במקומות שקשה לי - אני מסתגרת.

נכנסת פנימה.

מעמיקה

 אל מעבה היער,

אל מקום שם העצים צפופים ביותר.

מקום בו האור בהיסוס מוצא דרכו

מבין הערפילים.

נסוגה,

מדמימה.

פנימה, פנימה.

הלאה ועוד.

אל גרעין הכאב שמתעקש

ונוקש.

אל הידיעה הברורה, ששוב

הכל התפרק,

ודבר לא ישוב.

מקוששת עצים להדליק להבה -

וכולם רטובים,

מאכזבים.

- -

כן. גם לבבה-יאגה העוצמתית

יש רגעי חולשה.

- -

יש לעצור,

לנשום את הקור,

ולזכור,

צעד צעד לחזור,

ולברור.

- -

בחיים לבחור!