פירמטתי את המחשב (שוב), זה כבר הפך לסוג של תחביב. כל פעם שאני מפרמטת את המחשב אני מרגישה מאוד חכמה (מינימום ביל גייטס.. ) ובעלת יכולות טכנולוגיות. אשליות זה לא דבר כזה רע (וברור שאני מתייחסת לטכנולוגיות, כי גאון אני כבר).
ולמה ציינתי את זה, כי בדרך לעבודה חשבתי שאם יכולתי לפרמט את הראש שלי כל פעם מחדש זה היה נפלא.
תארו לכם לצאת שוב לעולם עם ראש נקי, בלי כל השריטות שצברנו לאורך השנים.
להסתכל על העולם בעיניים נקיות, להאמין שהעולם מקום טוב ואנשים הם טובים מיסודם. לראות כל דבר כאילו הייתה זו הפעם הראשונה. לטעום אוכל בפעם הראשונה (אני עדיין זוכרת את הגלידה שהיינו קונים בארועים מיוחדים כשהייתי קטנה), לאהוב בפעם הראשונה ( בלי כל המטען של אלה שאהבת קודם), להרגיש בפעם הראשונה מה זה חול, ולהתפלש בו...
חבל שאי אפשר לפרמט את הראש, אין ספק שהחיים היו יותר קלים. יכולנו למחוק את האכזבות שלנו ולהתחיל מחדש בלי דעות קדומות, בלי שריטות שמלוות אותנו ומונעות מאיתנו להמשיך לחזור לתום של הילדות..
|