כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    גיזת הזהב

    26 תגובות   יום חמישי, 14/8/08, 18:12

     הזכויות על הציור שמורות לאודיסאה

    בבוקר אמרתי לשתי האחיות שאני חייב לעזוב. האחות הגדולה, זו היפה שהתאהבה בי אמרה, לך ואל תגיד לאן, כי מה זה כבר משנה? מה שהיה היה וזהו... הסתכלתי אל עיניה העצובות ואמרתי, למה את אומרת את זה? היה לנו ערב נפלא והאוכל היה משגע והיא משכה בכתפיה וקיפלה את השמיכה ואמרה, תראה... כבר הייתי בסיפור הזה יותר מפעם. אתה עכשיו לרכבת תעלה ותיסע חזרה לעירך ובכל פעם שייתקל מבטך במזוודה תיזכר בי ובאחותי ובערב הנפלא שבילנו יחד. אחר כך תלך אל קרון המסעדה וכשתחזור כבר תתבונן בקרסולי הנשים הממלאות בשעה זו את הרכבת. תתיישב במושבך, תראה את זאת המזוודה ותאמר, כמה כבדה היא, היא ואחותה, כמו מזוודה זו המונחת לרגלי. חבוטה, מלאה עד להתפקע ושריטות המסע על פניה.

     

    התבוננתי בה בעת שאמרה את מה שאמרה ומחשבתי הראשונה היתה כי אותה לא אוכל לשכוח. גם אם אלך שלושים פעם אל קרון ההסעדה וגם אם אסע בכל יום מימי ברכבת מסע. המחשבה השניה הייתה על שלפוחיתי המאיימת להתפוצץ. כל הלילה נתון הייתי בינה ובין אחותה. חושש לנוע שמא אעיר אחת מהן ואצטרך שוב להסביר למה, מתי ואיך. ועתה היא מקפלת את שמיכתה ומעירה את אחותה, שממעטת בדרך כלל לישון, אך הלילה היתה שקועה, שרועה בתרדמה, לרגע לא פסקה להילחץ אל גופי כגור המחפש פיטמה.

     

    אז תתחתני איתי אמרתי, בתעוזה של רגע, הנשאי לי כשתסיימו את המסע, אעבור לגור עימך ועם אחותך. רבו כעת הסיכויים כי ביתי בהפגזה נחרב ומשוריינים חורצים ברגע זה את רחובות עירי וימנעו ממני לשוב. והיא נרעדת אלי ואומרת, ביתי ביתך, הבא עימך גם את הוריך הקשישים, אך להינשא לך לא אוכל. מצעירותי הובטחתי לבנו של הגנרל. מתאבק עבה גפיים שאין אתה רוצה לעמוד בדרכו. ואם הרוסים ינצחו, שאלתי, לא יברח הגנרל שלך ויקח את בנו איתו? לא, איש יפה עיניים, היא עונה לי, הבן הצעיר לעולם יאבק על אדמתו , לא רוסים ולא פלדה אותו יזיזו מן הזירה שלו, איש עקשן אתה יודע, ויציב כמו ארון.

     

     ולפני שאני יוצא אל הקור העז של הקווקז אני מתבונן בעיניה השחורות מים הלילה, בגופה הקטן המלבין בחשכה ולרגע קט נדמה לי שאת גיזת הזהב של קולכיס אני רואה, מבצבצת, זוהרת, תלויה בארונה.  

     

    על עוד חוסר התאמה

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/8/08 19:06:

      צטט: שקט על עקב גבוה 2008-08-20 21:17:58
      ואני תוהה,

      היא שקטה כל הסצנה האחות השניה. מן כינור שני לצד אהבה בלתי אפשרית מלכתחילה או סתם תאווה, כמו זו לגיזה. ואת הכוכב אני מותירה כאן כאות תודה, כי למדתי .

      אולי חולה? אולי ילדונת? אולי חירשת-אילמת? לא יודע, היא פשוט היתה שם שקטה.

      תודה, כי לימדת.

       

        20/8/08 21:17:


      ואני תוהה,

      היא שקטה כל הסצנה האחות השניה.

      מן כינור שני לצד אהבה בלתי אפשרית מלכתחילה

      או סתם תאווה, כמו זו לגיזה.

       

      ואת הכוכב אני מותירה כאן כאות תודה,

      כי למדתי .

        17/8/08 15:19:

      צטט: יואל עיני 2008-08-17 08:03:37

      צטט: מנוף עריצות 2008-08-17 02:34:12


      וכפי שהובטח בו ביום,

      הנה הגעתי עד הלום,

      אל תשכח, בחור יקר

      שזהב לבך, אם כבר.

       

      קסומות מילותיך.

      [אם העברת את הקסם בתורשה, אנא, הכר לי את בנךרגוע]

      הי ספיר, ברוכה הבאה!

      לבנים שלי קסמים משל עצמם. אין ירושות.

      צוחק

       

       

       

      אז קדימה, יואל, תסדר משהו לשון בחוץ
        17/8/08 10:31:

      צטט: אפי גבזו 2008-08-17 09:56:19


      יואל,

      לדעתי זה: ("..נותן למצב הריגשי ולזרם התודעה למשוך את המילים אחת אחרי השניה כמו גליל נייר טואלט בלי פרפורציה. ") תיאור הרבה יותר טוב מ"לחבר את הבטן למדפסת".

      מעתה אפסיק ל"כעוס" על הבת שלי שמושכת את הגליל עד אין סוף.

      מה פתאום! "לחבר את הבטן למדפסת" מושג שטבע אפריים גב-זו לטובה נלמד עד היום בבתי האולפנא על שם איתמר בן אבי ובקורסי ניו-אייג' בערוץ החיים הם כאן ועכשיו.

       

        17/8/08 09:56:


      יואל,

      לדעתי זה: ("..נותן למצב הריגשי ולזרם התודעה למשוך את המילים אחת אחרי השניה כמו גליל נייר טואלט בלי פרפורציה. ") תיאור הרבה יותר טוב מ"לחבר את הבטן למדפסת".

      מעתה אפסיק ל"כעוס" על הבת שלי שמושכת את הגליל עד אין סוף.

        17/8/08 08:08:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-08-14 18:57:59

      אהההה, האחיות זה צפון אוסטיה ודרום אוסטיה?

      איך לא ראיתי את התגובה הזאת, ארטישוקה יקירתי, ומוטב מאוחר מלעולם

       נכון שבחויה של המתרחש בגרוזיה יש גנרלים ובעלי שריר, ויש חיבוקים כפויים וקריעה ממקום מגורים ויש גם אהבות שנקטעות. אני משתמש בחומרים האלה באופן חוויתי ולא באופן מודע. אין החלטות מקדימות או אפילו ידיעה קלושה על מה שעומד להתחולל או אף על מה אני מתכוון לכתוב. החומרים נמצאים באויר, בתת מודע, בתקשורת, בתוכי, ומקבלים צורה. בשלב הקריאה אני מגלה לפעמים את ההקשר ואת הטעויות האפשריות בהקשר אבל נמנע מלתקנן. כדי שזה לא יצא משל למשהו אלא יותר תיאור של מצב ריגשי. זו בעצם הנקודה. אני ממוקד במצבים הריגשיים. ככלל, אני מתחיל לכתוב בלי שום כוונה לכתוב על משהו מסויים ונותן למצב הריגשי ולזרם התודעה למשוך את המילים אחת אחרי השניה כמו גליל נייר טואלט בלי פרפורציה.

      יצא לי ארוך. משום שהבנתי את הדברים תוך כדי כתיבתם . תודה על ההזדמנות לחשוב על הדברים. את מציבה מראות מענינות.

       

        17/8/08 08:03:

      צטט: מנוף עריצות 2008-08-17 02:34:12


      וכפי שהובטח בו ביום,

      הנה הגעתי עד הלום,

      אל תשכח, בחור יקר

      שזהב לבך, אם כבר.

       

      קסומות מילותיך.

      [אם העברת את הקסם בתורשה, אנא, הכר לי את בנךרגוע]

      הי ספיר, ברוכה הבאה!

      לבנים שלי קסמים משל עצמם. אין ירושות.

      צוחק

       

        17/8/08 02:34:


      וכפי שהובטח בו ביום,

      הנה הגעתי עד הלום,

      אל תשכח, בחור יקר

      שזהב לבך, אם כבר.

       

      קסומות מילותיך.

       

      [אם העברת את הקסם בתורשה, אנא, הכר לי את בנךרגוע]

        16/8/08 10:43:

      צטט: יואל עיני 2008-08-16 05:10:35

      צטט: ariadne 2008-08-15 23:00:01


      הזכויות על הציור שמורות לאודיסאה - הצחקת אותי! הזכויות על הציור שמורות לצייר לא ידוע שצייר באזור אפוליה שבאיטליה ולכן הוא שייך לקבוצת הציירים האפוליים. עוד זכויות על ציור שמורות למוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, שם נמצא הכד. באודיסאה מוזכר הסיפור, אך לא באריכות.

      בכל מקרה צירוף יפה של ארועים, אהבתי. הכוכב לך.

      הצחוק יפה לבריאותך. איני מכיר את הכד אך מכיר היטב את המוזיאון. בפעם הבאה אחפשו שם בדרכי לסורנטו. ובכל זאת הזכויות לאיור שייכות להוצאת אודיסאה אשר הוציאה לאור את ספרו המוזר של רוברט גרייבס, גיזת הזהב.

      תודה על אהבתך.

      הבנתי עכשיו! לא ידעתי שיש הוצאה כזו אודיסאה ובכלל לא ידעתי שתרגמו את הספר לעברית.....אני יודעת הספרים של רוברט גרייבס הם קשים לקריאה בגלל עודף בפרטים.....ואני בספק אם תצליח לראות את הכד בנאפולי, לא בטוחה שהוא מוצג בתצוגה. רק חלק קטן מאלפי הכדים שיש להם מוצג לקהל, השאר במחסנים...ככה זה, צרות של מוזיאונים המפוצצים בחפצי אמנות נדירים.

       

        16/8/08 05:10:

      צטט: ariadne 2008-08-15 23:00:01


      הזכויות על הציור שמורות לאודיסאה - הצחקת אותי! הזכויות על הציור שמורות לצייר לא ידוע שצייר באזור אפוליה שבאיטליה ולכן הוא שייך לקבוצת הציירים האפוליים. עוד זכויות על ציור שמורות למוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, שם נמצא הכד. באודיסאה מוזכר הסיפור, אך לא באריכות.

      בכל מקרה צירוף יפה של ארועים, אהבתי. הכוכב לך.

      הצחוק יפה לבריאותך. איני מכיר את הכד אך מכיר היטב את המוזיאון. בפעם הבאה אחפשו שם בדרכי לסורנטו. ובכל זאת הזכויות לאיור שייכות להוצאת אודיסאה אשר הוציאה לאור את ספרו המוזר של רוברט גרייבס, גיזת הזהב.

      תודה על אהבתך.

        16/8/08 05:00:

      צטט: ניפי 2008-08-15 17:44:26


      עכשיו הוספת גם מיתוסים יוונים לסיפורי התנך... ידך בכל אה? אני מחכה שתטפל באחים גרים ואנדרסן...

      יש סיכוי?

      הנס כריסטיאן אנדרסן...אין עליו! תודה יופיוף.

        15/8/08 23:00:


      הזכויות על הציור שמורות לאודיסאה - הצחקת אותי! הזכויות על הציור שמורות לצייר לא ידוע שצייר באזור אפוליה שבאיטליה ולכן הוא שייך לקבוצת הציירים האפוליים. עוד זכויות על ציור שמורות למוזיאון הארכיאולוגי בנאפולי, שם נמצא הכד. באודיסאה מוזכר הסיפור, אך לא באריכות.

      בכל מקרה צירוף יפה של ארועים, אהבתי. הכוכב לך.

        15/8/08 17:44:


      עכשיו הוספת גם מיתוסים יוונים

      לסיפורי התנך...

      ידך בכל אה?

      אני מחכה שתטפל באחים גרים

      ואנדרסן...

      יש סיכוי?

       

       

        15/8/08 08:43:

      צטט: יואל עיני 2008-08-14 22:51:56

      צטט: forrest gump 2008-08-14 22:24:44
      איך החורף הרוסי הפך יווני כ"כ

      אבל -יצא לך מזה שתיים (-:

      (גבר נשאר גבר)

       "ואהבתי את שתיהן אלי, זו שלי היתה וזו שלי"

      רק שבסיפור ההוא: באו לו צרות טובות  - על שתיים שאינן יודעות.

      הלוואי שהיינו יכולים להביט כך על החיים

      כמו קריאה ברומן רוסי

      למעלה

      מן המרפסת.

      (אולי...רק אולי...זה מה שאנחנו עושים)

       

      זה באמת מיתוס גברי, שתי אחיות...

      שאלת איך נהיה יווני הסיפור?  הוא התחיל משם: ממלכת קולכיס שאליה יצאו הארגונאוטים היוונים בראשות יאסון הינה לא אחרת מאשר גרוזיה של היום. המיתוס על גיזת הזהב וגם הסיפור על מדיאה (שנולדה בעיר כותאיסי הגיאורגית) קשור לחלק זה של העולם הקרוב לחצי האי קרים. כנראה שאת גרוזיה חמדו מאז ומתמיד. יוונים, רוסים, טורקים.

      אהבתי את המרפסת!

       

       

      אתה חמוד אתה -איזה הסבר מפורט (-:

      וכל שניסיתי לנסח - כנראה לא בצורה קוהרנטית הוא: וויי איזו דרמה(יווני)!

      מי יכול להבין מאבקים? - אני לא כ"כ.  אשמת המרפסת...יש לי נטיה לשבת שם

      ולצפות.

       

       

        15/8/08 00:20:

      ארוך קצר אספרסו תלוי בעונה. ובאיזו פינה?
        14/8/08 22:51:

      צטט: forrest gump 2008-08-14 22:24:44
      איך החורף הרוסי הפך יווני כ"כ

      אבל -יצא לך מזה שתיים (-:

      (גבר נשאר גבר)

       "ואהבתי את שתיהן אלי, זו שלי היתה וזו שלי"

      רק שבסיפור ההוא: באו לו צרות טובות  - על שתיים שאינן יודעות.

      הלוואי שהיינו יכולים להביט כך על החיים

      כמו קריאה ברומן רוסי

      למעלה

      מן המרפסת.

      (אולי...רק אולי...זה מה שאנחנו עושים)

       

      זה באמת מיתוס גברי, שתי אחיות...

      שאלת איך נהיה יווני הסיפור?  הוא התחיל משם: ממלכת קולכיס שאליה יצאו הארגונאוטים היוונים בראשות יאסון הינה לא אחרת מאשר גרוזיה של היום. המיתוס על גיזת הזהב וגם הסיפור על מדיאה (שנולדה בעיר כותאיסי הגיאורגית) קשור לחלק זה של העולם הקרוב לחצי האי קרים. כנראה שאת גרוזיה חמדו מאז ומתמיד. יוונים, רוסים, טורקים.

      אהבתי את המרפסת!

       

        14/8/08 22:47:

      צטט: שמשיה 2008-08-14 21:17:53

      תענוג אתה.

      (בזבזתי את כל הכוכבים על פטריק, אחזור מחר) 

      בזבזנית...

       

        14/8/08 22:47:

      צטט: דפנה68 2008-08-14 21:05:40

      סחף מקסים ואווירה. איפה היית עד עתה? 

      פה, בפינת האספרסו. כפול, ארוך או רגיל?

       

        14/8/08 22:24:


      איך החורף הרוסי הפך יווני כ"כ

      אבל -יצא לך מזה שתיים (-:

      (גבר נשאר גבר)

       "ואהבתי את שתיהן אלי, זו שלי היתה וזו שלי"

      רק שבסיפור ההוא: באו לו צרות טובות  - על שתיים שאינן יודעות.

       

       

      הלוואי שהיינו יכולים להביט כך על החיים

      כמו קריאה ברומן רוסי

      למעלה

      מן המרפסת.

      (אולי...רק אולי...זה מה שאנחנו עושים)

       

        14/8/08 21:17:

      תענוג אתה.

       

      (בזבזתי את כל הכוכבים על פטריק, אחזור מחר) 

        14/8/08 21:05:

      סחף מקסים ואווירה. איפה היית עד עתה? 
      אהההה, האחיות זה צפון אוסטיה ודרום אוסטיה?
        14/8/08 18:31:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-08-14 18:14:13

      התחשק לי להגיב ראשונה. עכשיו אני הולכת לקרוא את הפוסט :-)

      ככוכב נוגה את מנצנצת ראשונה

       

      יואל, תעזוב את הגיזה בשקט. אני לא ידעת מה אתה זומם אבל יש שם מספיק ברדק. 

      וגרמת לי לקרוא יותר מדי מילים מבלבלות עכשיו.

      התחשק לי להגיב ראשונה. עכשיו אני הולכת לקרוא את הפוסט :-)

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין