יום.  ואני שמחה ששכנעתי אותך.

      צטט: ויק. 2007-06-19 10:14:29

      מזל שאני לא בהייטק

      הייתי משמינה כמו פרה חח

      ויק - לא הייתי כותבת את השם שלך ופרה באותו משפט בחיים.

      צטט: alon_gur 2007-06-19 10:21:38

      היי,

       

      בר-בריא יש גם באיזור הבורסה, אם כי לאט לאט נעלם מכאן ההיי טק.

       

      הכי נורא בתחום ההתמודדות עם אוכל מסוכן היה בחברה בה עבדתי בימי השמנים ביותר (תרתי משמע) של הבועה, שם למשל בחנוכה היו מביאים איזה 20 סוגי סופגניות כל בוקר:)

      ברבריא ודומיו הם מעולים, חבל שאין יותר כאלה.

      כוח הרצון מאוד חשוב כשיש כל כך הרבה סוגי סופגניות. אנחנו צריכים לשמור על גבולות בריאים.

      צטט: בתיה בכר 2007-06-19 11:40:34

      אני בתחום הלא נכון....

      אז בואי, אני מוכנה לחלוק איתך משרד.

      צטט: דוסית 2007-06-19 13:29:03

      וספתא רחל היתה אומרת

      "בפולניה לא היה גם את זה"..

       

      ולא אומרים על אוכל איכ.

      בהייטק אוכלים מספיק בשביל עוד כמה ארצות עולם שלישי.

      וכשיש מספיק אוכל אומרים לפעמים איכ על אוכל.

      צטט: יפעת 2007-06-19 14:00:51

      דגני הבוקר שלי החלו לנוע בחוסר נוחות, הלכו להסתתר מאחורי החלב.

      נראה לי שבסוף כמעט כולם חוזרים לאכול בבוקר את דגני הבוקר הישנים והטובים. עניין של הרגל כנראה.

        20/6/07 09:06:

       

      צטט: אורישש 2007-06-18 22:47:10

       

      הבעייה היותר גדולה בהייטק זה ההייטקיסטים.

       

      הולכים ככה ברחוב בחבורות-חבורות, עם חולצות במכנסיים, חגורות שנות השמונים ופלאפון צמוד לחגורה מבחוץ. לפעמים מלווה אותם איזה "בחורה" הייטקיסטית. לא ברור לי איך הם מתרבים, באמת...

       

      מחזיקים כרטיס כתום ביד ומדברים על איזה גירסה, לא ברור אם זה ב"פרודקשן" או ב"דיפלוימנט".

       

      אני עבדתי לפני שנה בהרצליה פיתוח, אם הייתי רואה כאלה הייטקסיטים ישר עוברת מקום הם לא יכולים להתנתק מהעבודה לרגע. בסוף מצאנו פתרון, קונים סלט בסופר הקטן ואוכלים על הדשא, הכי כיף.

      איכס.

       

      גילוי נאות:

      הכותב הוא הייטקיסט ומחזיק בסיבוס, אך לא יוצא לאכול בחוץ מפאת המראות המזעזעים שתוארו.

       

        19/6/07 23:40:

      ועוד לא דיברנו אפילו על האוכל בכנסים.

      במיוחד ב-IVA ובארנסט אנד יאנג, ששם זה גובל בחזירות בלתי פוסקת שמתמשכת לכל אורך היום.

      אגב, בבלוג שלי בקפה סיפרתי על ניסוי שערכתי באחת ממסיבות ההיי-טק, לבחון כמה פחיות רד-בול רצופות אני מסוגל לשתות, ומה ההשפעה של זה על הגוף שלי (לא נרשמה כל השפעה מיוחדת, מלבד צורך תכוף יותר ללכת להשתין...).

        19/6/07 22:57:

      איכשהו אצלנו בעבודה כל שיחה מסתיימת בסופו של דבר באוכל, מה בישלנו מה נבשל, מה נאכל , איפה נאכל. ישראלים סובבים הרבה סביב אוכל - אחת מהנאות החיים.

       

      יואב - משכורת רעב  -  ענק!

        19/6/07 20:25:

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-06-19 00:08:22

      אנחנו אוכלים קלטות בטא ברוטב עדשות מצלמת פילם.

      לפעמים זה מתובל באיפור, ואם אין מאפרת על הסט, אז בלי.

      אבל תמיד יש, אז לא תפל לנו בפה.

      בחגים אנחנו מתפנקים על רולים של סושי עטוף בגרין סקרין.

      זה כמו חסה, אבל ממש ירוק.

       

      פעם כשהייתי צעיר, עבדתי בחב' סטארט אפ ברעננה. היו מביאים לנו באגטים.

      מעדיף ת'קלטות בטא...

      אצלנו משום מה לא מגישים את האוכל הזה.

      זה נשמע נהדר. כיף לך.

      צטט: גנאדי 2007-06-19 00:09:27

      בגוגל הם בכלל לקחו את זה לקיצוניות ומתגאים במרחק שבין 50-100 מטר בין עובד למקרר (ככה העובד עוד יהפוך למקרר בעצמו). מצד שני, אני לא מסכים שהאוכל במסעדות משמין - זאת רק שאלה של לאן הולכים ומה מזמינים. 

      ולמען כל משמיצי ההייטק - לא בכל החברות יש שפע שכזה של הפתעות. במקום אחד חייתי חודשיים על קפה עם וופלים שטעמם נע בין לימון לשוקולד. אולי זה ההבדל בין חברה גדולה לקטנה (למרות שכרגע אני דווקא לא מתלונן).

       

      אבל האמת - האוכל הזה הוא ממש מכה. וגם יש מעליות בכל מקום. איזה מזל היה כשבצבא הייתי בקומה רביעית בלי מעלית....

      בדיוק היום התקשר אליי חבר שעובד בגוגל וסיפר לי על האוכל שם, זה בהחלט מטורף.

      גם ברוב החברות הקטנות יש המון המון המון אוכל. מנסיון.

       

      ומותר לעלות במדרגות גם אם יש מעלית.

      צטט: יואב עינהר 2007-06-19 00:47:05

      לזה קוראים- משכורת רעב

      בהחלט קורץ

      צטט: ארז פרץ 2007-06-19 01:39:06

      אחחחחחחח.... עשית אותי רעב.

      ומרייר.

       

      מתי תורי, הא? 

      תורך עוד יגיע בקרוב. אני מוכנה לחתום על זה.

       

        19/6/07 14:00:

      דגני הבוקר שלי החלו לנוע בחוסר נוחות, הלכו להסתתר מאחורי החלב.

       

        19/6/07 13:29:

      וספתא רחל היתה אומרת

      "בפולניה לא היה גם את זה"..

       

      ולא אומרים על אוכל איכ.

        19/6/07 11:40:

      אני בתחום הלא נכון....

        19/6/07 11:33:

       

      צטט: revitalll 2007-06-18 23:12:39

       

       

      חבל שאני לא בהיי טק!

       

      קורץ

      האמת שסך הכל נחמד פה. אבל תמיד יש על מה להתלונן.

      צטט: נטע וינריב 2007-06-18 23:44:08

      הצלחת להצחיק אותי.

       

      שלא לדבר על מנהלת המשרד שצריכה להכין כמה דברים באוםן בהול לפגישה עם המשקיעים אבל היא עסוקה בלהזמין פירות מהירקן (שהעובדים לא יהיו רעבים)...

       

      או המנהל שחושב שאם הוא יחלק ארטיקים במהלך דיון של 5 שעות הדיון יהיה פחות מיותר...

      מעולה. הצלחת להצחיק אותי בחזרה. (וזה גם נכון, וזה עוד יותר מצחיק).

      צטט: el_greco 2007-06-18 23:44:32

      עבדים מפוטמים.

      לא עבדים, אבל כן מפוטמים.

      צטט: liran denesh 2007-06-18 23:45:42

      גם במערכות העיתונים קשה לשמור על הגזרה:

       

      תמיד מקבלים איזה מוצר חדש וטעים מידי לבדיקה

       

      או שיש אירוע משמח שנחגג באכילה משותפת

       

      או שהולכים לאכול צהריים בחוץ בד"כ כבר ב-11:00 בבוקר

       

      וכמובן - מתרוצצים כל היום ממקום למקום -

       

      ובערב משלימים פערים....

      אוהבים אוכל במדינה שלנו, ומסתבר שלא רק בהייטק.

      להתרוצץ כל היום דווקא די טוב לגזרה, לעומת לשבת מול המחשב כל היום.

        19/6/07 10:21:

      היי,

       

      בר-בריא יש גם באיזור הבורסה, אם כי לאט לאט נעלם מכאן ההיי טק.

       

      הכי נורא בתחום ההתמודדות עם אוכל מסוכן היה בחברה בה עבדתי בימי השמנים ביותר (תרתי משמע) של הבועה, שם למשל בחנוכה היו מביאים איזה 20 סוגי סופגניות כל בוקר:)

       

        19/6/07 10:14:

      מזל שאני לא בהייטק

      הייתי משמינה כמו פרה חח

        19/6/07 09:46:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-18 22:47:30

      זה בכדי שהמוח יעבוד כהוגן, ללא שיבושים. מחייך

      הייתי אומרת שלמרות זה המוח עובד כהוגן וללא שיבושים.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש גם תוכן, ואפילו הרבה. פשוט הוא ברובו פחות מעניין לפוסטים. אבל אולי, מי יודע.

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:57:41

      ליזה היקרה, יש לי שלושה דברים לומר על הפוסט הזה :

      1. שומר נפשו ירחק ממכונות הקפה.

      2. ישנם גם מקומות עבודה הייטקיים בלי דנונה במקרר ואבטיח בצלחת. וכשמדובר ב"עובדי קבלן" (גולגלות) שמוצבים אצל לקוח, לפעמים אפילו בונזו לא מגישים להם.

      3. לפני שעה חזרתי מהעבודה ועדיין לא אכלתי צהרים. אז אני הולך לאכול משהו ואם בינתיים יבואו כל מיני מלעיזים ויגידו שבהייטק רק אוכלים ולא עובדים - תכסחי אותם בשמי.

      1. תלוי איזה מכונת קפה. אבל בגדול אתה צודק, גם אלו שמוציאות קפה מצויין לא טובות לטווח הארוך.

      2. נכון. אבל הרוב הגדול הם כאלה, ובעיקר כי האחרים כאלה.

      3.  אני אעמיד אותם במקומם סמוך עליי. וזה לא טוב לדלג על ארוחות, אתה בטח יודע את זה.

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:59:44

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

      הספקת לכסח בעצמך.

      יש תוכן, בהחלט שיש.

      צטט: ליאור רועי 2007-06-18 23:02:54

      נשבעת לך שחצי שניה לפני המשפט הזה:

       "בטח אפילו אתם התעייפתם כבר מרוב אוכל, אפילו שהוא מופיע רק על המסך. "

      יצאה לי אנחה כזאת של עייפות ומלאות..

       

      :-)

      איזה מגניב. קראת את מחשבותיי (או שאני את שלך?).
        19/6/07 08:22:

      שיכנעת אותי.

       

      איזה מזל שאני עובדת בקריית הממשלה בחיפה. אצלנו נורא קל לדעת מתי יום הוא יום טוב - ולא סתם יום - אם יש כוסות חד פעמיות או לא. וגם בצהריים לא צריך לשבור את הראש - המבחר עומד על מקום אחד, והשאלה היא - להזמין או לא להזמין - ממקום שקוראים לו "קפה זעתר" (!!!).

       

      (אם חלילה מסתובב פה האיש של "קפה זעתר" - אין עליכם, אתם מעולים, הכי טעים זה סלט עם קילו זעתר, פיתה שיובשה בטוסטר עם קילו זעתר, ואין על קפה עם זעתר, טוב שרשמתם פטנט על זה, גאוני). 

        19/6/07 06:52:

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-18 22:59:44

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

      "ייצוא" והובלה" אומרים גם על התעשיה האוירית ועל רפאל  ועוד -והם זכו במחמאות האלה

      בלי רעש וצלצולים וכל הצרמוניה שמוזכרת פה .

        19/6/07 06:40:

       

      צטט: levana feldman 2007-06-18 22:35:57

      ליזה,

      נראה לי שבהתחלה זה יכול להיות מפתה לאכול משמין.

      אבל כשזה נכנס לשגרה יומיומית אפשר לאכול בריא...מחייך

      לומדים לחיות עם זה. אבל זה בכל זאת מעייף.

      ואת צודקת, זו אחריות שלנו לדאוג לאכול בריא (לפחות רוב הזמן).

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      בהייטק יש גם רוח וצלצולים, יש גם המון אוכל, ויש גם אנשים שעובדים נורא קשה. אבל על עבודה קשה לא תמיד כותבים פה בקפה.

      צטט: michal_he 2007-06-18 22:42:36

      לא ידעתי שעבדת בהרצליה, חבל שלא הכרנו אז :) מתי זה היה?

       

      סלסלט זה ממש מעולה, אני מזמינה משם לפחות שלוש פעמים בשבוע בתור מנה עיקרית. אם רוצים לגוון, יש גם את ברבריא שעובד על אותו עיקרון אבל מסודר אחרת.

      אחרי סלט גם לא מרגישים עייפים בכלל.

      אין לי את האופציה של לצאת לאכול בחוץ וכך יצא שרק בחודשים האחרונים יצא לי להגיע לטאפאס, זוזוברה וג'ויה, בערב, וליהנות מזה ממש. (מזוזוברה פחות)

      עבדתי באיזור הרצליה בערך עד 2002.

      חבל שלא הכרנו, הייתי באה לאכול איתך צהריים. ועוד ארוחת צהריים בריאה של ממש.

      את זוזוברה גם אנחנו לא אהבנו אז, ג'ויה נהדרת.

      צטט: אורישש 2007-06-18 22:47:10

       

      הבעייה היותר גדולה בהייטק זה ההייטקיסטים.

       

      הולכים ככה ברחוב בחבורות-חבורות, עם חולצות במכנסיים, חגורות שנות השמונים ופלאפון צמוד לחגורה מבחוץ. לפעמים מלווה אותם איזה "בחורה" הייטקיסטית. לא ברור לי איך הם מתרבים, באמת...

       

      מחזיקים כרטיס כתום ביד ומדברים על איזה גירסה, לא ברור אם זה ב"פרודקשן" או ב"דיפלוימנט".

       

      איכס.

       

      גילוי נאות:

      הכותב הוא הייטקיסט ומחזיק בסיבוס, אך לא יוצא לאכול בחוץ מפאת המראות המזעזעים שתוארו.

      ההייטקיסטים בדרך כלל מתרבים עם מינים אחרים של אנשים, לא עם הייטקיסטיות.

      מה שתארת זה מה שקורה כשאנשים ממשיכים לדבר על עבודה גם בדרך לאוכל, צריך להוציא חוק נגד זה.

      דרך אגב, יש גם כאלו שתולים את הפלאפון במין רצועה על הצוואר.

      (ויש גם כמה נורמלים יחסית שלא נראים ככה)

       

      ואם אתה לא אוכל בחוץ, אז איפה אתה אוכל?

       

        19/6/07 06:33:

       

      צטט: ארז טביב 2007-06-18 22:05:04

      איזה מזל שאני לא בהיי טק

      הייתי משמין כמו חזיר.

       צוחק

      בשביל זה הם עושים גם כל מיני דילים עם חדרי כושר. כדי לאזן טיפה.

      צטט: taya1 2007-06-18 22:09:39

      האמנם ? וישמן ישורון ויבעט ? קורץ

      אחרי כל כך הרבה אוכל ישורון קצת התעייף. אולי הוא יבעט אחר-כך.

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-18 22:13:26

      כל כך מוכר, 

      למרות שיצא לי רק לטעום מכל זה.

       

      בחברות עם חדרי אוכל מסודרים, יותר קל לשמור על דיאטה

      כי יש מעין מרכז סלטים כזה (ועדיין יש המון קינוחים ומיצים מסביב..)

      ואני מכיר גם כאלו שמביאים אוכל מהבית.. 

      מעטים הם אלו שיש להם כוח להביא מהבית, כי זה אומר שצריך גם להכין אותו בבית.

      ובחברות עם חדרי אוכל מסודרים בדרך כלל האוכל לא משהו (אולי בגלל זה גם יותר קל לשמור על דיאטה).

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:30:11

      בכלל לא מרשים, ליזה.

       

      מה זה בדיוק:

      "לא נשכח את מקומה של מכונת האספרסו, לפעמים יותר מאחת, לפעמים מכונה שמוציאה ברוב טובה גם קפה פרנץ'-ונילה"

       

      מכונת אספרסו שאין לה אופציה של שוקו שווייצרי מראה על ידו הקפוצה של המעביד המעפן.

      מה? אי אפשר להשקיע קצת בעובדים?

      כל מילה בסלע. יוחזר השוקו השוויצרי לאלתר.

        19/6/07 02:35:

      גועל נפש. 

      כשאני רואה את חבורות ההייטקיסטים שמציפות מהצהריים את מסעדות רמת החייל עם תג על החולצה ותלוש ביד, בא לי להקיא.

       

       

        19/6/07 01:39:

      אחחחחחחח.... עשית אותי רעב.

      ומרייר.

       

      מתי תורי, הא? 

        19/6/07 00:47:

      לזה קוראים- משכורת רעב

        19/6/07 00:09:

      בגוגל הם בכלל לקחו את זה לקיצוניות ומתגאים במרחק שבין 50-100 מטר בין עובד למקרר (ככה העובד עוד יהפוך למקרר בעצמו). מצד שני, אני לא מסכים שהאוכל במסעדות משמין - זאת רק שאלה של לאן הולכים ומה מזמינים. 

      ולמען כל משמיצי ההייטק - לא בכל החברות יש שפע שכזה של הפתעות. במקום אחד חייתי חודשיים על קפה עם וופלים שטעמם נע בין לימון לשוקולד. אולי זה ההבדל בין חברה גדולה לקטנה (למרות שכרגע אני דווקא לא מתלונן).

       

      אבל האמת - האוכל הזה הוא ממש מכה. וגם יש מעליות בכל מקום. איזה מזל היה כשבצבא הייתי בקומה רביעית בלי מעלית....

        19/6/07 00:08:

      אנחנו אוכלים קלטות בטא ברוטב עדשות מצלמת פילם.

      לפעמים זה מתובל באיפור, ואם אין מאפרת על הסט, אז בלי.

      אבל תמיד יש, אז לא תפל לנו בפה.

      בחגים אנחנו מתפנקים על רולים של סושי עטוף בגרין סקרין.

      זה כמו חסה, אבל ממש ירוק.

       

      פעם כשהייתי צעיר, עבדתי בחב' סטארט אפ ברעננה. היו מביאים לנו באגטים.

      מעדיף ת'קלטות בטא...

        18/6/07 23:45:

      גם במערכות העיתונים קשה לשמור על הגזרה:

       

      תמיד מקבלים איזה מוצר חדש וטעים מידי לבדיקה

       

      או שיש אירוע משמח שנחגג באכילה משותפת

       

      או שהולכים לאכול צהריים בחוץ בד"כ כבר ב-11:00 בבוקר

       

      וכמובן - מתרוצצים כל היום ממקום למקום -

       

      ובערב משלימים פערים....

       

       

        18/6/07 23:44:
      עבדים מפוטמים.
        18/6/07 23:44:

      הצלחת להצחיק אותי.

       

      שלא לדבר על מנהלת המשרד שצריכה להכין כמה דברים באוםן בהול לפגישה עם המשקיעים אבל היא עסוקה בלהזמין פירות מהירקן (שהעובדים לא יהיו רעבים)...

       

      או המנהל שחושב שאם הוא יחלק ארטיקים במהלך דיון של 5 שעות הדיון יהיה פחות מיותר...

        18/6/07 23:12:

       

       

      חבל שאני לא בהיי טק!

       

      קורץ

        18/6/07 23:02:

      נשבעת לך שחצי שניה לפני המשפט הזה:

       "בטח אפילו אתם התעייפתם כבר מרוב אוכל, אפילו שהוא מופיע רק על המסך. "

      יצאה לי אנחה כזאת של עייפות ומלאות..

       

      :-)

        18/6/07 22:59:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-06-18 22:57:10

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

      יש תוכן רבותי, מדובר במגזר יצרני ובענף ייצוא מוביל בישראל.

        18/6/07 22:57:

      ליזה היקרה, יש לי שלושה דברים לומר על הפוסט הזה :

      1. שומר נפשו ירחק ממכונות הקפה.

      2. ישנם גם מקומות עבודה הייטקיים בלי דנונה במקרר ואבטיח בצלחת. וכשמדובר ב"עובדי קבלן" (גולגלות) שמוצבים אצל לקוח, לפעמים אפילו בונזו לא מגישים להם.

      3. לפני שעה חזרתי מהעבודה ועדיין לא אכלתי צהרים. אז אני הולך לאכול משהו ואם בינתיים יבואו כל מיני מלעיזים ויגידו שבהייטק רק אוכלים ולא עובדים - תכסחי אותם בשמי.

        18/6/07 22:57:

       

      צטט: solix56 2007-06-18 22:39:55

      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .

      כנראה שמעבר לרעש ולצלצולים יש גם תוכן, אחרת התעשייה הזו לא היתה מה שהיא (אחת המתקדמות בעולם).

        18/6/07 22:47:
      זה בכדי שהמוח יעבוד כהוגן, ללא שיבושים. מחייך
        18/6/07 22:47:

       

      הבעייה היותר גדולה בהייטק זה ההייטקיסטים.

       

      הולכים ככה ברחוב בחבורות-חבורות, עם חולצות במכנסיים, חגורות שנות השמונים ופלאפון צמוד לחגורה מבחוץ. לפעמים מלווה אותם איזה "בחורה" הייטקיסטית. לא ברור לי איך הם מתרבים, באמת...

       

      מחזיקים כרטיס כתום ביד ומדברים על איזה גירסה, לא ברור אם זה ב"פרודקשן" או ב"דיפלוימנט".

       

      איכס.

       

      גילוי נאות:

      הכותב הוא הייטקיסט ומחזיק בסיבוס, אך לא יוצא לאכול בחוץ מפאת המראות המזעזעים שתוארו.

        18/6/07 22:42:

      לא ידעתי שעבדת בהרצליה, חבל שלא הכרנו אז :) מתי זה היה?

       

      סלסלט זה ממש מעולה, אני מזמינה משם לפחות שלוש פעמים בשבוע בתור מנה עיקרית. אם רוצים לגוון, יש גם את ברבריא שעובד על אותו עיקרון אבל מסודר אחרת.

      אחרי סלט גם לא מרגישים עייפים בכלל.

      אין לי את האופציה של לצאת לאכול בחוץ וכך יצא שרק בחודשים האחרונים יצא לי להגיע לטאפאס, זוזוברה וג'ויה, בערב, וליהנות מזה ממש. (מזוזוברה פחות)

        18/6/07 22:39:
      אחת הבעיות הכי גדולות בעבודה בהייטק - שזה הרבה רוח וצלצולים וזה דווקא הסתבר לי משיטוט פה בקפה .
        18/6/07 22:35:

      ליזה,

      נראה לי שבהתחלה זה יכול להיות מפתה לאכול משמין.

      אבל כשזה נכנס לשגרה יומיומית אפשר לאכול בריא...מחייך

        18/6/07 22:30:

      בכלל לא מרשים, ליזה.

       

      מה זה בדיוק:

      "לא נשכח את מקומה של מכונת האספרסו, לפעמים יותר מאחת, לפעמים מכונה שמוציאה ברוב טובה גם קפה פרנץ'-ונילה"

       

      מכונת אספרסו שאין לה אופציה של שוקו שווייצרי מראה על ידו הקפוצה של המעביד המעפן.

      מה? אי אפשר להשקיע קצת בעובדים?

        18/6/07 22:13:

      כל כך מוכר, 

      למרות שיצא לי רק לטעום מכל זה.

       

      בחברות עם חדרי אוכל מסודרים, יותר קל לשמור על דיאטה

      כי יש מעין מרכז סלטים כזה (ועדיין יש המון קינוחים ומיצים מסביב..)

      ואני מכיר גם כאלו שמביאים אוכל מהבית.. 

        18/6/07 22:09:
      האמנם ? וישמן ישורון ויבעט ? קורץ
        18/6/07 22:05:

      איזה מזל שאני לא בהיי טק

      הייתי משמין כמו חזיר.

       צוחק

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין