לכתוב,

להוציא הכל,

את כל המחשבות,

לרוקן,

לתת לכל אחת את המקום שלה,

מסתובבות להן בלי מטרה בראש,

כל כך צפוף שם,
וכל כך הרבה רעש..

מסתבכות בתוך עצמן,

רודפות אחת אחרי השנייה.

אז לכתוב אותן.

לכל מחשבה שורה משלה,

כבר לא צריכה לריב עם אף מחשבה אחרת,

ולאט לאט פתאום התור קטן,

ומשתרר לו מין שקט כזה..

פה ושם עוד חוצה מחשבה תועה את הדרך,

מתגלגלת לה לאיטה, בעצלתיים,

עכשיו יש לה הרבה מקום..

הדף מתמלא אט אט,

ואפשר לנשום עמוק יותר. 

נותר מקום

כאן.

עכשיו.

ב  ר   ו    ו    ח 

      בין

המחשבות.