בטח שמתם לב שאני שקט יחסית בימים האחרונים... אז זהו, יצאתי במיוחד כדי לסקר עבורכם את הביאנלה הבולגרית! הבנתי שלאיטליה כולם נסעו (בגלל רפי) כך שנוצר בקפה חסך של הביאנלה הבולגרית – אף אחד לא יהיה שם... אף אחד בכלל גם לא יודע שיש דבר כזה... אי לכך, התנדבתי! סססתתתםםםם!!! גם לי לא היה מושג שיש בבולגריה משהו חוץ מבולגרים.
הסיפור היה כדלקמן: אוגוסט.
הגיע זמן החופש.
מה עושים? מה עושים? לאן נוסעים?
"עיזבי אותי מזה" אמרתי לנאוה, זוגתי בשנים האחרונות (ה-30 האחרונות...) מה שתחליטי מקובלללללי!
חיפשה, חיפשה, התקשרה, התקשרה, מצאה! בורגס, בולגריה.
היידה – לבורגס. עלינו על אוירון עם המון ישראלים מחייכים בדרך לחופשה – אציין רק, בסוגריים: (שכשחזרנו, רובם לא חייכו... הסתבר שרוב הנופשים נפשו בקזינו... ואוסיף ואכתוב רק שהבולגרים הרוויחו בגדול).
באוירון קיבלנו כרגיל תדריך אסונות אור-קולי: סאונד + פנטומימה של הדיילות. אחת הפנטומימאיות נכנסה יפה לדמות ושיחקה מעולה, השאר היו חובבניות למדי ואפילו חייכו במהלך ההדגמה – כנראה דימיינו אותנו צונחים לים השחור ומפרפרים עם חליפות ההצלה שלהם... הגענו לבורגס – למעשה ל"סאני ביץ", שזה כחצי שעה צפונית לבורגס – מפרץ של 5-7 ק"מ מפוצץ במלונות, חנויות לתיירים, מועדונים, חוף ים וקזינויים.
קיבלנו חדר מרשים בגודלו – חדר שינה ענק + סלון גדול + הול עם ארון קיר 5 דלתות + שרותים ואמבטיה + שני מזגנים!!! + ציורי שמן אוריגינליים – אחד מהם, הריהו לפניכם (: 
הבחור יודע לצייר!
לכתוב?
קצת פחות...
RESTAURANT אבל זה לא משישבור אותנו – בטח שלא בנופש!!!
הלכנו לבריכה.
אכלנו.
שחינו בים השחור (לאלו שהיה ספק, אז הוא לא באמת שחור...).
אכלנו.
בדקנו ביסודיות כל חנות מזכרות בסביבה.
אכלנו.
ונרדמנו יופי.
כשאני רושם אכלנו, הכוונה שאבנו לבטנינו את המזנון בחדר האוכל... אחרי סבב וחצי מהנ"ל, חיפשנו מה לעשות – פתחנו את דף האטרקציות שחולק לנו ע"י החברה מחברת הנסיעות, אלו שאספו אותנו משדה התעופה ופיזרו אותנו במלונות.
הדף הציע כל מיני נסיעות, בין היתר ב-64 יורו לזוג, טיול ל"ורנה" – העיר הגדולה שמצפון לנו.
לא קנינו – זאת אומרת קנינו את הרעיון אבל לא יצאנו עם האוטובוס מלא הישראלים במחיר הנ"ל.
אנחנו מעדיפים להסתדר לבד.
לנסוע בתחבורה ציבורית.
הרפתקאות.
אני יותר בקטע האנטרופולוגי, נאוה יותר בגלל שזה זול משמעותית.
ככה מצאנו עצמנו עולים על אוטובוס מקומי ומתיישבים מאחורי זוג תיירים גרמנים חמוצי פנים, אישה וגבר, בשנות ה-60, עם חולצות צבעוניות, מכנסים עד הברך, סנדלים וגרביים (מה יש להם מגרביים, אלו...).
שאלנו אותם אם האוטובוס מגיע ל"ורנה" אבל כנראה היה למטה מכבודם להתייחס אלינו... רק בגלל שלא הייתי מגולח? אז מה? אני בחופש, לא? נאצים! נתנו להם גם שמות: הלגה ופריץ...
בסופו של דבר עזרו לנו שני פועלים מקומיים, עם הרבה חיוכים ובדיחות בבולגרית (לא הבננו, אבל צחקנו יחד איתם ועם ענני הבירה שאפפו אותם על הבוקר) והאוטובוס אכן יצא לורנה.
נהג שמנמן, עצבני, מזיע (30 מעלות) ו...גם הוא לא מגולח... מלווה בכרטיסנית, כנ"ל, שמנה, מזיעה וגם היא לא מגולחת, היו הצוות שלנו.
איסוף הכסף וחלוקת הכרטיסים התבצעו רק אחרי שהיינו ממש על ההרים בדרך (ככה אין לאן לברוח...).
האוטובוס שלנו, היה פעם, לפני שנים רבות, אוטובוס של תיירים, עם חלונות גדולים אטומים ומיזוג אויר – עכשיו היה אותו דבר, רק בלי מיזוג אויר... מקרטע אנושות בכל זינוק בעליה, חורק ומעלה ריחות ברקסים שרופים בכל ירידה.
הנהג שלנו התקדם, מנווט דרכו מבעד ענני עשן שהפיקו הוא וכרטיסניתו מהסיגריות שלהם, מהן כמעט ולא נפרדו.
הדרך היתה "אוטוסטרדה" של מסלול אחד לכל כיוון, עליות וירידות כמו בצפת, רק שכאן אם היה מפספס את הסיבוב... הנפילה היתה ממושכת יותר...
בהתחלה קצת נלחצנו מכל פניה חדה מעל מדרון תלול – אחר כך למדנו מהנהג, הוא היה עוצם עיניים בכל פעם שפחד... אז עשינו כמוהו...
כך או אחרת, הגענו לורנה.
עיר דיי אפורה.
במרכז, כנסיה עם צריחי זהב מרשימים מבחוץ – מבפנים הציבעוניות שואפת לשחור-לבן מאובקים.  סימננו V והמשכנו משם למדרחוב לכיון הים... פתאום, שלט, AUGUST IN ART ביאנלה... וידיאוהוליקה...  אמנם מדובר בוידאו, כיוון אמנותי שאנו לא כל כך מחוברים אליו, אבל סוף סוף אמנות, עכשוית, ובעיקר גיוון מדוכני התירים שסביבנו.
אבל איפה זה?!
אף אחד לא ידע! לא אנגלית, מסתבר שגם לא עברית ולא איפה התערוכה!
למזלנו עברה ילדה וחילקה פליירים של קפיצות בנג'י – היא נתנה גם לי פלייר... מצאה מי שיעשה בנג'י...
בכל אופן כשהפרדנו אותה מהאזניות של ה-MP שלה, הסבירה לנו באנגלית סבירה, במבטא מצחיק, שהביאנלה מפוזרת בכל העיר... והפנתה אותנו לאתר המרכזי, בו לדעתה נראה הכי הרבה. "תמשיכו ישר עד קנטקי-פריי-צ'יקן, שמאלה עד מקדונלד אחרי מקדונל יש פרחים, ליד הפרחים נמצא המוזיאון – 10 דקות הליכה...".
הגענו מדוייק! על פי הסימנים שלה – אבל ה-10 דקות נמשכו כשלושת רבעי שעה.
זה היה מין מוזיאון קטן עם גן יפה סביבו אבל בלי נפש חיה... נכנסנו בשערי הגן, שם אמרה לי נאוה "תציץ אם זה פה בכלל... ו...כמה עולה... תקרא לי אם סביר – אני יושבת פה בצל...". ונזרקה על הספסל.
עליתי במדרגות הרחבות.
הצצתי פנימה.
ראיתי 2-3 עבודות עכשויות... ערימת חציר מהשדה, ליד עמוד קרמיקה עם חורים דרכם הבהבו נרות... ואז מהצד הגיח כנראה מנהל המוזיאון – מברך אותי בבולגרית ומזמין אותי להכנס ומדבר, ומדבר... עד שהפסקתי ושאלתי באנגלית, כמה עולה.
FREE הוא הכריז FREE וכמעט קד קידה וסימן לי בתנועה רחבה להכנס.
ניסיתי להסביר שאני לא לבד – והוא חשב שאני הולך... מייד קרא לעוד שתים מהעובדות שהיו במקום וניסו לשכנע אותי לראות – יש עוד קומה... יש דברים מעניינים... וידאו-ארט...
וכשהבינו שאני רק מביא את נאוה, הסתדרו בכניסה לטכס קבלת פנים – מנופפים עם דגלי בולגריה וישראל ומזמזמים את ההמנונים.
טוב – קצת נסחפתי – אבל בהחלט שמחו לראותנו - כנראה הייתי האורח המיליון – או אולי היינו המבקרים הראשונים...
התחלנו להסתובב בחדרים הריקים מאדם והמלאים במסכים מרצדים עם תמונות משונות וסאונד מתכתי. למזלנו היו גם תצוגות שאינן וידאו – אמנות עכשוית קונבנציונלית... אמנם לא ברמה של לביא, אבל בהחלט אין להם מה להתבייש – הם עוד יגיעו לזה.
רשמתי לי (לכם) קצת רשמים, שמות של אמנים ושמות של יצירות – איבדתי ת'פתק!!!!!! סורי!!!!!
אז הרי לכם כמה צילומים מהמקום:  .   השם של היצירה הזו (היחיד שאני עוד זוכר) "שחור לבן" - יש הצדקה...   בדרך ליציאה עברנו ליד וידאו ארט - בפריים נראה בחור צעיר, מצולם ממותניו ומעלה ומתנדנד מצד לצד כמו מטרונום – המסך היה הפוך, כך שזה נראה כמו מטוטלת של שעון... מ א ד מעניין!!!!
ליד עמד כנראה היוצר וצילם בוידאו את היצירה שלו... כמה שמח שעברנו והוא צילם גם אותנו – עכשיו יש לו הוכחה שמישהו ראה את עבודתו... וגם יש לו וידאו ארט לביאנלה הבאה (בו כמובן יוכל כל העולם לראות אותנו עוברים ומחייכים בנימוס). היצירה האחרונה שראינו היתה זו: לא יכול בדיוק להסביר, אבל, לדעתי היא אחת הטובות, המרגשות והמדליקות שראיתי...
שובבים הבולגרים האלו! נפרדנו מהמנהל והצוות בחיבוקים ונשיקות ויצאנו – עברנו את מקדונלד ופנינו לכיון הים – ממש בשדרה היורדת לים, היתה תערוכת רחוב מקסימה של צילומי אויר.
נזכרתי בה כשהמטוס איתנו ועם המהמרים העגומים, המריא חזרה ארצה. . בתחנת האוטובוס פגשנו שוב את הלגה ופריץ - עייפים כמונו... אבל עצבניים מאד שמעתי אותם מלחששים "שייסה..." - האוטובוס אחר ב-3 דקות!!! אצל סבא שלהם במחנות הכל תיקתק טיפ-טופ... צ | 
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי.
אם לא ספגת בכיס הקזינו, לפחות ספגת אמנות דעיקא ברוחך...
ומיכוון שבאמנות בבולגריה עסקינן, לא מצאת שמץ של מילה על הבולגריות (בגבינתן הדשנה בבורקסתן)? תמהני...
יפה, יפה לך.
אני אשאר עם רשמי מים המוות וההרבה מלח. וסקנדינביות למכביר!
ואני ישבתי בבית בארץ ישראל ודאגתי לכם בשעה שאתם דווקא נהניתם.
אתה לא רק מצייר יפה ולא רק בונה אתרי אינטרנט ומעצב אותם נהדר, אתה לא רק מצלם לעניין, אתה גם כותב נפלא.
כמובן שיש לי ביקורת על הפיזור שבעטיו הלך הפתק לאיבוד אבל אני סולחת ולו רק בשל משפטים מעין זה:
"נהג שמנמן, עצבני, מזיע (30 מעלות) ו...גם הוא לא מגולח... מלווה בכרטיסנית, כנ"ל, שמנה, מזיעה וגם היא לא מגולחת, היו הצוות שלנו.
איסוף הכסף וחלוקת הכרטיסים התבצעו רק אחרי שהיינו ממש על ההרים בדרך (ככה אין לאן לברוח...). "
ניצה
צביקה
אם אתה חושב שהמצב במוזיאון של העיר האדומה יותר טוב, אתה טועה.
ולנו אין אפילו קצה קצהו של ציור מדליק כמו זה של הכניסה לוידאו ארט. אצלנו הכל שחור לבן או מקסימום יאיר גרבוז מדליק עששית ומדבר לעצמו על מסך של 2X2
הנהג עצם עיניים בסיבובים ואתם אחריו? הרגת אותי. אהבתי.
פריץ אונד הלגה קיללו שייסה באיחור של 3 דקות... ימח שמם של כל הנאצים ובני בניהם ובנותיהם.
ציורי האויר זה יופי של דבר.
והתיאורים שלך, אין עליהם. אתה מצחיק בטירוף
ומה עוד צריך בסוף אוגוסט מזרח תיכוני.
רק אבטיח, גבינה בולגרית, מרפסת ואת נאווה לידך.
החיים יפים.
פוסט מגניב!
צ' - אתה חמוד אתה
כוכב
נ.ב. - בביקורך הבא בבולגריה, יש לי מדריכה נפלאה בשבילך
נהנתי לטייל איתך
נשמע שהיה לך טיול מהנה
תודה לך. כתבת יפה
אחלה תמונות
כוכב הדר
תיאור נפלא של הטיול
טוב שפגשת אומנות
צילומי היצירות מעניינים( חבל שלא יותר גדול)
צביקה היקר.
ניכר שהיה לכם מעניין וכיף. איזה תיאור מלבב ועסיסי- השכלתי, חייכתי ובעיקר נהניתי, גם מהתמונות הממחישות...ספרתי לפחות שתיים שמתאימות היום לט"ו באב...
חוץ מזה, אולי כדאי לצרף גם את זו של הצייר מהמלון לביאנלה? 
תודה ושבת שלום.
דינה
כבר כתבו כאן והיללו
וצחקו ...ואני מצטרפת בהחלט!
והיה כיף,
לקרוא אותך לצחוק,
ןהרבה..
תודה!
שלך עם כוכב ענק!
שרה .
כרגיל קורא אותך בכייף
כילידת בוגלריה
שעדיין שומרת לה המון אהבה
רצתי אליך להצצה ראשונה
וחטופה......
אהבתי
הביאנלה
המלל הנלווה
אם כי
אלה רק קצה קצהו
של יופיה
מולדתי הראשונה ומראותיה
הכוונה לציוריות הריה עמקיה מערותיהמצוקיה
אשוב
לעיון מדוקדק
קבל חיבוק של אור
לאור שירשתי ממראותיה בדמי
אפרת***
משעשע:-)
צילמוים נהדרים.
ברוך שובך
אכן אכן, מצאתי עצמי בסוף הרשימה מאובנת עם חיוך מאוזן לאוזן. תודה לך.
צביקה אתה ענק, עשית לי את הבוקר.איך נהיתי לקרוא מה שכתבת
הכי אהבתי את הקטע של האוטובוס שהנהג עוצם עיניים,אז אתם גם, אתה גאון.
אבל לא הבנתי האם כדי לנסוע לשם , בבית יש וטו חתום וגמור נגד בולגיה.
גרמת לי לחייך,
טוב נו לצחוק בקול, על הבוקר
תודה על הסיקור החביב והמבדח
התגעגענו אליך, היית חסר בקהילה
עכשיו נרגעתי, אתה כאן
ברוך שובך! *
אני מוקירה את בולגרייה מאוד, אחותי שרתה 5 שנים כקונסולית שם והתמזל מזלי להכיר את כל החבילה מפינות שונות ומשונות
בולגריה - יש מה לראות שם בהחלט! ולאכול .... לא חסר,
בורגס נהדרת,
הכפרים
ההרים
האנשים קצת פחות...
תמונות נהדרות!
לצערי הרב נאמר לי כאן:
אין לך כוכבים
מגיע לך כמה וכמה!!!
תאור חינני, כתוב יפהפה, צחקתי ממש.
תודה ששיתפת.
שיהיה לך חג אהבה שמח
ושבת שלום.
y
תיאורים פלסטיים
ממש הייתי שם אתך(שתסלח לי זוגתך...)
מכירה את האוירה
אך הסיקור היה נפלא
המון תודה
על התמונות הצילומים
והחיוכים שהעלת על פני
תבורך!
צביקה
איזו כתבה מהנה על הבוקר ויופי של צילומים
שמחה שמצאת את ההנאה שבמקום הזה
אילנה
ברוך השב צביקה
איזה סקירה קולית:)
אין כמוך!
צביקה, סיקור נהדר
תודה על החיוך על הבוקר!
*
תודה. מאלף
צביקה
סקירה יפה ומבדחת
נהנתי מאוד לקרוא את סקירתך המאלפת על הרפתקאותיך בארצות הבלקן.
כוכב ענק כמובן...
יופי של תמונות :-)
הלגה ופריץ, בולגרים מזיעים ובתווך - ביאנלה לתפארת ואף אחד לא בא!
מחדל של משרד התיירות?
ברוך שובך אלינו ותודה על שחירפת נפשך (כתב חוץ אחר שלנו חזר הנה במצב לא איי איי איי)
כדי להביא לידיעתנו תצלומים בלעדיים מהתערוכה הסודית.