בידיוק!

שלא יריבו

אהבתי

איזה מזל שבאת, גידון,

אני רק רציתי קצת שקט,

והנה אתה מציע אפילו לבשל ולתבל, 

שיהיו ברורות.

תודה, יקירי!

אני הייתי אוסף אותן לתוך סיר עם מים,

 מתבלן כראוי לפי טעמי,

 מוסיף אולי איזה שן שום או שתיים

 וכמה בטטות בינוניות)

חופן אפונים טריות וזנב ציפורן מוסקט,

מרתיח ומערבב - ומוסיף חופן שטוח של אבקת עטלפים,

מוריד מהאש אחרי בערך שעה,

מוזג (או יוצק) לפנכת חרסינה מעוטרת בפרחים

ומתענג על כל זה לאט לאט (אם חם - עושים - "פו"..)

ככה, הן תצאנה הרבה יותר ברורות

  המחשבות,

  הרבה יותר.

כל כך נכון...

אהבתי

*

שירלי

מופלא !

אהבתי.

בהצלחה במציאת הרווח בין המחשבות.

ביאן,

את נפלאה בעצמך!

נשיקות

הי אליאור,

הכתיבה אולי קשורה יותר לעבר ולעתיד ולא להווה,

אבל כדי להיות נוכחים בהווה,

צריך לעשות לפעמים קצת סדר

בכל המחשבות על העבר והעתיד.

תודה על הביקור והתגובה

נפלאה!!!

(:

אני מסכים.  המילה הכתובה היא משהו שנמצא מול העיניים, שאפשר לשוב ולקרוא אותו, שלא שוכחים אותו כל כך מהר...  כשכותבים על העבר - המלים עוזרות לעשות סדר, ונותנות לגיטימציה לרגשות ומחשבות שלפעמים אנחנו חוששים לבטא.  כשכותבים על העתיד - המלים עוזרות לנו ליצור הכרזות והצהרות לגבי הכוונות שלנו, וכך מעלות את מידת המחויבות שלנו לעצמנו.

ומה עם ההווה?... מלים תמיד עוסקות או בעבר או בעתיד... אם נכתוב על משהו שקורה עכשיו - ברגע שנכתוב - זה כבר קרה - זה כבר שייך לעבר.   ההווה לא נמצא בשפה או במלים, אבל העבר והעתיד - נמצאים שם מאוד...

אליאור תירוש

ברור שתביני, מי אם לא את?

תודה, גאות ושפל.

איזה כיף שיש את האפשרות הזו,

כלי שעוזר לעשות סדר.

דרך נפלאה היא הכתיבה לעשות "סדר" במחשבות...

אהבתי את התיאורים הציוריים בשירך.

               *

לספור את פעימות הלב עוזר להשקיט

לכתוב עוזר לי גם לעשות סדר בבלגן

או שזה אותו דבר?...

תודה על העיצה, גד.

מכיר את התחושה 

תנסי לספור את פעימות הלב 

זה מפסיק אותן